שיעור צהריים 19.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"השתיקה יפה מאוד" – קטעים נבחרים מן המקורות

הייתי מתחיל מהחלק הראשון, וכך הייתי ממשיך, כי הדברים האלה הם באמת דברים מאוד עמוקים, זה נראה לנו מאוד קל, אבל אם אדם נכנס פנימה לתוך הפעולה הזאת של שתיקה, אז הוא מבין כמה הדברים האלה עמוקים וחשובים.

קריין: "השתיקה יפה מאוד", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1 מתוך "מקור מים חיים על בעל שם טוב".

"השתיקה יפה מאוד, שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו, יותר משיקשור את עצמו בדיבור."

("מקור מים חיים על בעל שם טוב")

האדם צריך להשתדל להיות בשתיקה יותר מאשר בדיבור, ולהשתדל למצוא בשתיקה דברים יותר עמוקים, מלאים תוכן מאשר בדיבור.

שאלה: מה זה אומר "לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו"?

זה במקום לדבר, וכל הזמן להיות במחשבות על גדלות הבורא ועד כמה הוא רוצה להתקרב אליו ולהרגיש אותו כנמצא ממש בקשר עימו. לכן השתיקה יפה מאוד, זאת אומרת לא סתם לשתוק, אלא לשתוק נקרא לתת לבורא, בגדלות הבורא למלא את כל הרצונות, המחשבות והתשוקות של האדם.

קריין: קטע שני מתוך "מסכת אבות".

"שמעון בנו [של רבן גמליאל] אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה."

(מסכת אבות. א', י"ז)

כי במצב שאדם משתוקק להיות בשתיקה, יש לו מקום בלב ובראש לחשוב על הבורא ולהתקרב אליו, ולתת מקום בתוך האדם לגילוי הבורא.

שאלה: למה אם הוא משתוקק להיות בשתיקה, את המקום שמתפנה בו ממלאת גדלות הבורא?

כי הוא לא ממלא את עצמו במה שיש בו, אלא הוא מצפה שהבורא ימלא את כל החללים שבו בלב, בנפש, וכך יבוא להתקשרות עם הבורא. השתיקה היא לא סתם שתיקה, אלא זאת פעולה שבה האדם נותן מקום לבורא להתגלות.

שאלה: כשאנחנו מדברים על שתיקה אנחנו מדברים על - לא לדבר, זו הכוונה לשתיקה?

נגיד.

תלמיד: אבל מה לעשות עם הלב, הלב לא שותק, הוא ממשיך לדבר?

לא, שתיקה הכוונה שהאדם שותק, משתיק את עצמו במקום לדבר, במקום לשוחח, הוא רוצה להיות בשתיקה פנימית כי מצפה לזה שהבורא יתגלה בו וידבר מתוך ליבו.

תלמיד: מה זה נקרא להיות בשתיקה פנימית?

שאני לא רוצה למלא את החללים שבי במוח ובלב, אלא אני רוצה שהבורא יתגלה.

תלמיד: איך שולטים על שתיקת הלב, איך אני שולט על השתיקה הפנימית שלי?

אני מצפה כל הזמן שהבורא יתגלה וידבר איתי בצורה פנימית כך שאני ארגיש אותו, אשמע אותו שהוא ידבר מתוכי, וכך אנחנו נתקרב זה אל זה. סך הכול בשביל מה השתיקה? כדי שאני לא ארצה למלא את החללים במוח ובלב שלי בדברים שלי, אלא אני ארצה שהבורא יתגלה וימלא אותם.

תלמיד: מה קובע במה יתמלאו החללים של הלב, של המוח?

הבורא שימלא אותם וייתן לי מילוי לכל החסרונות, לכל הרצונות, המחשבות שלי, שאני כולי אתמלא עם הבורא.

תלמיד: אבל איך אתה שולט דווקא כך שאותם חללים יהיו מלאים בבורא והם לא יהיו מלאים בי?

אני מצפה שהבורא ימלא אותם. אני רוצה לגלות את החללים האלה במוח ובלב, ומשתוקק שהבורא יתגלה בהם.

תלמיד: אז הכול בציפייה?

כן, ציפייה.

שאלה: איך שומרים על שתיקה פנימית וחיצונית מטרתית אבל נותנים צעקה מעומק הלב, איך להיות גם בשתיקה וגם בצעקה?

זה אותו דבר. שאני מצפה שהבורא יתגלה זאת צעקה, וכשאני עושה את זה מתוך מאמץ פנימי שלי, זאת שתיקה. אני מקווה מאוד שהבורא יתגלה ויסביר לי איפה אני נמצא, באיזה קשר עימו, מה עוד אני צריך לעשות כדי לתת לו מקום להתגלות בי.

תלמיד: אני שומע שהציפייה שהבורא ימלא אותי זה בעצם העיקר כאן.

כן.

תלמיד: אז מה זה משנה אם אני מדבר או שותק, במה זה מפריע לבורא למלא אותי?

אני לא ממלא את המוח והלב שלי במה שנראה לי שצריכים להגיד, לענות, לשיר, לבקש, אלא אני פשוט משתדל לגלות חלל בתוכי, שהבורא ייכנס וימלא.

שאלה: אני מנסה להבין את מה שאני שומע בשיעור וגם אתמול, לגבי הקול הפנימי שהאדם שומע. לפעמים נדמה לנו שאנחנו כאילו מדברים ולפעמים נדמה לנו שאנחנו שומעים, כמו למשל בשיעור בוקר אני ממש מרגיש את זה שאנחנו כמעט לא מדברים בפנים אלא רק שומעים. אז כשאתה אומר שתיקה אתה מתכוון שאנחנו לא מייחסים את הדיבור הזה שאנחנו שומעים כביכול לעצמנו, שאנחנו רק קולטים את זה, מפנים את עצמנו?

כן, שתיקה זה נקרא שאני מפנה חללים במוח ובלב שלי ומצפה שהבורא יתגלה שם.

שאלה: במה אנחנו בדיוק חווים את השתיקה, האם יש כלי מיוחד כדי לחוות את השתיקה?

כן, זה חיסרון שאני רוצה להרגיש את הבורא שידבר בי וימלא את הרצונות, התשוקות והציפיות שלי.

תלמיד: ומה אני מרגיש ברצון לקבל, האם גם שם יש שתיקה?

כן, אני מצפה שהבורא יתחיל להתגלות בי.

שאלה: הלב שלי לא בידיים שלי אלא בידי הבורא, איך אני יכול לבקש לתקן את הלב שלי בשתיקה?

אני רוצה לפנות את הלב שלי שהבורא יתגלה בו, ואז אני ארגיש שהוא ממלא אותי, וכך הוא מתקרב אליי.

שאלה: מה זה אומר שאני משתיק את כל המחשבות, הרצונות, השתוקקויות שלי ובמקום זה מדבר עם הבורא?

אני לא רוצה שהרצונות, המחשבות שלי ימלאו את הראש והלב שלי, אני רוצה שהבורא ימלא אותם.

תלמיד: מה זה אומר שהבורא ממלא אותם, נניח שיש משהו שמדאיג אותי?

כשיש לך דאגות כלשהן זה מה שממלא אותך, זה לא מקום ריק. מקום ריק זה כשאתה רוצה שהבורא יתגלה וימלא את כל החללים במוח ובלב, ברגש ובשכל, ואתה רוצה בזה להרגיש את הבורא שממלא אותך, הייתי אומר במילים אחרות אולי, מנפח אותך.

תלמיד: כלומר את הדאגות שיש לי כרגע אני צריך להפוך לדאגות לבורא?

אתה רוצה להרגיש את הבורא שממלא אותך. תנסה, תחשוב.

שאלה: אבל איך אני מפנה את המקום? אם הדאגות האגואיסטיות לעצמי ממלאות אותי איך אתחיל לפנות בתוכי מקום שהבורא ימלא אותו?

תשתדל להתקרב לבורא בצורה כזאת שתרצה להרגיש אותו נמצא בך, ממלא אותך, ושהכי חשוב לך להרגיש איך הוא ממלא אותך.

שאלה: יש לנו דבר שנקרא סדנאות, שם מדברים לא שותקים, לפעמים אנחנו מדברים את עצמנו לדעת. מדברים ומדברים, רוצים לתקוף כל תשובה, לתת תשובה שמקיפה את כל היקום. איך להתייחס לזה בהקשר לשתיקה ודיבור?

ככול שפחות נדבר וניתן מקום לבורא לדבר מתוך הלב והמוח שלנו, נצליח יותר בהתפתחות הפנימית שלנו.

שאלה: האם שתיקה היא סוג של ביטול?

זה גם שייך במשהו, אבל העיקר בשתיקה הוא בזה שאני רוצה לשמוע את הבורא, לא סתם לשתוק, אני רוצה לשמוע אותו, שהוא ידבר מתוך הלב והמוח שלי. זה מה שמקדם מאוד את האדם לתכלית, כי אז אני מתחיל להבין את תכלית הבריאה, איך הבורא מתגלה ומקדם אותי.

שאלה: כאשר אדם נמצא בתוכו יש מעין רעש כזה, אבל הוא גם מרגיש שיש משהו מאחורי כל מחשבה, מאחורי כל דבר. איך באמת לבקש גילוי באותו המקום שנמצא מאחורי המחשבה?

יחד עם המחשבה אנחנו צריכים להביע את הרצון הפנימי שלנו להתקרב לבורא, ואז זה עובד, זה פועל.

שאלה: האם בכך שאנחנו נמצאים בבני ברוך זה כבר סימן שהבורא ממלא אותנו?

כן, אבל אנחנו רוצים יותר.

שאלה: האם השתיקה היא למעשה הרחבת הצמצום של הרצון לקבל, אנחנו פונים כאילו לבורא, וככול שזה תלוי בנו אנחנו מצמצמים לחלוטין גם את הדיבור, הן בלב והן במוח?

יפה אמרת. כן, בשתיקה אנחנו נותנים מקום לבורא להתגלות.

שאלה: בפנים יש לנו כל הזמן שיחה פנימית. כדי להגיע לשתיקה פנימית צריך לעצור את השיח הפנימי הזה או לכוון אותו למשהו?

אתן צריכות להתקרב אחת לשנייה ולבנות רצון, צורך שבו יתגלה הבורא.

שאלה: מה שאתה מסביר לנו עכשיו נשמע ממש עבודה הלכה למעשה. רציתי לדעת האם צריך ממש לפנות זמן מסוים ביום ולאמן את עצמך בשתיקה פנימית?

רצוי כל הזמן להיות בזה. זה לא שאני סוגר, סותם את הפה, אלא אני רוצה שהבורא יתגלה מתוכי, מתוך ליבי ומוחי וכך אני ארגיש שאני קשור אליו, נמצא עימו בדיאלוג, "אני לדודי ודודי לי".

תלמידה: איך לוקחים את המושכות לעצור את הסוס הפראי הזה שלנו שכל הזמן רוצה לדבר בתוכנו ויש לו דעה על כל דבר?

זה מתחיל קודם כל מזה שאדם רואה שכל הדיבורים שלו הם דיבורי סרק, ואין בהם שום דבר שיש בו באמת ממשיות.

תלמידה: ונניח שיש משהו שמדאיג את האדם, הוא צריך לשטוח אותו לפני הבורא, להגיד לו זו הדאגה ששמת לי בלב ועכשיו אני שותק ונותן לך לדבר, או שבכלל גם את הדאגות האלה להעיף מהמחשבה?

קודם כל לפנות מקום לבורא.

שאלה: כאשר נוגעים בשתיקה הזאת הרגשת גדלות החברים מציפה את הנשמה, ומעלה הבחנה עמוקה של חוסר השתוות צורה. אז מתגלה הבושה על המחשבות. השאלה היא במה עלי להתרכז ברגע הזה כדי שאור הידע הזה לא יפחיד אותי?

בזה שאת רוצה לשמוע את הבורא שנמצא במוח ובלב שלך. את משתוקקת לפתוח את החושים הפנימיים שלך שהוא ידבר ואת תשמעי.

שאלה: בעיקר בשיעורים וגם באירועים השונים של בני ברוך אנחנו שותקים. יש מקומות בהם חברים הולכים לסאונה, עושים על האש, בכנס בין האירועים יצאו חברים לעשן, האם שם יש מקום לשתיקה, לשתוק על חשיבות המטרה? בכלל מקובלים, אם הם נפגשו בחיי היומיום, הם אהבו להיות בשתיקה או שדיברו שיחות חולין? איך עלינו לעבוד בין האירועים?

יותר טוב שתיקה. ושכל אחד יחשוב איך הוא רוצה להתקשר לחברים, איך הוא רוצה להתקשר לבורא, איך הוא מצפה שהבורא יתגלה בקשר בינו לחברים. וכך כל אחד ואחד ייכנס יותר ויותר פנימה לתוך חיבור כזה.

תלמיד: לדעתך אנחנו מוכנים לזה? פעם היינו עושים סעודות בסגנון רב"ש, עכשיו לעתים יותר נדירות כי זו פעולה לא פשוטה. בחיי היומיום אנחנו מסוגלים? לדוגמה, כולם יוצאים לעשן ושותקים על חשיבות המטרה?

זה חשוב מאוד.

שאלה: איך השתיקה, החלל הזה שאני מנסה לגלות בתוכי עבור הבורא, משתלבת עם זה שאני מחזיקה בלב את החברות? איך לחבר את השניים?

זה צריך להיות יחד. גם השילוב עם החברים וגם השילוב עם הבורא צריך להיות בך יחד. צריך לעשות תרגילים.

שאלה: אדם שמדבר זאת פעולה, ואמרת ששתיקה זאת גם פעולה. האם נכון לומר שאדם הכותב בשתיקה זאת פעולה עוד יותר נעלה?

כן.

שאלה: מתוך הטקסט אני מבינה שבמקום שבו אני צריכה להיות בשתיקה הבורא אומר לי משהו. האם זה סימן שהגעתי לשלב חדש?

כן.

שאלה: איך להשיג מצב של שתיקה במהלך הדיבור?

לשתוק.

שאלה: אם אני רוצה לשמוע את הבורא אבל פוחדת שאני אשמע את עצמי, אם הלב שלנו הוא אגואיסטי, אז איך אפשר לשמוע אותו?

לשתוק, ולהתחיל להתכוונן על הבורא.

תלמידה: האם הבורא הוא בלב שלנו?

כן.

שאלה: השתיקה היא בעצם המתנה לקשר עם הבורא. וככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך אנחנו יודעים פחות. אז השתיקה לא מובילה אותנו לידיעה אלא היא מובילה אותנו רק לנוכחותו של הבורא. האם זה נכון?

השתיקה מביאה אותנו לחכמה. תחשבי על זה ותראי איך זה עובד.

שאלה: האם זה נכון שאנחנו צריכים להידבק בשתיקה בכוונה האחת של להנות את הבורא, וזה יהיה הכלי הנכון לגילוי שלו?

כן, נכון מאוד.

שאלה: יש אנשים שמטבעם קל להם לשתוק וכאלה שקל להם יותר לדבר. מה ההבדל בין העבודה של אלה לאלה?

האדם צריך להשתדל כל הזמן לדבר עם הבורא מעומק ליבו, על זה מדובר. בזה הוא לא צריך להגביל את עצמו. צריך כל הזמן להשתדל לדבר עם הבורא מהלב, לא בצורה מילולית אלא דווקא מהלב.

שאלה: אני יכול להיות בשתיקה במחשבות שלי רק אם אני מאה אחוז בוטח בבורא. ובכלל, אני חושב ששתיקה אפשרית רק אם אני בוטח במאה אחוז בבורא. האם זה באמת כך?

תתחיל לבצע זאת עם עצמך בצורה כזאת, ואחר כך תראה איך זה עובר.

שאלה: אני מקבל הרבה מאוד התפעלות מהטבע ויש רגעים מאוד מיוחדים, אני הולך בטבע בשקט, אבל מרגיש שאני רוצה בשביל עצמי. אני לא רוצה לזהם את הכול עם האנוכיות שלי, לא רוצה לנצל את הכול לטובתי. הדבר היחיד הטהור שיש לי זה רצון עמוק להיות עם הבורא. האם הגישה הזו נשמעת פחות או יותר נכונה?

כן. תמשיך כך ותדבר מתוך הלב שלך בשקט עם הבורא.

שאלה: המחשבות האלה, הדיאלוג שיש לי בראש כל הזמן, האם זה שיח עם הבורא?

אם כך את מכוונת את עצמך לזה, אז השיח הוא עם הבורא.

שאלה: באיזו כוונה עלינו להיות בזמן השתיקה?

שתיקה היא כשאני מרגיע את המוח והלב שלי על מנת לשמוע את הבורא. זה נקרא "שתיקה". לא סתם לעצור את עצמי, אלא אני רוצה לתת לבורא מקום בלב ובמוח שלי שהוא יימלא. שתיקה נקראת שאני מפנה מקום לבורא.

שאלה: כפי שאני מבין, אתה מתאר מציאות שבה אני, הבורא, הכלי העולמי, הרב, הריקנות, הם בשקט. האם בכזאת מציאות צריך לחיות ואל תוך השקט הזה להזמין את הבורא?

כן.

שאלה: אם מדובר על המצב ברגע שהאור הממלא את הכלי, זו כזאת שלמות שאין צורך במילים ואין מילים לתאר, למצב כזה אנחנו צריכים להגיע?

כן. כן.

שאלה: האם כדאי בעשירייה, נאמר פעם בשבוע לעשות מפגש בשתיקה? שנשב בשתיקה, נחשוב על הבורא, גדלות המטרה.

היו לנו כאלה התאספויות בקבוצה, כאשר מתאספים הרבה אנשים, נאמר כמה עשרות, שבעים, שמונים, עד מאה איש, גברים, וכולם יושבים והרב"ש אומר, היום נשתוק. ואנחנו יושבים ושותקים. זאת עבודה רצינית של האדם עם עצמו, ובצורה כזאת השתיקה הזאת נמשכה בערך נאמר שעה, שעה וחצי. זה לא פשוט בכלל אבל צריך להיות כל הזמן בשליטה פנימית, על עצמך. והרב"ש היה עושה דברים כאלה, לא לעתים תכופות, אבל פעם בכמה חודשים.

שאלה: איך להתפלל אם אתה שותק?

להתפלל בשתיקה. לבקש בשתיקה. להודות בשתיקה.

שאלה: מה ההבדל בין שתיקה לתפילה? ההרגשה היא כאילו אנחנו מנתקים אולי משהו?

תלוי במה האדם ממלא את הלב והמוח.

שאלה : איך להרגיע את סערה שבתוכי כאשר אני נמצאת בשתיקה?

תנסי לחשוב שזה זמן חשוב מאוד וככל שאת נמצאת יותר קרוב לבורא חשוב שאת תהיי יחד עם זה רגועה יותר.

תלמיד: אז יכול להיות מצב שאני יכול לדבר עם חבר, אני עונה לו על שאלה, אני מקשיב, אבל באותו זמן אני בשתיקה.

בדרך כלל, לא. אנחנו לא יכולים לעשות כמה פעולות בבת אחת.

שאלה: בזמן השתיקה אנחנו צריכים לרצות שהבורא יתגלה בנו, אבל איך ברגע הזה להחזיק בכוונה הנכונה? לא להתגאות, אלא שזה באמת יהיה לשם דבקות בבורא?

הכול תלוי במחשבה. תחשבי על זה דווקא הרבה זמן, ואחר כך תראי שזה כבר יותר ויותר קל.

שאלה: אני לא תמיד מרגישה את גדלותו של הבורא, ולרוב אני אפילו מרגישה שאני עושה הצגה מול החברות, כאילו אני פותחת את הלב אליהם, אבל זה לא בדיוק נכון. איך עושים כדי לפנות מקום לבורא באמת?

זה נקרא "עבודה שבלב". שאת משתדלת לנקות את הלב מהכול שיהיה ריק, חוץ מהבורא שייכנס וימלא את כל חללי הלב.

שאלה: השתיקה והרגעת הרצונות זה כמו לשחרר את עצמי ולהיות פתוחה למה שבא מהבורא ולקבל את מה שהוא נותן. האם בשקט הזה שנוצר עלי להתפלל או שפשוט לחכות בשקט הזה וזהו?

להתפלל. כל הזמן להשתוקק לבורא. כל הזמן להשתוקק לבורא.

שאלה: בשנים האחרונות, אנחנו כמה פעמים ביום נפגשים בסדנאות בזום. וכיוון שבכלי התקשורת הזה השתיקה היא לא בדיוק הדבר הכי פשוט, אנחנו עושות סדנאות של המון דיבורים. לפעמים יש חברות שמאריכות מאוד.

מה אנחנו יכולות לעשות אם אנחנו רוצות להמשיך בסדנאות בזום בשביל שיהיה מה שעכשיו אתה מספר לנו בשיעורים האחרונים? האם שמיעת שירים וקריאת מקורות יכולה להחליף את זה?

תנסו לגוון.

שאלה: עשינו אתמול בעשירייה תרגיל שנתת בזוגות. התקשרנו בטלפון, קראנו את התרגיל, ושתקנו ביחד להרגיש את הלב אחת של השנייה והיה מאוד מיוחד.

וגם במפגש עם עשיריית צרפת, החברות כהכנה לכנס וגם איתן שתקנו ביחד. והיה מאוד מיוחד וחזק. מה ההבדל בין שתיקה לבד לשתיקה עם החברות, כי נדמה שאפשר עם החברות יותר לשמוע את הבורא ביחד?

נכון. שתיקה ביחד עם החברות בקבוצה זה כבר פעולה, פעולה רוחנית מיוחדת שהיא מאוד פועלת, מפעילה את כול מה שאנחנו צריכים בלהתקשר עם הבורא. אפשר להגיד כך. לשתוק יחד זה הרבה יותר חזק מלדבר.

שאלה: האם לחשוב על עשירייה זה לשמור על שתיקה, וזה לפתוח שיח עם הבורא ולהרגיש שזה ממלא את הלב שלי?

כן.

שאלה: אתה מדבר הרבה, ומשקיע הרבה מאוד כוחות, ועונה לנו על שאלות ומקליט תוכניות. כשאתה מדבר, עם מי אתה מדבר?

שאלה טובה. בדרך כלל אני מדבר עם התלמידים שלי, אליהם אני פונה, ורוצה להפנות את תשומת הלב שלהם לבורא.

שאלה: והבורא שאליו אתה רוצה שנשים לב, איפה הוא, בין כולנו איפשהו או שאתה פונה אליו דרכנו?

הבורא ממלא את כולנו, רק אנחנו עוד לא מרגישים, עוד לא מגלים אותו.

שאלה: אהבה מכסה על כל הפשעים. האם זה אותו הדבר עם השתיקה? במה זה יעיל זה שאנחנו חוזרים לבורא עם שתיקה ומכסים את זה באהבה?

אנו בזה מזמינים את הבורא להפנות את תשומת ליבו אלינו ולדבר איתנו.

שאלה: אתמול אמרת לחברה מטורקיה, בשתיקה אני מעביר מסר פנימי. האם המסר הפנימי הוא באופן ישיר לחברה או תמיד דרך הבורא?

אנחנו לא מדברים עם חברה או עם אדם כלשהו אלא תמיד רק עם הבורא. ודרכו זה עובר הלאה.

תלמידה: אז איך אני מתחברת עם החברות בתוך השתיקה הזאת?

זה לא חשוב אם אתם שותקים או לא שותקים. זה בכל זאת קושר את כולם.

שאלה: תרגיל שתיקה בין נשים יכול להיות קשה לביצוע. איך ולכמה זמן בתור התחלה עלינו לבצע את התרגיל הזה?

לפני שאתם נכנסים לתרגיל שתיקה תדברו ביניכם, ואחר כך תארו לעצמכם שעכשיו כולכם פונים יחד לבורא, בשקט, בשתיקה. ואז תראו כמה זה עובד.

קריין: קטע שלישי, אומר הרב"ש.

""סייג לחכמה שתיקה", פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים שיהיה בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא "שתיקה", היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו, שזהו בחינת "שתוק כך עלה במחשבה"."

(הרב"ש. 9. "סייג לחכמה שתיקה - א'")

השתיקה היא תיקון גדול ועמוק. הבורא נכנס לתוך פעולת השתיקה הזאת ופועל ומתקן את הכלים שלנו.

שאלה: אמרת לי ששתיקה מובילה לחכמה. האם הבורא הוא זה שמוביל, מנחה אותי, בכך שמתקרב אליי כדי שאני אתקרב אליו?

כן. כך מגיעה החכמה לאדם.

שאלה: העניין הוא שאחרי שיעור כזה לא בא לי לדבר בכלל.

מצוין, יפה מאוד. אני שמח.

תלמידה: מתי אם בכלל משתמשים בדיבור?

אם בכלל. אני אומר לך ברצינות ככול שאדם יותר שותק, הוא יותר נותן מקום בליבו ובמוחו, שהחכמה תיכנס ותמלא את הכלים.

תלמידה: אבל איך פרקטית אני מממשת את מה שאתה אומר. האם עכשיו אני נכנסת לסדנאות ושותקת. בסוף השיעור אני לא נשארת לסיכום, או שאני נשארת ושותקת?

את אישה חכמה, יפה ולא חסר לך כלום חוץ מלחשוב, איך באמת להיות יותר מסודרת בלב ובמוח. הכול נמצא לפנייך, יש לך עתיד יפה. בהצלחה.

שאלה: בזמן הלימוד יש לנו הרבה מאד שאלות, ובעצם כל השיעור אנחנו מדברים על איך אנחנו צריכים לשתוק. אבל איך לארגן נכון את התהליך הזה, כדי שנספיק להכניס את הבורא ללב שלנו כדי שהוא ידבר דרכנו?

לשתוק. ולבקש מהבורא בשתיקה הזאת שימלא את הלב שלכם. פשוט לעצום עיניים, לשתוק ולבקש מהבורא שימלא את חלל הלב וחלל המוח. תנסו ותראו כמה לאט לאט הוא מתקרב וממלא.

שאלה: אנחנו מקבלים הרבה פניות בעשירייה כדי להכין את הכנס, להיפגש ולהחליף כל מיני גישות. ואנחנו רואים שהשתיקה זה לא דבר פרקטי לעבודה ביחד. האם שתיקה היא לשים את האגו בשתיקה ועדיין שהלב ידבר?

כן, אמרת יפה.

תלמידה: איך אפשר לעשות זאת בצורה נכונה, האם זה בשינוי הכוונה, איך לתת ללב לדבר?

פשוט מאוד, לפתוח את הלב לחברות.

שאלה: סיכמנו כמה חברות להגיע לכנס בסוכות. כשנתאסף יחד בכנס עליי להתפלל גם עבור יתר החברות, או להתפלל זו עבור זו?

כולנו מתפללים זה עבור זה, כדי שכולנו נהיה יחד בפגישה שלנו בכנס ונתחבר באופן שהבורא יוכל להתגלות בנו.

תלמידה: כלומר אפשר לעשות לו נחת רוח גם בשתיקה?

כן.

קריין: קטע רביעי, אומר הרב"ש,

"אמרו חז"ל (חולין פ"ט) "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה". ויש להבין זה, שאם האדם אינו בולם עצמו, אלא שמשיב להשני בשעת מריבה, ע"י זה העולם אינו יכול להתקיים."

(הרב"ש. מאמר 31 "מהו אסור ללמוד תורה לעכו"ם, בעבודה" 1989)

זה מושג מאוד מאוד חשוב, "הבולם את עצמו בשעת מריבה". זאת אומרת שרוצה להגיע להרגעה, רוגע, חיבור דווקא על פני כל אותו כעס וריב שמתגלה.

קריין: קטע חמישי, אומר הרב"ש,

"על ידי האמונה הוא זוכה לשלימות האמיתי, שבעבור זה נברא האדם. לכן מקויים אז, "זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות". וזה פירוש שבולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו, היינו בזמן שהריב הוא על העבודה מבחינת שלא על מנת להשפיע, אז אין לו מה להשיב. וזה נקרא "תולה ארץ על בלימה", היינו אין לו שום יסוד, שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת."

(הרב"ש. 292. "הבולם עצמו בשעת מריבה")

שאלה: שתיקה נכונה היא תוצאה של פעולה מקדימה או תכונה שאנו מקבלים מהבורא במתנה?

גם זה וגם זה.

תלמידה: כלומר אנחנו צריכים לבקש ממנו את התכונה הזאת?

כן. בכלל אנחנו צריכים הכול לבקש מהבורא. אין לנו שום דבר מהדברים שהיינו רוצים בסופו של דבר שיישארו אצלנו.

שאלה: אז אם אני רוכשת את התכונה הזאת של שתיקה אני רוכשת חכמה?

כמובן. לכן נאמר, "סייג לחכמה שתיקה".

שאלה: כתוב פה בקטע החמישי, "בולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו," מה זה?

זאת אומרת, בכך הוא מבטל את היצר הרע שלו.

תלמיד: איך הוא בולם אותו, באיזה כוח?

איך הוא בולם אותו? הוא לא רוצה להשתמש בו.

שאלה: אמרת שצריך לעצום עיניים ולבקש מהבורא למלא את חלל הלב וחלל המוח. איך אפשר לעשות את הפעולה הזאת רק מהלב ולא מהמוח. איך לנתק את המוח ולהפעיל רק את הלב?

אם אתם מפעילים את הלב, אז אחרי הלב נמשך המוח.

תלמידה: המוח לא מקדים את הלב?

לא, הלב יותר חזק. אנחנו רואים את זה בחיים שלנו.

שאלה: הרבה פעמים יש בלבול, נניח נאמר פעם שאם לא הוספת, לא אמרת משהו, כאילו גנבת. אז איך אדם עושה חשבון נכון, איפה לשתוק ואיפה לדבר?

תמיד עדיף לשתוק. ואם לדבר, אז רק מתוך הקשר עם החברים.

שאלה: אנחנו לפני כנס בנושא פותחים את הלב. וכל השיעור אנחנו אומרים ששתיקה היא פעולה הנעשית על הלב. איך השתיקה עוזרת לנו לפתוח את הלב המשותף שלנו?

דווקא הלב המשותף נפתח על ידי השתיקה הכללית, אנחנו רוצים להתקרב ולהתחבר בשתיקה. על ידי זה אנחנו פותחים את הכלי שלנו, גורמים לו להיפתח.

סיימנו להיום, נתראה מחר בעזרת ה', ונמשיך. בינתיים אני מקווה שאתם מתחילים להתארגן איך לבוא אלינו לכנס, וכאן כבר נתחבר גם בלב וגם במוח יחד כולנו. בנינו חללים חדשים, אולם חדש ומחכים לכם שם. בהצלחה.

(סוף השיעור)