שיעור בוקר 14.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", אנחנו בקטע מספר 20.

"הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו, בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של "ואהבת לרעך כמוך", שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל. וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הק'. אבל חוץ מזה, יכולה כל אומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

בעל הסולם כותב עד כמה היחס שלנו לכולם צריך להיות פתוח, שלא נדרש שום דבר מהאדם אלא רק חיבור עם כולם לטובת כולם בעצם. זו הדת הכללית שצריכה כך להקיף ולכסות את כולנו, בה כל אחד צריך לעזור לאחרים, וזה בעצם מה שאנחנו משתדלים לעשות בהפצת חכמת הקבלה. אומנם היא נקראת חכמת הקבלה אבל זו דת.

בעל הסולם מסביר על זה ב"מהות הדת ומטרתה", שהאהבה בין כל בני האדם זו מטרתה של הדת. חייבת להיות בזה התפתחות, בזה תהיה ההתפתחות ותיגמר ההתפתחות, ואנחנו מתחילים זאת עכשיו לכן אנחנו נקראים "הדור הראשון בדור האחרון".

קריין: שוב, קטע מספר 20.

"הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו, בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של "ואהבת לרעך כמוך", שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל. וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הק'. אבל חוץ מזה, יכולה כל אומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

יש כאן שני שימושים במילה דת - הצורה הדתית של כל האומות צריכה להיות בחיבור ביניהם בהשפעה הדדית. ואחר כך הוא כותב "אבל חוץ מזה, יכולה כל אומה ללכת בדתה", ומוסיף "ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה". כלומר מה שיש במסורת זה עניינה של כל אומה, אלו חוקים פנימיים של ההתנהגות ביניהם. אבל כולם צריכים להגיע בסופו של דבר לצורה דתית כללית כאשר כל אחד דואג לאחר ולחיבור בין כולם.

שאלה: לא ברור מה יהיה התוקף, מה יהיה התוכן הפנימי של המסורת, אם יש כבר דת של השפעה?

לדוגמה, מה שאתה אוהב לאכול, איך אתה מתנהג בחתונות, כלומר צורות התנהגות כאלה או אחרות שיש לכל אומה במסגרת שלה. כך זה יישאר, בזה אף אחד לא מפריע לאף אחד, ההיפך, אנחנו רק יכולים לראות עד כמה אנחנו שונים, אבל השוני הזה יכול לקרב בינינו ולא להרחיק. כל אחד הוא משורש נשמה שונה.

תלמיד: היום התוכן הפנימי של דתות ומסורות הוא בעצם קשר עם הכוח העליון. אם הקשר עם הכוח העליון, שהוא המהות של הדתות והמסורות, מתחלף במהות לגמרי אחרת שהיא קשר של אהבת הזולת ומשם לאהבת ה', אז מה יישאר מהדתות והמסורות?

המסורות יישארו כמו שהן, והדתות יבינו שאין להן יותר כלום חוץ מהמסורת של כל אחת, כי אין להן קשר עם הבורא.

תלמיד: מה הצורך הפנימי בלהחזיק מסורות חיצוניות?

זו תרבות. יש ימי הולדת, בר מצווה, לכל אומה יש חגים, חתונות, כל דבר ודבר, אז למה שלא? זה מחזק את האומה, זה נותן צבע לקיומה. אנחנו לא צריכים להתנגד לזה, ההיפך, מה שאנחנו רוצים זה שכל הדברים האלה לא ירחיקו את האומות אלו מאלו.

שאלה: איך זה שאדם שמשקיע בחברה לא ייהנה ממנה יותר ממי שמשקיע פחות?

כי זה יהיה לרעתו אם הוא ייהנה מהחברה יותר ממי שהכי נחשל, אלא על כולם לדאוג לרמת חיים שווה.

תלמיד: אנחנו לומדים שלפי גודל היגיעה כך גודל השכר.

השכר הרוחני. ברוחניות תמיד לפי הפעולה השכר.

תלמיד: ובגשמיות לא צריך שזה יהיה כך.

בגשמיות זה צריך להיות לפי מה שהאדם דורש, לפי מה שהוא צריך. אם אתה זקוק ליותר מהשכן שלך כי יש לך עשרים ילדים ואתה שמן ודורש יותר אוכל, אז למה לא לתת לך? ולשכן לא צריך לתת כך, כי יש לו שני ילדים והוא רזה. כל אחד מקבל לפי הטבע שלו, לא יותר ולא פחות.

שאלה: כשהאדם ישיג את המדרגה הגבוהה הזאת של מודעות, של ואהבת לרעך כמוך, איזה עוד דתות יכולות להישאר בכלל? הרי הדתות מאבדות את המשמעות שלהן.

כל הדתות מקבלות צורה אחרת, חדשה. זה נכון.

שאלה: כמו שאנחנו יודעים יש כל מיני דתות ותרבויות שיש להן שורשים רוחניים. לדוגמה, ברית מילה, אפילו אם אדם לא דתי אבל אם נולד לו בן, אז הוא עורך לו ברית מילה. או לאכול חזיר, למשל בטורקיה בין אם האדם הוא חילוני או דתי הוא לא אוכל חזיר. כלומר יש דברים שהם כביכול תרבותיים אבל יש להם השלכות דתיות. האם יש לזה שורשים רוחניים באיזושהי צורה או לא?

יש לזה שורשים רוחניים אבל עכשיו אנחנו לא מתקנים אותם ולא מדברים עליהם, אלא כמו שבעל הסולם כותב, כל אחד יכול להישאר בדתו ובאמונתו ואין בזה שום דבר. העיקר להגיע לחיבור בין כולם, כל אחד חופשי להתנהג איך שהוא מתנהג כלפי עצמו, אבל כולנו מחוברים לחברה אחת, זה בעצם הכלל של התיקון.

שאלה: הקיום שיש לדתות במערכת התיקון האם זה יתקדם לאן שהוא?

דתות צריכות להישמר עד שאנחנו מעלים את העניין של הדת לגובה הרוחני שהוא "ואהבת לרעך כמוך". ואז בקשר בינינו וב"ואהבת לרעך כמוך" נראה מה צריכים לשמור ומה לא צריכים לשמור וכך נגדל.

שאלה: אמרת שמסורת מחזקת את האומה ונותנת צבע לקיום שלה. האם עד גמר התיקון כל דת, מנהג ומסורת יישארו בשלהם או שבהדרגה תעשה מהן דת גלובלית, מסורת אחת, וכל המנהגים האחרים לאט לאט יתבטלו?

לפי מה שמובן מבעל הסולם – כי הרי אנחנו לא נמצאים בגמר תיקון, לכן אני לא יכול להגיד לכם ממה שאני רואה ומבין כי אני לא רואה ולא מבין - אני חושב שזה יתגלה ויתוקן בדרגה האחרונה ושם יהיה ממש "והיה ה' למלך, על-כל-הארץ, ביום ההוא, יהיה ה' אחד–ושמו אחד"¹. ואז כולם יתחברו בצורה כזאת שכל אחד ישלים את האחרים עד כדי כך שלא יהיה שום הבדל בין בני האדם, וגם כל המנהגים האלה ישלימו זה את זה. כך נראה לי ולא שאני יודע ומבין.

תלמיד: מגמת ההתפתחות היא עד לגמר התיקון. האם עד אז נראה שלאט לאט כל אומה מתבצרת ומתחזקת בדת ובמסורת שלה, או הפוך, נתחיל לראות יותר ויותר שאומות מתחברות ומקבלות צביון אחיד?

שאלתי זאת את הרב"ש והוא אמר שהוא לא יכול להגיד. אלו דברים שעוד ישתנו בנו הרבה פעמים בדרך. אני רק מבין שככל שכולנו נתקרב לשורש שלנו "אחד יחיד ומיוחד", שאין עוד מלבדו, אז אולי נאחד נכון יותר את כול המנהגים שלנו ויהיה לנו יותר ברור איך עלינו להתקיים באלף השביעי.

שאלה: למילה קומוניזם יש קונוטציה שלילית, איך אפשר לשנות את המונח קומוניזם בהפצה?

זו חברה שבה כל אחד דואג לאחר, כולם מחוברים, ומה שקורה בחברה מורגש בכל אחד כשלו. קומוניזם הוא מהמילה "קומונה", שזה חיבור של הרבה אנשים לגוף אחד, שאז כולנו מאבדים את ההרגשה הפרטית וחיים רק מההרגשה הכללית. ודאי שנצטרך להתאים את הדברים האלה. קומוניזם היא באמת מילת גנאי היום, אבל מי יודע מה עוד ישתנה.

שאלה: האם המצב הזה יכול להתקיים בחברה שלא כל החברים בה הם בהשגה רוחנית ובקשר עם הבורא?

ודאי, יש כאלה שבכלל אין להם קשר אלא רק דרך חברים, דרך מכרים וכן הלאה. לכל סגנון ולכל רצון לקבל שקיים במציאות תהיה הזדמנות למלא את התא שלו במערכת הנשמה הכללית של אדם הראשון.

תלמיד: אדם שנשלט על ידי האגו, לא מעניינת אותו רוחניות, לא מעניין אותו בורא, לא מעניינים אותו כל המילויים האחרים חוץ ממה שהוא רוצה לקבל.

כנראה שיהיו כאלו צרות שהוא ירצה לדעת איך לצאת מהן.

קריין: קטע 21.

"חוקי הדת השוה לכל העולם הם:

א. שיעבוד בשביל טובת בני האדם כפי יכולתו ויותר מיכולתו אם יהיה צורך, עד שלא יהיה רעב וצמא בכל העולם.

ב. אע"פ שהוא עובד חרוץ, לא יהנה מהחברה יותר ממי שהוא נחשל, באופן שיהיה רמת חיים שווה לכל נפש.

ג. עכ"ז אע"פ שיש דת, יש להוסיף אותות כבוד ע"פ דת. שכל המהנה להחברה יותר, יקבל אות כבוד חשוב ביותר.

ד. כל המעכב מלגלות מדת חריצותו לטובת החברה, יענש לפי חוקי החברה.

ה. כל אחד ואחד מחויב להתאמץ על פי הדת להרים רמת חיים של העולם יותר ויותר, באופן שכל באי עולם יהנו מחייהם ויהיה להם חדוות החיים יותר ויותר."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

אלו החוקים. בעל הסולם כותב אותם מתוך זה שהשיג את המדרגה הזאת ולכן הוא כך מפרש לנו אותם. אנחנו רק יכולים לתאר כמה זמן ומאמץ עוד ייקח לנו כדי לעלות לדרגה כזאת ולהתקיים בה, אבל בכל זאת הדברים האלה צריכים להיות בשבילנו כתוכנית הפצה ועלינו להבין שזה מה שנמצא לפנינו. ודאי שזה יכול להיות דרך מלחמות גדולות, ייסורים גדולים, נשתדל לא להגיע אליהם, אבל עם כל ההשתדלות נכנס לעוד בעיות בדרך שאי אפשר לברוח ולהימנע מהן. זה מה שיהיה, בסופו של דבר נגיע למצב שכל העולם יקבל את הצורה הזאת.

(סוף השיעור)