בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לתע"ס*

1. *אנחנו צריכים בלב ונפש להיות יחד עם כל החברים שלנו בכל המקומות איפה שהם, ולאחל לכולם מ-2 הצדדים של המלחמה, לא חשוב איפה, שתהיה עליהם סוכת שלום, שהרגשת השלמות שאנחנו נמצאים בזמן שאנחנו מחוברים יחד ומשתוקקים לחיבור עם הבורא צריכה לכסות אותנו להרגיע את כל המצב ולהביא את האנושות לתיקון בצורה יותר קצרה, יותר טובה, יותר מהירה ממה שבינתיים אנחנו רואים שמתרחש. נקווה שגם השיעור שלנו יהיה למטרה זו, לקצר את הדרך לשלום, היינו לשלמות, לחיבור, שכל הכוחות יתגלו למעלה מהאגו של בני האדם, למעלה מכל הבעיות, וכך נשיג חיבוק בין כולם ומתוך זה נבנה כלי לגילוי הבורא. לחיים לנו, כל טוב*.

2. ש: מה זה תורה יבשה?
   ר: יבשה, שאנחנו רק קוראים מה שכתוב וחושבים שידיעת במה שכתובת זה מה שנדרש מאיתנו ולא יותר. לא לשפר את עצמנו אלא לדעת מה שכתוב בכל הספרים, ששוט לדעת למען לדעת, כמו שלומדים כל החכמות..

3. ש: אם אני לא מרוכז בכוונה, זה מהפך תורה ליבשה?
   ר: לא, זה לא תלוי במה שאתה קורא אלא וודאי שזה צריך להיות ספר מספרי הקבלה שכותבים מקובלים בעלי השגה. מצד שני לא כל הספרים שווים במאור המחזיר למוטב והם יכולים לעזור לנו להתקשר למקור העליון. לכן אנחנו לומדים במיוחד בעל הסולם ורב"ש שהכי קרובים לנו ועושים הכל כדי לתת לנו קשר נכון עם המקור העליון, עם הבורא, עם האור העליון.

4. ש: איך לשמור על הכוונה הנכונה כל השיעור?
   ר: זו בעיה. זו בעיה אבל אני חושב שבזה אנחנו דווקא יותר ויותר משתפרים. מה חסר לנו? רק איש את רעהו יעזורו. שנתחבר יחד, אנחנו כל הזמן מדברים על החיבור, אז מהו החיבור? למה חיבור? החיבור הוא בעיקר בכוונה הזאת, מה אנחנו רוצים מחיבור שלנו מהלימוד שלנו, וכאן העיקר הוא שהכוח המשותף שלנו יעזור לנו להתקרב למצב האמיתי שלנו, הרוחני.

5. צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים במצב הנוכחי בחוסר חיבור, ולאיזה מצב אנחנו צריכים להגיע, לחיבור. הפער בין 2 המצבים האלה ייתן לנו לפנות לבורא הוא יעזור לנו להתפלל שנגיע ממצב הנוכחי המצוי, למצב שאנחנו משתוקקים אליו, למצב הרצוי, ומזה יש לנו כיוון התפילה, כוח התפילה.

6. יש שני שלבים בהשגת תיקון הנשמה. השלב ראשון הוא להתעסק בתיקונים, וזה נקרא *שפחה*, ואינו הדבר העיקרי אלא רק לתקן את הכלים שלנו מע"מ לקבל לע"מ להשפיע, מקבלה להשפעה. השלב הזה נקרא שלב *שלא לשמה*. אח"כ נכנסים לשלב העיקרי, במידה שהכנו את הכלים, משלא לשמה *לשמה*, אז אנחנו מתחילים לגלות את גבירתה. *גבירתה* נקראת מלכות שלנו שכבר מתחילה להיות מתוקנת יותר ויותר. אנחנו לפי זה מרגישים בה את הקשר שלנו עם הבורא, שהרצון שלנו שהיה אגואיסטי מקבל על עצמו צמצום מסך אור חוזר ונכנס לפעולות עם הבורא בע"מ להשפיע,כמו שאנחנו לומדים בפרצופים שבעולמות רוחניים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות וכך נתקדם.

7. אם אנחנו לומדים בצורה לא נכונה, לא מכינים את עצמנו לחיבור בינינו, לא מתכוונים שאנחנו ע"י הלימוד שלנו מושכים מאור המחזיר למוטב שבונה מכל האגו שלנו משהו ע"מ להשפיע, ולכך כל הכוונה שלנו, לא לדעת כמו שכתוב כמה מלאכים בשמיים וכן הלאה, אלא שכל הריכוז, כוונת הלב והמחשבות יהיו איך לרכוש מאור המחזיר למוטב, כלומר כוח שמתקן אותי. איפה הוא, מתי הוא יבוא, מתי ישנה אותי, שאני אתקרב לאהבה, לחיבור עם החברים ואיתם יחד אתעלה, במחשבות ובפעולות שלנו כדי לעשות נחת רוח לבורא. בפעולה הזאת נרגיש את היחס שלו אלינו. *אם אני משתוקק לזה, אז מצליח*.
   

8. אנחנו לא מחוברים בצורה נכונה, כי צורת החיבור הנכונה שלנו היא פרצוף רוחני שבו אנחנו מתחילים להרגיש באיזושהי צורה את נוכחות הבורא בינינו. בינתיים מפני שזה לא קורה, זה סימן שאנחנו עדיין לא מחוברים, שיש לנו עדיין עוד מה לעשות כדי להגיע לחיבור. כל מה שאנחנו רואים בחיים שלנו בצורה גשמית וגם בצורה הרוחנית זה הכל כדי לנענע אותנו, ולעורר אותנו לחיבור, והעיקר בהשגת החיבור עם הבורא, חיבור בינינו ותפילה מתוכו לבורא. זו הדרך להגיע מאדם לישראל, קבוצה שכולה מכוונת ישר-אל ולבורא. הכל צריך להיות לתוך האדם, הכל להתקצר ולהתייצב בצורה מאוד מאוד מובנת, קצרה, עניינית, זה מה שאנחנו צריכים.
   
   התפילה צריכה להיות בעיקר בחיבור בינינו ואיך מהחיבור בינינו אנחנו מגיעים לחיבור עם הבורא. אבל מהות החיבור אנחנו צריכים להבין שהיא לא מהכלים הרגילים שלנו חיבור, שאני מתחבר, מתחבק, אלא שאנחנו מתחברים בכוונה ע"מ להשפיע בצורה הדדית כדי להשפיע לבורא. זה צריך להיות גם אצלנו מלכתחילה. שאנחנו באים להתחבר בינינו כדי להגיע לחיבור עם הבורא. כי בזה אנחנו עושים לו נחת רוח. סוף המשפט הזה הוא מאוד חשוב, למה אנחנו עושים כל זה.
   
   ש: נחת רוח לבורא תוצאה מעבודה שלנו?
   ר: כן, נחת רוח לבורא נגרם ע"י המידה שבה אנחנו מלכתחילה לא רוצים ולא מסוגלים להתחבר, וכמה שאנחנו ניגשים לחיבור שהוא נגד הרצון שלנו ומתגברים עליו ומתקנים את הכוונה. כך מתחברים ומקווים עד כדי כך להתחבר נכון בכוונה כזאת ביחסים כאלה בינינו נייצב מקום לגילוי הבורא, שכלי ואור יהיו שווים, כלומר שמהות החיבור בינינו ומהות הבורא היינו בע"מ להשפיע יתחברו, ייכנסו זה בזה. אז נרגיש את הבורא וכמה שהוא נהנה מאיתנו. זו מצידנו המטרה, לתת הנאה לבורא.

9. *העיקר בשבילנו לעשות פעולות ולא לצפות שיהיה פרס או עונש או שכר. אנחנו רוצים לראות שכר בכך שיש לנו עבודה*, שאנחנו מתקדמים ואחרי הרבה פעולות כאלה נגלה שבאמת יש לי פרס. כאן השאלה, אולי אני טועה? אני צריך לראות סימנים יפים בדרך, אבל זה לא בדיוק נכון, כי סימנים יפים בדרך אנחנו צריכים לראות בכך שאנחנו מתחברים עם החברים, ואני מסתכל עליהם ומרגיש צורת הקשר בינינו, כמה היא נעשית יותר ויותר צמודה. בצורה כזאת אנחנו צריכים להתקדם. *אין לנו בינתיים צורה ברורה להצלחה בדרך, כי יכול להיות שזה יפריע לנו*.
   
   ש: אז מה זה הסימנים יפים?
   ר: סימנים יפים זה כבר אח"כ. סימן יפה שאנחנו מרגישים כמה אנחנו מתעלים יותר ויותר מהאגו שלנו. בתחילה זה בצורה לא כל כך מובנת, אבל אח"כ זה מתייצב ומגיעים לנו מצבים יותר ויותר ברורים.
   
   ש: אחרי כל פעולה מגלים עוד רצון לקבל. זה איזה סימן יפה?
   ר: אנחנו צריכים ללמוד שגם זה סימן יפה. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. *אנחנו לא מרפים ולא נופלים אלא הפוך, צריכים לחזק זה את זה בעשיריות, שכל הכבדת הלב הם כדי שנעשה עוד מאמץ ונעלה לעוד מדרגה*. כך אחרי הרבה פעולות בכל זאת הבורא יפתח לנו מצבים רוחניים שיהיו לא כמו שעכשיו אנחנו חושבים על פרס, אלא הם יהיו כמקום עבודה מיוחד, שכבר נעלה לפעולות ע"מ להשפיע.

10. *מיום ליום אנחנו צריכים להשתדל להרגיש שיש לנו קשר יותר פנימי, לא בשכל אלא בפנים, פנימי דרך הלב*. אנחנו הולכים ומתקנים יותר ויותר את הלב שלנו. כל התורה באה כדי לתקן את הלב, כדי לתקן את הרצונות שלנו. אנחנו צריכים לראות שהרצונות שלנו לאט לאט יותר ויותר מבינים, מרגישים..כמו שכתוב שכל המצוות ניתנות לנו כדי לתקן את הלב, הוא בעצם מורגש כמקור של כל הרצונות.
    
    אנחנו צריכים לקוות שע"י הלימוד יחד נזמין כוח עליון, הבורא שיתקרב ויתקן את הלבבות שלנו שיהיו יותר ויותר קרובים זה אל זה. כך *לפי מידת ההתקשרות בין הלבבות נתחיל להרגיש את הבורא, הוא המאחד אותם, הוא כאחד לכל הלבבות*. במידה שהלבבות מתקרבים ומתחברים, בהתאם לכך נתחיל להרגיש את הבורא.

11. ש: קייב.....
    ר: אנחנו כולנו איתכם יחד. מ-2 הצדדים של המלחמה הזאת יש הרבה אנשים שסובלים, משפחות שסובלות. אנחנו צריכים באמת להתחבר יחד ולהשתדל לעשות קשר מעל כל המחשבות של 2 הצדדים. אתם מבינים מה שאני רוצה להגיד, נקווה שהבורא שבכוונה שלו הרחוקה של תיקון הוא מעורר את הדברים האלה, הוא עושה את המצבים האלה. *אין עוד מלבדו ואנחנו צריכים לפנות רק אליו, רק אליו, ולפנות בצורה נכונה, למעלה מהרגש שלנו למעלה מהשכל הגשמי שלנו*.
    
    אנחנו רוצים מתוך כל המצבים שאנחנו עוברים דווקא עכשיו, שלא נהיה שקועים במה שקורה בכל רגע ורגע ברחובות של אוקראינה ובערים של רוסיה וכלל בכל העולם, כל העולם נמצא במצב מאוד לא, מאוד לא רגוע, והעולם אפילו לא מבין למה. פתאום מגיע לו להיכנס לכל הסדר הזה של מלחמות ובעיות וטרגדיות האלו הקטנות שיש בכל משפחה ומשפחה.
    
    אני מקבל מהרבה תלמידים שלי גם גם מאוקראינה גם מרוסיה, כמה שם יותר סובלים ויותר מרגישים את הבעיות, אבל אין לנו ברירה. אנחנו צריכים רק להשתדל למשוך את עצמנו, ואחרינו כמה שיותר אנשים, לתיקון. התיקון הוא רק לחיבור, על כל פשעים תכסה אהבה, ודווקא שמתגלה פשע כזה הגדול, אנחנו לא נכנסים לכל הבירורים של הפשע,
    
    *אנחנו גם צריכים לא לשייך את הפשע הזה לאף אחד חוץ מהבורא, כי לב שרים ומלכים ביד ה'. אנחנו רוצים רק לעבוד כלפי הבורא, שאנחנו צריכים חיבור בינינו למעלה מכל ההתנגדות, מלחמה, פשע, על הכל. למעלה מזה אנחנו רוצים חיבור בינינו שבו נגלה רצון שהבורא יתגלה בינינו, כוח חיבור, כוח האהבה, כוח אחדות. כך אנחנו נגרום לניצחון*.
    
    *הניצחון יהיה באמת אמיתי, לא שמישהו מכניע את מישהו, אלא שמתחברים מעל כל הבעיות, מעל כל שדות הקרב, מתחברים. זה הניצחון האמיתי. שמבינים אלו ואלו שאין ניצחון במלחמה אלא שאנחנו מנצחים כל אחד את האגו שלו, וכך אנחנו ננצח את המלחמה. אין ברירה, אנחנו לא נצא מזה עד שנחשוב נכון על מה שקורה*.
    
    ש: שכל החברים יהיו..?
    ר: אנחנו צריכים, דרך הבורא, להתקשר ודרכו ממש להשתוקק למצב המתוקן. אני מבין מה שכואב ואי אפשר לא לחשוב כך, אבל התיקון, יש דבר אחד זה שמרגישים מחלה, ודבר שני שמקבלים תרופה. אז *התרופה שלנו היא בחיבור למעלה מהפירוד. לזה צריכים להשתוקק*.
    
    *לכן כל הקבוצות שלנו שבכל העולם, אני מאוד מבקש, אני פונה אליכם, בואו נשתדל גם להבין שזאת לא מלחמה סתם, אלא זה כדי שנתחבר בינינו יותר ונפנה לבורא, נדרוש ממנו, עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו. אז נגיע לשלום אמיתי*. שלום זה מהמילה שלמות, ושלמות זה בחיבור של כל הקצוות, כל הדברים מנוגדים יחד. לא יכול להיות אחרת, אלא רק בגילוי הבורא, כי בו אנחנו מתחברים.
    
    *אני בוכה יחד עם כל החברים שלנו, ומקבל כל מיני פניות ומכתבים ושומע, אבל אין לי יותר מה לעשות, אלא רק לבכות על נקודת האיחוד, על טיפת הייחוד שתוכל להתגלות לכל העולם, לכל האנושות*.

12. הבעיה שאנחנו לא מעוררים כל אחד את השני לזה שאנחנו חייבים, מה שלא יהיה, כאן ועכשיו להגיע לחיבור בינינו עד כדי כך שבו יתגלה הבורא. הוא מוכן להתגלות. החיבור בינינו עוד לא הגיע לצורה שהבורא יתגלה. זו כל הבעיה. בואו נבין שהכל קשור בכלי.

13. ש: איך אנחנו יכולים להתגבר על הפחד והעצב כדי שנצליח..?
    ר: רק ביחד, איש את רעהו יעזורו, אחרת שום דבר לא יקרה. האדם בעצמו לבד יכול להירדם, לא אכפת לי מה שיהיה איתי וכן הלאה, כי באמת הרצון לקבל הקטן שלו מוכן לוותר, אז ימות, ימות. אז לא יהיה, לא יהיה, אז אני אהיה כמו כולם. יש לו הרבה תירוצים לברוח מהיגיעה, אבל אם מתחברים יחד אז כל אחד מוסיף איזה פרוטה ופרוטה לחשבון הכללי וכולם, לפי החשבון הכללי הזה, מגישים אותו לבורא. אז בטוח שמצליחים.
    
    *לא צריך יותר להיות חזק ממה שאתה, רק תתחבר עם האחרים ותשקיע את הפרוטה שלך, רק את המטבע הקטן שלך תוסיף לקופה הכללית ואז זה יהיה מספיק כדי לגלות את הבורא לכולנו*.
    
    למה כל המלחמות האלה, כל הבעיות האלה? רק כדי לגרום לנו לחיבור יתר, גם לאלו וגם לאלו, לכל הצדדים, לנענע אותנו להתקרב, להתחבר. אם עכשיו היינו יכולים לגרום לכל הצדדים שבכל המלחמות להתקרב זה אל זה, בטוח שאנחנו מגיעים להצלחה ולהתקדמות למטרת הבריאה. *בואו נתפלל שזה יקרה, ונראה שזה שמלחמה נמשכת מיום ליום, זה אך ורק מפני שאנחנו לא הצלחנו מספיק אתמול. לכן זה נמשך היום*.
    

14. ש: במה לא הצלחנו?
    ר: *בכל רגע ורגע, אם ברגע הבא יש המשך של המצב המקולקל, סימן שעדיין אנחנו לא תיקנו אותו ברגע הקודם*.
    
    ש: למחר?
    ר: למחר או ברגע הקודם, זה אותו דבר. *אנחנו חייבים להאמין שהכל תלוי בנו. יש לנו קשר עם הבורא*. הוא מעורר את המלחמות, אתה רואה בכל המלחמות מה קורה, בסופו של דבר מגיעים ליהודים, ישראל, הם האשמים. זה נכון בכל המלחמות, בכל הדברים, בכל הצרות, בכל הבעיות, אשמים אלה שיכולים לעשות תיקון ובאיזושהי צורה לא גורמים לתיקון. לא גורמים לתיקון או מחוסר ידיעה או מחסור כוח, מחוסר תמיכה, מכל מיני סיבות, אבל לא גורמים לתיקון ולכן הם אשמים.
    
    אנחנו בני ברוך כולנו שנקראים ישר-אל, אנחנו צריכים להאמין שכן אנחנו המקשרים את האנושות כולה לבורא ומהבורא לאנושות, ולכן עלינו לתקן את המעוות הזה ולעשות את התיקון בין בורא לנבראים, עד כדי כך שכולם יבינו *שכל הנשק מה שיש בידינו זה חיבור בינינו, שנתחבר בינינו לבורא ובזה ננצח*. אין לנו כלי אחר לנצח את המלחמות וכל הבעיות, שכולם מלחמות עם היצר הרע שלנו בסופו של דבר, אלא אך ורק ע"י זה שאנחנו מתחברים.
    
    ש: מה אנחנו בני ברוך צריכים לעשות?
    ר: כל הזמן לחשוב על חיבור בינינו ובינינו לבורא, ולבקש ממנו שיתקן את החיבור בינינו עד כדי כך שיוכל להתגלות דרכינו לכל הנבראים, שנהיה כמעבר כמו שהוא כותב במאמר הערבות. זה מה שאנחנו צריכים לבצע, מה שמוטל עלינו.
    
    ש: איך להצדיק את הבורא.. ?
    ר: גם על זה לבקש ממנו שיעזור לנו להצדיק אותו, כי אנחנו שקועים ברצון אגואיסטי, וודאי שאנחנו לא יכולים להצדיק אותו, אבל הוא פותח לנו מידת סבל בכל אחד ובצורה הכללית בצרורות כאלה, כך שאנחנו בסה"כ יכולים להגיע למצב שפונים אליו. אז יש קבוצות כאלה שהרבה אנשים שסובלים, יש קבוצות שסובלים פחות אבל יכולים לפנות לבורא, יש כאלה שסובלים בצורה גשמית יש כאלה שסובלים מחוסר קשר ביניהם בצורה רוחנית, יש כאלה שסובלים מזה שלא יכולים בזה לעשות נחת רוח לבורא. *כולנו כולנו צריכים כמה שיותר להיות מחוברים ולכוון את עצמנו בחיבור וזה יצליח. בואו אנחנו נעשה את זה היום כמה שאפשר, אבל העיקר לא לעזוב*.

15. ש: לא ברור איזה תוצאה אנחנו מצפים שיהיה שקט?
    ר: שלא תהיה מלחמה זה לא מספיק, אנחנו רוצים חיבור בין כולם, חיבור בין כולם שעל כל פשעים תכסה אהבה. *אני לא רוצה להרגיע את הפצע, לתת תרופה נגד כאבים. אני צריך לתת תרופה נגד המחלה*.

16. *תפילת נשים זו תפילה מאוד מאוד חשובה, אפילו יותר מתפילת גברים*. גם בכמות אתן יותר מגברים, ובכוח יותר ובקשר עם החיים יותר. לכן אני מאוד מאוד מבקש מנשים, כל אחת חזקה מאוד, אפילו שקשה להתחבר עם האחרות, אבל אתם יכולות דווקא אם אתן נכללות יחד להשפיע אחד על השני. *הבורא שומע קול של אשה הרבה יותר מאשר קול של גבר*.
    
    *לכן טוב שאתם מתחברים ואני מאוד מקווה שתעשו גם היום פעולה טובה, חזקה, כמו אתמול וזה ימשיך יותר ויותר. אל תגידו שאתן לא יכולות יותר, אין דבר כזה לא יכולות יותר*.
    
    ..לא להתייאש אלא להמשיך גם היום יותר ממה שהיה אתמול. לא לזכור מה שהיה אתמול, אלא רק לקחת משם דברים שחייבים כצידה בדרך ולהמשיך לצעד חדש, ומחר נקום לאור חדש, ליום חדש.

17. ...יכול להיות מצב הרבה יותר גרוע, זה כמו שלפעמים מתחילה המלחמה משטות, כמו מלחמת העולם הראשונה.. מכלום. לא חסר בעולמנו גם כן כל מיני כוחות כאלו שיכולים להדליק בכוונה את האש. לכן אנחנו צריכים כולנו להיות בדאגה ולהבין שמה שאנחנו שומעים מדברים האלה זה הבורא מעורר אותנו לתפילה, להתארגנות, לחיבור.

18. *אני מבקש מכל הנשים, מקבוצת נשים העולמית שלנו שיעוררו בכלל כל הקהלים, איפה שאפשר. בואו נתחיל להתחבר בינינו. תמשכו לזה את הגברים, עד שהכוח שאנחנו רוצים לעורר בלבבות שלנו יהיה כוח כזה שיחייב את הבורא להתגלות. כמו שכתוב הבורא הוא איש מלחמה והבורא הוא איש השלום. שיגלה שלום עלינו*.

19. *בוא נחשוב היום, נעשה יום יום מחשבה משותפת של נשים בכל העולם, בכל הקבוצה שלנו העולמית, ואתם תראו כמה שאיש את רעהו יעזורו, כמה בזה אתם מתחזקות, כמה אתן מתחילות לראות שיש לכן כוח שמנצח את הכל*.
    
    כוח העיקרי בעולם זה כוח האישה. הגבר בסופו של דבר עושה את רצון איש, נדמה לו שהוא בורח ומשחק ומשהו עושה לו, זה לא נכון. בסופו של דבר הגבר הוא עושה רצון האישה. כתוב בתורה שהבורא אמר לאברהם שמע מה שאומרת לך שרה. כך זה צריך להיות וכך זה יהיה בכלי המתוקן, הרצון לקבל שנקרא אישה שתהיה מתוקנת, היא תקבע לגבר את הכוונה שיעבור מע״מ לקבל לע"מ להשפיע.
    
    קריין: יום מחשבה משותפת לנשים. ומה עם גברים?
    ר: אאה, *גברים זה כתוצאה מזה. צריכים כולם, אבל בעיקר אנחנו לא מבינים עד כמה שאנחנו תלויים במה שהנשים שעכשיו נמצאות איתנו בכל העולם, כמה שה קובעות את המחשבה של הגברים. הנוקבא סובבת את הגבר*.
    
    קריין: אז מה תפקידנו?
    ר: *אנחנו צריכים לעורר אותן, והן צריכות לעורר אותנו*.