שיעור בוקר 23.10.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

עבודה באמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע 61 מתוך "שמעתי" מאמר מ', "אמונת רבו, מהו השיעור".

"בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון," הימין זה נקרא שכולו כולו מוסר את עצמו דרך הקבוצה לבורא, השפעה. "מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב השלימות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז"ל "אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצווה". והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצווה. כלומר, זה שהרב ציווה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים מצוות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלימות - מכל מקום מטעם מצוות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת. נמצא, שכל השלימות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר מ. "אמונת רבו, מהו השיעור")

אנחנו צריכים לקבל תנאי אחד מעל כולם. כול מה שקורה, יש רק כוח אחד שעושה את זה, הכוח העליון. ולכן, לא שעשיתי לא בסדר או עכשיו אני בסדר, ולא שהצלחתי או לא הצלחתי, ולא שאני יכול להאשים את עצמי או אחרים. מעל הכול זה הבורא שמסבב ועושה את כל הדברים ולכן אני מקבל מה שקורה בכל רגע ורגע שזה בא ממנו בלבד. אין עוד מלבדו. ולכן, כל העבודה שלנו היא קודם כל כדי לקבוע את הכלל הזה, שאין עוד מלבדו. מה שאני עכשיו מרגיש, מקבל, חושב, מבין, מחליט, זה הכול בא ממנו בלבד.

"בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון, מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב השלימות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז"ל "אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצווה". והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצווה. כלומר, זה שהרב ציווה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים מצוות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלימות - מכל מקום מטעם מצוות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת. נמצא, שכל השלימות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר מ. "אמונת רבו, מהו השיעור")

לא פשוט. יש בכל זאת הרבה סתירות פנימיות בכל אחד ואחד מאיתנו, אבל כך אנחנו צריכים בכל זאת לייצב את עצמנו. רק לא לחשוב שאחרי כל זה אני נמצא במצב שלא אכפת לי כלום, הכול בא מהבורא, לא. אני צריך להעלות את עצמי למעלה מהדעת לעומת הדעת שלי, ואז זה נקרא שהשגתי את הגובה הרוחני שלי. ועד כמה שאני נמצא במצב והיפוכו, אז נקרא שאני נתפס בדרגה רוחנית מסוימת.

שאלה: מה זה נקרא ללכת בקו שמאל?

ביקורת, בדיקה, ביקורת.

תלמיד: קודם אמרנו שללכת בקו ימין זה שכל כולו מוסר את עצמו דרך הקבוצה לבורא, להשפעה.

נכון. אנחנו צריכים כמה שיותר להיות בזה. על זה אנחנו מדברים הרבה.

תלמיד: יש חברים שחלק מההתמסרות שלהם לקבוצה ולדרך היא על ידי הביקורת, ככה מביעים את ההתמסרות.

על מי ביקורת?

תלמיד: יכולה להיות על העשירייה.

אם על העשירייה זה לא בסדר. מאיפה הם יודעים מהי העשירייה? הם צריכים לקבל אותה כדבר השלם, ואז הביקורת על עצמם עד כמה הם רואים את זה כשלם או לא ומשייכים את עצמם לשלם או לא. אם הביקורת על העשירייה, זו לא גישה נכונה. אם הבורא שם ידו של אדם על הגורל הטוב ואומר "קח לך", אז אדם צריך לקבל את העשירייה כשלם ואת עצמו להתאים לעשירייה. ולא חשוב איך נראית לו העשירייה.

תלמיד: זה ברור ב-100%. ואם הביקורת היא כלפי התנהגויות מסוימות של חברים?

גם כן. אז הוא צריך לברר איתם למה הוא חושב כך, למה הוא רואה כך. רק אם יש דבר שהוא רואה שאדם מזיק, ממש שובר את העשירייה, שובר את הקשר בעשירייה. אבל לא שהוא עושה סתם ביקורת. לא. זה לא כדאי לי, אני צריך כל הזמן להחזיק מהם כמה שיותר גדולים. תראה מה רב"ש כותב על העשירייה.

שאלה: "אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז"ל "אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצווה"." מה זו השמחה שהוא מדבר עליה?

שמחה שאני דבוק בחברים ומשתדל להיות דבוק בבורא, ורוצה להגיע למצב של "ישראל, אורייתא, קודשא בריך הוא חד הוא", אני, עשירייה ובורא יחד.

תלמיד: למרות שיש דברים שלא מוצאים חן בעיניי, ואז אני לא יכול להיות בכלל בשמחה.

עוד יותר. בזכות ההפרעות האלו אתה עוד יותר מחזק את הקשר שלך עם העשירייה, עם הבורא.

תלמיד: זו שמחה?

בשמחה, בוודאי, ודאי שזו שמחה. כי יש לך הפרעות שהבורא בכוונה נותן לך כדי שאתה תתחזק עוד יותר בקשר איתם. ודאי שמזה מגיעה שמחה. כמה שההפרעות יותר גדולות אתה רואה אותן כ"עזר כנגדו".

תלמיד: במיוחד אתמול הייתי בצרה גדולה, בעצב, עצבני, גם פה אני צריך להיות בשמחה? למרות שאתה אומר שהקבוצה ככה, והקבוצה ככה, נכנס לדיכאון זה מעציב אותי. איך אני יכול להיות בשמחה במצב כזה?

עליך אין על מה לדבר.

תלמיד: באופן כללי, כל העשירייה היתה ככה.

אני לא אומר "כל העשירייה" אני אומר לך בצורה ברורה. אין לך שום אפשרות להגיע למטרה. אם אתה רוצה להגיע אליה, אלא להתייחד עם הקבוצה ועם הבורא כאחד. זה צריך להיות הכיוון.

תלמיד: זה מעל הכוונה, מעל השכל שלי?

הכוונה להגיע לאיחוד של שלושתם יחד. זה הכול. תגיד לי מה שאתה רוצה, זה החוק. אם לא תרצה, יביאו אותך בצורה כזאת, תקבל סתירות מימין, משמאל, כל פעם, כל פעם, עוד בעיטה מאחור ואז אתה תגיע.

תלמיד: אז לעסוק בימין, בשמחה?

בימין אי אפשר כל הזמן לעסוק אחרת אתה לא מתקדם, אלא גם זה וגם זה, בקו האמצעי.

שאלה: איך אני צריך לכוון את הלב שלי כך שהאגו שלי יהפוך לאמצעי להתקדמות של החברים בעשירייה?

לרצות שזה יקרה, פשוט מאוד. אני רוצה להתחבר עם כולם, וההתחברות שלי לכולם היא בזה שאני רוצה לדחוף אותם קדימה לחיבור בינינו. יותר, זה נקרא קדימה, ואם הבורא יחד זה נקרא בהשפעה ממש בין כולנו ואפילו מחוצה לנו לכל האנושות.

שאלה: כשאנחנו מתאמצים בעשירייה עם הכוונה הנכונה להתחבר, אנחנו מתאחדים ומעלים תפילה והתוצאה היא כבדות וניתוק מענייני העשירייה. איך אנחנו יכולים לשמור לדעת שאנחנו בדרך הנכונה ולהישמר לא לגרום לנזק אחד לשני בעשירייה?

להשתדל לבדוק את עצמכם, עד כמה שיומיום אתם יותר ויותר מרגישים חיבור. אתם צריכים להגיע להרגשה כזאת שיש לנו חיבור היום יותר מאתמול, עוד יותר, עוד יותר, גם נטייה לזה, גם השתוקקות לזה. זו הרגשה, על הרגשה קשה מאוד לדבר, להביא איזה מידות. אחר כך בחוכמת הקבלה כשיהיו לנו הגדרות בדרגות העביות ובכל המצבים, האורות שימלאו אותנו, נרנח"י בכלים של כח"ב זו"ן, אז אנחנו נדע איך לבטא את זה יותר נכון. אבל עכשיו בינתיים אין, רק הרגשה שבכל זאת אני משתוקק היום, נראה לי שאפילו יותר מאתמול, הלב שלי יותר נמשך לזה.

שאלה: האם המדד להתקדמות שלי זה כמה זמן לוקח לי לעבור משמאל לימין?

לא. אני חושב שלא. יכול להיות, אבל לאו דווקא זה. עד כמה מהר אני עובר משמאל לימין? אתה יכול להגיד, בינתיים תשתמש במדד הזה.

שאלה: אני מנסה למצוא את ההרגשה, את המצב לשינוי הפנימי שלי. אני נכלל בקבוצה, אני עושה פעולות. מה אני צריך לעשות כדי לעשות שינוי פנימי?

להשתדל להתקשר בכל לב ונפש לעשירייה, אחרת לא יהיה לך שינוי פנימי. רק להשתדל לקיים כל מה שרב"ש כותב על העשירייה.

קריין: קטע מספר ,62 מתוך מאמרו של הרב"ש "וידבר אלקים אל משה".

"כל הויכוחים שהאדם יכול להסתייע הוא רק מה שהדעת מחייבתו. מה שאין כן למעלה מהדעת הכל יכול להיות, רק שצריכים להתגבר בבחינת אמונה, שהשם יתברך יכול לעזור בבחינת למעלה מהטבע. ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע. ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."

(הרב"ש. רשומה 924 "וידבר אלקים אל משה")

שאלה: לפי מה שקראנו קודם, כשאנחנו מחזקים את הקשר יותר ויותר ונותנים לנו הפרעות יותר ויותר גדולות, האם אנחנו מתקדמים למצב שבו הבורא משחק עם הלוויתן בעבודה שלנו?

בעבודה שלנו אנחנו כל הזמן מתקרבים למשחק הבורא עם לוויתן, אבל "לוויתן" זה נקרא כל הרצון לקבל הגדול שהבורא ברא. אחרי שאנחנו עושים את התיקונים בצורה חלקית אז מתגלה הרצון לקבל הכללי ואז אנחנו רואים את היחס הזה. אלה חוקים אחרים, יש חוקים שמתקיימים בצורה דיפרנציאלית בכל חלק וחלק של הרצון לקבל, שורש, א', ב', ג', ד'. ואחר כך כשכולם מתחברים יחד אז זה נקרא שאנחנו מגלים את יחס הבורא ללווייתן. זה עוד לפנינו. אבל אנחנו כבר נמצאים בשלבים שבשלב האחרון זה מה שיהיה.

שאלה: האם הייאוש וההתגברות יכולים להיות כמה פעמים בדקה בעבודה?

הכול יכול להיות.

שאלה: שאלה לגבי הייאוש. איך להאיץ את התהליך הזה?

זה הכול תלוי מהסביבה. אם כולנו, כולנו משתוקקים אז כל אחד בהשתוקקות שלו משפיע על האחרים. הכול תלוי עד כמה אתם מעוררים זה את זה.

(סוף השיעור)