בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 30.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*כל מעשיך יהיו לשם שמיים*

1. כל מעשיך יהיו לשם שמים זה ידוע, רק אנחנו לא מבינים איך להגיע ולממש זאת, ומה זו בכלל הדרישה הזאת שכתובה ע"י המקובלים שפונים כך לכולם. מה זה שיהיו כל מעשים לשם שמיים? מה צריכים השמיים? מה צריך הבורא שאני אעשה בשבילו? שאני אהיה כמוהו. איך אני יכול לעשות זאת? זו בעיה, בעיה גדולה להבין את זה, להרגיש את זה, מכל שכן לחשוב איך להתקרב לדרישה הזאת, לתנאים האלה, לכל מעשיך יהיו לשם שמיים, זה לא מובן. במחשבה, בדיבור, במעשה, בכל מה שאני, זה כולי, שאהיה לשם שמיים, לשם ה.' הבורא צריך את זה? מי הם השמיים שאני צריך בשביל זה? זה כל בני האדם, כל האנושות, כל הטבע.

2. ש: איך לבדוק שאנחנו רוצים להשפיע לבורא...?
   ר: *לבדוק זאת ניתן רק ע"י התוצאות. אם אתם כל אחד ואחד, אם אנחנו בקבוצה, כל אחד בעשירייה שלו, משתדל להתנתק מעצמו ולהיות מחובר עם הקבוצה, אז הקבוצה כבר יכולה לחשוב איך היא מכוונת את עצמה לבורא*.
   
   *יש כאן 2 מדרגות, כל אחד יוצא מעצמו לתוך הקבוצה, וכל הקבוצה יוצא מעצמה לטובת הבורא. העבודה הזאת כמו שהוא אומר, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, כלומר זאת הנטייה שצריכה להיות כל הזמן בכל אחד ובכולם יחד*.
   
   *בואו נצייר לפנינו את התמונה הזאת, את התנועה, הנטייה הזאת, נחשוב ונחזק אותה, ונחייה בה. כל אחד עושה נטייה מתוך עצמו כלפי כולם, ויחד כולם כלפי הבורא. 2 צעדים יש לפנינו בסה"כ. כך צריכים להשתדל להיות כל החיים*. כמו שהוא כותב, מוטל על האדם לבדוק את עצמו תמיד אם מטרת עבודתו מכוונת נכון, וזה סה"כ איך הוא יוצא מעצמו לתוך הקבוצה? איך הקבוצה יוצאת מעצמה לתוך הבורא?

3. מצד הבורא תהיה יותר ויותר *הכבדת הלב*, כדי שבכל זאת נעבור מהרצון לקבל, כלומר מהמחשבה לעצמו, כל אחד ואחד, למחשבה על כולם יחד, ואח"כ מ-יחד לבורא. אלה 2 מדרגות מאוד לא פשוטות, כי אנחנו צריכים להרגיש בפנים איך הן מתייצבות בנו. עוד נדבר על כך, אי אפשר למסור זאת.
   
   איך אנחנו יוצאים מעצמנו כלפי הקבוצה, זו כבר בעיה גדולה מאוד. היא נראית לנו הכי גדולה כי היא נמצאת לפנינו, ואנחנו איכשהו יכולים להרגיש שלממש אותה זה ממש לא בכוחנו, ואח"כ שזה יהיה מכוון כלפי הבורא. אבל העניין הוא שגם הצד הראשון, שאנחנו רוצים כל אחד לצאת מהאהבה העצמית שלו לאהבת החברה, שנהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד, גם זה צריך להיות כבר מכוון לשם ה' כדי להגיע לדביקות בבורא, לחיבור עימו. זאת עדיין פעולה הקודמת לפעולה הסופית שאז מתחברים עם הכלי של הבורא. אנחנו נמצאים עדיין בכלי שלנו, ורק בפעולה השנייה, שאנחנו מתחברים עם הבורא, זה נקרא שבתי בבית ה' כל ימי חייי, אני כבר נכנס לכלים שלו.

4. ש: מהי השכינה ואיך משיגים אותה?
   ר: *שכינה נקראת הרצון המשותף שלנו לקראת הבורא. אנחנו מכינים את הכלי הזה שהבורא בו יכול להתגלות, להתיישב, וכך נרגיש אותו*. אנחנו לא יכולים להרגיש את הבורא כמו שהוא בעצמו, אלא צריך להיות איזשהו שטח שבו אנחנו רואים אותו.. אנחנו צריכים לעשות מחיצה בדרכו של האור, ואז נגלה אותו ובאותה מידה נגלה מה הטבע ומה הגודל של המחיצה שלנו. כך נעבוד והבורא ישמח שאנחנו צריכים כביכול ללכוד אותו בתוך הכלי שלנו. בזאת אנחנו מתחילים כבר להתחבר, אנחנו והוא, ולייצב יחד, הוא ואנחנו, הוא ושמו אחד. כך אנחנו מתקדמים.
   
   *השכינה היא רצון לקבל שבו אנחנו רוצים לגלות את הבורא, אבל בכוונה ע"מ להשפיע, אחרת זו לא שכינה.. הכל נמצא בתוך השכינה שעשינו, בנינו. זו המחיצה שעומדת בדרך של האור, ויש שם עביות ורצון גדול, קודם כל, עביות וצמצום ומסך ואור חוזר. הכל מתגלה בקשר בין האור שמגיע מהבורא ובין הרצון שלנו לקבל אותו אך ורק כדי לעשות לו נחת רוח*. זה מתבטא בכלי.

5. אנחנו רוצים לתקן את סיבת התענוג שלנו, שהוא לא כדי ליהנות מהאור עצמו, שזה מה שאנחנו מסוגלים להרגיש ולכך יש לנו נטייה טבעית אגואיסטית, אלא אנחנו רוצים לעבוד עם הרצון שלנו כדי להנות לבורא, כדי לעשות כזו פעולה שהוא ייהנה. במידת התענוג ההדדי, *אני לדודי ודודי לי*, כמו שהבורא רוצה להנות לנו ואנחנו רוצים להנות לו, אנחנו מתחברים יחד. כמו שאפילו בחיים שלנו, אם אני מתחבק עם החבר, אז אנחנו מרגישים בחיבוק הזה כמה אני נמשך אליו והוא נמשך אליי. במשיכה ההדדית הזאת אנחנו מגלים את היחס שלנו, ואז יוצא לנו בזה חיבור.

6. *הבירור שהאדם מבצע בשלב הראשון הוא בירור שהוא חייב לעלות מעל עצמו ולהתחבר לקבוצה, שלא יהיה לו רצון אחד, אלא רק רצונות שהוא מוצא בהתחברות עם החברים. כך הוא צריך לראות כל חבר וחבר כגדול ושהוא נמשך לכל חבר וחבר כמו לבורא. כשהוא מממש, פחות או יותר, את הנטיות הללו, אז תהיה לו מכך הבנה איך הוא צריך להימשך לבורא*, מתוך ההכנה הזאת שעשה עם החברים.

7. ש: כשנפגשים כעשירייה, אוכלים, מרימים לחיים, מורגשת שמחה. האם זו שמחה שגורמת נ"ר לבורא?
   ר: אתם צריכים לבדוק את עצמכם ולברר. אני לא יודע לתת לכם תשובה, לא צריך ולא רוצה. *זה הבירור שלכם. מהם התנאים שצריכים להיות, שלפחות נקיים כדי שהקשר בינינו יהיה קשר אמיתי, רוחני, למעלה מהרצון לקבל שלנו, לטובת החברים, לפי מה אני בודק? איך אני יכול למדוד מהי צורת הקשר, עוצמת הקשר בינינו. כמה אם תבוא עכשיו איזושהי הפרעה, היא לא תקרע את הקשר הזה וכן הלאה. צריכים את כל הדברים האלה לבדוק, מה יש לאדם לעשות כל הזמן, ברגעים שלו בחיים. זו אחת מהשאלות הגדולות והעיקריות שלו*.

8. ש: מה זה אומר להימשך לחבר כמו לבורא?
   ר: אולי מוקדם מדי להגיד, אבל *החבר לא צריך להיות פחות מהבורא, הקשר ביני לחברים צריך להיות באותה עוצמה, ואח"כ אני לוקח את הקשר הזה ומציג אותו כלפי הבורא. רק בצורה כזאת אני מגיע למצב שאין גבול לחיבור בינינו, וזה באמת הופך להיות חיבור הרוחני*.
   
   ש: מה זה להציג כלפי הבורא את הקשר עם החבר?
   ר: *אני רוצה למדוד האם אני נמשך לחבר ולבורא באותו כוח, עוצמה ואופן*.

9. ש: איך בפועל עושים את זה?
   ר: *חושבים על זה כמה שאפשר יותר, זו העבודה שלנו. תנסו לחשוב על כך היום, במשך היום עד השיעור הבא, אפילו עד שיעור הצהרים אם אתם רוצים, אבל אני לא בטוח שאתם נמצאים שם כולם, ואז נדבר הלאה כמה הצלחתם, לא הצלחתם*.
   
   אח"כ אנחנו בונים יחס לבורא, כמו שכתוב מאהבת הבריות לאהבת ה'. *אני לא יכול לבנות יחס לבורא יותר או באופן אחר מאשר היחס שיש לי לחברים. כאן אנחנו צריכים עוד לבדוק, להבין ולהרגיש מה השוני בין אהבה לזולת לאהבה לבורא, קשר עם הזולת וקשר עם הבורא*, במה זה שונה? במה זה דומה? איך אני מחזק את זה ע"י זה. כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה', ואצלי זה יוצא בדרך כלל שאני חושב על אהבת הבורא ואז אני רואה שאני חייב לגדל את אהבת הבריות. יש כאן עניינים כאלו וכאלו, מה קודם, מה אח"כ, למה כתוב בצורה כזאת? עוד נברר את כל התנאים האלו.

10. ש: מה זה שרוצים להעביר לבורא את האהבה?
    ר: אתה משפיע בין החברים, ואח"כ משפיע לבורא, זה נקרא השפעה. *אתה לא יכול לתת לבורא שום דבר חוץ מאת היחס שלך*. אם צדקת, מה תיתן לו? כך אנחנו עובדים. יופי, אנחנו הולכים צעד אחרי צעד, ולפעמים אפילו יותר מאשר שאני חושב שאנחנו צריכים להתקדם. אנחנו מתקדמים, אז מצוין, *רק אני מבקש שתנסו לשמוע עוד פעם את השיעור הזה ואח"כ נשמע שאלות*.

11. אתם שומעים? דווקא מצבים שהאדם מרגיש שאין לו שום סיכוי להתקדם, שרואה שאין לו שום עצה שתהיה לו אפשרות להגיע לדרגת השפעה, כלומר *דווקא כשהאדם מאוד רוצה להיות בהשפעה ולא מסוגל בכוחותיו, אז מגיעה לו עזרה מלמעלה*..
    
    כלומר *צריכים להתאמץ, להתאמץ כל הזמן, עד שנרגיש את עצמנו בסחיטה שלמה, באפס כוחות, שאין לי לא שכל, לא רגש, שום תכונות פנימיות וכלום, שאני באמת מוכן ומזומן, יכול לזכות לאיזשהו קשר עם תכונת השפעה*.

12. *השכר שלנו הוא באמת שנוכל להמשיך, אפילו בצורה שאתה זוחל, שכבר אין לך כוחות בשום צורה אחרת להתקדם, ובכל זאת אתה קם ומגיע לשיעור, בכל זאת עושה בכוחות האחרונים שלך מאמצים. מזה מגיע כל השכר. זה נקרא ויאנחו בני ישראל מהעבודה*.

13. ש: אני לא יכול להתייחס לחבר כמו לבורא....?
    ר: למה לא? אם החבר משפיע עליך ממש באותה מידה כמו הבורא, אז אתה תתייחס אליו כמו לבורא.
    ש: אבל אנחנו צריכים לתת רק דוגמא טובה לחברים..?
    ר: מה זה שייך לדוגמא טובה או לא טובה? אני מדבר ממך, מרצון לקבל שלך, שהכל תלוי בכמה אתה מבין, מרגיש, מגלה שאתה תלוי ביחס של החבר אליך. *אם היינו מרגישים שאנחנו תלויים בחברים שלנו כדי להתחבר לעשירייה, להשפיע לבורא ולעלות לדרגה הרוחנית, אז היינו מתייחסים אחרת אליהם, היינו מתייחסים אליהם כמו למקור הכוח הרוחני*.
    ש: צריך לחשוב
    ר: כן, צריך לחשוב, להכיר בזה. זה דבר גדול מאוד ולא פשוט עד שאדם מתחיל לזהות את הקשר הזה, את התלות שלו בעשירייה, ואז הוא חוזר למאמרים, כמו שרב"ש כתב על רבי יוסי בן קסמא.

14. *השכר תלוי בכוונה, האם בשבילו להרגיש את גדלות הבורא זה השכר, או שזה רק אמצעי כדי להגיע לשכר והשכר בשבילו זה להשפיע לבורא*? אז הוא חייב להרגיש את גדלות הבורא כדי להשפיע. להרגיש את גדלות הבורא זה שכר? לא, זה אמצעי, כי אחרת לא יכול להשפיע. אבל כשמגיע להשגת גדלות הבורא, אז הוא משפיע וזה בשבילו השכר. השפעה לבורא זה השכר ולא הכרת גדלות הבורא.. זה הכל תלוי במה העיקר ומה תפל, מה האמצעי ומהי המטרה.

15. איך נזכיר לעצמנו שאנחנו פועלות למען הבורא? זו עבודה בעשירייה, עבודה נטו של החברות שצריכות כל הזמן לכוון זו את זו לכיוון להשפיע נחת רוח לבורא. אני חושב שלנשים אפילו יותר קל לעשות זאת לעומת הגברים.

16. ש: אני לא רואה את ההדדיות מצד העשירייה. האם זו בעיה בי או בעשירייה?
    ר: יכול להיות שזו בעיה בעשירייה, יכול להיות שהבעיה בך. אבל שוב, אני אומר שלא כדאי לך להפסיק ולשנות משהו, אלא יותר ויותר לעבוד על חיבור העשירייה ולהבין שמה שקורה בעשירייה, קורה מהבורא. זה לא שהחברות לא רוצות, או שיש עוד סיבות כלשהן, זה סה"כ *הבורא, הוא נמצא במרכז עשירייה, הוא מוביל את העשירייה לחיבור בדרך שלו. אנחנו צריכים רק להמשיך, ועוד ועוד, כמו ילדים קטנים, לדרוש, לדרוש חיבור*.

17. ש: מה אני יכולה לעשות בעשירייה אם דוגמא אישית שלי לא עובדת?
    ר: זה לא נכון, אני צריכה בכל זאת לעבוד לחיבור העשירייה ולא להתייאש, אלא ולראות בכל זאת כמה החברה משתנה. אנחנו נמצאים בתקופה שבטוח יש שינוי ויהיו שינויים לחיבור בתוך העשירייה. *בואו רק נהיה עקביים בזה, אני מרגיש אתכן, אני אומר שיש בכן הרבה מאוד כוחות, אפשרויות ותכונות, אתן יכולות להגיע לחיבור חזק ואמיתי*.

18. ש: ויאנחו בני ישראל מהעבודה.. אחרי החיפוש אני מוצאת דלת הנכונה..?
    ר: את לא צריכה למצוא את הדלת ומפתח לדלת, אלא ברגע שתהיי מוכנה, את תרגישי שיש לפנייך פתח ואת נכנסת. יש על כך אפילו אגרת של בעל הסולם, שאנחנו רואים קיר וברגע שמוכנים לעבוד למדרגה הבאה הרוחנית, אז בקיר הזה פתאום נפתח הפתח ואנחנו נכנסים.

19. *אתה מבקש רק להיות דבוק בבורא בכל רגע ורגע. לא חשוב מה שאתה מרגיש, לא חשוב מה שאתה מקבל*.

20. ככל שאני מפרק את עצמי, מדלל את עצמי בתוך החברים, כך אני יותר ויותר קרוב לבורא.

*בית שער הכוונות*

21. בעה"ס מסביר לנו את ההתקשרות בין עשרת הספירות במיוחד. זה לא כמו תע"ס שמסביר זאת בצורה תאורטית, אלא כאן הוא מגיע לצורה יותר פרקטית, איך קשורים ביניהם ספירות ופרצופים בעולם האצילות ובעולמות בי"ע ששייכים לעולם האצילות. זו בעצם העבודה שלנו, זה המקום שבו אנחנו נמצאים כשמתחילים לתקן את עצמנו. כאן הוא מסביר מהם כלי פנימי, חיצון, אורות מקיפים, אורות פנימיים, עולמות בי"ע, כל מה שאנחנו צריכים כדי בפועל לגשת לתיקונים.

22. ש: למרות שחסרים כלים, בכל זאת מרגישים שלמות. זה כדי שנמשיך בעבודה?
    ר: כן, זה תלוי כבר בדרגה של האדם. יכול להיות שהוא נמצא בדרגה נמוכה אבל מרגיש בה שלמות. הוא תמיד בודק את עצמו כלפי מה שיש לו.