שיעור צהריים 28.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לעשות ביקורת על עצמו – קטעים נבחרים מן המקורות

זה נושא די חשוב. נראה מה מספרים לנו, בעיקר רב"ש.

קריין: קטע מספר 5.

"האדם צריך ללכת בעיקר בקו הימין, היינו לעשות מעשים טובים, ושירגיש עצמו לאדם שלם, המשרת את המלך, וצריך להאמין שמכל מעשה שהוא עושה, יש נחת רוח לפניו יתברך.

ויחד עם זה צריך להיות לו זמן ללכת בקו שמאל, היינו ברוח הביקורת. אבל השמאל צריך להיות נכנע לימין, זאת אומרת שהולך בשמאל אינו מטעם שרוצה בחינת שמאל, אלא שזה רק בכדי להשביח את הימין. היינו להראות שאף על פי שיש לו כל הביקורת וכל הדעת, מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה. וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוים ונוטה לימין."

(הרב"ש, מאמר 27, "ג' קווים - א")

שאלה: מה זה אומר להאמין בזה שאתה עושה לבורא נחת רוח בכל הפעולות שלך?

תחילה לקבל את זה כנתון, שמה שאתה עושה אתה בזה עושה נחת רוח לבורא.

תלמיד: אבל זה נוגע רק לפעולות מסוימות, מיוחדות, לא לכל מה שאני עושה.

כעיקרון האדם צריך כל הזמן לחשוב איך הוא יכול לעשות נחת רוח לבורא, לכן בעיקרון הוא צריך כל הזמן להיות מוכן למצב הזה.

תלמיד: מה זה המצב הזה שאני עושה לו נחת רוח?

אתה מרגיש את עצמך במצב שבו אתה עושה נחת רוח לבורא. עד שתתחיל להרגיש את זה בהרגשה שלך.

שאלה: מה זה אומר לנטות לימין בנוגע לקבלת החלטות?

כאשר אתה מסכים עם מה שנעשה איתך, איך הבורא מנהל אותך, איך אתה מקבל ממנו כל מיני תגובות, זה נקרא שאתה מחזיק את עצמך בקו ימין.

תלמיד: האם לנטות לימין קשור לחופש בחירה נקי?

חופש בחירה נקי הוא כשאני כל הזמן משתדל להחזיק את עצמי בקו ימין ולא בשמאל, ורוצה להישאר בזה כל הזמן. ככל שאני מקבל במשך החיים שלי כל מיני הבחנות משמאל, אני בכל זאת משתדל לנטות לימין.

שאלה: האם לפי הבדיקה העצמית אפשר להצטער על כך שאני לא יכולה להיות בהשפעה בכל הזדמנות שנתן לי הבורא?

כן, לפחות כך זה טוב.

שאלה: חצי שעה של ביקורת ביום, האם זה מרוכז או מפוזר על פני כל היום כל פעם כשאני מרגישה את קו שמאל?

רצוי שזה יהיה במרוכז, אבל גם ביתר השעות אדם צריך לבדוק את עצמו האם הוא נוטה לימין.

תלמידה: הגילוי של קו שמאל נותן סיבה לתפילה, איך זה מתיישב עם זה שצריך פחות ככל האפשר להיות בקו שמאל?

שמאל הוא לא סתם לתפילה, אלא זה כשאדם לא מרוצה ממצבו מכל מיני סיבות.

תלמידה: אם אני לא מרוצה ממצבי, אז זה אומר שאני לא מצדיקה את הבורא, אני רואה שאני ברצון לקבל וזו סיבה לתת תפילה.

נכון.

תלמידה: אז זה משהו חיובי. למה לא לתת לזה לעלות כל פעם ולאפשר לזה להיות מקום לתפילה?

בסדר, תעלי את זה לתפילה, זה נקרא שאת עושה מהשמאל ימין.

שאלה: מה זה אומר להיות רוב היום בנטייה לימין?

להצדיק את הבורא, להיות במצב רוח טוב מניהול הבורא אותי, ולראות את כל העולם שנמצא בניהול טוב ומטיב מצד הכוח עליון.

תלמיד: האם בכוח אני צריך לעשות את זה?

כן, יחסית בכוח.

שאלה: מה ההבדל בין להיות מעל הדעת ולהתפלל? נראה ששניהם קשורים לשמאל, אבל אני לא כל כך מרגיש את ההבדל בין שניהם.

להיות למעלה מהדעת זה כשאני מעלה את עצמי לצד החיובי. להתפלל זה אומר שלמרות זאת אני מחפש על מה אני יכול להתפלל ולבקש מהבורא התקדמות.

שאלה: מה זה אומר לעשות נחת רוח לבורא אם הבורא לא זקוק מאיתנו לשום דבר?

זה לא נכון. זה כמו הורים וילדים. אנחנו צריכים להשתדל לעשות נחת רוח לבורא, זאת העבודה שלנו. הוא ברא אותנו כדי שנגיע לדרגתו, להשתוות הצורה עימו, ואפשרי לעשות זאת רק על ידי זה שאנחנו מתעלים ומודים בזה לבורא.

שאלה: כדי להשיג קו אמצעי נקי, טהור, איך אנחנו יכולים לזקק ולדייק את קו ימין וקו שמאל?

אנחנו צריכים בכל מקרה להיות דבוקים דרך הקבוצה בבורא, זה מיישר אותנו, מייצב אותנו, כך שאנחנו בסופו של דבר מגיעים לדבקות.

שאלה: האם בעזרת קו שמאל אנחנו יכולים לקבל קו ימין ולהשתמש בו תמיד רק לשיפור?

כן.

שאלה: כשאנחנו בעשירייה מרגישים התעוררות, הודיה לבורא, האם בנוסף לזה נרגיש שהבורא נהנה מאיתנו, זו עוד הרגשה שתבוא?

כן.

שאלה: כתוב "אתם עשיתם אותי", אם אנחנו עשינו אותו, אז איך אנחנו יכולים להאדיר אותו ולראות את גדלותו? הוא חס וחלילה כמו יציר כפיי, שלי, של העשירייה, של אנשים, ואני תקועה במחשבה הזאת בעוונות הלב, אני אפילו פחדתי לשאול אותה.

אנחנו משתדלים להגיע לכזה מצב עם הבורא שיתייצבו קו ימין וקו שמאל ושניהם יתחברו לקו האמצעי, וכך נלך קדימה.

שאלה: בקו האמצעי הלב פתוח, אז למה אתה מתכוון כשאתה אומר לפתוח את הלב, או לב פתוח?

לפתוח את הלב זה נקרא שעל ידי כוח השפעה שישלוט על כל יתר התכונות אני פותח את הלב.

תלמידה: אני מבינה שהלב הפתוח משמעו שהרצון שלי הוא לא שווה כלום, ומה שחשוב לי אלו רק הרצונות של האחרים. האם זה כך?

זה כך.

שאלה: איך בצורה פרקטית אנחנו נמצאים בבדיקה עצמית? כיצד זה מתרחש בתוך האדם?

לאט לאט נבין את זה, בהדרגה.

קריין: קטע מספר 6.

"מי שמחזיק עצמו לשלם ואין לו ביקורת על מעשיו, הוא צדיק לפי הבנתו, והוא שייך לכלל, שהעבודה שלהם היא בבחינת שכר ועונש. "עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה" - שהם נמצאים בבחינת הדומם, ומחפשים את האמת, מגלים להם רז זה - מה זה לשמה. ומי מגלה להם, זה בא מלמעלה, שזה נקרא, "הבא לטהר מסייעים אותו"."

(הרב"ש. 518. "הבא לטמא")

שאלה: האם דרגת הדומם הם אלו שכבר לא מסתפקים במילוי, בלימוד הרגיל, אלא רוצים לחפש חיים חדשים?

לא ניכנס לזה עכשיו כי זה יבלבל אתכם.

שאלה: מה מגביר את הרצון שלי לחפש את האמת בעשירייה?

כול מה שאת יכולה לקבל מהחברות. אז יהיה לך רצון לקבל יותר גדול ותוכלי יחד איתן להתקרב עוד ועוד לרצונות יותר גדולים ולבורא.

שאלה: האם הביקורת צריכה להתעורר לבד או שהאדם צריך לשים לב ולעורר אותה?

לשים לב, אבל לעורר אותה לבד זו כבר עבודה אחרת, זו עבודה בכמה קווים.

תלמיד: כלומר לשים לב למה שמתעורר בו.

כן.

תלמיד: על איזו ביקורת הוא צריך לכסות בשלמות, באין עוד מלבדו, דרך החברים?

הביקורת היא האם הוא נמצא בזה, האם הוא מודע באיזה קו הוא נמצא, באיזה יחסים וכן הלאה.

תלמיד: כלומר מספיק שהוא לא נמצא עכשיו באותה השלמות, שהוא היה רוצה עכשיו להשתוקק לחיבור ולכל מה שקשור לקו ימין, על זה הוא יכול לעשות ביקורת.

כן.

קריין: קטע מספר 7, כותב הרב"ש.

"כל הדברים שהאדם מקבל עליו מבחינת החינוך, אין על הדברים האלו שום ביקורת. ועוד, שיכול להיות שני הפכים בנושא אחד, היות שאין ביקורת. מה שאין כן כשמקבל על עצמו דברים, שלא קיבל אותם מצד החינוך, על דברים אלו כבר יש ביקורת, ואינו יכול לקבל שני הפכים בנושא אחד. 

והטעם הוא, משום שכל דבר חדש שהולך לעשות, תכף נשאלת השאלה, למה אני עושה. מי המחייב, ואיזה תועלת יהיה לי מזה. וכמו כן, לתועלת מי אני עושה. כי רק מטעם שהשכל מחייב אותו לעשות, הוא יכול לעשות, אחרת מספיק לו את מה שקיבל מזמן החינוך. 

אבל אז, היינו בזמן קבלת דברים חדשים, הוא נצרך לאמונה. ולהיפוך, כי רק אז שייך אמונה, מטעם שכבר יש לו ביקורת. ותמיד יש סתירות. ואי אפשר לו לקבל שום דבר, רק בכוח אמונה. מה שאין כן מצד החינוך, כשאין לו ביקורת, אזי אין לו צורך גדול לבחינת אמונה, כי הוא רגיל לעשות כל אלו הדברים רק מטעם הרגל."

(הרב"ש. 776. "דומם דקדושה")

שאלה: הוא כותב שאם זה מגיע מצד החינוך, אז אין לו ביקורת ואין צורך בתכונת האמונה והוא כבר התרגל לפעול לפי ההרגל. כל מה שקורה לנו, איך שהחברה שלנו בנויה, זה מייצר לנו הרגלים חדשים וחינוך חדש. האם יש לזה קשר לטקסט הזה?

בעיקרון לא.

תלמידה: כל ההרגלים שהיו לנו לפני אותו החינוך, הרי זו גם תוכנה שהבורא תיכנת בנו. לאנשים שהגיעו מברית המועצות יש חינוך מאוד מיוחד שעוזר מאוד להחזיק בקבוצה, ואני מרגישה שיש בזה תוכנית שהבורא תיכנן.

נאמר שכך, למרות שאני לא מסכים.

תלמידה: אנחנו מייצרים זה בזה הרגלים חדשים והם מביאים אותנו לרוחניות, הם הרבה יותר גבוהים ממה שהיה לנו קודם, למרות שהם מיוסדים על מה שטמון בנו מהילדות, על הרגלים מהילדות. בטקסט יש שני סוגים ואני לא מרגישה את הקונפליקט, אני מרגישה שאלו שני חלקים של תהליך אחד שעוזרים זה לזה.

נכון, אבל לא צריך לברר זאת יותר, זה יסתדר מעצמו.

שאלה: כשאנחנו כל הזמן נעים מקו שמאל לקו ימין, מתי תהיה לנו הרגשה שאנחנו בקו הנכון, האם יש סימן כלשהו?

מתי שיבוא יבוא, ובינתיים צריכים רק להמשיך.

שאלה: אנחנו מתחילים בביטול בעבודה שלנו. האם הביטול משתנה כשאנחנו מגיעים לקו האמצעי?

כן.

שאלה: למה אני צריך כל הזמן להסתכל על עצמי ולבחון את עצמי? אולי עדיף שאני תמיד אסתכל אל הבורא ומה שאני רואה בעצמי ומחוצה לי אשים את הכול בידיים שלו.

בבקשה, אבל איך תעשה זאת? האם הבורא נמצא לפניך? האם אתה יכול לזהות אותו? האם אתה יכול לקבוע מצב שאתה נמצא עימו? כל העבודה שלנו היא להתקרב לבורא, ואז אנחנו נכנסים לעבודה משותפת בינו לביננו.

שאלה: נראה לי שאפשר לברר ולבקר גם את הדברים המגיעים מהחינוך, אבל לא כולם יכולים. האנשים פשוט עושים את מה שהחינוך הרגיל אותם. נראה לי שהכי חשוב שהאדם יחשוב ותמיד יברר את הכול. האם זה נכון?

כן.

שאלה: האם אי הנוחות בכל הנוגע לרוחניות זהו סימפטום שנותן לנו לראות שאנחנו לא נמצאים בקו האמצעי?

כן.

שאלה: כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא מקבלים מילוי לחיסרון, האם זו הזדמנות להתכלל יותר עם החברות כדי להתקרב לבורא?

כן.

שאלה: אם אני מרגישה כל הזמן שאני עובדת תמורת שכר ואני מבינה שאני צריכה פשוט להמשיך. איך להגיב נכון על מצב כזה?

להתכלל יותר בחברות, ואז אט אט ניתן יהיה לעבור מהעבודה הזאת בארץ לעבודה בשמיים.

שאלה: בחינוך שלנו מדובר על אמונה. האם הדבר החדש שעלינו לעשות הוא לעלות למעלה מהאמונה, ללכת למעלה מהאמונה עם העשירייה?

כן. נכון מאוד.

שאלה: בחברה שלנו אנחנו מקבלים חינוך ממך ומהמורים שלנו. בנוסף, יש לנו מושג שנקרא "אמונת חכמים", זאת אומרת שאני עוצמת עיניים ועושה את מה שהם אומרים, את מה שכתוב, וכאן יש מושג של בירור, שאני צריכה לברר את כל מה שאני מקבלת. מה זה בירור בעבודה שלנו?

עוד לא למדנו זאת.

שאלה: איך נכון לעבוד עם ביקורת עצמית שמתגלה באדם כך שהיא תהיה יעילה ומקדמת ולא תקפיא אותו במקום?

אדם צריך לשמור ללכת בקו האמצעי כל הזמן, ואם לא, אז לפחות ללכת בקו ימין, אבל לא בשמאל. זאת אומרת, עליו תמיד ללכת עם הרצון להשפיע, לתת ולהחזיר לבורא דרך החברים. בכל רגע שהוא מרגיש שהוא יכול ליפול, עליו עוד יותר לאחוז בחברים, להתקשר אליהם, להיות יחד איתם, אחרת הוא לא יצליח.

תלמידה: כשמתגלה לאדם ביקורת על עצמו, האם הוא לא צריך להתעסק יותר מדי בתוכן של הביקורת ולהבין אם הוא בסדר או לא, אלא הוא פשוט צריך לרוץ לחברה?

קודם כל לרוץ לחברה.

תלמידה: ומה אחר כך?

אחר כך נדבר על זה.

שאלה: האם אני נמצאת בקו שמאל יחד עם הקבוצה שלי שהיא בימין, וכל מה שמגיע מהחיבור בינינו הוא קו ימין?

כן, בינתיים אפשר לומר כך.

שאלה: כאשר אנחנו מנסים ליצור הרגל חדש, מה אנחנו יכולים לעשות במקביל כדי לחזק את האמונה?

כדי לחזק את האמונה עלינו לקשור את עצמנו יחד ועם הבורא בחבילה אחת, יחד לרצות להיות קשורים כך, ואז נגיע לגילוי האמונה. תנסו לעשות כך בכל קבוצה ותראו כמה זה נפלא.

שאלה: כתוב, "היינו בזמן קבלת דברים חדשים, הוא נצרך לאמונה". האם הכוונה בדברים חדשים היא לכוונה על מנת להשפיע או לפעולות חיבור והשפעה בקבוצה?

אפשר לומר שזה אותו דבר, פעולות חיבור והשפעה.

תלמידה: האם פעולות חיבור והשפעה הן אותו דבר כמו כוונה להשפיע?

כן.

שאלה: איך להימנע מההרגלים שלנו ביחס לדברים חדשים? אנחנו אומרים אין עוד מלבדו, הוא אחד, יחיד, עשה עושה ויעשה. איך להתחזק בכוונה לעבוד בכל הכוח לבורא?

אנחנו לומדים זאת בהדרגה, זה רק דרך הקשר בקבוצה. כשכל החברים בקבוצה יתחברו בינם לבין עצמם ויהיו מכוונים לבורא, אז כבר נוכל לפעול.

שאלה: האם האדם יוכל לראות מראש את הירידה שלו?

קורה שכן.

תלמידה: איך להגיע לזה, או שלא צריך להגיע לזה?

לא צריך, אם יהיה צורך, אז נגיע לזה.

שאלה: מה זה אומר שדברים שאדם מקבל מבחינת החינוך יכולים להיות שני הפכים בנושא אחד?

לא, זה לא קורה.

שאלה: מה שאנחנו עוברים בעבודה בחיבור מפרמט חינוך חדש. איך להשתמש נכון בביקורת כדי שכל הזמן נהיה בחיסרון לאמונה?

אנחנו יכולים להעביר ביקורת בינינו וכל הזמן להתחזק באמונה.

שאלה: פעם יעצת לנו לעשות את התרגיל וזה כבר נכנס להרגל שלי, אבל אני לא יכולה לברר איך לעשות זאת. לדוגמה, כשאני מקבלת תענוג מאוכל או מנופש או ממוזיקה, אז אני מנסה לצמצם את התענוג אבל אני לא מצליחה. מכאן אני מיד עוברת לבניית כוונה על מנת להשפיע, אני מנסה לבנות כוונה להשפיע לבורא, אבל אני לא בטוחה שזה נכון. איך לעשות נכון? איפה צריך להיות המעבר בין צמצום לכוונה נכונה? האם אפשר לתרגל בצורה נפרדת, קודם רק צמצום ואחר כך רק כוונה? מתי צריך להיות מעבר נכון?

זה יכול להיות רק בתוך הקבוצה וזה צריך להגיע מעצמו.

שאלה: למה לפני שאנחנו עושים יגיעה כדי להגיע לאמונה למעלה מהדעת אנחנו חייבים לעשות בירור? מהו הבירור שצריך להיות?

הכול מגיע עם הזמן ומניסיון.

תלמידה: האם אנחנו מבררים את המעשים שלנו בעשירייה באיזו כוונה אנחנו עושים אותם?

כן, גם זה.

שאלה: האם קו ימין הוא אמונה מתחת לדעת?

לא, לא יכול להיות.

שאלה: אם אני רואה מישהו לא מתוקן, אז זה אומר שדווקא אני הלא מתוקן. אני תמיד צריך לבקש מהבורא שיתקן אותי, אבל זאת עבודה פרטית שלי ולעשירייה אני כבר צריך לבוא עם מחשבות טובות. בצורה כזאת כל החברים מגיעים עם מחשבות טובות והם נראים כמתוקנים. מהי העבודה הקבוצתית אם אין חיסרון?

בזה שנתחבר בינינו ונהיה מכוונים לבורא. כלומר עלינו לחבר בנו את כל הפלוסים והמינוסים הקודמים ולהתכוון אל הבורא.

שאלה: מה הקשר בין חינוך לרשימו שלנו? האם אנחנו מעתיקים את הרשימו מההורים שלנו, מהדור? השפעת החינוך הראשוני, האם יש חופש בזה שהילדים נולדו ואיך לחנך אותם, או שהכול הולך לפי הרשימו ולהורים אין חופש כלל?

אין חופש כלל.

שאלה: איך נשמה שנוצרה שבורה יכולה לעשות ביקורת על האמת?

היא לא יכולה. היא צריכה קודם כל לבנות את הסביבה הנכונה, להתכלל בתוך הסביבה, להתכלל עם המצב עצמו, ואז היא תוכל לעשות ביקורת על מצבה הפרטי ולתקן את עצמה.

שאלה: האם אפשר לחנך אדם להשפעה?

זה מה שאנחנו עושים. על ידי סביבה, כלומר בקבוצה גדולה, ועל ידי המאמרים, שכאור העליון פועל עלינו מה שרב"ש כתב לנו, כך אנחנו מתקדמים.

תלמידה: אם לדוגמה הייתי לוקחת כמעבדה קבוצת אנשים, לא אנחנו, ילדים קטנים לצורך העניין, והייתי מחנכת רק להשפעה, האם אפשר להטמיע באדם השפעה, או שחייב שיהיה באדם קו שמאל?

בוודאי שלא תצליחי.

שאלה: אנחנו צריכים תמיד לעשות ביקורת כדי שלא נאבד את הקו האמצעי. האם הדביקות בבורא, האמונה שלנו שמביאה אותנו לקו ימין, האם אלו החסדים שלו?

כן, אפשר להגיד כך.

תלמידה: הבנתי מהמאמר שקו שמאל הוא דבר טוב, הוא סימן להתפתחות, כאילו הביקורת מחייבת אותי להזדקק לאמונה.

כן.

תלמידה: גם בעשירייה, נגיד לצורך העניין, אם מישהי מגיעה עם ביקורת, אז אם אנחנו יחד עובדות על זה, יחד נדבקות למטרה, יחד עם הביקורת הזאת, אז התיקון הוא של כולנו. זה לא שהחברה עם הביקורת צריכה להתבטל בזה, זה גם התיקון שלנו להבין איך הביקורת מקדמת אותנו למטרה. זאת אומרת, כולנו יכולות לנצח יחד את הדבר הזה.

נכון.

שאלה: אמרת היום שכדי לחזק את האמונה אנחנו צריכים לקשור את עצמנו כולנו יחד עם הבורא בחבילה אחת, ולרצות יחד להיות קשורים כך שנגיע לגילוי אמונה. האם זה אומר שזה יהיה כבר פרצוף רוחני שכל אחד הוא מלכות והחברים הם ט' ראשונות?

זה עוד לא יהיה פרצוף רוחני אבל זה בדרך.

שאלה: כתוב בקטע על בירור. הבירור הזה הופך להיות כוח שמאפשר לי לברר בדרך אמת ושקר. מאיפה לוקחים את הכוח הזה? בזכות מה אני יכולה לרכוש את אותו הכוח להתנתק מעצמי, מהאמת, מהמר והמתוק, וללכת בדרך אמת ושקר?

באמת ושקר אפשר ללכת רק אם יש סביבה מספיק חזקה, רק אם לאדם יש סביבה מספיק חזקה שהוא יכול ללכת גם בקו שמאל וגם בקו ימין.

תלמידה: כלומר ככל שאני יותר חלק בסביבה, כך יש כוח שמאפשר כל הזמן לעשות בירור.

כן.

שאלה: השאלות בשביל מה אני עושה, מי מחייב אותי, אנחנו שואלים אותן בתחילת העבודה, האם אחר כך זה הופך להרגל שלנו ואנחנו מתחילים לקשור את זה לבורא?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין אמונה להרגל?

הרגל הוא טבע שני, כאילו שקיבלת את זה מלמעלה, זה לא בשליטתך. ללכת כנגד ההרגל והאמונה זה מה שאת צריכה כל הזמן לחזק, להקדיש לזה כוח, סבלנות, אימון.

שאלה: כל המקובלים כתבו שהם משיגים שהם הגרועים במערכת, לא מן המצוינים. איך להאמין לעצמנו כדיין הגון שאנחנו עושים ביקורת בצורה נכונה בלי לחטוא לאמת, ולעומת זאת לא לסטות שמאלה או ימינה?

זו באמת עבודה קשה.

שאלה: איך הביטול העצמי מתחבר עם הביקורת? איך אפשר לבוא לעשירייה עם ביקורת ועם זאת להתבטל? האם זה בכלל אפשרי?

הכול אפשרי אבל זה עדיין לא בשבילנו.

שאלה: לתועלת מי אני עושה את זה? מה לעשות אם השכל לא רוצה לשמוע למען הבורא?

תעשי למען החברות, לפחות לשם ההשפעה.

שאלה: כשמופיעים לנו בעבודה הרגלים וכתוב שהם מטשטשים את הטעם, האם זה על מנת שנרכוש את כוח האמונה?

כן.

שאלה: הבנתי שהרשימו שאיתו אנחנו באים חייב להתקיים, לצאת לאור. אם אין לנו בחירה ואין לנו כלום, רק רשימו, איפה מקום החינוך, השינוי?

אנחנו עוד נלמד את זה.

שאלה: מאיפה מגיעים כוחות לעשות משהו חדש אם הרשימות הן כל מה שניתן לי לפי ההרגל?

הבורא מעורר.

תלמידה: כשאני מבררת האם אני צריכה לעשות ביקורת או להשתמש באמונה, האם אני יכולה לא לעשות ביקורת אלא להשתמש באמונה?

תנסי.

שאלה: איך לשמור את עצמי בתגובה נכונה לקורה מסביבי במהלך כל היום ולהגיב נכון? איך לא ליפול להאשמות של הבורא?

תחזיקי, תאחזי בנו, והכול יהיה בסדר גמור.

תלמידה: התגובה הראשונית שלי לא תואמת לתגובה הנכונה של הקבוצה.

בכל זאת זה יצליח. תאחזי בנו כל הזמן ואת תראי איך הכול יעבור בצורה נכונה וקדימה להתקדמות.

שאלה: כתוב שאנחנו צריכים אמונה כאשר מגיעים דברים חדשים, ואנחנו יודעים שדעת העשירייה צריכה להיות מעל דעתנו. לדוגמה, אנחנו רוצות לקבל החלטה בעשירייה, רוב העשירייה בעד ההחלטה, אבל יש חברה שמנסה לגרום לנו להבין נקודה שלדעתה בורחת לנו. לאיזה כיוון להפעיל את האמונה ואת הביטול במקרה כזה?

רק לכיוון החיבור הכללי בין כולם, למרכז אחד, לנקודה המרכזית של כולם בתוך העשירייה.

תלמידה: באיזה כיוון ההתכללות הזו?

לחיבור.

תלמידה: האם לקבל את דעת החברה שאנחנו לא מבינים, או שהיא צריכה לקבל את דעת העשירייה?

את דעת העשירייה.

שאלה: מורגש הבדל בין החינוך שקיבלנו לבין חכמת הקבלה, מהו ההבדל הזה?

ההבדל גדול מאוד. כי את חכמת הקבלה אנחנו מקבלים למעלה מהדעת ואת החינוך אנחנו מקבלים בתוך הדעת. בהדרגה תתחילי ללמוד מה ההבדל בין שתי הגישות.

שאלה: אחרי שהשגנו הרגלים דרך החינוך, איך עלינו לדרוש את הכוח כדי שתהיה לנו אמונה?

פשוט לבקש. עוד ועוד לבקש.

שאלה: המאמר עוסק באדם ובעבודה שלו, ואנחנו לומדים שאין עוד מלבדו, שהוא טוב ומטיב אם רק נראה את זה. האם הבורא לא דואג שיגמרו לנו הכוחות?

הוא דואג, רק אנחנו לא מבינים את הדאגה שלו.

תלמידה: אז מה הוא רוצה להשיג?

שיהיה לך טוב.

שאלה: אני רוצה מאוד להתחנך להשפעה, אבל אני רואה שיש איזו אבן בלב וזה כל כך איטי, זה כמו לטפטף מים על אבן וזה לוקח שנים עד שהיא נחצבת. איך אדם יכול לזרז כדי שיתחנך יותר מהר להשפעה?

רק בקבוצה. את צריכה להגדיל עליך את כוח ההשפעה וזה רק בקבוצה.

תלמידה: מה זה אומר להגדיל עלי את כוח ההשפעה?

תראי יותר דוגמאות מהשפעה, יותר דוגמאות מחברות שלוחצות עליך ומחייבות אותך להתנהג בהשפעה, לא לצאת מהקבוצה, להתקרב לחיבור עוד ועוד. את כל הדברים האלה את ממש צריכה לממש.

(סוף השיעור)