בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*סיכום כנס בלטיה*

1. האמת שקשה לי מאוד לדבר לפני השיעור, כדי לתת כמה מילים, לרומם את החברים, לרומם את הבורא, לכוון את כל הקהל למטרה דרך גילוי השבירה, תיקון השבירה והשגת המטרת הבריאה. זה הכלי השלם בגמר התיקון. אחרי שאני שומע איך שמדברים החברים מכל העולם, אין לי מה להוסיף. אני נכלל בזה ממש בלב ונפש ואין מה להוסיף. זה כל כך יפה, כל כך טוב, כל כך ישר. נקווה שאנחנו נוסיף מהמאמצים שלנו עוד קצת, מה שנשאר כדי שהבורא ייקח את זה ככלי מוכן לגילוי שלו.

2. אישית אני מצטער אבל כמה שאני מחפש מה עוד אני יכול להוסיף לחברה, לחברים, אין לי מה להוסיף. *אתם כל כך טובים, יפים, חזקים, ישרים, מגלים נטייה יפה, טובה, נקיה לחיבור ולבורא, שאין מילים. אני רק מרכין את עצמי, את ראשי, משתחווה כלפי כל הקהל הזה*.
   
   שלשום ואתמול ראינו איזה כנס הם עשו בבלטיה, נקווה שעוד מעט יהיה לנו כנס גם בצפון אירופה וכך נתקדם עוד ועוד ללחוץ לאותו הכיוון. *וודאי שנגיע בקרוב למה שאנחנו כולנו רוצים להגיע, לגלות את הבורא כדי להראות לו כמה אנחנו משתוקקים אליו, כמה אנחנו יכולים להיות הילדים הנכונים, טובים, קרובים שלו*.

3. לי אישית, אחרי שאני שומע, וגם שמעתי תוך יומיים האלה של כנס בלטיה וגם היום בהכנה לשיעור, ממש אין לי מה להוסיף. אני כולי שם, במילים שלהם, אני מתפעל כמה הם מוצאים את המילים האלו, זה ממש הופך *לשירה לבורא*. אני רק רוצה להתכלל ביניכם ולהיטמע שם.

4. ש: כשהכל מרגיש שלם, מה עוד אפשר להוסיף?
   ר: רק להצטרף לזה אם אפשר, כדי לא לקלקל את השלמות, אבל באמת אין מה לעשות. כך *אנחנו באמת מגיעים למצב שמפעם לפעם הלב שלנו נעשה יותר ויותר מורכב מכולם ואנחנו יותר ויותר קרובים לבורא. אמנם יכול להיות שלא מרגישים את זה כי דווקא כמה שמתקרבים יותר, מרגישים את עצמנו הפוכים מזה. זה לא צריך לבלבל אותנו, פשוט, אין חכם כבעל ניסיון. צריכים ללכת כשור לעול וחמור למשא*, כלומר לא מקבלים בחשבון שום הפרעות, אלא מקבלים אותן רק כדי לדעת איך עוד ועוד להמשיך מעליהן בערבות, ונגיע.
   
   ש: מפתיע שכנס בלטיה חיבר את כל הכלי העולמי..?
   ר: פשוט *הגענו למצב שכל חיבור בינינו זה כבר כנס, כך אני מרגיש אפילו בשיעור, גם בשיעור צהרים*, היום יהיה מ-12 עד 13 לפי השעון שלנו. *אני מרגיש שאנשים רוצים להתכנס ולהרגיש עוד צעד קדימה, עוד צעד קדימה, שאנחנו מתקרבים לבורא, אז קדימה בני ברוך. ברוך זה שם הבורא, ואנחנו בני ברוך, הבנים שלו*.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

5. האדם מגלה כמה השבירה הוכנה מצד הבורא ושנשאר לו רק דבר אחד, להתחבר עם הבורא בזמן גילוי החורבן. אז הוא תופס אותו, בזמן השבירה, במה שיש, ממש *אחיזה נקודתית*, הוא מרגיש את האחיזה הזאת ממש כנקודה אחת, שאין לו יותר ממנה. כמו טובע בים תופס את החוט ובשבילו זו כל ההצלה. הבורא רוצה שכך נרגיש את עצמנו, כמה אנחנו צריכים להתחבר בינינו ולהתחבר עימו, ואז הוא מוציא אותנו מהשבירה, מהגלות, מהחורבן ואנחנו כבר מתחילים לעלות.

6. ש: במה החברים תורמים בנקודה הזאת?
   ר: כל אחד תורם מנקודת ליבו, מאיפה שהוא נמצא בקשר ובשבירה. ע"י קשר ושבירה שאנחנו מגלים כל אחד מאיתנו מצידו, שרוצים להיות קשורים בינינו, אז אנחנו קושרים את זה, *כמו חבלים* שאנחנו קושרים יחד. כך מגיעים למצב שכל אחד מוסיף לקשר הזה, הוא מחזיק את כולם והם מחזיקים אותו.
   
   ש: ואיפה נק' הדבקות בבורא?
   ר: בתוכנו. אנחנו מגיעים לקשרים בינינו, *ככל שאנחנו מרגישים שכל אחד נמצא בליבו של החבר, שם הוא מוצא קשר עם הבורא, שם הוא מגלה את הבורא*. עם הבורא הוא לא יכול להתקשר כמו עם החבר, לכן זה החוק, מאהבת הבריות לאהבת ה'. אבל כשהוא מתקשר עם החברים, מגלה בתוכם בקשרים פרטיים כביכול, ביניהם הם מגלים שיש להם שם קשר עם הבורא, שהבורא הוא כמו התוצאה, כמו הכולל.
   
   ש: מה זה נשבר?
   ר: זה לא נשבר, זה כדי שנחזק את הקשר ונשתף בו את עצמנו ואת הבורא. את עצמנו הכוונה כל אחד בתוך הקבוצה, ועם הבורא בתוך הקבוצה, כדי שזה יתייצב בצורה נכונה, במערכת נכונה. אנחנו צריכים לעבוד על זה הרבה זמן, הרבה פעמים, כמו שהוא כותב, לא בפעם אחת מגיע אדם לזיווג הנעלה הזה אלא *אך טוב וחסד ירדפוני*.

7. הדחייה שאני מרגיש מהחברים, התקררות, נגיד אתמול היה קשר יפה וטוב והרגשנו כל כך קרובים ברגשות שלנו, בנטייה ההדדית שלנו, והיום אני קם מהלילה ולא מרגיש כלום. אין לי רגש, אין לי, מה אעשה? זה בכוונה כדי שנחדש את הרגשות, את הקשר בינינו מאפס. לא רק מאפס אלא אפילו ממצב שלילי. כך צריך להיות כי אנחנו בזאת מגלים עוד ועוד כלים שבורים שנמצאים מכבר אצלנו, אנחנו מגלים אותם, מתקנים אותם בחיבור בינינו, מבקשים את הבורא שיתקן ויחבר, כי בלעדיו אנחנו לא מסוגלים..

8. ש: יש חברים שרוצים לברוח. איך להציג זאת כמתנה לבורא ?
   ר: *מתנה לבורא אנחנו יכולים להציג לו בתנאי שאנחנו לא מבקשים תמורתה שום דבר. אם אנחנו רוצים תמורת זה לבקש משהו, לקבל משהו, אז זו כבר לא מתנה, זה כבר מסחר, אני נותן לך ואתה נותן לי. אז תבדקו בדיוק איך אתם פונים לבורא ומה אתם רוצים שיקרה. אז תראו מה צריכים לשנות*.
   
   בדרך כלל זו הטעות. הנטייה שלנו לבורא צריכה להיות ללא שום חזרה, לא רוצים כלום, אפילו לא לראות שהוא מקבל את זה ושהוא נהנה מזה, כי זה גם יכול להיות מין תשלום לנו בחזרה. גם מזה אנחנו מאוד נזהרים, שאנחנו מתקרבים לבורא, שזה לא יחליש אותנו, אלא לראות את עצמנו במצב שלא מגיע לנו שום דבר, רק לתת לו ולהרגיש את הנתינה הזאת ממנו בתנאי כזה שהבורא ישמור, ושלא נתחיל ליהנות מכך שנותנים לו. רק שתהיה נתינה ללא שום תשלום, ללא שום חזרה. זו בעיה גדולה, על כך אנחנו צריכים אח"כ לעבוד.

9. ש: במה שיעור בוקר, צהרים, זה ממש כנס?
   ר: החיבור בינינו סביב הנושא נעשה יותר ויותר מוחשי, ובאמת הוא כבר מתגלה מתוך המילים, מתוך הקטעים שאנחנו קוראים.. אני מרגיש שקטעים האלו ממש מסדרים אותנו יפה מאוד כל יום ויום.
   
   ש: יש הרגשה שיש לנו כל יום הזדמנות לכנס?
   ר: כן, אנחנו רוצים לעשות עוד כנסים כמו שעכשיו היה בליטא, באמת מאוד מוצלח, ויהיה עוד מעט בצפון אירופה, נקווה שגם הם ישתדלו לעשות אותו חם וצמוד. אבל אני רואה שהשיעורים שלנו מתקרבים לזה. זה לא כמו כנס ממש, אבל החיבור בו גם משמעותי. יום יום כשאנחנו עושים כאלו חיבורים ומתקרבים, במשך היום יש לנו לפחות עוד פעמיים קשר בינינו, פעם אחת בשיעור ופעם שניה בישיבת חברים, קבוצה, קבוצות. אנחנו שומרים את הקשר ומשתדלים מקשר לקשר, מפעם לפעם, להיות גם באיזשהו חיבור בינינו.

10. נראה לי *שאנחנו מגיעים למצבים שנגרום לגילוי הבורא לנבראים כבר בצורה שצריכה להיות בדור האחרון. לא סתם בקבוצה*, בקבוצה זה אפשרי, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בתנאי דור האחרון. אנחנו הרבה אנשים מהרבה מדינות מהרבה עמים מהרבה צורות מנטליות וכן הלאה, כולנו מעל זה רוצים להתחבר, ומתחברים למעלה מכל מה שמפריד בינינו.
    
    *אלפי שנים היינו בריחוק, בניגוד, התחלקנו והתרחקנו כעמים, כמדינות, במלחמות. עכשיו אנחנו מתחילים בקבוצה שלנו מעל זה להתחבר. דבר כזה לא היה אף פעם בהיסטוריה, הדברים האלה לא קרו לאף אחד. אנחנו מממשים איתכם ממש את תוכנית הבריאה. צריכים רק לכבד ולהעריך כמה זה דבר מיוחד. התיקון שאנחנו עושים הוא המצב הכי גבוה, הכי חשוב*. אולי הוא לא נמצא עדיין, ודאי שלא נמצא עדיין במדרגות גבוהות, אבל אנחנו משתדלים להתחיל לעלות את הכל הפלטפורמה הזאת, את הכל היסוד הזה של החיבור בין העמים והקבוצות, כולל המדינות, כולל מה שיש לנו מכל ההיסטוריה, אנחנו לוקחים אותם ומשתדלים איכשהו לקרב בינינו ולהתחיל לעלות. *זה דבר גדול, דבר מיוחד, זה באמת תיקון העולם. לכן אתם צריכים להשתדל להעריך זאת, לתת חשיבות לכל חבר וחבר שמשתתף*.
    
    ש: איך להיות חלק מועיל בכנס היומיומי שעוברים?
    ר: *להשתדל להשתתף נכון בשיעור, בכוונה שכל דבר שאני עושה, אני עושה אותו למען החיבור של כולם*.

11. ש: מה זה כנס של הדור האחרון?..
    ר: שאנחנו נמצאים בכנס בלתי פוסק, שלא נגמר עד גמר התיקון. אנחנו מתחילים להיות בזה בהצטברות בינינו עד שהיא נגמרת באדם אחד, כאיש אחד בלב אחד, של כולם.
    
    אני חושב שגם *שיעור בוקר שלנו יתרחב, יצטברו אליו וינהרו אליו כל העמים. כך נראה וכולם על פני כדור הארץ בסופו של דבר ירצו לשמוע את הדברים האלו. כך כולנו נביא את כולם לחיבור הכללי. זה יהיה שיעור יומי או שיחה יומית, לכל העולם*.
    
    ש: במה יהיה שונה כנס משיעור בוקר?
    ר: אני לא יודע אם יהיו כנסים כמו שעכשיו נמצאים. נראה לי שקשה מאוד יהיה לנו, לפחות בזמן הקרוב לקיים את הכנסים האלה, זה לא פשוט. זה מאוד יקר, והאנושות מתגלגלת למצבים די דלים.
    
    ש: תפיסת הכנסים שהכרנו דועכת ומצד שני כל התכנסות יומיומית כמו כנס?
    ר: כן, כך זה בלתי נגמר, *אנחנו הולכים ומוסיפים יום יום. במילים אנחנו לא יכולים כל כך להוסיף, אבל במהות המילים, ברגש הפנימי שלנו, ודאי שאנחנו נוסיף, נרגיש כמה בכל מילה יש עוצמה*.
    
    ש: איך לא לפספס את הרגע הזה..?
    ר: זה תלוי בהשתתפות שלכם. אני משתדל להגיד כמה מילים לפני שיעור או איכשהו, אבל הכל תלוי יותר במשתתפים שרוצים להיות מחוברים, ורק למען החיבור שואלים, קוראים וממליצים איזה חומר ללמוד. בקיצור, הכל תלוי בנטיית הלבבות ללב אחד.
    
    ש: יש שיעורים שפחות שואלים..
    ר: אנחנו צריכים בכל זאת לדאוג כולם, כל אחד שמשתתף, שואל או לא, שהוא משתתף לכוון את הלב שלו ואת כל הלבבות לחיבור.

12. ש: יכולה לבוא עזרה מעשיריות אחרות, מהכלי העולמי?
    ר: קודם כל תסדר שהכל יהיה בעשירייה שלך, ואם תזדקקו לעזרה מבחוץ, אז נדבר על כך. בינתיים אני רוצה לראות את כל העשיריות מסודרות לחיבור בינינו, שתהיה ביניהם נקודת החיבור ובה הם מצפים לגילוי הבורא, שהעוצמה ואופן החיבור ביניהם יהיה דומה לבורא. *תאר לעצמך שיש לך עשירייה ואתה בעשירייה וכולם חושבים איזה חיבור בינינו צריך להיות כדי שהבורא יתגלה בינינו. יש כאן חוק השתוות הצורה מצדינו ומצידו. איך אנחנו מגיעים מצדינו לחיבור כזה שהבורא פשוט מתגלה? האמת שהוא נמצא שם, רק אנחנו לא מגלים אותו כי החיבור מצדנו לא מוכן. צריכים על כך לחשוב, לדון ולממש*.

13. ש: אם עשירייה לא עוזרת לחברה שבירידה...?
    ר: זה שהעשירייה לא עוזרת לו בכל המצבים האלה, זו כבר בעיה של העשירייה. אנחנו צריכים להשתדל, ממש להתקשר בינינו ולעזור לכל חברה וחברה. לראות שזו ההזדמנות מלמעלה, מצד הבורא, שע"י זה נותן לנו אפשרות להתחבר ולהתקרב אליו דרך זה שאנחנו בונים ודואגים לחברה שלנו. נצטרך לפנות לבורא שיעזור לנו לטפל בה כי אין לנו כוחות, ולא רצונות ולא אפשרויות, אלא אם אנחנו מקודם מתקשרים לבורא. לכן זה שיש לנו עכשיו הכרחיות לטפל באיזושהי חברה, זה מגיע לנו מצד הבורא כדי לחבר אותנו, ואם אנחנו לא עושים זאת, אנחנו מזלזלים במה שהבורא עשה לנו.

14. *בכנס אתם רואים שהוא כמו חג, כמו אסיפה יפה. בכל זאת גם טיסה, הדרך, זה איזשהו משחק. מה שאין כן, העבודה בקבוצה נראית יותר שטחית, יומיומית, שאין שם שום דבר מיוחד, אין משחק, אין שמחה, אין התעוררות מהרבה אנשים כמו בכנס ולכן לא נמשכים לזה. חבל*.

15. ש: מה אנחנו יכולות ללמוד מחברות וחברים שארגנו את הכנס..?
    ר: *אני חושב שצריכים פשוט ללמוד מהם איך לעשות דברים כאלה, לעשות את העבודה הזאת יומיומית ולא לחכות שפעם בכמה חודשים תהיה אסיפה כזאת בבאלטיה או באירופה או באמריקה וכן הלאה. לכן בואו נשתדל לאמץ את כל הפעולות שהם עשו ושהרגשנו כמה זה עוזר לנו כדי לעשות משהו מזה ממש יום יום*.

16. אתם צריכות לצאת לעולם ולהשתדל בצורה עדינה ללמוד איך לגשת ללב של כל אדם ואדם, במיוחד של כל אישה ואישה, ולעניין אותם, למשוך אותם לחיבור כדי לגלות את הבורא לכל הנבראים. אז יהיה שלום בעולם, שלווה בכל דבר, גם במזג אוויר, גם בפרנסה, גם בבריאות, בכל דבר. אז נרגיש שהכל מסתדר וכך נגיע לרוגע ולתיקון.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

17. ש: למה זה תלוי בי?
    ר: כי הבורא נותן לך אפשרות, עם כל הנתונים שהוא ברא בך, להגיע למטרה שהוא קבע לך, או במאמץ שלך מצידך, שאתה משתדל להתחבר לאחרים ולבקש מהבורא שייתן לך חיבור איתם וכך להשיג מצבי רוחניות של תיקון הנשמה, או שאתה לא רוצה זאת ומחכה עד שכוחות הטבע יחייבו אותך. זה נקרא בעיתו.
    
    ש: מה מונע מאתנו לעשות את זה?
    ר: יש לפנינו קבוצת בני ברוך שכאילו רוצה להתחבר, כאילו רוצה שתעשה מאמץ ותגלה כמה היא מסוגלת וכמה לא מסוגלת. אז היא תעמוד בדיוק איפה שהיא תראה שלא מסוגלים, ואז צועקים לבורא, והבורא עוזר. אבל לא מגיעים אפילו למצב שאנחנו רואים את הגבול, זה נקרא *השגת גבול*.
    
    *יש בכל אחד עצלות, הוא לא רוצה לחייב את עצמו לעשות צעדים להתחברות עם השני. צריכים לסגור עיניים ולעשות זאת, ממש ללא שום התחשבות בהפרעות ובכל מיני חכמות שיש בכל אחד*.

18. ש: העולם סובל ולא מתמודד ופועל....
    ר: אנחנו צריכים לראות את הדברים שקשורים אלינו ושאנחנו צריכים לתקן. אסור לנו להתערבב עם עסקי העולם, אלא כשאנחנו נגיע לרוחניות, נוכל גם לחבר אותם ולעזור להם בצורה פרקטית, מעשית. מה שאין כן, עכשיו עלינו רק בזמן הפנוי לצאת ולפרסם את שיטת התיקון, זה הכל. לכן ברור שהעולם סובל ויסבול עוד יותר...

19. ש: כתבי האר"י..... ?
    ר: *אני הולך לפי מה שקיבלתי מרב"ש. אני ראש קטן, לא מבין הרבה ולא משיג הרבה, אבל מה שקיבלתי מרב"ש, בזה אני רוצה להישאר ואת זה אני גם מוסר לכם*.
    
    ש: אתה מעביר כמו שצריך, אבל אנחנו לא קולטים..
    ר: אתם קולטים. אל תגיד, *אתם קולטים ומתקדמים. צריכים עוד זמן ועוד מאמצים, העיקר זה חיבור בינינו, כי כל הקליטה הרוחנית תלויה בכמה אנחנו מחוברים בינינו. לא בשכל ולא ברגש של כל אחד לחוד, אלא כמה מחברים שכל ורגש של כולם לראש אחד ולב אחד*. כך אנחנו משיגים את מה שהמקובלים כתבו.

20. וודאי שהמטרה צריכה להיות שאנחנו מגיעים לחיבור השלם בינינו ולבורא, אבל שלבי הביצוע צריכים להיות קודם התחברות בינינו. גם לזה אנחנו צריכים את הבורא, אבל איפה ההתחברות מתבטאת? בינינו. אח״כ אנחנו מתקשרים או מגלים את הבורא בקשר בינינו. כל העבודה היא בקשר בינינו, כל העבודה. תראה כמה כל התהליך שהאנושות עוברת, היא תמיד מבררת מה הקשר בין בני האדם, מה סוגי הקשר, מה ריחוק וקירוב. זה נמשך כבר אלפי שנים אבל כולנו נמצאים רק בזה כדי לברר שזה העיקר, שההתקשרות בין בני אדם היא העיקר. לפנינו עוד הרבה שלבים, ונרגיש בזאת את התנגדות הטבע, נרצה להתעלות למעלה מזה ובכל זאת להיות בקשר, אחרת האנושות לא תוכל להגיע לתיקונים. יגיעו לתיקונים אבל כבר בצורות מאוד מאוד קשות.
    
    פשוט בלתי אפשרי, נגד הטבע שלנו אי אפשר ללכת, אנחנו צריכים את עזרת הבורא. לכן להתחבר ולצעוק כל הזמן אליו שיעזור לנו להתחבר. *זה שאנחנו צועקים אליו, שום דבר לא יעזור, אבל לצעוק כדי להתחבר, זה כן יעזור*.

21. ש: כתוב שאנחנו צריכים להחזיק טובה לרבותינו.?
    ר: מה אתה חושב, אם אדם מת פיזית אז הוא מת? אין מוות, זה בכלל דבר מוזר, ברוחניות אין דבר כזה. לכן *כשאנחנו מקיימים את דברי בעל הסולם, לומדים אותו ורוצים לקיים מה שהוא אמר, אנחנו נמצאים עימו יחד, עם אותה אנרגיה, עם אותה הנשמה*.
    
    ש: בעל הסולם מתי אנו באים איתו במגע?
    ר: מתי שאנחנו קוראים, מתי שאנחנו לומדים, מתי שאנחנו רוצים לקיים או אפילו מדברים שרוצים לקיים את דבריו.
    
    ש: או קריאה שלנו של בעל הסולם, בלי כוונה?
    ר: כן. ודאי בצורת דומם, מאוד קלה מאוד, כזאת מעורפלת, אבל בכל זאת כן, אנחנו בקשר.
    
    ש: צריכים להודות לכל מקובלים לאורך היסטוריה..?
    ר: *מפני שאנחנו נמשכים לבורא לפי התיקון של הרצון לקבל, אנחנו נמצאים בקשר עם כל המקובלים. הם עומדים אחרינו ואנחנו כ-דור אחריהם, כילדים שלהם*.
    
    ש: אנחנו בקשר איתם או שכל הקשר דרך המורה, דרכך?
    ר: לא, לא רק דרכי, אתם ממש בקשר איתם. בכלל אנחנו עוד נגלה ובקרוב מה זו כל הנשמה הכללית ואיך אנחנו קשורים לכל חלקי הנשמות האלה שנמצאות עם הבורא בקשר, או עוד לא נמצאות וכן הלאה. אנחנו נגלה זאת, זו סה״כ השכינה.

22. אני רוצה להגיד תודה רבה למארגנים, נקווה שהכנס הבא שבא עלינו לטובה, כנס בצפון אירופה, גם יתקדם ויתרחש עוד יותר טוב מאשר היה עכשיו בבאלטיה, וכך כל הכנס יותר ויותר. אני שוב מודה לכל המארגנים ולכל המשתתפים. באמת נהניתי לראות כמה אנחנו מתקדמים.