שיעור בוקר 22.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חורבן כהזדמנות לתיקון – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: חורבן כהזדמנות לתיקון – קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס' 25.

"תפילה, שאנו מתפללים, היא תיקון השכינה הקדושה, להמשיך לה שפע, למלאה מכל חסרונותיה. כי ע"כ, כל הבקשות הן בלשון רבים. כמו, וחוננו מאיתך דעה, השיבנו אבינו לתורתך. כי התפילה היא בעד כלל ישראל, שֶכֹּל שיש בשכינה הקדושה, יש בכלל ישראל. והחסר בה, חסר בכלל ישראל. ונמצא, כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה, כי היינו הך."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "תורה ותפילה", סעיף 183)

אנחנו מדברים על ישראל שזה ישר-אל, כלומר כל אחד שיש לו כיוון, הכוונה לבורא, שרוצה להתקשר עימו, לגלות אותו, והוא רואה את החיים שלו מכאן והלאה רק לכיוון הבורא.

כתוב "תפילה, שאנו מתפללים, היא תיקון השכינה הקדושה", זאת אומרת שכל גילוי הבורא יגיע אך ורק על ידי התפילה שלנו, "להמשיך לה שפע", לגילוי הבורא, "למלאה מכל חסרונותיה" שלה. "כי ע"כ, כל הבקשות הן בלשון רבים". "אנחנו". "כמו, וחוננו מאיתך דעה, השיבנו אבינו לתורתך. כי התפילה היא בעד" כל ישראל, "כלל ישראל". כל מי שמשתוקק לגלות את הבורא, להתקרב אליו, להרגיש אותו, הוא נקרא ישר-אל, "ישראל". "שֶכֹּל שיש בשכינה הקדושה", בגילוי הבורא לנבראים, "יש בכלל ישראל. והחסר בה, חסר בכלל ישראל. ונמצא, כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה, כי היינו הך."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "תורה ותפילה", סעיף 183)

קריין: שוב קטע 25.

"תפילה, שאנו מתפללים, היא תיקון השכינה הקדושה, להמשיך לה שפע, למלאה מכל חסרונותיה. כי ע"כ, כל הבקשות הן בלשון רבים. כמו, וחוננו מאיתך דעה, השיבנו אבינו לתורתך. כי התפילה היא בעד כלל ישראל, שֶכֹּל שיש בשכינה הקדושה, יש בכלל ישראל. והחסר בה, חסר בכלל ישראל. ונמצא, כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה, כי היינו הך."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "תורה ותפילה", סעיף 183)

שאלה: מה ההפרש בין השכינה הקדושה לכלל ישראל?

למי יש תשובה?

תלמיד: השכינה היא הבורא, השוכן, וכלל ישראל הם הכלי. השכינה היא כבר עם הבורא בפנים.

נגיד, נכון.

תלמיד: אין הפרש, הפער הוא שכולם צריכים להכיר בזה.

כן.

שאלה: כתוב, "כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה". מה זה אומר?

הכוח שכולל את כולם נקרא שכינה, הכוח שממלא את כולם נקרא שכינה, ואנחנו כולנו נכללים בכוח הזה.

תלמיד: האם חוץ מתפילה יש דברים שצריכים לעשות בנוסף?

לא, כל המעשים הם לפני שמפעילים את התפילה לבורא, בתפילה הכול נגמר.

שאלה: אם השכינה היא קדושה, אז איזה שפע אנחנו צריכים למשוך לה, איזה חסרונות יש לה?

השכינה היא צורך הבורא להתגלות בכל הנבראים.

תלמיד: זה שמתפללים זה ברור, אבל איך העשירייה שמתפללת בעצם ממלאת לה את החסרונות?

אנחנו רוצים להתחבר בינינו כדי לגרום שהשכינה שלנו, הקבוצה שלנו, העשירייה שלנו, תתחבר, והבורא יתגלה בה והוא ישמח מאיתנו.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהשכינה הקדושה היא גילוי הבורא בתוך העשירייה?

כן.

תלמיד: יש פה יופי מיוחד, כי זה אומר שבן אדם שמתפלל הוא מתפלל עבור העליון בתיקון השכינה, זאת אומרת הוא חלק מתוך התיקון באותו רגע של התפילה.

מצוין. יפה.

שאלה: מה ההבדל בין ישראל שמשתוקקים לבורא לבין השכינה הקדושה?

ישראל שמשתוקקים לבורא הם מרגישים את ההשתוקקות להגיע לכלי שנקרא שכינה, לגלות את הכלי ולהרגיש אותו מלא. זו בעצם עבודת ישראל.

תלמיד: אבל מה התוספת פה שנכללים בשכינה הקדושה?

נכללים בשכינה הקדושה, זה שאנחנו מרכיבים את הכלי הרוחני שכולו בכל החלקים בעל מנת להשפיע זה אל זה, ובצורה כזאת אנחנו מגיעים לגמר התיקון.

תלמיד: איך אפשר לתאר את המעבר בין התפילה המשותפת שלנו לאותה מהות שנקראת "השכינה הקדושה"?

זה אותו דבר. כשאנחנו מתפללים בעד חיבור, בעד מילוי של הכלי הכללי, אנחנו מתפללים בעד השכינה, כלומר גילוי הבורא שיתגלה לפני כל הנבראים.

רק שיהיה לכם ברור בצורה הכי פשוטה.

שאלה: ישראל הם ההשתוקקות להשיג את הכלים שבתוכם יתגלה בורא. אבל כל החלק הראשון דיברנו על זה שבמידה ויש גילוי בורא תמיד דוחים אותו.

אנחנו לא דוחים את גילוי הבורא אם זה על מנת להשפיע לו נחת רוח, כי זו המטרה שלנו. המטרה שלנו היא לא גילוי הבורא, אנחנו לא רוצים את גילוי הבורא אלא להנות לבורא, זו המטרה שלנו. כדי להנות לבורא אנחנו מוכנים לגילוי הבורא בכלים שלנו. זאת אומרת אנחנו לא רוצים לקבל אותו ברצון לקבל אלא שהוא יתגלה בצמצום, מסך ואור חוזר, ואז הוא ישמח מהנטייה שלנו אליו.

תלמיד: זה בעצם האור החוזר, זאת אומרת יש גילוי בורא ואני לא רוצה אותו לעצמי. ואז מה קורה? בסופו של דבר הכלי מתרוקן. יש גילוי בורא שהוא על מנת לעשות לו נחת רוח, אז למה המצב הזה הוא לא סטטי, למה הוא נעלם?

כדי שאני אוסיף אליו יותר ויותר הבחנות.

תלמיד: האם אין פה נפילה לתוך כלים דקבלה?

מאיפה?

תלמיד: מהמצב הזה של גילוי בורא. הכלי מלא, אני עושה נחת רוח לבורא, הכול טוב, ואז הוא מתרוקן.

למה?

תלמיד: זו השאלה, למה?

הוא לא מתרוקן. למה הוא צריך להתרוקן?

תלמיד: כלומר זה נשאר.

כן, אני נמצא בזה. אם הכלי שלי משתנה, מתווספת בו עביות, כל מיני תנאים חיצוניים, אז אני צריך לעשות חשבון חדש נוסף, מה אני צריך לעשות עם הכלי שהתחדש, וכך כל פעם.

תלמיד: אז מה שגורם פה בעצם זו התעוררות של רצונות חדשים.

כן. עד גמר התיקון.

שאלה: כשדרך הראש עובר מילוי לגוף, איך הגוף מוכשר לקבל את המילוי?

הוא מקבל מהראש צמצום, מסך, אור חוזר, כמו שאנחנו לומדים בפרצוף, ואז הוא מקבל בעל מנת להשפיע. וההחלטה שיש לו בראש מתפשטת בגוף.

תלמיד: כשאנחנו מדברים בצורה כזאת, זה ברור, אבל כשאנחנו סופגים חסרונות מהזולת ורוצים להעביר לו מילוי.

גם זה עובר דרך הראש.

תלמיד: כשאנחנו מתכללים עם הזולת ורוצים להעביר לו מילוי על חיסרון שאנחנו סופגים ממנו, אז אנחנו מסוגלים לפנות לבורא ולהעביר מילוי. איך הזולת מוכשר לקבל את המילוי בצורה נכונה?

אנחנו כבר מוסרים לו את המילוי הזה בתוך האור החוזר שלנו.

תלמיד: מה זה עושה לזולת? האם זה מתקן אותו?

כן, זה נותן לו אפשרות לקבל מילוי באור חוזר שלנו. "איש את רעהו יעזורו".

שאלה: אני מנסה לשאול לגבי הפער בין האמת לבין תפיסת המציאות שלי, של האנושות. כותב בעל הסולם, "פנו לכם מעסקים מדומים", ואנחנו בסוג של עסקים מדומים. האם אפשר להגיד שהפער בין אמת לעסקים מדומים הוא שאנחנו באיזה סוג של סרט, כמו שבני ישראל היו ארבעים שנה במדבר, עד שנגיע לאמת, שהכול בתפילה?

כן.

שאלה: אם אין אור בלי כלי, אז האם אפשר לומר שכלל ישראל הם כלל הרצונות לתיקון בתוספת השתוקקות, יגיעה מעל הרצון, חימום הרצון, כל העבודה והדרך שלנו, וכל זה יחד זה נקרא השכינה הקדושה וזה מבטא כלי מלא באור?

שכינה היא קצת יותר. אבל זה שאנחנו משתוקקים להגיע למילוי השכינה הקדושה זה נכון.

תלמיד: האם שכינה קדושה זה מצב של יותר מכלי מלא באור?

אלו כל הרצונות שיתגלו בעתיד בכולנו, זה נקרא שכינה.

שאלה: מה ההבדל בין זה שהבורא מסתיר את עצמו לזה שהנברא מסתיר את הבורא?

הנברא מסתיר את הבורא כדי להכין את עצמו לקבלת הבורא בעל מנת להשפיע. והבורא מסתיר את עצמו כדי לתת לנברא להגיע אליו בכלים דהשפעה.

תלמיד: האם הנברא יכול לעשות את פעולת ההסתרה הזאת רק כשהוא מגיע לכלים דהשפעה?

כן, לפני זה אין על ידי מה, אין לו לא צמצום ולא מסך.

שאלה: הבורא מסתיר את עצמו, האם זה אומר שהוא מסתיר את ההנאה מהשפעה ואהבה?

נגיד.

תלמיד: כשהנברא מסתיר את עצמו, מה הוא מסתיר?

הנברא מסתיר את עצמו כי הוא רוצה לפתוח את עצמו רק במידה שהוא יכול להשפיע נחת רוח לבורא. הוא מסתיר את הכלים דקבלה שלו, עושה צמצום.

תלמיד: וזה כבר במודעות, כלומר אני לא רוצה ליהנות מהשפעה בכלים דקבלה שלי.

כן.

תלמיד: זה ההבדל בין העולם הזה והעולם הבא.

גם נכון.

שאלה: אם אדם זוכה לבקש על החסרונות של החברים, האם הם בטוח החסרונות שנמצאים בשכינה?

כל החסרונות הם בשכינה.

תלמיד: כל חיסרון?

כל חיסרון שמתגלה הוא חיסרון מהשכינה.

שאלה: אם השכינה הקדושה היא הכוח שממלא הכול, אז למה היא צריכה תיקון?

יש לה רצונות, אבל הרצונות שלה נקראים שכינה בעפר. הרצונות שלה הם בעל מנת לקבל, צריכים לתקן אותם בעל מנת להשפיע, ולפי מידת התיקון היא תתמלא.

שאלה: מה פירוש תיקון השכינה הקדושה?

הרצונות שבה, שכוללים אותה, הם יוכלו לקבל על ידי המסך, על ידי כוונה בעל מנת להשפיע.

שאלה: המצב הזה של התפילה שמתואר בקטע, האם זה מצב מתוקן שאני צריך באופן מלאכותי לייצר אותו, כך להתפלל, או שזו תפילה שתצא ממני באופן טבעי?

היא פעם תצא באופן טבעי. צריכים ללכת לקראת זה ככל האפשר, אבל בעצם כשמגיעים, אז היא יוצאת באופן טבעי.

שאלה: מה ההבדל בין שכינה לנשמת אדם הראשון?

נשמת אדם הראשון היא הכלי שאנחנו צריכים לתקן על ידי המאור המחזיר למוטב, למלאות אותו באור שמקבלים אותו מהבורא בעל מנת להשפיע, כדי להשפיע לו בזה נחת רוח.

תלמיד: את זה אפשר גם להגיד על השכינה.

כן.

תלמיד: זה כאילו אותו דבר.

לא, הכלי הזה נמצא בכמה מצבים.

תלמיד: האם נשמת אדם הראשון זה המצב לפני השבירה ואחרי השבירה מדברים על שכינה?

כן.

שאלה: במאמר הראשון של רב"ש הוא כותב שהמטרה שלנו היא שהשכינה תשרה בינינו, וגם אמרת שכל החסרונות נמצאים בשכינה. אם בעשירייה חבר מביא איזה חיסרון, לא משנה איזה חיסרון, אפילו שנראה לי משהו גשמי, האם זה עדיין חסרון שאפשר להתפלל עליו כדי שהשכינה תשרה בינינו?

יש הבדל. יש חסרונות יותר גדולים, כוללים, או קטנים, פרטיים.

תלמיד: השאלה היא פרקטית על עבודה בעשירייה כדי שהשכינה תשרה בינינו.

העשירייה מחליטה על מה כדאי להתפלל.

שאלה: המצב הזה שהבורא נותן כנפיים, האם האדם מגיע למצב שהוא יותר פסיבי בעבודה, כי הוא תחת כנפי השכינה והוא מוגן שם?

אני לא מבין בדיוק את השאלה.

תלמיד: המצב של הכנפיים, מהו המצב הזה?

זה כשהבורא מכסה אותו.

תלמיד: האם האדם נהיה יותר פסיבי בעבודה? אין לו צורך עכשיו לעבוד, הוא מרגיש שהוא מוגן והבורא עושה הכול.

במשהו כן.

תלמיד: האם אדם צריך להתפלל לזכות למצב הזה? האם זאת תהיה תפילה נכונה?

כן.

תלמיד: כי מגיעים לזה מתוך התכללות, זה לא מצב פרטי.

כן.

תלמיד: זו השכינה.

כן. תסתירני תחת כנפיך.

שאלה: האם ניתן להגיד שהשכינה היא אהבה?

כן.

שאלה: אני רוצה להודות לכלי העולמי ולגברים בפתח תקווה. הרגשתי חיבור כל כך גדול, ראיתי עד כמה אנחנו מחוברים למרות שאנחנו לא מרגישים את זה. אבל כל פעם שהחברים שאלו שאלות, הרגשתי עד כמה אנחנו מחוברים. רציתי רק לחלוק את זה ולהגיד תודה, כי אנחנו מאוד מחוברים והבורא נמצא בינינו.

תודה.

שאלה: מה זו השמחה שממלאה אותך כשאתה שומע את השאלות של החברים?

השמחה היא קודם כל מהמילוי, שנית כל, זאת שמחה שמלובשת ביחסים שבינינו.

שאלה: מה זה אומר פרקטית תפילה על כלל ישראל? ומה עם אומות העולם, האם להתפלל גם עליהן?

לפי חכמת הקבלה אותו חלק של הרצון העולמי שמכוון להתעלות כלפי הבורא, החלק הזה נקרא ישר-אל, ישר לבורא, ישראל. כל היתר עדיין לא מכוונים כלפי הבורא ולכן הם נקראים אומות העולם.

שאלה: אנחנו אומרים שהשכינה הקדושה היא בעצם נוכחות הבורא. למה קורה כך שנוכחות הבורא נמצאת בעפר, ואיך ישראל קשורים לזה?

את זה אתם צריכים ללמוד ב"פתיחה לחכמת הקבלה", איך קרה שאנחנו נוצרנו מצמצום א' ולכן הכרחי בשבילנו להתעלות מעליו, ואז נרגיש הכול.

שאלה: ככל שאנחנו מדברים יותר על למעלה מהדעת, כך אני מרגיש שאנחנו מדברים על כך שהדעת המתוקנת שלנו היא הכלי המתוקן שלנו. האם אנחנו מדברים על מצב מודעות יותר גבוה כשהדעת שלנו יותר מתוקנת?

כן.

שאלה: התפילה על כלל ישראל, האם יש בה כדי לעורר את הניצוצים בכל העולם?

כן, כל הנשמות, חלקי הנשמות, כולן יתעוררו בסופו של דבר כדי להתחבר ביניהן ולהגיע למבנה של אדם הראשון.

תלמידה: האם בתפילה שלנו אנחנו צריכים לחשוב על זה שאנחנו נהיה בחינת המעבר?

אנחנו חייבים לעורר את הכלי הזה שיתחיל לעבוד ולחבר בתוכו את כל חלקי אדם הראשון.

(סוף השיעור)