בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. *לפני כל שיעור ושיעור שלנו כדאי שתהיה לנו תפילה, או שאנחנו מחברים אותה מראש לכל שיעור ושיעור, או שחלק מהתפילות יכולות להיות קבועות ונחזור עליהן. כמה שורות, לא יותר מזה, כמה משפטים קצרים. העיקר שבתפילה נשתדל להתחבר, לחבר את הלבבות שלנו ואז להיכנס לשיעור כבר ברצון אחד, מוכנים להשפעת הבורא עלינו. מהחיבור הזה, ניכנס לשיעור*.

2. ש: כשלומדים את ההקדמה הזו בעשירייה, יש הבדל לעומת לימוד בעבר?
   ר: ודאי שכן. אנחנו לומדים מחדש, לומדים בעשיריות. אנחנו רוצים קודם כל לממש את זה בעשירייה. בתוך העשירייה *אנחנו רוצים להתייחס לחיבור של עשירייה שהוא הבורא שעדיין נסתר מאיתנו, כמה הוא מתחיל להיות יותר מגולה. אולי עוד לא מגולה אבל אנחנו מרגישים ששם הוא צריך להיות. כך נתקרב בצורה יותר מעשית, בחיפוש יותר מכוון, ביחס יותר ישיר מכולנו אליו*.
   
   ש: מה גורם נ"ר לבורא..?
   ר: כשאנחנו מחפשים אותו. רצוננו לדעת את מלכנו. אנחנו מתחברים, מוכנים לעשות הכל נגד האגו שלנו, נגד הרצון שלנו, רק כדי לתפוס אותו. הוא א-ל מסתתר, ואנחנו רצים אחריו.
   
   ש: האם אנחנו מרגישים את הנ"ר לבורא?
   ר: אנחנו צריכים להרגיש תענוג מזה שאנחנו יחד מתחברים כדי למצוא אותו. *זו כל העבודה שלנו, למצוא אותו. הוא מסתתר בינינו. אנחנו לא כל כך מחוברים עדיין, נשארים בינינו כל מיני סדקים, מרחקים, והוא נמצא שם, מסתתר. אנחנו בודקים בינינו איפה עוד אנחנו יכולים לאחד את עצמנו כדי למצוא אותו. כך ע"י העבודה שלנו בחיבור בינינו אנחנו יותר ויותר סוגרים את עצמנו סביבו, עד שמתחילים לגלות שהוא נמצא בינינו, ואז אנחנו מתחילים להתמלא מאורו*.

3. אנחנו מתחילים בכלים שאנחנו לא מרגישים בהם שום רגש. אין לנו רגש יותר רחוק, בורא, נברא, חיבור, ריחוק, כוונות שלנו. אנחנו חוזרים על המילים האלו שאנחנו קוראים ושומעים, אבל עדיין אין לנו עליהן תגובה רגשית, כי אנחנו לא רגילים לכך. לאט לאט ע"י הלימוד, ע"י חיבור, ע"י מאמצים והעיקר ע"י קנאה תאוה כבוד שיש בינינו, ע"י כל מיני צורות יחסים בינינו, אנחנו מגיעים למצב שנצרף גם רגש. אנחנו אגואיסטיים גדולים, לא עדינים, אנשים דווקא די גסים והייתי אומר סתומים ברגש. לכן העבודה גדולה, כשנתחיל להתחבר בינינו נתחיל גם להרגיש, ממש ברגשות שלנו. זו בעיה, אבל מצד שני *אין לנו ברירה, כי אנחנו צריכים להבין שעביות וזכות, ריחוק מהבורא והשגת הבורא, הם שקולים, קשורים זה לזה*.

4. *אם לא היינו שונים, לא היינו יכולים להשיג את הבורא, כי הבורא מושג דווקא על פני השוני בינינו*. אנחנו רוצים לבנות למעלה מהשוני בינינו מערכת חיבור, ואז במערכת החיבור הזו, על פני השוני בינינו, מערכת הניתוק, אנחנו דווקא ע"י 2 המערכות האלו, זה על פני זה, *עביות ועליה דווקא זכות, אנחנו בונים את המערכת שנקראת יחס לבורא, כוח צורת ההשפעה. רק כך מגלים את הקשר שלנו עם הבורא*.

5. *דווקא בגלל שנברא מנוגד לבורא, הוא יכול לקבל ממנו*. בלי רצון לקבל אין נברא, אבל איך לקבל מהבורא ע"מ להשפיע לו נ"ר, בזה הנברא נותן לבורא. הנברא, לפי איך שהוא נברא ואיך שהוא תיקן את עצמו, נמצא ב-2 צורות הפוכות. לפי הרצון לקבל שלו הוא מנוגד לבורא, מושך ממנו. לפי צמצום מסך ואור חוזר, הוא מחזיר כל מה שמקבל מהבורא, לבורא בחזרה, כוונה ע"מ להשפיע. יוצא שהנברא מאוד מורכב, במבנה שלו יש רצון לקבל שמתמלא, ויש לו כוונה ע"מ להשפיע, את כל המילוי הזה הוא שולח בחזרה, הוא מיועד לבורא כדי להנות לו.
   
   תארו לעצמכם שאתם כמו תינוק שנמצא בידיים של אמא שמאכילה אותו והוא בחזרה עושה הכל רק כדי להנות לה. יוצא שהוא בעצם לא מקבל כלום, שום דבר. כל הקבלה שלו היא רק השפעה, השפעה טהורה. *זה מה שאנחנו צריכים לתאר בעבודה הרוחנית שלנו*.

6. כל ריחוק בינינו אנחנו צריכים לראות כהזדמנות לחיבור יותר גדול בינינו ולחיבור יותר גדול לבורא.

7. מהי הצורה של החברים שלי? אני צריכה לקבל שזה מגיע לי מהבורא, שהבורא הוא הפועל היחידי ועומד אחרי החברים, מכוון ומסדר אותם להשפיע אליי בכל מיני צורות. אני על פני ההשפעה שלהם אליי אבטל את עצמי ואקבל את ההשפעה שלהם עליי כמו שהיא מגיעה מהבורא ממש. *דרך כל חבר וכולם יחד אני אוכל להתייחס לבורא, למקור החיים שלי. כך זה מגיע דרך החברים*.
   
   החברים, הבורא וגם אני נמצאים בקשר אחד, *ומה שמקשר ביני לבורא הם החברים שלי. בלעדיהם, בלי שאני בונה מהם קשר, הקשר הזה לא קיים. לא יהיה קשר שלי לבורא אלא רק דרך העשירייה. את הבורא אני לא אוכל לתאר לעצמי, להרגיש אותו, אם לא יהיה לי ברור איך אני מתחבר לעשירייה, מתקשר אל החברים ודרכם לבורא*. כך זה עובד.

8. *תחזיקו. תחזיקו בבקשה בתוך ההקדמה הזאת שאנחנו לומדים עכשיו ככל האפשר. אז תראו כמה זה מוסיף לכם לכל התמונה הכללית, איך לחזק את עצמכם בתוך קבוצה ועם הבורא יחד. בהצלחה*.

9. בינתיים, *לריחוק זה מזה אפשר לקרוא קליפה, ולקירוב זה לזה, קדושה*.
   בינתיים לחשוב על דברים האלה בצורה פשוטה. *אני רוצה לעצמי, זה נקרא קליפה. אני רוצה לטובת הקבוצה ולטובת הבורא, זו קדושה*.

*חלק 2 – אמונה למעלה מהדעת*

10. אמונה למעלה מהדעת זה הדבר העיקרי שעומד לפנינו, להעלות את עצמנו לדרגה אחרת של קליטת המציאות, של קשר עם הבורא, הבנה, הרגשת המציאות הרוחנית. כל זה נקרא קבלת המציאות באמונה למעלה מהדעת, כלומר בהערכת הבינה, כוח ההשפעה יותר מהערכת כוח הקבלה, כוח המלכות, דעת.

אם כך נתחיל להתייחס למציאות, אז נגיע למצב שבאמת לאט לאט זה ישתנה, אנחנו נזמין את האור המחזיר למוטב, אור של בינה, והוא ישפיע עלינו יותר ויותר. הרצון לקבל שלנו, המלכות, זה כל הטבע שלנו, יתחיל להתרשם יותר ויותר מהרגשת הבינה, מהרגשת כוח ההשפעה, מהערכת ההשפעה יותר מהערכת הקבלה עד כדי כך שנתחיל לראות שינויים בנו. שינויים על טבעיים, למעלה מהטבע של רצון לקבל שלנו. בדרך יהיו כל מיני שינויים כאלו שלא נראים לנו שהם נורמליים ושייכים לעולם הזה, ובכלל לא יכול להיות איך זה מתקיים.

אבל צריכים לעבור את השלבים האלה, עד שזה יתקבע, עד שזה נקבע בצורה כזאת שיהיו לנו 2 רמות, *רמה אחת* היא של רצון לקבל שבו בה אנחנו חושבים, מרגישים, דנים, מודדים את עצמנו ברצון לקבל הגשמי. כמו שאנחנו מדברים עם הילדים, או עם אנשים זרים ברצון לקבל בלבד, כמו שכתוב אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הכל לפי הרצון לקבל שלנו. *הרמה השנייה*, רמה אחרת של תפיסת המציאות, אנחנו נמצאים, רוצים להיות בה, בקשר בינינו בקבוצה ברצון להשפיע. ככל שיותר ויותר נחבר את עצמנו לרצון להשפיע, לחיות בו, להתייחס לחברים ולבורא דרך הרצון להשפיע שנתאר לעצמנו יותר ויותר במאמצים שלנו, כך נתחיל לבנות את התנאים שבהתאם למאמצים שלנו להיות ברצון להשפיע, הבורא יסדר לנו עלייה לרצון להשפיע הזה, לדרגת הבינה מעל דרגת המלכות. כך נתחיל להרגיש לפעמים, מדי פעם, ואח״כ יותר ויותר גם בעוצמה גם בתדר, שאנחנו כן יכולים להיות שייכים לדרגת ההשפעה, דרגת האמונה, מתעלים מעל עצמנו. זו העבודה שלנו באמונה למעלה מהדעת, כמה אנחנו יכולים להתעלות מעל הטבע שלנו.

11. ש: מה הצורך לרדת לתוך הדעת כדי לעשות העלייה הזאת?
    ר: אנחנו לא צריכים כ״כ לרדת לתוך הדעת אלא כל פעם שהבורא מסדר לנו דעת חדשה אנחנו צריכים להשתדל ללכת למעלה ממנה. כלומר על כל רצון לקבל שמתגלה בי, ודאי שאנחנו מדברים רק על מה ששייך לרוחניות, לא לעולם הזה, לגשמיות, למשפחה, לעבודה שלנו, לא. אלא אני צריך על כל המצבים שמתגלים לי בקבוצה, בלימוד, בהפצה, להתגבר עליהם בכוח השפעה על פני כוח הקבלה, באמונה למעלה מהדעת.

12. ש: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", לעומת "עיניים להם ולא יראו"…מתי נשתמש?
    ר: *עיניים להם ולא יראו*, מדובר על הרצון לקבל שלא יכול לראות את האמת. לכן אנחנו כל הזמן בצעדים הרוחניים שלנו חייבים ללכת באמונה למעלה מהדעת, אחרת אנחנו לא מבצעים שום פעולה רוחנית. *אנחנו כאילו נמצאים במרחב הרוחני, כלומר בקשר בינינו החברים ובקשר מאיתנו לבורא. נותנים לנו הזדמנות להיות בזה, אבל אנחנו לא משתמשים בכלים הנכונים. זה האזור שאנחנו צריכים לעבוד בו באמונה למעלה מהדעת, כלומר בהשפעה*, פשוט מאוד בהשפעה.
    
    ש: מתי אני משתמש באין לדיין אלא מה שעיניו רואות?
    ר: *אין לדיין אלא מה שעיניו רואות*, אני משתמש בזה כשאני נמצא בכל מיני עסקים שבעולם הזה, או שאני נמצא בדרגת העולם הרוחני. אני מתייחס לזה באחד משניים. אם אני דיין, כלומר אם אני עומד על הדעת, אם אני יכול לברר את הדברים, אז אני כך מתייחס גם בגשמיות וגם ברוחניות. רק בגשמיות בכלים גשמיים, וברוחניות בכלים רוחניים. אבל לא להתבלבל בין 2 העולמות, אלא לכל עולם להתייחס בכלים שלו.

13. *יש לך יחס לחברים, תבדוק את היחס הזה. כמה אתה נמצא בלב ונפש איתם? כמה אתה רוצה לדחוף אותם קדימה לבורא? כמה אתה נמצא בזה? בבקשה, תעשה את זה, תמדוד זאת, אפילו כמה זה היה אתמול והיום, וכמה אתה רוצה שיהיה מחר. זה יש לך ביד את יחסים שלך עם החברים, מתוך זה אתה עושה*.

14. ש: הרצון שלי לרוחניות לא מתחדש. מה עצתך?
    ר: *להמשיך כמה שיותר להשקיע את עצמך בחברים, בלימוד, בשיעורים ובקשר עם החברים. זה האמצעי היחידי שיכול להביא אותנו לרוחניות. להשקיע, להשקיע יותר, וגם בהפצה אם אפשר*.

15. ש: האם בהפצה צריך ללכת למעלה?
    ר: *בהפצה* אנחנו צריכים ללכת באמונה למעלה מהדעת בכך שלא מסתכלים על העולם שרחוק מתיקונים, אלא אנחנו חייבים להראות לו את העתיד שלו, שרוצה או לא רוצה, אנחנו נמצאים בדור האחרון. אנשים צריכים לדעת למה הם צריכים להתקדם.

16. ש: למה לא מרגישות את הטוב והעונג שבורא הכין לנו?
    ר: *אנחנו לא מרגישים שהבורא משפיע לנו ורוצה בטובתנו, אוהב אותנו, מפני שזה יבלבל אותנו, זה ייתן לנו קושי להגיע לבורא בע"מ להשפיע*, להשתוות צורה עוד יותר גדולה. כדי שנגיע אליו בהשתוות הצורה, להיות שווים לו, הוא ברא בנו רצון לקבל הפוך ממנו, ושעל פני הרצון לקבל יכולים להתקשר אליו בע"מ להשפיע.

17. *אנחנו יכולים להתקדם רק בתנאי שאנחנו הופכים להיות מורי דרך, נשים וגברים. אם לא נעשה מעצמנו כאלו, אז איזו תועלת יש בנו? הבורא רוצה לעשות מאיתנו נציגים שלו, ואם אנחנו לא עושים זאת אז לא נתקדם*. בשביל מה הוא צריך אדם שיהיה במשהו יודע, מבין? האדם הזה לא יעלה. גם בעל הסולם כותב שבכל מה שזכה הוא זכה רק אך ורק מתוך זה שרצה להפיץ את החכמת הקבלה ברבים. אנחנו רואים את זה אצל כל המקובלים הגדולים במשך ההיסטוריה, הם התקדמו רק מתוך זה שפרסמו את כתבי הקבלה ברבים.

18. ש: לשלם מעשר זו פעולה אמונה למעלה מהדעת?
    ר: *מעשר זו לא פעולה גשמית כי אני לא רואה תועלת מכך שאני נותן כסף*. בעולם שלי זו לגמרי פעולה אנטי-אגואיסטית. מצד שני זה דווקא דבר מאוד ברור, *אם אני נותן, אז אני בזה משתתף בהפצה, והפצת חכמת הקבלה בעולם מקדמת את כל העולם לגמר התיקון, לכן זה גם יקדם אותנו ואותי בפרט*.
    
    *מעניין שאם כל הפעולות שלנו יכולות להיות רק בתנאי שאנחנו מתחברים בינינו לעשירייה, המעשר פועל אפילו שאני לא נמצא בעשירייה, לא מתקרב לעשירייה, לא מתחבר איתם, אלא כשאני משלם את המעשר שלי. זו פניה לאדם בצורה פרטית*. .. כל התיקון הרוחני מתחיל מהמעשר.

19. *יש לי מצד אחד קבוצה ומצד שני בורא, ואני באמצע מקבל חסרונות מהקבוצה ותיקונים מהבורא*.

*חלק 3 – פתיחה לחכמת הקבלה, המשך מאות קכ"א*

20. העליון עוזר לתחתון בכוח שלו, במוח שלו, בהכל. כמו שאנחנו באים לתינוק, הוא רוצה לעשות משהו אבל לא מסוגל, אז אנחנו בידיים שלנו, בשכל שלנו עוזרים לו להרכיב את הדברים.. זה בדיוק השורש שלהם, כאן בהתקשרות של האח״פ דעליון בג"ע דתחתון. הקשר ביניהם נותן לתחתון לעשות דברים שהתחתון לא מסוגל. רוצה במקצת בג״ע שלו הקטנים, אבל יש לו עזרה מאח"פ דעליון, יש שם כוחות גדולים שיכולים לבצע הכל עבור התחתון.
    
    *זה מה שאנחנו צריכים לקבל בחשבון. תמיד יש לנו עזרה מהעליון, אם אנחנו מגלים נכונות להתחבר עימו, אז הוא מגיע לחיבור איתנו ועוזר לנו. זה מושרש, הכל מושרש, בהשתלשלות העולמות מלמעלה למטה. את זה אנחנו צריכים אח״כ לממש, לאמץ בעבודה שלנו*.