שיעור צהרים 04.11.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"התנאים ללימוד בין חברים" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "התנאים ללימוד בין חברים" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 2.

"בזמן שמי שהוא צריך ללמוד מהשני, זאת אומרת, במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה, אז הגוף מבטל את דעתו ועשייתו של השני. והוא מטעם, שהגוף רוצה במנוחה. לכן יותר טוב לו ויותר נח לו לבטל את דעתו והמעשים של חבירו, כדי שלא יצטרך לתת יגיעה. לכן נקרא זה "עשה לך רב", שפירושו, שבכדי שהחבר יהיה לך רב, אתה צריך לעשות זה. היינו, לא בשכל, כי השכל מחייב אחרת, ולפעמים הוא מראה לו להיפך, שהוא יכול להיות רב והשני תלמיד שלו. לכן נקרא "עשה" לשון עשיה ולא שכל."

(הרב"ש. מאמר 1 "עשה לך רב וקנה לך חבר - א'" 1985)

זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לעשות כאן מאמצים כלשהם, אלא לקבל את השני באופן שהוא יכול ללמד אותנו, שאנחנו יכולים ללמוד ממנו. ככל שנהיה מסוגלים לבטל את עצמנו כך נוכל לקבל את השני כרב, כגדול, כמורה, וכך נגיע לפקיחת עיניים בתורה.

שאלה: איך דרך העיקרון "עשה לך רב" אפשר להגיע לעיקרון "קנה לעצמך חבר"?

אם אני עושה את החבר כרב אז אני לומד בזה איך לעשות מכל אחד ואחד אדם יותר גדול ממני, מעצמי, וכך אנחנו יכולים להתקדם. עד שאני ארגיש שכולם יותר גדולים ממני וארכין את ראשי כדי לקבל מהם מה שהם מלמדים, מה שהם אומרים, וכך כולנו נגיע למצב שכל אחד לומד מחברו. זה המצב הכי נכון, שכולנו לומדים מכולם, שכל אחד עושה את עצמו כנמוך מחברו ואת חברו יותר גדול ממנו וכך אנחנו לומדים מכולם.

תלמידה: במה מסתכם הביטול הנכון כלפי החברות כדי לרכוש את החידוש הזה מהן, כדי לבנות את כלי ההשפעה? אם אני מבטלת את עצמי לגמרי אז אני לא משתמשת ברצון שלי, אני כאילו אפס ואין את ההשתתפות שלי. אם כך מהו הביטול הנכון כדי שיבנה הכלי המשותף בהשפעה לבורא?

ביטול נכון כלפי החבר הוא כאשר את מחשיבה את החברים כגבוהים ממך עצמך. אז את יכולה ללמוד מהם מה שהם אומרים ולקבל את זה כמשהו שהוא עליון כלפייך, ובצורה כזאת אנחנו יכולים ללמוד מהחברים, לכן גם נאמר "עשה לך רב" ובצורה כזאת תתקדמי.

שאלה: אנחנו מבינים שיש לנו בעיה גדולה בביטול כלפי החברים. כדי לראות את החבר כרב אני לוקח כוח ממך, מהרב שלי, אמרת שזה מה שצריך לעשות וזה מאוד עוזר לי. אתה הרי בשבילי העליון ובך אני מוצא את הכוחות האלה כדי להתבטל בפני החברים שלי, האם זה נכון לחפש בך את הכוחות?

כן זה נכון.

שאלה: אני רואה את החבר שלי כמורה אבל אם החבר עושה טעות אז איך אני אזהה את זה?

אני לא מזהה את זה, אני מקבל את כל מה שאני שומע ממנו כדבר אמת, ואני מתקשר לזה ומקבל את זה כאמת.

שאלה: אני רואה את החברות כגדולות, אבל אם אני רואה התנהגות מסוימת או את האגו שלהן, איך אני מתייחסת לזה, אני מעלימה עין?

בדרך כלל כן. אם את מקבלת אותן כיותר גדולות מעצמך, אז את כבר צריכה לקבל מה שהן אומרות, איך שהן מתנהגות ממש כמדריך שלך.

תלמידה: ואם זו הפרעה שלא רק אני רואה, אם זו הפרעה שרואות עוד חברות, זו גם הפרעה שלי?

לא הבנתי, למה זו הפרעה?

תלמידה: נניח בזמן שיחה מישהי נכנסת לשיחות ממתינות וזה מפריע לכולן, האם זו בעיה שלי או שצריך לטפל בזה?

יכול להיות שזו בעיה שלכן או בעיה בתקשורת ביניכן וצריכים לסדר את זה בזמן אחר. אבל אם קיבלת אותן כיותר גדולות אז את צריכה להיכנע כלפיהן.

שאלה: כדי ללמוד אחד מהאחר צריך שיהיו תנאים כלשהם, למשל צריך שיהיה רצון משותף. איזה תנאים נוספים חשוב שיהיו כדי שאפשר יהיה ללמוד אחד מהאחר?

צריכה להיות מטרה משותפת שכולם רוצים להגיע אליה, וגם שכל אחד ואחד יראה את החברים יותר גדולים מעצמו.

שאלה: אנחנו בעצמנו מגדילים את החברים ואז לומדים מהם, מה אנחנו יכולים ללמוד מהחבר אם אנחנו בעצמנו הגדלנו אותו?

מה שרצינו ללמוד ממנו כאשר עשינו אותו גדול, זה מה שאנחנו יכולים ללמוד.

תלמידה: יוצא שהוא כבר היה גדול ואנחנו פשוט לא ראינו אותו כזה?

הוא כפי שאת רוצה לתאר אותו.

שאלה: האור מאיר בחברה או במישהו את אותו החיסרון שיש בתוכי כי אחרת אני לא אוכל לראות אותו. מהי הפעולה שלי, אני פשוט מבקשת מהבורא שיתקן אותי וזה סוף הפעולה או שאני צריכה לעשות עוד משהו?

אם את רואה במישהו איזו תכונה שלילית את צריכה לבקש מהבורא שישנה אותך עד שלא תראי את התכונה השלילית בחבר.

תלמידה: ואם אני רואה את התכונות השליליות שלי ואני רואה הרבה כאלה, אז מה אני עושה עם זה?

עליך לבקש מהבורא שיתקן אותך.

תלמיד: פשוט להיות בתפילה תמידית, "תתקן אותי"?

בטח, כן.

שאלה: איך לכוון את כל הרגשות שאני מקבלת כשאני מתחברת עם החברות שלי במערכת הערבות?

איך שהם מתחברים בתוכי, כך אני צריך לחיות. אבל יכול להיות שאני מעלה לבורא, לעליון תפילה שאני רוצה להיות בצורה מסוימת מחובר לחברים ואני רוצה לראות בהם רק דברים טובים ואת זה אני מבקש שהוא יסדר לי.

שאלה: ממה שאני תפסתי, הרב"ש מסביר שהאדם לא יכול לעשות את חברו רב על ידי השכל, כי השכל מחייב אחרת, ואז הוא ממליץ לעשות, לשון עשייה. אתה פתחת את השיעור ואמרת שאנחנו לא צריכים לעשות מאמצים אלא לקבל אחד את האחר. אם כך, איפה נעשים כאן המאמצים?

המאמצים הם שאני רוצה לראות את כל החברים, חבריי, יותר גדולים ממני.

תלמיד: במה הם יותר גדולים ממני?

בכול. בהבנה, בעשיית המצוות, בעזרה לחברים, בכול.

תלמיד: כשלמדנו שהאדם חייב להיות פחות מכולם זה גם כפי שאמרת עכשיו, בכול?

כן.

תלמידה: בזמן הביטול אני יכולה לקבל מהחברה לא רק את התפיסה שלה, את ההשגה שלה, אלא גם את שינוי היחס שלי לחברה שמגלה הרבה יותר רגשות. כלומר, אני צריכה את הביטול אפילו יותר משהחברה צריכה אותו. לא משנה מה החברה אומרת, העבודה עצמה היא שמגלה את הבורא.

כן.

שאלה: בעבודה הפרקטית שלנו, כשהתלמידים שלך מעבירים את השיעור, הם מעבירים את השאלות לקהל והכלי העולמי עונה. אין אפשרות לראות את התשובה של החבר מהרב, יש תחושה שזה שדה משותף שאתה מתבטל כלפיו. איך להתכלל בשאלות החברים או בתשובות שלהם?

אני לא הייתי משהה את תשומת הלב שלי בכך. העיקר לשמוע את העצות שלהם, לנסות לממש אותן, ואז תראי עד כמה העצות האלה יעזרו לך.

שאלה: אתה יכול לשמוע את ההרגשות שלי, אתה מרגיש אותי שומע אותי, ואני נדבק אליך כמו תינוק שנדבק לאימא. איך אני יכול להעביר את הקול וההרגשה שלי לחברים?

על ידי כך שאתה נדבק אליהם ומתחשב בהם, כי הם החברים שלך ואתם ממש נמצאים בגוף אחד. זה מה שכדאי לכם לתאר לעצמכם.

שאלה: כשאנחנו עושות סדנה בעשירייה, אנחנו כבר מכירות זו את זו, מרגישות אילו תכונות יש לכל חברה ואיך היא יכולה להוסיף אותן לשאר העשירייה. זו עבודה פנימית. איך לעבוד כשאנחנו שומעות את הסדנאות מהחברים, את השאלות שלהם?

צריך גם להשתדל לקבל אותם כתכונות הפנימיות שלך, ובצורה כזאת להרגיש אותם. וגם הם ירגישו אותך בהם באותה צורה.

תלמידה: אנחנו כביכול מתכללים בעבודה שלהם ומכניסים לעבודה שלנו?

כן.

שאלה: מה זה אומר לקבל את החבר כתכונות הפנימיות שלי?

את מה שהחבר אומר, את מה שהחבר מרגיש, אני צריך לקבל כאילו זה מגיע ממני.

תלמיד: לדוגמה, כשאני נמצא עם חבר בסדנה, הוא אומר משהו ואני מנסה להרגיש מה מתרחש בו, איך אני מקבל את זה כשלי, נדבק בזה?

כמה שיותר קרוב, כאילו זה מתרחש בך.

תלמיד: האם אני צריך לעשות כך כלפי כל חבר בעשירייה?

כן.

תלמיד: וגם כלפי כולם יחד?

כן, גם כלפי כולם יחד וגם כלפי כל חבר, כי למעשה העשירייה היא הנשמה שלך.

תלמיד: עכשיו אני מרגיש את זה כמשהו מחוץ לי, וברגע שאתחיל להרגיש את זה בתוכי, האם אז זה יהיה קשר עם הבורא?

דרך זה תהיה בקשר עם הבורא.

תלמיד: ואיפה הבורא ברצונות שלהם, ברגשות?

הוא יתגלה בתוך הקשר הזה.

תלמיד: כמו מה הוא מתגלה בתוך הקשר הזה?

כמייצר את הקשר הזה, ממלא אותו.

שאלה: הידיעות שיש לכל אחד מאתנו הן מתוך המקורות הנכונים, ההרצאות, הסדנאות. מה אפשר להוסיף לזה, לגרוע מזה, כדי להגדיל את החבר ויחד עם זה לא להקטין אותו?

אולי אין לנו מה להוסיף, או מה להחסיר. אבל אם אנחנו עושים מאמץ לקראת זה שנהיה יחד, אז באמת מה שנוצר, זה הכלי המשותף בינינו. ובכך שאנחנו מתקרבים זה לזה, אנחנו מתקרבים לבורא, ויכולים לקבוע מה בדיוק הוא רוצה מהעשירייה שלנו.

שאלה: האם זו תלות חיובית להרגיש את החברות בעשירייה ברמה רגשית ורוחנית?

ודאי שכן. אנחנו רוצים להרגיש גם את החברות וגם את החברים כחלקי נשמתנו.

תלמידה: האם הרוחני והרגשי מתחברים?

כן, בדיוק.

שאלה: אני רואה בעשירייה את הבית שלי וקרה שפעם הן הוציאו אותי. בני משפחה יכולים להעיר אחד לשני, אבל זה לא גורם לבן משפחה לטרוק דלת ולצאת, במקום זה צריך לעשות בירור. וגם כשאני אומרת שבאמת אני הכי קטנה, אז כנראה לא כל כך שומעים. מה לעשות במצב הזה? אני כן מוכנה להקשיב להן ומאוד הייתי רוצה שהעשירייה שלי תהיה עכשיו פה.

אני ממליץ כמה שיותר להתבטל כלפי החברות ולבקש מהבורא שיעזור לכן להיות בחיבור. שני דברים, הראשון, להתבטל כלפי החברות, והשני, לבקש מהבורא שיחבר אתכן.

שאלה: כשאנחנו עובדים בקבוצה, אנחנו מפתחים בנו תכונות מסוימות - חיבור עם החברים, ביטול, איך להשלים זה את זה, לראות את מעלות החבר ולא חסרונו. אילו תכונות צריכות להיות לחבר שמלמד כרגע?

אותן תכונות כמו לנו.

תלמיד: עם מי הוא מתחבר? כי יוצא שהוא צריך להיות עליון, גבוה מהחברים האחרים.

לא, הוא מתחבר איתנו.

תלמיד: איך הוא מתחבר אם יש לו עבודה אחרת?

לא. תעשו מה שצריך והכול יצא כמו שצריך.

תלמיד: האם לחבר שמלמד אין תכונות מיוחדות שהוא צריך לפתח בתוכו?

לא. שום תכונות מיוחדות.

שאלה: בקבוצה אנחנו לומדים איך להתחבר ומעריכים את החברים. איך לפתח את הרוחניות של הקבוצה שלנו כדי להגיע להרגשות רוחניות?

מה שאנחנו לומדים זה מה שאתם צריכים לעשות. תיקחו את כל המאמרים שלנו שלמדנו בחצי שנה האחרונה, תוציאו משם את כל העקרונות של מה שאנחנו צריכים לעשות, וזה יהיה מה שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו.

שאלה: כשחברה מדברת מאוד יפה, מהלב, אני מצפה שאחר כך אני אראה שהיא מממשת את המילים שלה בפועל. ואם אני לא רואה שהיא מממשת את הדברים בפועל, אז כבר יותר קשה לי לקחת אותה ברצינות. איך לקבל את החברה כמורה שלי גם במצב כזה?

למעלה מהדעת. גם אם אני לא רואה שחבר עושה מאמצים להיות בהשפעה, בעלייה, למעלה מעצמו, אני בכל זאת מעלה אותו ורוצה להתחבר אליו כמו באותה דרגה שהעליתי אותו.

תלמידה: קודם אמרת שכשאנחנו מסתכלות על חברה, אז גם אם אנחנו רואות בה פגמים עלינו להתעלות מעל זה, לא לראות את הפגמים האלה. למה אני רואה את הפגמים, האם זה האגו שלי? האם זה מורה לי על משהו שאני צריכה לתקן בתוכי?

בדרך כלל כן. בדרך כלל מה שאני רואה, אני רואה את העולם דרך האגו שלי וכך העולם מצטייר בי.

שאלה: איך להיות במסירות לחברים, לרב, לבורא, מבלי לחשוב ולקחת בחשבון את כל התנאים הגשמיים, הארציים?

להשתדל להתייחס לחברים בצורה גלויה, פשוטה, ישירה, מלב ללב, ואז לאט לאט נגיע למצב שנוכל באמת להתחבר איתם בלב אחד.

שאלה: כשאנחנו מתבטלים בצורה הדדית, אז האור מאיר על ההרגשה הזאת של החיבור, אבל אנחנו לא ממש מקבלים מזה השגה או מילוי בדעת. האם זה קורה כדי שנוכל ליחס את הכול לבורא, שהכול קורה רק בכוח שלו ולא מעוצם ידינו?

כן. אבל עוד מעט נתחיל להרגיש בחיבורים כאלו שלנו גם השגה רוחנית.

תלמידה: האם הביטול עוזר לנו לתקן את הלב כדי שנרגיש יותר את הבורא?

כן, דווקא דרך הביטול שבלב.

שאלה: האם דרך העשירייה הבורא מלמד אותנו לשלוט ברגשות שלנו?

כן.

תלמידה: האם את הרגשות האלה אנחנו לוקחים ממנו? מאיפה הכוח לשלוט ברגשות?

הרגשות האלה נמצאים בנו מלכתחילה, הוא ברא אותם.

תלמידה: האם האדם יכול לבנות את עצמו מחדש בזה שנכנס לעשירייה, מבקש מהבורא, וכך משתנה יום יום?

יתכן.

שאלה: בעשירייה שלי אני מקוטלגת כרעה, יש יחסים מיוחדים בין החברות שלי ובמשך הרבה שנים אני מנסה להתקשר איתן. לאורך השנים קבלתי הרבה איומים על כך שידווחו עלי לצוות החברתי, בגלל שהן לא אוהבות שאני משתתפת בשיעורים או עושה כל מיני דברים. האם אני יכולה להחליף עשירייה?

לא. את צריכה לתקן את היחסים בינך לבין החברות.

שאלה: אם הבנתי נכון, לא משנה מי מלמד, אלא מה שאני מקבלת מהשיעור זה תלוי בי, איך אני מקבלת את החבר. זה נכון?

כן.

תלמידה אם כך, אז כל חבר יכול להיות מורה?

כן.

שאלה: האם זה נכון שאני יכולה להתחבר רק עם אותם החברים והחברות שאני העליתי בעיניי?

לא, את יכולה להתחבר עם כולם. עם מי שתחליטי, איתם תתחברי.

שאלה: אני מודה לבורא יום יום על העשירייה שלי. מהי הדרך הרוחנית להודות לעשירייה על הערבות שלהן ועל הנאמנות שלהן?

לענות להן גם באותו היחס כמו שאת מרגישה מהן.

שאלה: אם חבר עוזב את העשירייה, אומנם הוא אומר שהוא אוהב את חכמת הקבלה, שהוא הולך בעקבות בעל הסולם, רב"ש, בעקבותיך, אבל לא רוצה להיות בעשירייה, אז מה העשירייה צריכה לעשות?

כלום. העשירייה צריכה לבדוק אם היא התייחסה אליו בצורה עד כדי כך שלילית. ואם היא לא מגלה שהיה יחס שלילי, אז לא לעשות כלום, להישאר כפי שהיא. וזה שהוא רוצה לעזוב, לצאת מהעשירייה, זאת ההחלטה שלו.

תלמידה: כשהתבטלתי כלפי החברות, התחלתי להרגיש שהרצונות שלהן נבנות בתוכי כמו הרצונות שלי, והתחלתי להרגיש שאני שומעת את שיעור הבוקר בצורה חדשה לגמרי, הוא לא כמו שתפסתי אותו לא דרך החיבור עם העשירייה. למה העשירייה הופכת כשזה מתחיל לקרות לנו?

אני לא יודע, צריכים לבדוק. יכול להיות שבאמת כשאת מתקשרת לעשירייה, את כבר מקבלת את אותו החומר מהבורא בצורה אחרת. יפה.

שאלה: כדי לא להיות בוגדים, האם אנחנו צריכים להיות נאמנים בעשירייה ולהעביר את התכונות הכי טובות שלנו ולהאמין שהבורא תמיד יעזור?

כן.

תלמידה: בשביל זה אנחנו מתחברים?

כן.

קריין: קטע מספר 2.

"במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה, אז הגוף מבטל את דעתו ועשייתו של השני. והוא מטעם, שהגוף רוצה במנוחה. לכן יותר טוב לו ויותר נח לו לבטל את דעתו והמעשים של חבירו, כדי שלא יצטרך לתת יגיעה."

שאלה: כתוב "במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה". זה נשמע כמו משהו ממש טוב. האם האגו מחביא מאיתנו את היגיעה הזאת?

בדרך כלל לא.

שאלה: כשאני רואה את החבר כגדול, זה אומר איך הוא חי, איך הוא חושב, מה הוא אומר, כל אלה דברים נכונים, גדולים. האם זה נכון?

לא בהכרח הכול, אבל בכללות זה נכון.

תלמידה: יש לי בעיה, שכשאני רואה שהחבר סובל, שמשהו לא בסדר, אני רוצה לעזור לו, ונדמה לי שזה לא תמיד נכון, זה מפריע ליחסים לפעמים. האם זה האגו שלי? איך לנצח את זה שאני כל הזמן רוצה להיות כמצילה?

בדרך כלל זה האגו שלך, את צריכה להתאפק.

תלמידה: עליו לקבל את החיים שלו, את ההחלטות שלו, כמשהו שיצא מהבורא, וככה הוא צריך.

כן.

תלמידה: איך אני כמקובלת עתידית יכולה לעזור לחבר הזה להגיע לבורא?

קודם כול לא בעתיד אלא כבר עכשיו כמקובלת, ואת יכולה לעזור לו בזה שתהיי קרובה אליו יותר ותעזרי לו.

שאלה: אם יש לנו דחייה כלפי תכונות החברה, אז האם בכך כבר אין לנו את האמצעים לרכוש את התכונות שלה?

כן, יכול להיות. בדרך כלל זה כך.

שאלה: לאחרונה כשאני מקשיבה לשיעורים, אני יותר מתייחסת לאינטראקציות בין המורים, לשאלות של התלמידים, איך המורים מתייחסים לתלמידים כל כך בסבלנות. אני רואה שלי זה חסר, ואני מבקשת שיהיו לי גם את התכונות האלה. האם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות חוץ מתפילה כדי להתקרב לתכונה הזאת של האכפתיות, הסבלנות?

לא, רק לבקש שתהיה לך יותר סבלנות.

שאלה: אתמול העברנו סדנה, וכרגיל אנחנו בונות לפני זה כוונה, בשביל מה התאספנו. הגענו למסקנה שחסר לנו שהקבוצה תהיה ביותר חיבור, איחוד בשיעורים, כי כל הפעולות האלו מובילות אותנו לגילוי הבורא. אבל מאוד הופתענו מתשובה של חברה שאמרה למה היא לא מגיעה לשיעורים, היא ממש הביעה שנאה בלי להסתיר אותה. מה אנחנו יכולות ללמוד ברגע הזה זו מזו? והאם בכלל מתקבלים דברים כאלה בסדנאות שלנו כשאנחנו לומדים מאמרים וכן הלאה?

אסור ששום שנאה תתגלה, תתבטא בינינו, במיוחד לא בשיעורים.

תלמידה: אז מה לעשות איתה?

אם זאת הגישה שלה, אז היא לא צריכה להיות בקבוצה. אתן לא תלמדו ממנה שום דבר טוב.

שאלה: אנחנו יודעים שזו לא חובה לנשים להיות בשיעור בוקר, הן לא מוגבלות להיות בזמנים ספציפיים. אבל כשיש דיון של העשירייה על רעיון לעשות משהו, או איך להתייחס לעבודה, אז אנחנו רואות שהחברות שלא נמצאות בשיעור באופן קבוע, הן לא מדברות לעניין. איך להתמודד עם חוסר החיבור והמחויבות הזו שאנחנו מרגישות מצידן כלפי העשירייה?

פשוט להגיד להן שאתן לא יכולות להיות איתן בקשר מפני שהן לא נמצאות בשיעורים קבועים, לכן הן מדברות לא לעניין ואתן לא יכולות להבין אותן. להסביר להן את זה.

שאלה: כשחברה משתפת את העשירייה עם הקושי שיש לה להתבטל באיזשהו מצב, במיוחד כשהיא מרגישה שהעשירייה עושה משהו לא נכון, איזו עזרה העשירייה יכולה לתת לאותה חברה?

אתן יכולות בצורה עדינה להתקשר אליה, בצורה עדינה להסביר לה שאתן חושבות אחרת ממנה ולמה, ולראות את התגובה שלה.

שאלה: האם רגשות מראים על כך שאנחנו מושכים אור לעשירייה, ואפילו כשאין רגשות כאלו, בכל מקרה חשוב להמשיך לפעול בפעולות שאנחנו עושים יום יום, ואז לעבוד בחיבור הכוונות?

כן, העיקר הוא קביעות, התמדה.

שאלה: כתוב שהפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק. כשאני עוצרת את השליטה שלי על מה החברה צריכה לחשוב, לעשות, ונמצאת במצב שאני רוצה לתת יותר אבל היא לא יכולה לקבל ואני עוצרת את עצמי. האם זה המקום לפנייה לבורא? והאם ולחזור על זה כדי ללכת לעומק החשיבות? כי אני לא לעשות רע אלא להפוך אותה לחברה.

את צריכה פשוט להמשיך עם כל הניסיונות שלך, ובסופו של דבר תתחילי להרגיש את הנקודה הנכונה של הקשר בינך לבין האחרים.

שאלה: כשאנחנו מתבטלים וכל הרצונות של החברים מחוברים כאחד, האם זאת הנשמה שלנו?

כן.

תלמידה: כשאתה רואה את זה ואתה יכול להרגיש את זה, האם הרב הוא כמו הצינור הרוחני בינינו לעולם הרוחני, לעולם העליון?

כן. אני מוכן להיות צינור בשבילך.

שאלה: כל חברה שאני מקשיבה לה בעשירייה היא צודקת, הרי אני לא יכולה להגיד שיש מישהי שטועה. אם יש כל מיני דעות בעשירייה, אז בסוף היום אני לא יודעת מה לעשות. מהי הגישה הנכונה שאני צריכה לגבש כאן?

להמשיך. כמו שאת עכשיו, כך להמשיך להתייחס לכולן, ובסופו של דבר, עוד מעט זה יתבהר לך בדמות ברורה.

שאלה: יש נשים כל כך גדולות בקבוצה, ואני מרגישה כמו איזה גרגיר קטן, אני לא יכולה לעשות צעד אחד בלעדיהן, אבל אני רוצה גם לתרום להן בחזרה. מה אני יכולה לעשות כדי לתרום בחזרה לחברות?

להמשיך. את יכולה להיות יותר גבוהה, גדולה, יפה מכולן.

שאלה: מכיוון שאני רוצה לעשות לך נחת רוח, אני מתבטל בפני החברים, ומה שאני מגלה, שמה שחשוב לי זו התוצאה הסופית. כלומר חשוב לי לתת את נחת הרוח הזו כיוון שיש לי גדלות מאוד גדולה של הרב, של הבורא, ולא חשוב לי הצד השני, אלא דווקא התוצאה מהפעולה שלי, זה מה שחשוב לי. האם זה אומר להיאחז בהשפעה כשיותר חשוב לך להנות למישהו שאתה רואה כגדול?

כן.

תלמיד האם זה מוביל להשפעה?

כן.

תלמיד: כלומר, את האיזון אתה מטה לכיוון ההשפעה וכך אתה משפיע.

כן. תחשוב כך ותחזיק בזה.

שאלה: בעשירייה אני רואה את כולן שלמות, וגם אם אני רואה חטאים, אני יכולה ברגע להתבטל וללכת לתיקון. ואילו בעולם הגשמי הכול הרבה יותר קשה, שם האגו מאוד מכסה אותי ולא נותן לי לראות את האמת שאני לא מתוקנת, ושעם העולם, עם האנשים הכול בסדר. למה זה כך?

כיוון שברוחניות יש לך את התמיכה שלנו.

תלמידה: מה עם העולם הגשמי?

בגשמי, צריך לעבוד.

תלמידה: זו פרקטיקה.

כן.

שאלה: אני אחראי על שיבוץ המרצים שמעבירים את שיעורי הצהריים כשאתה לא מעביר. ברור לנו שזה לימוד בין חברים, כי אנחנו חברים, אנחנו לא מורים של החברים, אנחנו לא בקמפוס, ולעומת זאת המרצים עומדים במקום שהם מרצים, הם כביכול מורים, לכן יש פה סתירה. האם אתה יכול לעזור לברר את היחס למצב הזה?

זו כבר לא שאלה חדשה, חבר מורה, מורה חבר, יש גם הרבה דיבורים וקטעים על זה. אני לא רואה לא בזה שום בעיה, פשוט להמשיך, ואתם תבינו את התשובות אליהן ממה שקורה.

תלמיד: כשחבר נכנס לעמדת המרצה בזמן שיעור צהריים, באיזה יחס הוא צריך להגיע כלפי עצמו, כלפי החברים?

שעכשיו הוא מורה, בכמה הדקות האלה.

תלמיד: איך הוא יכול להיות מורה של החברים?

עכשיו הוא מורה, אחרי זה הוא חבר.

שאלה: איך לעשות מהחברים שמלמדים אותנו רב, כדי שיהיה קשר עם הבורא?

אתם צריכים לכבד את כל החברים שלכם כך, שבשבילכם, כלפיכם הם העליון שלכם. ולא יקרה שום דבר נורא אם תקשיבו להם כמורים שלכם.

שאלה: כשאנחנו מנסות לברר מקורות, אין בעיה להחשיב חברה כמורה. אבל כשזה מגיע לשאלות, ממש מתחיל קרב, אנחנו לא יכולות למצוא פתרון איך לקבל החלטה בעשירייה. האם אתה יכול להמליץ למה להשתוקק?

לקבל החלטה בעשירייה זה רק לפי איך שאתן לומדות, לפי המורה שלכן, לפי מה שהוא אומר, לפי מה שאתן מקבלות ממנו.

(סוף השיעור)