בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ג', 1628, ימין, שלמות ואמת*

1. אם אדם מרגיש שהוא קטן כלפי הבורא, שהבורא קובע את הכל, שהכל תלוי בבורא, והאדם מרגיש בכך אפילו קשר הדק ביותר עם הבורא אבל הוא שמח. *אפילו רק לפעמים ובכוחות דלים, אבל בכל זאת הוא קשור לבורא, כבר יש לו מתוך כך ימין, שלמות ואמת. הכל תלוי בכמה שהבורא גדול בעיניו וכמה הוא מעריך את הקשר, אפילו הקטן, שיש לו עם הבורא לקשר חשוב. מזה יש לו שלימות*.

2. אם נעשה חיבורים בינינו שיהיו רק למען הזולת, אז הכלים שלנו, הרצונות שלנו יהיו לגמרי בלתי מוגבלים ונוכל להתמלא בבורא בכל המילויים הכי גדולים, ובזאת נעשה לו נחת רוח.

3. כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה', כי כשעובדים על קשר בינינו בקבוצה אנחנו מגלים כמה אנחנו לא מסוגלים. *תמיד יש הפרעות ויותר ויותר פנימיות ועמוקות. אם אנחנו לא בורחים אלא מזכירים זה לזה שאנחנו מחויבים בכל זאת להיות מחוברים אפילו שלא נראה לנו שזה אפשרי בכלל ואין לנו לכך שום חיסרון, אבל אם מזכירים זה לזה ועובדים על החיסרון הזה שיהיה, אז לאט לאט מגיעים למצב שאנחנו לא מסוגלים, טוב לי מותי מחיי, לא יכולים*.
   
   *אני לא יכול, שיהרוג אותי, אני לא יכול עד כדי כך להתקרב לחבר*. קודם חשבתי שאני יכול, כמו אנשים רגילים וילדים, אבל כשאנחנו מגיעים להבחנות רוחניות שלאט לאט מתעוררות בנו אז אנחנו מבינים שזה בלתי אפשרי. *אני מרגיש את עצמי עוד יותר רחוק, עוד יותר מבודד מהחברים. פעם היינו יכולים לשבת, להתחבק, לשיר ולאכול יחד, ואחר כך את הדברים הפשוטים האלה יותר ויותר קשה לבצע*.

4. *ככל שנתקדם יותר אנחנו נרגיש כל אחד את עצמו שנמצא בתוך הכלי שלו ולא יוכל להתחבר עם אחרים, לא אכפת לו מהאחרים, הוא פשוט לא מרגיש. הוא מרגיש את עצמו מבודד מהאחרים. מה לעשות? אנחנו צריכים לגלות את זה ולא להסתיר זאת ולא סתם לדבר על כך שאנחנו נמצאים באהבה ובחיבור ואיזה יופי זה להיות יחד. אנחנו צריכים לגלות את הדברים האלה*, את האמת כמה קשה לנו להיות אפילו באותה הנטייה שהייתה לנו קודם זה לזה. היינו מסוגלים להתחבר וכמה שהיום זה יותר פורמאלי, יותר קר. אמנם אני מבין בראש שחייב להיות חיבור בלב, אני לא יכול לקיים אותו. אנחנו מגיעים להבנה מי אנחנו ואיפה אנחנו נמצאים וגם מאיפה זה בא ומי עושה לנו את המצבים כאלו. מה עושים? מתקדמים. על כל פשעים תכסה אהבה.

5. *העיקר בשבילנו זה להמשיך. לסתום את הפה, כך אומרים החכמים, לסתום את הפה ולהמשיך. שתוק, כך עולה במחשבה, כך אומר הבורא: "בצורה כזאת אני יודע שאני מביא אתכם לגמר התיקון, לנצחיות. אחרת זה בלתי אפשרי להיות דומים לי. אתם תגיעו למצב שתהיו דומים לי, זאת אומרת נצחיים ושלמים, רק בצורה כזאת שיתקיימו בכם 2 כוחות, האגו, רצון לקבל גדול וגם חיבור גדול מעליו. לכן אתם צריכים כולכם להיות מוכנים, להיות מורכבים מ-2 כוחות מנוגדים ולהתקדם*".
   
   לכן *הדרך שלנו היא מאוד לא פשוטה. כל פעם מתגלים רצונות חדשים, ובכל רצון חדש הלימוד הזה, שמאל ימין אגו גדול ואחר כך חיבור מעליו, זה תמיד חדש. מה שהיה היום, לא יהיה מתאים למחר, ומה שאתמול עשיתי, היום כבר לא מתאים*. זאת אומרת אנחנו לא יכולים להתקדם כבעלי ניסיון. הניסיון שלנו על אתמול לא מתאים היום. לכן כל פעם, כל רגע, אנחנו נמצאים במבוכה, איך אנחנו יכולים להתגבר ומה לעשות עם הרצון לקבל המתחדש, המתגבר. זאת העבודה. אני שומע הדברים האלה מיום ליום וכבר רגיל אליהם. בכל זאת אני במקצוע הזה כבר 40 שנה.

6. *אתה משרת את הבורא רק בתנאי שאתה מתחבר עם החברים, על פני הדחייה.. מרגישים שלא מסוגלים להתקרב זה לזה ומבקשים מהבורא, והבורא עושה. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו.. לכן הבורא כל פעם עושה בינינו ניתוקים, כדי שנדרוש ממנו חיבורים*.

7. ש: איך לאזן את עצמך?
   ר: תשומת לב. רק תשומת לב, עוד ועוד. יותר ויותר תרצה לשמוע מה שהמקובלים מעבירים לך דרך המורה, דרך טקסטים. כך זה יבוא.

8. ש: איך אנחנו צריכים בלו"ז לעשות פעולות בעשירייה ולהאמין שאנחנו מהנים לו?
   ר: *אנחנו לא יכולים בבת אחת לעשות כלום, אלא כל אחד שומע ולפי המצבים הפרטיים שלו משתדל לממש. אבל אם כל אחד ואחד מאיתנו נמצא בכל מיני מצבים ומתוכם הוא מבין שהעיקר זה להגיע לחיבור פנימי. רק חיבור פנימי בעשירייה. כמה שנראה לנו שזה לא כל כך חשוב, זו המטרה הכי חשובה, הכי חשובה, שנגיע לחיבור הפנימי בינינו*.
   
   *אם כל אחד ואחד, בכל רגע ורגע שנזכר, מזכירים לו מהשמים, ומשתדל להגיע לחיבור או לתפילה לחיבור עם החברים, בכך הוא רוצה להגיע למצב שמביא את החיבור הזה לבורא כמתנה, כמתנה, זו בעצם העבודה של כל אחד ואחד. אם נשתדל להיות בנטייה הזו, אז וודאי שנגיע בזמן קצר להרגשות מתקדמות אחרות*.

9. *כמו שאנחנו לוקחים את הרגליים של ילד קטן ושמים אותם שידע מה דורשים ממנו, כך נתחיל להרגיש פעולות הבורא איתנו. הוא שם את הרגליים שלנו, רגל ימין רגל שמאל, וכך נלמד איך להתקדם. זאת אומרת נתחיל להרגיש שהוא נמצא בפעולות שלנו ובזאת מתחילים להגיע למצב שבכל פעולה ופעולה נרצה לגלות אותו*.
   
   *נגלה אותו דווקא בפעולות כאלה, שזה לא אני הולך ברגליים ובחיבוק עם החברים ובעוד משהו, לא, אלא זה הבורא מבצע. אני בפעולות שלי שאני משתדל לעשות, כך מתחיל לגלות אותו, שהוא מזיז לי את הידיים ואת הרגליים וממלא את האוויר בינינו*.

10. ש: חוץ מהשיעור אני לא מצליח לסבול אף אחד..
    ר: אתה צריך להשתדל לסבול את כל העולם, ולאהוב את החברים בעשירייה. זה הכיוון שצריך להיות.

11. ש: מתי מדברים, מתי שותקים?
    ר: *אנחנו צריכים לדבר, לפעמים, בצורה ובמידה מסוימת על כל מצב ומצב שאנחנו עוברים. אנחנו גם צריכים לדבר על המצב שצריכים לשתוק. שתיקה נקרא שאפילו שהבורא מפיל עליי עכשיו מצב רוח ומחשבות, כל מיני רצונות שהם כנגד הבורא, כנגד הקבוצה, כנגד הדרך שלנו והכל, אני חייב להחזיק את עצמי באותו כיוון בסבלנות ולא להסכים עימו. בכל זאת להאמין למה שהחכמים אומרים לי, שהמקובלים כתבו על זה הרבה, שכל מה שבורא ברא, הוא מקדם אותך, גם בשמאל וגם בימין. לכן כך אנחנו צריכים לקבל את זה*.
    
    *אני מקבל דחייה? יפה, על זה כתוב: חוץ מצא. אני מסכים לסבול ולהרגיש כל דבר ודבר, חוץ מלצאת. לכך אני לא מסכים, להפוך להיות בהמה כמו כל העולם, אני לא רוצה*.
    
    ש: איך לעשות סכסוך מבוקר בתוך העשירייה..?
    ר: *תדברו ביניכם ותחליטו איך עושים, איך אנחנו יכולים לדבר על כך שלפעמים לא מסוגלים להישאר אבל בכל זאת נשארים בדרך. אם אתם נמצאים בקבוצה, אתם יכולים לדבר על הכל*.

*מאמר השלום, גלגל שינוי הצורה*

12. אנחנו לא מסוגלים להגיע לשום תיקון אם אנחנו לא קולטים את הקלקול ומשתדלים לעלות עליו, לתקן אותו, להרגיש שאנחנו לא מסוגלים לבד ולפנות לבורא והוא מתקן. בקלקולים הקטנים אנחנו לא צריכים לפנות לבורא, אנחנו לא נמצאים עדיין בהתפתחות כזאת שאנחנו פונים אליו, אלא מספיק לנו רק גם לסבול. הסבל בעצמו הוא מתקן, זאת אומרת מכוון אותנו לדברים הנכונים. אבל בהתקדמות הרוחנית כשאנחנו כבר בדרגות רוחניות, זה לא מספיק לנו. אנחנו לא צריכים לסבול, אנחנו רק צריכים להכיר כמה הבורא לא נמצא איתנו, כמה שלא מכוונים אליו. לכן אנחנו כבר צריכים את הכרת הבורא, וכך מתקדמים.

13. על איזה קלקולים מדובר?
    ר: העיקר זה הבעיות שמתגלות בקשר בין בני אדם, בקשר בין החברים בעשירייה, כי העשירייה היא הדוגמה של כל האנושות. אם אני בעשירייה שלי משתדל להביא את כולם לחיבור, אני על ידי עשירייה שלי גורם אותה הצורה לכל האנושות. לא שאני אראה ממש אחד לאחד איך שאנחנו מסתדרים בחברה ואיך שמסתדרת כל האנושות, אבל ודאי שכך אנחנו בכל זאת משפיעים על כוחות הטבע.

14. ש: למה הוא מתכוון שהחנות פתוחה?
    ר: גם בעולם שלנו וגם ברוחניות אתה תצטרך לשלם, אבל כאילו שנראה לך שהכל פתוח ושאתה יכול לקחת, שכל העולם לפניך. זה נראה לך, אבל על כל דבר ודבר אתה חייב לשלם. גם בעולם הזה, אפילו שנראה לך שאין בעולם אף אחד והכל פתוח ואתה כמו ילד קטן נכנס לחנות צעצועים והכל פתוח ואין אף אחד, קח מה שאתה רוצה. אין דבר כזה בכלל, באף מקום ולאף אחד, לשום חיה. אין דבר כזה, הכל זו מערכת אחת ועל כל דבר בכל זאת יש תשלום כי זה מערכת אחת סגורה. היא מביאה בצורה כזאת את עצמה לגמר התיקון..
    
    באה חכמת הקבלה ומסבירה לנו שאין דבר כזה בכלל, *שום דבר לא נותנים לך חינם ועל כל דבר אתה צריך לשלם. התשלום הכללי בסופו של דבר תדע שהוא על ידי כך שעושים צמצום מסך ואור חוזר על הרצון לקבל של האדם, אז הוא מגיע למצב שהוא מתעלה מעל חוקי הטבע בכוח השפעה שקונה*.
    
    *כך האדם מגיע לדרגת הבורא, ואז יש לך הכל חינם. למה חינם? כי יש לך צמצום ומסך על כל העביות שלך, על הרצון לקבל, ואז אתה רוצה רק לתת, על זה אין שום הגבלה. זה נקרא עולם הפוך ראיתי. בעולם הרוחני אתה חופשי*.

15. ש: למה אני צריך לחטוף מכות?
    ר: *אפילו אם לא תעשה שום דבר, אתה עושה רע לכולם כי אתה לא משתתף במערכת שאתה בה בכל זאת מרכיב קטן*.
    
    ש: מה זה אומר לא לעשות רע לחברים?
    ר: אתם בונים ביניכם חברה שרוצה להידמות לבורא רק בצורה כזאת לפי חוק השתוות הצורה. אתם מגלים בתוך החברה שלכם אור עליון, השפעה עליונה.
    
    ש: אתה לא משתתף בשיעור בוקר אתה מושך צרות על עצמך?
    ר: ודאי. כי אתה לא נמצא בגמר התיקון שאתה מקושר עם כולם, עושה ומקיים את חוק הערבות. אתה לא נמצא בזה.. אנשים לא יודעים זאת בגלל שהם לא מחויבים לכך. זה תלוי בהתפתחות של כל אחד ואחד. כולנו נמצאים בדרגות, כמה שאני לא מקיים את עצמי זה תלוי במי אני, האם הנשמה שלי כבר הגיעה למצב שהיא חייבת לטפל בתיקון שלה, ממש בקשר עם נשמות אחרות או עדיין לא? או שעדיין היא נמצאת באיזושהי התבשלות שלה, התפתחות שלה בפני עצמה. תלוי בסולם איפה הנשמה שלי נמצאת.

16. ש: אמרת קודם שבעשיריות יש לנו כן חשבון?
    ר: כי *אנחנו בעשירייה קובעים חוקים ויחסים כמו בכל האנושות בגמר התיקון. לא יכולים להגיע לכך ממש בפועל, אבל במשהו בינינו אנחנו מגלים את זה בצורה רוחנית, כן יכולים*. בגמר התיקון כולם משיגים את זה גם בפעולות חיבור ביניהם גם בפעולה הגשמית.
    
    ש: אז אנחנו בעשירייה יכולים להגיע להסכמה לפני הכל לפני כולם?
    ר: בשביל מה אנחנו עושים את זה? כדי להגיע לתיקונים עכשיו במצבנו, בזמננו, וכדי כך להראות לכל העולם שזה אפשרי לכולם. אבל בגמר התיקון כל העולם הזה עולה לדרגה הרוחנית, אנחנו מתחילים כבר להרגיש בעולם הזה חוקים רוחניים כי כולם מגיעים למצב, אני מדבר על בני אדם שבעולם הזה, שיכולים להיות בהשפעה הדדית, ואז יוצא שכך הם מתקיימים, מוכנים להתקיים.

*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית חלק ט*'

17. כאשר אור הבינה עובר דרך כתר וחכמה משאירה שורשה בהם וכולי על דרך זה בכל יתר הספירות. הוא רוצה להגיד שכל אור נכנס לכתר ואחר כך דרך כל הספירות יורד עד המלכות. בכל הספירות הוא נשאר גם. זה נקרא שאין העדר ברוחניות.

18. מלכות לא יכולה לקבל את האור, היא נמצאת תחת הצמצום שהיה עוד בעולם אינסוף. מלכות עושה הכאה, היא דוחה את האור שלא ייכנס בה וכאילו שולחת אותו בחזרה, לא מקבלת את האור לתוכה. מה שיוצא ממלכות נקרא אור חוזר, האור חוזר מגיע עד הכתר, עד השורש של כל האור שנכנס לפרצוף. בזאת יש לנו בכל פרצוף ט' ספירות דאור ישר, מכתר עד המלכות לא כולל המלכות, וט' ספירות דאור חוזר, ממלכות עד הכתר. הם נשארות בפרצוף וקיימות בתוך הפרצוף.

19. *מלכות נעשית מקור לאור חדש, לאור חוזר. אם אתם תגיעו למצב שכל אחד ירצה רק להשפיע לאחרים, אז תראו שאתם נכנסים לחוקים שאנחנו לומדים כאן*.. אם תעשה מעצמך אותה פעולה כמו שעושה כאן מלכות, אז תרגיש מה שהיא מרגישה.

20. ש: מהו כלי שהוא קל או כבד בתוך עשירייה?
    ר: על ידי זה שאנחנו קשורים יחד ורוצים להתחבר, אנחנו מגלים לאט לאט את האופי של כל אדם ואדם לפי ההבחנות הגשמיות שבעולם הזה. אחר כך אנחנו יכולים לזהות את היחס של בני האדם שבקבוצה, כמה הם יכולים להשפיע זה לזה.
    
    *אנחנו מתקרבים למצב שמתחילים לעזור, לתמוך זה בזה כך שכל אחד נכלל מהאחרים, מכל העשיריה. על ידי זה העשירייה הופכת להיות לא סתם עשרה אנשים, אלא להתקדם לכלי רוחני. ככל שכל אחד נכלל מרצונות של הזולת, בהתאם יש בכל אחד ואחד דוגמה, תבנית של הזולת, של העשירייה בכל אחד ואחד. עכשיו אנחנו יכולים בכל אחד ואחד לתאר לעצמנו מה זה נקרא אור ישר, אור חוזר וכולי. בצורה כזאת נתקדם*.
    
    *העיקר זו העבודה בעשירייה מכאן ועד גמר התיקון. לא לחשוב שאחרי זה יהיה לנו משהו יותר גבוה מזה. אין משהו יותר גבוה מהעשירייה, הכל מתרחש בה*.

21. ש: קורונה חוזרת.... בוטל השיעור הפיזי והסעודה אחריו....
    ר: אני לא חושב שזה טוב אם נמשוך את כולם לסעודה ולהיות יחד. יש לנו הרבה חברים בכל העולם, נשב כמוהם. אם יש הזדמנות שיבואו נגיד 1,000 איש לשיעור ולסעודה, בסדר שיבואו, אבל לא יכולים בסכנה. הם יעבירו את זה אחר כך לילדים, לנשים או ההיפך. אני לא חושב שזה טוב, רב"ש היה מתנגד לזה, היה מאוד דואג לבריאות הגשמית של עצמו ושל האחרים. משרד הבריאות כבר מפרסם כאלו דברים, אז אני צריך לסמוך עליו. כתוב ניתן לרופא רשות לרפא. אז אם ניתן לו מלמעלה רשות לרפא, אני צריך לשמוע בקולו.