בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 27.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*להמליך עלינו את המלך*

1. כדי להתקדם לקראת הבורא, לקראת הגילוי המקום האמיתי שבו אנחנו קיימים, אנחנו מיום ליום כנגד זה עלולים להרגיש הפוכים מהשפעה, הפוכים מהבורא, הפוכים מהמקום, הפוכים מהאחרים, רחוקים זה מזה, אפילו עד תלמידי רבי שמעון שהיו רוצים להרוג זה את זה. הרצון לקבל שלנו גדל ומרחיק אותנו זה מזה, או לפחות עושה אותנו אדישים זה אל זה. אנחנו צריכים להבין שכך קורה לפי תכנית הבורא, ולכן אלה סימנים של ההתקדמות שלנו. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו..
   
   *כשאני מתחיל לראות כמה אני היום נעשה ברגשות שלי יותר רחוק מהחברים, אני צריך להיות שמח מכך שהבורא גידל בי רצון לקבל, זה הסימן שאני יכול להתגבר עליו ולהפכו לרצון להשפיע ולעשות צעד קדימה*. הבורא מוסיף לי הכבדת הלב ואני על פניה מתקרב אליו, עוד הכבדת הלב ועוד אני מתקרב אליו. כך אנחנו מתקרבים למטרת הבריאה, כל הרצון לקבל שלנו יתגלה ואנחנו על פניו נתקרב, נידבק ונתקשר לבורא, ובמקום ההסתרה יבוא הגילוי. דע את ה' אלקיך ועבדהו.

2. בתחילת הבירור כל פעם הוא מרגיש כמה הוא רחוק, הפוך מהמלך, כמה אין לו לכך שום רצון, נטייה, משיכה, אין. רק ע"י הקבוצה, ע"י כל התומכים, ע"י הלימוד, הוא מבין שכל הדברים האלה מסודרים לו מלמעלה, מהבורא שכל פעם מקיים את מה שאומר, בראתי יצר הרע, כדי לתת לאדם עוד צעד קדימה להתגבר וללכת ליצר הטוב.

3. ש: מה ההבדל בין לעבוד עבור שכר לבין לעבוד מטעם חשיבות ה', גם זה שכר?
   ר: זה שאני עובד עבור תמורה, זה הכרחי, כי אחרת אני לא אוכל לזוז לגמרי, לא ברצון, לא במחשבה ולא פיזית. זה ברור, כי אני נמצא בחומר שכולו רצון לקבל, כלומר הוא חייב לקבל תמורה לפני, בזמן ואחרי העבודה, לא חשוב איך שהוא מתאר לעצמו את הזמנים האלו, אבל חייב... אנחנו אומרים שגדלות הבורא צריכה להיות בשבילנו חומר דלק. למה גדלות הבורא היא החומר דלק שאנחנו מעדיפים שיהיה במקום כל מיני חומרי דלק אחרים? כי אנחנו לא מקבלים ממנו אלא מתפעלים ממנו, אנחנו רק רוצים להתפעל מהגודל שלו, מהאוניברסליות שלו, מכל דבר שהוא כולל בתוכו, שכל המציאות זה הוא. מכך אנחנו רוצים לקבל חומר דלק, כוח כדי להשפיע לו. אנחנו לא מקבלים ממנו, אלא מתפעלים ממנו ע"י זה שמתקרבים, שדבוקים.
   
   רק אחרי שאנחנו נכללים מגדלות הבורא באיזושהי מידה, אז אנחנו יכולים להתחיל לקבל ממנו בע"מ להשפיע, זה כבר יהיה כנתינה, זה כבר יעשה בנו פעולה הפוכה, שאנחנו כביכול מקבלים אבל בעצם נותנים, משתמשים באהבתו אלינו ובאהבתנו אליו, כבר מתעלים מעל הרצון לקבל ומתחילים לעבוד ביחסים חדשים, אני לדודי ודודי לי.

4. ש: מה הקשר בין הצמצום למסך לפי חשיבות הבורא?
   ר: קשר גדול מאוד והבדל גדול מאוד. זה קשור להחלטת האדם לא לקבל לעצמו, זה הקשר בין צמצום ומסך. *במסך יש לנו יכולת לתת, לעבוד למעלה מהרצון לקבל שלנו, לא רק לצמצם אותו אלא גם להשתמש בו בע"מ להשפיע מחוץ לו*. כלומר מה שיש מחוץ לרצון לקבל צריך להיות במשהו יותר חשוב מהרצון לקבל עצמו.
   
   *כשאנחנו כך יכולים לסדר את חשיבות הבורא למעלה מהחשיבות שלנו, של האדם, אז אנחנו יכולים כבר להתחיל לתת לו. מה לתת? אין לנו מה לתת לבורא אלא רק לקבל כדי להנות לו. זו נקראת הנתינה שלנו*. כלומר אנחנו נותנים לו את הכוונה, המעשה שלנו ממשיך להיות רק קבלה, אנחנו לא יכולים לתת, אנחנו לא ספק, אנחנו תמיד מקבלים, אבל כשאני מקבל בע"מ להשפיע, *כמו אורח אצל בעל הבית*, הוא עושה את זה בשביל בעל הבית ואז כביכול נותן לו. *לזה אנחנו צריכים להגיע*.

5. בעה"ס כותב לנו בדוגמא שגנבים גדולים כל משרתי המלך, אבל הוא חילק את זה לפרוטות ונתן לכל אחד ואחד לא יותר מפרוטה כדי שלא כדאי להם לגנוב. אז הם מעבירים ממקום למקום את הפרוטות האלה עד שהם מעבירים את כל אוצר המלך. זה מה שקורה איתנו, כל יום ויום אנחנו במשהו מגלים את עצמנו בע"מ לקבל ולא רוצים שום דבר. אח"כ מתעוררים וכן רוצים, וכן עושים, ושוב ושוב וכן הלאה. כשניכנס למצבים האלו ברוחניות, נראה כמה שיהיו לנו ירידות, עליות, באלפי אלפי מצבים. כמו שאצל בעל שם טוב קראנו שהיו לו 400 עליות וירידות תוך כמה דקות. אנחנו צריכים להבין שזו העבודה שלנו, להעביר ממקום למקום את הרצון לקבל שלנו, שיהיה קצת בע"מ להשפיע, עוד קצת בע"מ להשפיע. כך פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, ואנחנו בסופו של דבר גומרים את העבודות שלנו.

6. *אני צריך לדעת את גדלות המלך כדי לעבוד בע"מ להשפיע, כמו אורח עם בעל הבית, ולהשתדל להעביר זאת, ככל שאני מסוגל לעשות בצורה נכונה, לדור הבא, לחברים שלי, וגם הם אליי. כך אנחנו מתקדמים, כולם*.
   
   *אין לנו יותר במה לעזור, אלא רק לפרסם זה לזה את גדלות המלך. ראש השנה היא תחילת העבודה שלנו, אנחנו מתחילים לעורר, לכבד ולהעלות מעלינו, מעל ראשנו את גדלות הבורא, גדלות המלך. זו תחילת העבודה הרוחנית האמיתית, לכן היא נקראת ראש השנה*.

7. ש: איך מתוך העבודה בחיבור מגיעים להמליך עלינו את המלך?
   ר: כשאנחנו מטפלים באהבת חברים, כלומר שאני יותר ויותר עובד על כך שמטרת החיים שלי יכולה להתבהר ולהתגלות רק בקשר שלי עם החברה הקטנה שלי, בתוך העשירייה נגיד, אז מתוך זה אני מגיע למצב שאני מתחיל לראות *שאין לי יותר מה לעשות אלא רק להתגבר ולהתקרב אליהם, להתגבר להתקרב אליהם. זו העבודה הפנימית שלי, בלב בנפש, ואם אני באמת אגלה להם את הלב שלי, אז אני ארגיש יחד איתם כמה אני יכול לכלול אותם בליבי ואגלה את הבורא. כי החברים שלי הם הכלים, ואם אני מוכן להכיל אותם, להכניס אותם, לאחסן אותם בתוך ליבי, אז אני בזאת בונה בי את המקום. אפשר להגיד את העשירייה, אפשר להגיד את המבנה, הפרצוף ששם מתגלה הבורא. בצורה אחרת אני לא אגלה אותו*.
   
   ודאי שבמקום הזה יש עביות, כי יש בינינו כל פעם גם כל מיני סכסוכים, ריחוקים. הבורא מסדר את הכל וגם את קירוב הלבבות. כל המצבים האלו נקראים פעימות הלב. כשאנחנו או מתקרבים או מתרחקים, או מתקרבים או מתרחקים, *דווקא ע"י פעימות הלב האלו, וככל שיהיו יותר עליות וירידות, לפי זה אנחנו מתחילים לספור אותם, להרגיש אותו. ע"י הפעימות האלו אנחנו מתחילים להרגיש שהבורא נמצא, שאנחנו מרגישים אותו בינינו, שהוא שם נמצא, ממש בין 2 הידיים שלי. עד שאנחנו מתחילים להרגיש שלא אנחנו עושים את העליות והירידות האלה ועוד כל מיני דברים, אלא שהוא עשה את זה, הוא עושה את זה עלינו. אז אנחנו מתחילים לעבוד עימו בהדדיות, בטנדם*.
   
   הכל תלוי בעבודה בינינו. לא להתייאש מכך שאנחנו כל יום ויום או אחרי הפסקות באמצע היום, מתחילים ורואים שאנחנו לגמרי אפילו לא קשורים בכלום זה עם זה ומתחילים שוב מחדש. *תמיד כך מתחילים, כל פעם שוב מחדש. אנחנו עובדים בצורה כזאת שכל פעם יש הפסקות, ואח"כ כל ההפסקות האלה נכנסות לאינטגרל, לחיבור. כך אנחנו מגיעים להרגשה הרוחנית שכולה רצופה*.

8. ש: בעשירייה מה זה אותו רך נולד?
   ר: *הכוונה ע"מ להשפיע מאיתנו לבורא, היא התינוק שלנו. אנחנו כל הזמן חושבים ודואגים על הכוונה הזאת*. כל הזמן לחשוב על הבורא, איך לעשות לו נחת רוח, וע"י מה אנחנו עושים זאת, איך אנחנו כל הזמן נמצאים בהתגברות החיבור שלנו. זו העבודה שלנו.

9. *אנחנו צריכים לתאר לעצמנו איזו זכות גדולה יש לנו, וכמה אנחנו מיוחדים בכך שנתנו לנו ידיעה, יחס נכון והרגשה, את תחילת הדרך לגילוי הבורא. עלינו להעריך ובאמת לכבד זאת. ע"י כך שנעלה למעלה את ההזדמנות הזאת, באמת נתקרב לבורא*.

10. מי הם המקורבים למלך?
    ר: מי שנמצאים יותר קרובים לפי התכונות שלהם לבורא, הם נקראים מקורבים של המלך. לפי השתוות הצורה הם יותר קרובים, אז הם יכולים יותר להבין אותו, לדבר אליו, והוא מדבר אליהם. ודאי שזה לא בדיבור הרגיל, אלא לפי השתוות התכונות.
    
    ש: אז האם אלו החברים בעשירייה, בחברה?
    ר: כן. *מקורבי המלך יכולים להיות החברים שלך שיש להם יותר התקרבות למלך ושיותר מרגישים אותו, ואתה עוד לא*.
    
    ש: העבודה עם החברים, זה מה שמשכנע את הבורא שנוכל לדבר איתו?
    ר: כן כי ע"י העבודה בעשירייה אתה נכלל מהתכונות של החברים. *ככל שאתה מפנה לחברים מקום בך, כך אתה נעשה יותר קרוב לבורא. אם תתכלל עם החברים בכל מה שיש ביניהם, אז ממש תתחיל לגלות את הבורא*.

11. ש: איך נכון להשתמש בפרעה כדי לשמוע את המלך?
    ר: תהפוך את פרעה לבורא. הכל תלוי מי, איך, וכמה אתה רוצה שישלוט בך או רצון לקבל או רצון להשפיע? *אם אתה רוצה שהקבוצה תשלוט עליך יותר ממך, אז זו תהיה שליטת הבורא. אם ההיפך, זו תהיה שליטת פרעה*.

12. ש: איך נעשה שחשיבות המלך תדקור אותנו בלב?
    ר: *תתחילו לפרסם אותו ביניכם, תתחילו לדבר עליו ביניכם. תמצאו פסוקים שמדברים על גדלות הבורא. איש את רעהו יעזורו. אתם כולכם תתעלו בגדלות הבורא יותר ויותר. לפי זה תתקרבו אליו*.

13. גדלות הבורא לא יכולה להיות יותר מגדלות החברים.

14. כדי לחדש את הקשר עם הבורא, לדבר עימו, להגיע לקשר עימו, אתה חייב להיות בהשתוות הצורה, *כמה אתה מכבד אותו. אתה צריך להביא את עצמך אליו בצמצום מסך ואור חוזר, ברצון להשפיע, ברצון למסור את הנפש שלך. כך אתה צריך להגיע לקראת המלך*.

15. ש: איך להתרגל שהבורא רואה אותי רק כשאני עם עשירייה?
    ר: כשאתה נכלל בעשירייה ומדבר עם הבורא מתוך העשירייה, אתה לא נמחק אלא מדבר עימו, נמצא בקשר עימו. אבל כדי להתקשר אליו אתה צריך מכשיר קשר, הקומוטטור הזה זו הקבוצה, העשירייה.

16. כשבאים לשער המלך צריכים להיות מלובשים בבגדים מתאימים כדי לשבת בשער המלך. כי זה השער למלך, להיכנס אליו. כשהוא יושב בלבוש השק, זה סימן שהוא לא שבע רצון מהמלך, אלא יושב ומתאבל על מה שחסר לו בחיים, כלומר סובל על דאגה עצמית ואין לו מנוחה מנוחת נפש, כלומר הוא לא רגוע על עצמו. בצורה כזאת אי אפשר לשבת בשער המלך.
    
    כי *לשער המלך נכנסים כדי להצטרף לדאגת המלך על כל בני מדינתו*. נמצא שהוא יושב ומתאבל והוא ביזיון למלך על מה שהמלך לא מרחם עליו ולא ממלא את מבוקשו, כי הוא חושב על עצמו. כלומר הוא עדיין לא מתאים להיכנס למלך אלא ישב בשער המלך, עד שתעזוב אותו ושוב יבוא אולי פעם, עד שיהיה מתאים להיכנס לשער המלך.
    
    *באמת, בשער המלך לא בודקים אותו, אין שם בדיקות. לפעמים כותבים שיש שם שומרים וכן הלאה, אבל באמת אין שומרים. ברוחניות אין שומרים. לך תיכנס, אם אתה רוצה להשפיע, תבוא. אין מי שרוצה*.

17. העיקר זה להתכלל עם החברים. בזה אתה מתקן את כל השאלות, את כל הליקויים האלה. תתכלל ביניהם ויחד תיכנסו. *שער המלך פתוח לקבוצה, תיכנסו. לשבת ליד שער המלך אתה יכול לבד. להיכנס דרך השער רק בתנאי שאתם מתארגנים כקבוצה*.

18. ש: לא מספיק שאני נקי טהור כדי להיות בקשר עם הבורא? ....
    ר: זה לא יכול להיות אחד בלי השני. *אתה נכלל בקבוצה בין אם אתה רוצה או לא, ואם אתה מלוכלך, כל הקבוצה סובלת*.

19. ש: איך להשיג את גדלות החברות? בהרגשה יותר קל להשיג גדלות הבורא..
    ר: *אם אנחנו רוצים להשיג קודם את גדלות הבורא ואח"כ את גדלות החברות, זו לא הדרך הנכונה, זה סימן שאנחנו משקרים לעצמנו*. זה לא נכון, זה לא יכול להיות, זה לא בורא, אלא אנחנו רוצים להשיג את הגדלות שלנו.
    
    *את גדלות הבורא משיגים רק בתוך גדלות העשירייה. לא יכול להיות אחרת. אם מדברים על רוחניות, אז רק בצורה כזאת. קודם מגלים את גדלות העשירייה, גדלות החברים, החברות, ואח"כ כבר בתוכם ככל שאנחנו מכבדים את החברות, כך אנחנו מגיעים לגדלות הבורא*.
    
    *לא יכולה להיות גדלות הבורא יותר מגדלות הקבוצה. רק תבינו ותרשמו את זה לפניכם, בעולם לא יכול להיות גילוי האור יותר מגילוי הכלי שבו האור מתגלה. זה בשפת הקבלה. בשפת העבודה שלנו, לא יכולה להיות גדלות הבורא יותר מהכרת גדלות העשירייה*.

20. ש: אתמול למדנו על עיקרון השתיקה. אז מה זה לגלות את הלב שלי?
    ר: *לגלות את הלב שלי כלפי הבורא*. אני צריך להפעיל את עצמי בתפילה, זהו, ופשוט לגלות את עצמי בצורה הכי אמיתית. *אין לי יותר למי לגלות את הלב חוץ מלבורא. לכל הייתר, החברים, רב, לא חשוב מי, אני לא מגלה את הלב שלי. רק כלפי הבורא*.

*חלק 2 - רב"ש א', עמ' 13, מאמר בענין אהבת חברים*

21. יש בדרך הרבה אנשים שעוזבים וחוזרים לחיים הרגילים שלהם, כי הרצון לקבל דורש מהם מיום ליום יותר ויותר. אבל להוסיף בעבודה רוחנית, בביטול עצמו? לזה לא כל אחד מסכים ולא לכל אחד יש סבלנות. *לא לכל אחד ואחד יש יכולת להגיד לעצמו: "אפילו שאני לא מתקדם, אבל לעזוב את המצב הזה שאני נמצא בו, אני לא יכול, כי זו נקודת אמת. לפחות לזה הגעתי בחיים שלי*".

22. ש: מתי אנחנו צריכים לעבוד בהצנע לכת ומתי בגילוי?
    ר: בינתיים אנחנו כולנו צריכים להתקדם במה שאנחנו. כשעובדים בקבוצה, כמו שעכשיו קראנו במאמר, שם כבר *יש עבודה גם בגילוי וגם בהצנע לכת*. לפעמים אני צריך להגיע למצב שאני מגלה את היחסים שלי לחברים, שאני אוהב אותם, רוצה לפעול כדי שהם יתחברו וכן הלאה. לפעמים אני צריך להצניע את זה, כי לא תמיד ללחוץ עליהם ולא לגלות את הלב שלי. ודאי שאסור לי לגלות לחברים שאני נמצא במצב של ירידה ושאין לי הערכה מספקת של הקבוצה, של הבורא ושל כל הדרך שלנו. על כך ודאי שאנחנו צריכים להיות בהסתרה.

23. ש: יש כאלה שאני לא סובל אותם ממש.. ?
    ר: אני מאמין לך.
    
    ש: אז מה אני עושה איתו?
    ר: *אתה עושה לא עימו אלא עם עצמך. אתה חונק את עצמך ומחייב את עצמך להיות לפחות באהבה חיצונה כלפיו. ודאי, אחרת מה, אתה תהיה בקבוצה שכולם אוהבים זה את זה ואתה היחידי בקבוצה תתחיל להציג את עצמך ששונא מישהו? אז איך הקבוצה תסבול אותך*?

24. ש: מה זו אהבה?
    ר: אהבה היא מה שנבנה על השנאה, כי חוץ מרצון לקבל אין בנו כלום. אנחנו צריכים על פני השנאה, הדחייה, גאווה, שקר, כל מה שיש לנו רק כדי להתגאות ולהקפיץ כל אחד את עצמו, אנחנו צריכים את כל הדברים לכסות באהבה. זאת העבודה שלנו.
    
    *נקווה שנבין יותר את המצבים האלו, ונבקש שהבורא יעשה את זה, כי עושה שלום במרומיו הוא עושה שלום עלינו. אנחנו לא מסוגלים, אבל זה שזה מתגלה אצלנו, בינינו, זה כבר סימן שאנחנו מתקדמים*.
    
    ש: אם אתה מתבטל מול העשירייה והקבוצה זה נקרא שאתה אוהב אותם?
    ר: לא, אבל זה נקרא שאתה מבין שאתה צריך להתקרב אליהם ואין לך כוחות בינתיים לאהוב אותם, אבל לפחות במשהו להתקרב, להצמיד את עצמך אליהם, אתה כן משתדל לעשות, בהדרגה.
    
    *זו העבודה שלנו ונקווה שנצליח. אנחנו בכל זאת עשינו כבר את הדרך ונמצאים ממש בשער המלך. כשנחליט שאנחנו באמת רוצים להתגבר על כל הרע שמתגלה לעת עתה בינינו, אז ניכנס לשער*.

25. ש: בחלק מהסעיפים במאמר רב"ש שואלולא נותן תשובה.
    ר: אז אנחנו צריכים להמשיך ולברר. מה שלא כתוב כאן, *אנחנו צריכים לקרוא את זה בתוך הלב שלנו*.
    
    ש: איך?
    ר: איך? תשאל את עצמך ואת החברים. כך זה בכל כתבי המקובלים. אתה חושב שכתוב לך בתע"ס, בפתיחה, בכל מיני דברים, אני כבר לא מדבר על אגרות ומאמרים, שכתוב לך הכל? *יותר שאלות מהתשובות, אבל כל אלו מכוונות אותך. כל השאלות והכל זה כדי לכוון אותך למטרה, ורק במאמץ למטרה אתה פותח ומגלה תשובה*.