שיעור בוקר 24.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180, פתיחה לחכמת הקבלה,

אותיות ע"ד-ע"ח

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמוד 180, אות ע"ד.

באות ע"ד הוא אומר, וגם כאן" בניקודים שהתפשטו "נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה" בס"ג "במסך," דס"ג "נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה," ב' דהתלבשות "ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד."

אחרי שהייתה התפשטות של גלגלתא, ע"ב, ס"ג, ס"ג הזדכך עד הפה שלו וירד. כל האורות מנקודות דס"ג ירדו למטה, והשפיעו מבחינת בינה (ב') על נה"י דגלגלתא, וקיבלו בחזרה בחינה ד', ומתוך זה נעשה צמצום כשמלכות עלתה לבינה (ראו שרטוט מס' 1). המקום [בין בינה למלכות] נקרא פרסה. עד הפרסה יכולים להתפשט האורות. הם יכלו להתפשט עד הטבור, אבל אחרי שנקודות דס"ג ירדו למטה הם יכלו להתפשט גם עד הפרסה אבל לא יותר מזה. מפרסה עד הסיום זו שליטת המלכות. אחרי שהתחברו יחד נקודות דס"ג עם נה"י דא"ק, נעשה כאן צמצום ב' (ZB). עליית המלכות לבינה נקראת צמצום ב'.

שרטוט מס' 1

קריין: אות ע"ד.

אות ע"ד

"וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד. ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג), שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב," הוא אומר כך, אחרי הזדככות המסך שהזדכך מס"ג, יש לנו ב' דהתלבשות וא' דעביות, 2 ו 1, אלו הרשימות. ויש התכלללות נקבה בזכר, 1 ב-2, ובחזרה זכר בנקבה, אלו שתי צורות ההתרשמות ממה שהיה קודם (ראו שרטוט מס' 2).

תתארו לכם את המצב הזה, הייתי אתמול במסעדה ואכלתי שם ארוחה מאוד טובה. מצד אחד אני זוכר כמה כסף שילמתי (1), וכמה התפעלתי מהארוחה עצמה (2). מצד אחד אני יכול לדבר על הארוחה עצמה, איזה טעמים היו, ומהצד השני כמה זה עלה, וגם על ההתכללות, היה כדאי, לא כדאי, היה טוב, לא טוב וכן הלאה. כך אנחנו תמיד מדברים מצד אחד על השקעה ומהצד השני על תוצאה. זה מה שיש לנו כאן כי מדברים על הרצון לקבל, איך הוא מתפעל ממה שעבר.

לכן מה הוא אומר כאן, "וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך," דס"ג "נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות" ב' דהתלבשות "נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד." זאת אומרת כשמגיע בחזרה המסך לפה דראש דס"ג, הוא מגיע והוא 2/1. "ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג), שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות," 1 נכלל בתוך 2, ו 2 נכלל בתוך 1. אז מתוך ש1 נכלל בתוך 2 "הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו"ק דבינה," כמעט בינה שנקרא ו"ק דבינה. אני עובד עם עביות 1, עביות א', אבל בינה באמת היא עביות ב'. לכן אמנם אני רוצה להגיע לב', לבינה, אבל אין לי מספיק כוחות לזה. ואז מה שאני עושה, אני מקבל קומת בינה בקירוב, זה נקרא ו"ק דבינה, חלק קטן מהבינה. "וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים." זאת אומרת מה שיש לנו כאן, כשמתפשטים האורות מתחת לטבור, אני מחלק אותם כך שיש לנו כתר דנקודים, הדרגה הראשונה (ראו שרטוט מס' 2). "ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה," זאת אומרת השני. בהתכללות נקבה בזכר יש לנו כתר דנקודים. ובהתכללות רשימו דזכר בנקבה "דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש," יש לנו עוד קומה אחת שהיא קומת זעיר אנפין "הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א." והקומה הזאת היא נמצאת אח באח. זאת אומרת אמנם הם חכמה ובינה אבל הם לא קשורים ביניהם. "וב' קומות הללו נקראות ג"ר דנקודים," זאת אומרת שתי הקומות האלו נקראות ג"ר דנקודים (ראו שרטוט מס' 2) "כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים," סך הכול זה נקרא ראש. כך מתפשטת המלכות מאין סוף והגיעה לצורה כזאת "כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב." זאת אומרת כתר, חכמה ובינה שהם אבא ואמא "ויש חילוק ביניהם, כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף," ומאיר רק ממטה למעלה כתר דנקודים "ורק בראש הוא מאיר, ואו"א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז"ס" זאת אומרת ממנה והלאה יש לנו התפשטות לגוף הנקרא ז"ת, ז' ספירות "תחתונות דנקודים, או חג"ת נה"י דנקודים.". חג"ת נהי"ם. זה מה שיש (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

שאלה: האם אפשר להגיד שרשימו דעביות זה רצון לקבל של פרצוף, ורשימו דהתלבשות זה הרצון להשפיע? רשימו דהתלבשות קשור לאור פנימי?

רשימו דעביות זה רצון לקבל שהוא יכול לעבוד בפועל, רצון לקבל בעל מנת להשפיע, זה נקרא רשימו דעביות. לא סתם רצון לקבל, אלא רצון לקבל שיש עליו צמצום, מסך והוא מסוגל לעבוד בעל מנת להשפיע, זה נקרא רשימו דעביות. רשימו דהתלבשות זה רשימו לא שלם, הוא רק מתוך האור שהיה בתוך הפרצוף. ואז הוא כאילו מכוון את הפרצוף לאיזה כיוון הוא צריך ללכת.

שאלה: למה המערכת ממשיכה לעשות זיווגים לאחר צמצום ב', הוא כבר עשה צמצום, כבר לא מקבל שום דבר, אז למה הזיווגים ממשיכים?

זה שהוא לא יכול לקבל על מנת להשפיע זה לא מבטל את היכולת שלו להשפיע על מנת להשפיע. אני יכול לעזור לכולם בזה שאני תומך, בזה שאני עוזר, אבל לא בזה שאני עובד עם הרצון לקבל שלי וברצון לקבל שלי אני מקבל ובזה אני משפיע. זה כמו אדם שאין לו כוח, או קטן, או זקן, הוא יכול במשהו לעזור אבל לא בכוחות ממש שהוא מבצע.

אלו כוחות הבינה. לבינה אין רצון לקבל כדי לעבוד עימו בעל מנת להשפיע, אין כוחות. אבל מצד שני היא נקראת חופשיה, כי אין לה רצון לקבל, היא יכולה להיות בכל מקום, היא יכולה להשתתף בכל דבר בכמה שהיא מסוגלת לעבוד בעל מנת להשפיע, זה נקרא להשפיע על מנת להשפיע. אז אפשר לעזור לאחרים, לתמוך במשהו, אבל לא שבפועל היא מבצעת כאן פעולות ממש. רק בחיבור בינה עם המלכות, בחיבור בינה עם החכמה, היא יכולה שם לגרום לביצוע, לתיקונים. אבל בעצמה היא לא צריכה שום דבר.

תלמיד: כשמדברים על הקשר בין בינה למלכות, היה שם הרי קשר בין רשימות ג' וד', אז למה פתאום הן הופכות לב' א'?

רשימו 4 זה גלגלתא, רשימו 3 זה ע"ב, וס"ג זה כבר רשימו 2. וכשס"ג הזדכך זה כבר רשימו 1. 4, 3, 2, 1, כך הרשימות הולכות ופוחתות, אין מסך.

שאלה: בפעם הראשונה שבה האור הצליח להאיר מתחת לטבור בס"ג דא"ק הפרסה הייתה בתפארת, ודיברנו על השליש העליון ועל החלק התחתון של תפארת. וכעת בפרצוף החדש הזה הפרסה נמצאת בין חסד וגבורה, האם יש איזשהו קשר לזה, איזה יחס למה זה קורה ככה?

אתה צודק, אני ציירתי לא נכון, הציור הוא עוד לפני שירדו נקודות דס"ג והכשירו את המקום ואז סידרו כך שבאמת הפרסה היא נמצאת באמצע תפארת. כאן צריכה להיות הפרסה (ראו שרטוט מס' 3, קו אדום באמצע תפארת). זה משהו אחר, יש כתר, חכמה, בינה שזה נקרא ראש, ויש עוד חסד, גבורה, תפארת שזה נקרא ראש דגוף, אבל זה גם נמצא לפני הפרסה. באמת הפרסה היא כאן.

את זה ציירתי עוד לפני שציירתי את הנקודים.

שרטוט מס' 3

שאלה: אנחנו לומדים שנקודות דס"ג יצאו על רשימו דעביות והתלבשות ב'/ב', ואילו יציאת פרצוף מ"ה זה כבר ב'/א'. אז למה בשרטוט כתוב שנקודים יצאו על ב'/א'?

עולם הנקודים, כמו שהוא גם כותב באות ע"ד, יצא על רשימו 2/1. נקודות דס"ג הזדככו מ- 3/2 עד 2/1.

תלמיד: אמרת שנקודות דס"ג יצאו על 2/2 על ב'/ב', ומיד ירדו מתחת לטבור והתערבבו מלכות ובינה.

2/2 זה היה בזמן הזדככות המסך, כשהמסך הזדככך מ 2, ל 1. ואז כל הכוחות, הקומות, יש כאן חמש קומות, הן כולן ירדו למטה מטבור דא"ק (ראו שרטוט מס' 4).

תלמיד: פרצוף מ"ה זה ב'/א'.

לא. אם אנחנו מדברים על מ"ה העליון שהוא 2/1 זה משהו אחר, זה רשימו שלמעלה מטבור. וכאן אנחנו מדברים על הרשימו שיוצא ממנו עולם הנקודים. הוא יצא מזה שהגיע רשימו מראש דס"ג, למטה מטבור, על הצמצום, ובראש דס"ג נעשה זיווג בנקבי עיניים של ראש דס"ג, ואז מתוך זה יצא לנו פרצוף שנקרא עולם הנקודים (ראו שרטוט 4, בירוק). זה משהו אחר.

שרטוט מס' 4

מ"ה עליון יצא למעלה מהטבור על רשימות מס"ג. עולם הנקודים יצא על הרשימות מהפרצוף שירד למטה מטבור, התערבב עם נה"י דגלגלתא ועשה זיווג על הרשימות האלה ועל זה יצא עולם הנקודים. אלו שני פרצופים שלגמרי כביכול לא שייכים אחד לשני. על הרשימות שלמעלה מטבור יצא מ"ה עליון, על רשימו שלמטה מטבור יצא עולם הנקודים.

אפשר להיכנס לזה יותר, אבל האמת אני לא כל כך חושב שזה נחוץ. אנחנו צריכים תוצאות מזה, שבירת המלכים, עולמות בי"ע, איפה שאנחנו קיימים, אדם הראשון, ושם כל העבודה שלנו. זה בדרך, יש בזה המון פרטים והם לא כל כך חשובים לנו כרגע.

אות ע"ה

"באופן שיש כאן ג' מדרגות זה תחת זה: הא' הוא הכתר דנקודים, שיש לו קומת ו"ק דבינה, הב' הוא קומת או"א דנקודים שיש להם קומת ז"א. והם שניהם בחינת ראש כנ"ל. הג' הוא ז"ת דנקודים חג"ת נהי"מ, שהם בחינת הגוף דנקודים."

אות ע"ו

"ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח"פ, שהם חצי בינה התחתון וז"א ונוקבא, יצאו מהע"ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד"ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה."

מתוך זה שאין לנו כוח לעבוד עם כלים של ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, עם כלים דקבלה, ואפשר לעבוד רק עם כלים דהשפעה, לכן בכל המדרגות שלמטה מצמצום ב' עובדים רק עם כלים כתר, חכמה וג"ר דבינה. ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות לא יכולים לעבוד בזה. לכן לכל המדרגות שיוצאות אנחנו קוראים ו"ק, זאת אומרת חצי מדרגה.

1. אות ע"ז

"ונמצא לפי"ז, שאין לך מדרגה שאין בה פנים ואחורים. כי האח"פ דקומת זכר שהם הכתר דנקודים, יצאו ממדרגת הכתר וירדו למדרגת או"א דנקודים, שהם קומת הנקבה. ואח"פ דקומת הנקבה שהם או"א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם, דהיינו למדרגות ז"ס חג"ת נה"י דנקודים. ונמצא שאו"א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים, כי בפנימיותם נמצאים אחורים של מדרגת הכתר, דהיינו האח"פ דכתר, ועליהם מלביש הכלים דפנים דאו"א עצמם, דהיינו גלגלתא ועינים ונקבי עינים שלהם עצמם. וכן הז"ת דנקודים כלולים מפנים ומאחורים, כי הכלים דאחורים דאו"א, שהם אח"פ שלהם, נמצאים בפנימיות הז"ת, והכלים דפנים דז"ת נמצאים מלבישים עליהם מבחוץ."

זה מבנה מאוד חשוב שיש לנו בצמצום ב' (ראו שרטוט מס' 5). יש לנו כתר, גלגלתא עיניים (GE) ואח"פ דכתר (AHAP). תחתיו, אבא ואמא, גלגלתא עיניים דאבא ואמא ואח"פ שלהם. ותחתיהם, זו"ן, גלגלתא עיניים דזו"ן ואח"פ דזו"ן. שלוש מדרגות.

שרטוט מס' 5

אות ע"ח

"וענין זה דהתחלקות המדרגות לב' חצאים גרם ג"כ, שאי אפשר להיות בכל אלו המדרגות דנקודים יותר מבחינת נפש רוח, דהיינו ו"ק בחסר ג"ר, כי מתוך שחסר בכל מדרגה ג' הכלים בינה וזו"ן מטעם הנ"ל, הרי חסר שם ג"ר דאורות שהם נשמה חיה יחידה (כמ"ש לעיל באות כ"ד, עש"ה). והנה נתבארו היטב הע"ס דקטנות נקודים, שהן ג' מדרגות הנק': כתר, או"א, ז"ת. ואין בכל מדרגה זולת כתר חכמה דכלים ונפש רוח דאורות, כי הבינה וזו"ן דכל מדרגה נפלה למדרגה שמתחתיה."

אנחנו רואים שמכאן והלאה (ראו שרטוט מס' 6), המדרגה מתחלקת לחצי, לגלגלתא ועיניים ולאח"פ, ועליה מדרגה שנייה עם גלגלתא ועיניים ואח"פ שלה. מה זה אומר? שאני יכול להשתמש רק בכלים של ההשפעה, רק בכלים האלו (GE) אני יכול להשתמש. ובכלים דקבלה אסור לי להשתמש. אין כוחות, אין מסך. אין מה לעשות. ולכן כל העבודה שלנו היא להבדיל נכון בצמצום ב' בין כלים שאנחנו יכולים להשתמש בהם לבין כלים שאנחנו לא יכולים להשתמש בהם. בכלים של כתר, חכמה, בינה, וגם חסד, גבורה, תפארת, אם אנחנו מדברים על כל הגוף, אנחנו יכולים להשתמש, אבל בזעיר אנפין ומלכות לא יכולים להשתמש. זה העניין.

שרטוט מס' 6

שאלה: איך להישאר צלול, פיכח בזמן ה"פתיחה"?

להשתדל לעבור על החומר הזה גם בבית, ולהיות מרוכז בזמן השיעור ככל האפשר, ולהכין את הטקסט בצורה כזאת שאתה תכיר אותו, תרגיש אותו בזמן השיעור, כביכול שהטקסט הזה כבר יהיה מוכר לך ולא שעכשיו אתה מסתכל ולא יודע מה כתוב שם, אלא לפחות יהיה לך מובן מה הן המילים ומה הם אומרות, תשרטט כל מיני דברים ליד זה ובצורה כזאת תתקרב להבנה.

אני לא יכול בשיעורים האלה לתת הסבר רחב על כל מה שקורה כאן, אלה דברים מאוד עמוקים ויש בהם מלא פרטים. אם תשאלו, אז פה ושם אפשר לנגוע בזה, אבל באמת העבודה שלי היא יותר איך לארגן אתכם לגילוי הבורא. את הדברים האלה אנחנו לומדים רק כדי להיות יותר קרובים לפעולות רוחניות, אבל מתי נגיע אליהן, הכול תלוי בכמה אתם תתקרבו זה לזה ולבורא.

שאלה: החלוקה הזו של הפרצוף שעכשיו שרטטת, במה היא שונה ממה שהיה לפני כן כשהפרסה חילקה לחלק מקבל ולחלק נותן?

זה אותו צמצום ב'. רק יש כאן רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות, שני ראשים וגוף, לכן יש לנו כאן שלושה חלקים, כתר ואבא ואמא. גם קודם בצמצום א' היה לנו ראש דהתלבשות וראש דעביות וגוף. גם היו דברים כאלה. אין כאן שום דבר חדש חוץ מתוספת של כלים שהם מגבילים את השתתפות האור בהם, ולכן יש כאן יותר פרטים.

שם היה יותר כוח המסך ולכן הרצון לקבל היה יכול לעבוד עם האור ביחד, בצורה צמודה, כך שהרצון לקבל היה מתגלה כפועל לצד האור. וכאן אין כוחות כאלה ברצון לקבל, רק יש אפשרות בחלק מהכלים להיות למעלה מהרצון האגואיסטי שלהם, למעלה מהרצון לקבל, ואז בזה הם משתווים לאור. זה נקרא "גלגלתא ועיניים", כלים זכים חלשים.

צמצום ב' חותך את כל הכלים לשניים, לאלה שיכולים להיות בעל מנת להשפיע, ולאלו שרואים שהם לא מסוגלים. אלה שיכולים להיות בלהשפיע על מנת להשפיע כן משייכים את עצמם לאור, לבורא, ואלו שלא, הם מצומצמים.

זאת אומרת, יש כאן בעיה, הכלים חלשים אחרי צמצום ב', כך שרק חלק אחד מהכלי שהוא גלגלתא ועיניים יכול במשהו להיות דומה לאור.

תלמיד: יוצא שכל הגוף נחלש.

ודאי, כל הפרצוף הוא חלש מאוד.

תלמיד: אמרת שאחרי צמצום ב', אם הבנתי אותך נכון, יש רק כלים של כתר, חכמה ובינה. רק בהם משתמשים.

כן. זעיר אנפין ומלכות הם כבדים. זה נקרא שבגלגלתא עיניים אנחנו יכולים להשתמש כי הם כלים דהשפעה. הם יכולים להיות בתוך האור. האור משפיע, ממלא אותם, עושה איתם מה שהם רוצים, האור יכול להיכנס לתוך הכלים האלו ולהתפשט בהם, כי הם כמו דרגת בינה. זה לא משפיע עליהם.

הכלים ששייכים לאבא ואימא גם יכולים, הם פתוחים לאור. אור החסדים מתפשט בהם. לא חכמה, חכמה הם לא יכולים, הם לא כלים דקבלה.

אז בכלים של גלגלתא עיניים דכתר, גלגלתא עיניים דאבא ואימא מתפשט האור העליון והם מקבלים אותו, אי אפשר להגיד שמקבלים, אבל האור מתפשט בהם וזה אור החסדים שממלא אותם.

אנחנו לא נדבר על זה שיש בהם קצת הארת חכמה. יש בזה הרבה דקויות. והאחפ"ים של הכלים האלה הם מצומצמים. באחפ"ים האלו יש צמצום. ובאח"פ הכללי של זו"ן יש גם גלגלתא ועיניים של זו"ן ואח"פ דזו"ן שהוא גם מצומצם (ראו שרטוט מס' 7).

זאת אומרת, סך הכול מה שנשאר לנו מהכלים שיכולים לקבל את האור זה רק גלגלתא עיניים דכתר, גלגלתא עיניים דאבא ואימא וגלגלתא עיניים דזו"ן. כל אחד בדרגה משלו.

תלמיד: מה זה אומר לגבי העבודה שלנו?

אנחנו מתחילים לעבוד מ-0, ומתחילים לגדול עד הגלגלתא ועיניים (ראו "0" בשרטוט מס' 7), וכך יותר ויותר עד שמגיעים לפרצוף. את זה אנחנו נלמד עוד מעט, יהיו חסרים לי כאן פרטים אם אני אתחיל עכשיו להסביר. אבל מתחילים מה-0 ממש, מנקודה וכך גדלים.

שרטוט מס' 7

שאלה: לא הבנתי איך האח"פ של העליון נמצא באותו מקום עם גלגלתא עיניים של התחתון?

שאלה מאוד יפה. הם נמצאים לא באותו מקום, הם נמצאים זה בתוך זה. זאת אומרת, הפנים של התחתון, זה נקרא גלגלתא עיניים, הם נמצאים באותו מקום כמו אח"פ דעליון. ככה הם נמצאים, אחד בתוך השני. איך יכול להיות? מפני שיש להם אותו המקום, אותו הרצון שאחד נמצא בתוך השני. אבל יש הבדל ברשימות, לכן הם נמצאים אחד בתוך השני. עוד נדבר על זה, יפה אמרת.

שאלה: הפרצופים החדשים האלה שנולדים, יוצאים בעולם הנקודים, הם יצאו כולם על רשימות שהן תוצאה של מה שהיה מעל לצמצום ב', מעל הפרסה, נכון? רשימות א' ו-ב'.

כן. זה לא בדיוק אבל נגיד. מה אתה רוצה לשאול על זה?

תלמיד: למה יש בהם חלק שהוא אסור לשימוש אחר כך כשהם יוצאים בעולם הנקודים?

יש להם בחינה ד' שהתערבה.

תלמיד: אבל בחינה ד' נשארה מתחת לפרסה, היא תצא אחר כך בעולם הנקודים דגדלות.

אתה מדבר על נקודות דס"ג או על נקודים?

תלמיד: אני מדבר על הנקודים.

הנקודים כבר יצאו אחרי התערבות נקודות דס"ג בנה"י דא"ק, ולכן יש בהם כבר רשימות מנה"י דא"ק, בחינה ד', שמצמצמת אותם, ולכן כך הם כבר יוצאים, נקודים (ראו nekudim בשרטוט מס' 7).

תלמיד: הבנתי. אפילו בשרטוט רשום 1/2 אבל אין ג'/ד' עדיין.

איפה יש בשרטוט ג' ו-ד'? רק בשבירה יש לנו ג' ו-ד'.

שאלה: בדיוק, אין ג' וד', אז למה יש חלק מהפרצוף שיוצא עכשיו שהוא אסור לשימוש? למה כאילו יש פה כבר ג' וד'?

כי אסור להשתמש בהם. לא שמשתמשים בהם, אלא אסור להשתמש בהם. כשירצו להשתמש אז תהיה שבירה.

תלמיד: זה לא ברור, אבל אני לא יודע איך עוד לשאול.

אתה פשוט צריך קצת לזכור את מה שלמדנו קודם.

שאלה: בגלל שיש זיווג בגלגלתא עיניים ונקבי עיניים, כתר חכמה וג"ר דבינה, בגלל זה יש חלוקה למטה לגלגלתא עיניים ואח"פ, כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

כן.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להגיע להפרדה הזאת בין כלים דהשפעה לבין כלים דקבלה?

אנחנו?

תלמיד: כן.

מה אתה שואל, אתה עושה צחוק? איזה כלים דהשפעה יש בנו? איזה כלים דקבלה אפילו יש בנו?

תלמיד: נטייה לפחות.

אני לא רוצה לדבר על פנטזיות. לא ציפיתי ממך לכאלו שאלות.

תלמיד: בכל זאת הנטייה להשפעה.

אין בכל זאת, זה מדע. יש לך עביות, יש לך מסך, אז אתה בעניינים. אין לך עביות, אין לך מסך, אפילו עביות אין לך, אז אתה לא שייך כאן.

תלמיד: הולכים בימין ושמאל, גם עכשיו, הולכים ימין ושמאל, או שמאל ימין.

אני לא מבין על מה אתה מדבר, אם אתה מדבר ברצינות אז אתה לגמרי בסטייה.

שאלה: באות ע"ד בעל הסולם כותב שאבא ואמא לבדם מתפשטים לגוף.

כן, כי זה ראש דעביות. יש ראש דהתלבשות שזה כתר, וראש דעביות שזה אבא ואמא. מראש דעביות שזה אבא ואמא יש התפשטות בגוף. תמיד למדנו כך.

תלמיד: כששרטטת את חג"ת נהי"ם מתחת לפרסה, הכוונה היא רק בפוטנציאל או שזו באמת התפשטות של אבא ואמא?

תסתכל על השרטוט (ראו שרטוט מס' 7), יש לך כתר ואבא ואמא, מאח"פ דאבא ואמא יש התפשטות בגוף.

שאלה: אמרת קודם שיש כלים שניתן להשתמש בהם וכלים שלא ניתן להשתמש בהם. אני מבין שאתה מתכוון שהכלים שאפשר להשתמש בהם הם מעל הפרסה?

בכלים שלמעלה מפרסה אפשר להשתמש.

תלמיד: וכלים שאי אפשר להשתמש בהם הם מתחת לפרסה?

לא רק למטה מתחת לפרסה, למטה מתחת לפרסה יש הרבה כלים שיכולים לזכות להארת חסדים, לכל מיני אורות, אבל כעיקרון בינתיים אנחנו לומדים שצריכים להעלות כלים למעלה מפרסה, ושם למעלה מפרסה אפשר למלא אותם באורות.

תלמיד: האם בינה זה כלי?

כן.

תלמיד: אנחנו לומדים שבינה יכולה לחדור מתחת לפרסה, נכון?

כן.

תלמיד: אז אפשר להשתמש מתחת לפרסה?

אם יהיה לך למטה מפרסה רצון להשפיע, אז אתה יכול להשתמש בו.

תלמיד: אתה יכול להסביר את הנקודה הזאת.

אין מה להסביר. בינה נקראת "ארץ חופשייה", רצון חופשי שיכול להיות בכל מקום. איפה שהוא נמצא, באותו רצון אתה יכול להשתמש. היא אף פעם לא רוצה לעצמה כלום, אם אתה מדבר על בינה, לכן אתה יכול להשתמש בה.

תלמיד: וזו בעצם העבודה שלנו, שאנחנו צריכים לקרב את הבינה מתחת לפרסה?

לא, אנחנו צריכים לעלות למעלה מפרסה, כי אנחנו כלים דקבלה. אנחנו צריכים להתכלל בכלים דבינה, שבינה זה בעצם כלים דהשפעה שלמעלה מפרסה, ושם כשאנחנו נכללים בכלים דהשפעה, במידה הזאת אנחנו יכולים לעורר את אור החכמה עלינו, ואז תגיע עלינו הארת החכמה ותתפשט באור הבינה.

תלמיד: אז למה הבינה יורדת מתחת לפרסה, למה היא עושה את זה?

היא עושה את זה כדי לתקן את הכלים.

תלמיד: זאת אומרת שאנחנו מבקשים את זה?

זה לא אנחנו, איפה אתה ראית את זה כאן?

תלמיד: השאלה איך מושכים את הבינה למטה מתחת לפרסה?

המערכת מסודרת כך שכל כלי וכלי נמצא מראש הגלגלתא עד הסיום לפי התכונות שלו, כל כלי וכלי כך נמצא. אז בינה יכולה להיות בכל המקומות האלה. אבל אם אתה מדבר על השימוש בבינה, אז כבר יש בעיה, כי כדי להשתמש בה לצורך כלים דקבלה אתה מוגבל מאוד. אם זה לצורך כלים דהשפעה, אז אין הגבלה.

תנסו לעשות מאמצים שהחומר הזה יהיה יותר ויותר קרוב אליכם. זה לא כל כך חשוב להשגת הרוחניות, אבל בכל זאת גם על ידו אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב.

(סוף השיעור)