בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. ההקדמה הזאת צריכה לסדר לנו גם הסתכלות על הבריאה, על עצמנו, על מה שקורה איתנו, איך הבורא עושה את זה. כתוב שאנחנו נמצאים כל הזמן בחסדים של הבורא, שהוא ממלא בזה את כל המציאות. וודאי שכך הוא, מתוך גמר התיקון, עושה את כל הרגעים שלנו בקיומנו, גם גשמיים גם רוחניים, המכוונים למטרה בצורה הנכונה. אבל יחד עם זה אנחנו צריכים להשתתף בכך ולקבל זאת, קודם כל כי הכל נמצא בחסדים טובים. כשהבורא שנותן לכל אחד ואחד ולכולנו יחד מצבים, בכל רגע בחיים שלנו בקיומנו, הוא עושה זאת מהנקודה הנכונה ביותר. אצלו בכלל אין נכון או לא, נכון אלא נקודה האמיתית שבה האדם צריך להיות כדי לקדם את עצמו למטרה, לגמר התיקון שלו. לכן את כל העולם אנחנו צריכים לקבל כחסדים, ובמידה שאנחנו מתקרבים לכך ומקבלים אותו ככולו חסדים, רוצים בעצמנו להיות בחסדים, בהשפעה, אז אנחנו מתחילים לראות את העולם שכולו טוב. זהו השלב הראשון שאנחנו צריכים להיכנס בו, וכך להתקדם.

2. בסופו של דבר אנחנו מתקדמים בדרך די ברורה. חלק מהדרך אינה מגולה ובה אנחנו טועים ויכולים לחשוב שהנהגת הבורא היא לא לטובתנו, שהאם היא נמצאת ונסתרת מאיתנו או בכלל שהוא לא נמצא. מידי פעם אנחנו חושבים כך ומדי פעם כך, ושוכחים. זה לא נמצא במוח ובלב של האדם. לכן אנחנו מתנתקים מהשגחת הבורא וכך זה בכוונה, *מצידו יש משחק כזה איתנו כדי שנעבוד על העלאת הרגישות שלנו אליו ונגלה ככל שאפשר לכל אחד ולכולם יחד, בעזרה הדדית זה לזה, שהבורא נמצא ומיטיב בכל רגע ורגע בחיינו*.
   
   אסור לאדם להגיד שהבורא עוזב אותו, או שלא מתייחס אליו בצורה שצריך להתייחס, וכן הלאה, אלא הכל תלוי בכמה האדם מחזיק נכון את עצמו, מכוון את עצמו למעלה מכל הבעיות, ייסורים, מחשבות שמבלבלות אותו וכן הלאה. הכל תלוי אך ורק בכמה האדם משתמש באפשרויות ובהזדמנויות להתחזק במה שנקרא אמונת הבורא. *אמונת הבורא כלומר שלמרות שאני לא מרגיש את זה בכל החושים שלי, אבל אני מתנהג כאילו שהבורא באמת טוב ומיטיב, ואני נמצא בתוך היחס הזה שלו אליי*.

3. אין מה לעשות, רק לבקש שהבורא יוריד את ההסתרה הזאת מהחושים שלו. חוץ מהסתרה הפרטית שיש עליו, אין כלום. העולם כולו נמצא בצורת אינסוף, רק אנחנו נמצאים במצב פרטי של כל אחד ואחד ולא רואים את עולמנו במצב מתוקן, אידיאלי. לכן צריכים על זה לבקש תיקונים.
   
   צריכים להבין, *אנחנו לא מבקשים שהבורא יפתח לנו את העולם הטוב, הנאור, האינסופי, אלא צריכים לבקש תיקונים כדי לגלות כמה אנחנו הפוכים לפי תכונותינו מהבורא*. לכן אנחנו מבקשים להיות בהשתוות הצורה עימו, אנחנו מבקשים דבקות, וזה בשבילנו חשוב. החשוב כאן צריך להיות לא שנגיע להרגשה טובה, אלא שנוכל להיות בדבקות לבורא, או במילים יותר מדויקות שאנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא.

4. לא חשוב כמה כלים רגשיים וכלים שכליים יש בכל אחד ואחד. אם הוא מכוון אותם לכיוון הנכון, לבורא, אז כך הוא מגיע למצב שמתחיל להבין מה זה נקרא יתרון אור על פני חושך.

5. ש: באיזה צורה אנחנו נבחין ביחס של האור אלינו?
   ר: כל פעם בצורה אחרת. זה בא לנו דרך מוח ודרך הלב, אלא במידה שאנחנו רוצים להתקשר דרך העשירייה, אז נתחיל להבין יותר את יחס הבורא אלינו. זה מגיע לא מיד, אבל אחרי זמן, ויכול להיות זמן רב שאנחנו בכל זאת מכוונים את עצמנו לבורא דרך העשירייה. אז מתעורר בנו חוש כזה, רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לאתר את הכוח העליון שנמצא וקיים ומשפיע עלינו מלמעלה. *מתוך החיסרון לאותו הכוח, מגלים אותו. זאת תחילת ההשגה*.
   
   *אנחנו נגיע לזה. קצת סבלנות, כל אחד יצטרך לחפש את זה בפנים, כי השפה שבה אתה מדבר עם הבורא זו שפה אינדיבידואלית שלך, שפת הרגש לכל אחד משלו*.

6. ש: ואם אני רואה עולם הפוך של סבל ויסורים?
   ר: אז תתפלל לראות אותו בצורה נכונה.
   ש: מה אני מצפה לראות?
   ר: אתה מצפה לראות בכל הדברים הרעים ביותר שמרכיבים את העולם את הטוב ביותר. אז זה מתחבר בפאזל כזה שאין רע בעולם בכלל, ולא יהיה לך על איזשהו פירור מהבריאה להגיד לבורא איזושהי טענה. ש: מה זה חסדים טובים שמתגלים?
   ר: שהכל צורה טובה. לא שאתה אומר: נו, כנראה שיצא מזה טוב, אלא אתה מגלה שזה טוב במקורו, ואף פעם לא היה בשום צורה איזשהו שמץ של רע.

7. אנחנו צריכים תמיד להשתוקק לראות את החיים כטובים, ולא להאשים את הבורא אלא רק את עצמנו בכך שאנחנו רואים פגמים במה שקורה. וגם בזה שאנחנו עושים את העולם הזה כל כך רע, אנחנו צריכים להבין שזה נעשה בכוונה בחושים במוחות שלנו כדי שנתקן אותם, נתקן את היחס שלנו לכך, אבל מלכתחילה כשאנחנו מגיעים לתיקון אנחנו צריכים כבר להצדיק את הבורא כטוב ומיטיב שברא הכל לטוב. ישנם דברים שברא אותם לא בצורה טובה כדי שאנחנו נתקן אותם, כמו שאנחנו נותנים לילדים משחקים. כך אנחנו מגיעים לטוב.

8. להגיע ללשמה, שנהיה באמת כל אדם וכולנו יחד בהשפעה בלבד, רק לדאוג להשפעה כמו הבורא, ורק זו תהיה הבעיה שלנו, הדאגה שלנו, העבודה שלנו, אנחנו יכולים לא לעשות ע"י *סיגופים*, אלא אומרים ע"י מאור התורה. כלומר אנחנו יכולים למשוך איזשהו כוח עליון שישפיע עלינו, שייתן לנו אפשרות להגיע להשפעה למעלה מהנטייה לקבל כל פעם בכל דבר לפי הטבע שלנו. כאן הם ממש משנים לנו את דרך התפתחותנו, במקום להכניס את עצמנו לסיגופים, אנחנו יכולים רק להשתמש באיזשהו כוח עליון שישפיע עלינו ויתקן אותנו. זה דבר מיוחד, מצוין שיש לנו..
   
   *אפשר לעשות תיקון לא ע"י סיגופים, אלא ע"י זה שאתה עושה פעולות מיוחדות, לימוד, קבוצה, וכוונה שאתה מושך כוח עליון, רוצה להתקרב אליו. זה משפיע עליך ומשנה את הכוונות שלך*.
   
   זה מגיע מתוך התפתחות הנשמות, האור העליון השפיע כך שהנשמות יוכלו להתחיל ביניהם להיות יותר קרובות, להתחבר, להתאחד, וע"י זה יכולים להזמין מאור מחזיר למוטב, לעורר את הכוח עליון, לעורר את הבורא בצורה יותר מועילה. האור הזה שמשפיע עליהם, כבר משפיע כך שמתקן אותם, את האגו שבהם בצורה אפקטיבית ומועילה יותר, וכך הם מתקדמים לתיקון.

9. *אין ברירה, אפילו שאתם נמצאים במצב כלשהו ולא רואים סימן טוב, אתם חייבים להמשיך, כי אין שום עצה אחרת בטבע, בבריאה. אתם יכולים ללכת ולחפש שיטה אחרת, שונה, אבל אין. לכן רק זה נמצא לפניכם*.
   
   *אין ברירה, אי אפשר לצאת או לעזוב ולהתקיים כבר בדרגת בהמה בלי שום תקוה להגיע לדרגת האדם, לגילוי הבורא, להשתוות הצורה עימו*. אז ממשיכים, כי רק ע"י עבודה גדולה, טרחה גדולה, אנחנו כן מגיעים למשמעות החיים.

10. אנחנו מבקשים על שלום העולם, שכולל בתוכו את כל הבעיות שיש לכל אחד, לכל העמים ולכולם יחד. הכל תלוי רק בתיקון האגו שבתוך האדם. אם אנחנו מבקשים ככל האפשר לבקש להתפלל יותר ויותר, אז אנחנו הופכים את עצמנו לצינור. דרך הצינור הזה הבורא, האור העליון, ישפיע על כל האנושות ויביא אותם למצבים יותר טובים. *הבורא מצדו מעורר את כל האנושות וכל אחד כך שיזדקק יותר לתיקון ולהשפעה עליונה. כך אנחנו נמצאים בשותפות עם הבורא. הוא מעורר את הרע כביכול, ואנחנו צריכים לבקש אותו על הטוב*.

11. ש: במה הקלו עלינו החכמים? הרי כוונה קשה יותר ליישום מסיגופים?
    ר: *אבל כוונה מתקנת אותנו בצורה יותר מועילה. כשהרצון לקבל שלנו גדל, יותר קשה לנו לעשות פעולות, ויותר קרובים אנחנו לכוונות. תראה איך העולם בעצמו כולו מתפתח יותר ויותר לפעולות שאנחנו עושים במוח ולא בידיים. מגיעים לצורה יותר עדינה*.

12. המטרה של *אדם שלא נמצא בלשמה* היא מטרה ארצית, להגיע לכל טוב, לחיים טובים בעולם הזה. המטרה של *מי שנמצא לקראת לשמה* היא רצון להגיע לפעולת השפעה שהיא למעלה ממנו, למעלה מהטבע שלו. כלומר מה שיש לו ברגש, מה שיש לו בשכל, הוא רוצה להתעלות למעלה ממנו ולהיות דבוק בבורא למרות כל ההפרעות שיש לו.

13. *כל מה שהבורא עושה עם האדם, דווקא ככל שהוא מצער אותו, הוא מראה כמה הוא רוצה לקרב את האדם אליו, נותן לאדם הזדמנות להתקרב*.

14. לפני שאתה מגיע לקבל, אתה צריך לרכוש כוח ע"מ להשפיע. לכן יש לך כאן עבודה להתעלות למעלה מהרצון לקבל של עצמך. זה נקרא לעשות צמצום א', ואח"כ להתכלל עם הרצון לקבל של הזולת, לקבל את הרצון לקבל שלו כשלך, ממש לדאוג לו. אז *אתה יכול להפעיל את הכוחות שלך ולבקש מהבורא איך למלא את הרצון של החבר, של הזולת או של הבורא*. זה כל מה שאנחנו עושים. אנחנו לומדים בתע"ס שכל הפרצופים כך פועלים, זו העבודה.
    
    ש: אני לא רוצה שום דבר בשבילי..
    ר: *אתה עושה את זה כדי שלא יהיה לך כאב, או בגלל שאתה רוצה להיות דומה לבורא, להתקרב לבורא? נו, תענה לנו*..

15. אנחנו צריכים לבקש מהבורא רק חיבור אליו ודבקות, כי זה מכסה על כל הבעיות. כך בטוח נתקן את כל הפשעים וכל הסיבות לכל הדברים הרעים.

16. בלא לשמה האדם עדיין נמצא במעבר, הוא רוצה להגיע ולעשות השפעה דרך הקבוצה ולבורא, אבל ודאי שכך הוא גם רוצה שיהיה טוב לו, הוא רוצה להשתתף בזה. הוא רוצה מהמצב שבו הוא משתמש בהשפעה לקבוצה ולבורא, כדי שזה יעזור לו, ועד למצבים שהוא באמת רוצה לעזור להם אפילו שזה כמעט לא עוזר לו ,אלא רק את ההשפעה להם הוא מתחיל לראות כתוצאה יפה, רצויה.
    
    כלומר *יש כאן מ-0 ועד 100% סקלה איפה אני נמצא, כמה שאני משפיע דרך הקבוצה לבורא. אני רוצה שזה יהיה לטובתי, זו תחילת הסקלה. כשהוא הולך לפי הסקלה הזאת, עד הסוף, אז הוא יותר ויותר רוצה להשפיע לקבוצה ולבורא, שזה יהיה לטובתם וקצת לטובתו לעצמו, ועד שהוא מגיע לקצה השני, שרוצה שהכל יהיה להם, בלי שום קשר לעצמו, אף פעם. כך הוא בא ללשמה*.

17. נמצאים אנחנו כאן בדילמה, לאן הולכים? או שהולכים כדי להגיע לע"מ להשפיע ממש, או שהולכים לע"מ לקבל עוד יותר, או שהולכים לע"מ להשפיע, כלומר *כל מה שיהיה לנו, אנחנו רוצים למסור דרך הקבוצה לבורא, לקרב אליו את הקבוצה והאנושות, הכל, ושלא יישאר לי כלום חוץ מהפעולה עצמה. אני עושה את זה עד כדי כך שלא ישמעו אותי ולא יראו בי שום דבר שאני גרמתי לזה. גם את עצמי לאפס אני מוכן לעשות? או שההיפך, אני עושה את זה כדי להגדיל את עצמי ולהעלות את עצמי יותר ויותר? יש כאן כביכול 2 אפשרויות לאדם להתקדם.

18. ש: מה השכר פה ומה העונש?
    ר: *השכר הוא להיות שותף לבורא. הבורא לא יכול להגיע לנשמות השבורות בצורה ישירה, אלא רק דרכך. לכן בזה אתה נקרא שותף לבורא*.

19. *בשביל מה אתה לומד? אני לומד כדי לקבל מאור המחזיר למוטב, כדי שהוא ישפיע עליי וישנה אותי, יהפוך אותי*.
    
    ש: אז מה זה להתחזק בעבודה שלנו?
    ר: *להתחזק זה שכל פעם אני יותר ויותר, בכל רגע ורגע, דורש מעצמי לא לשכוח על מטרת הלימוד. אני רוצה ע"י הלימוד לקבל מאור המחזיר למוטב ולהיות יותר דומה לבורא*.
    
    ש: חייבים איכשהו עזרה אחד מהשני?
    ר: איש את רעהו יעזורו, ודאי, זה משפיע מאוד, גם בצורה גשמית וגם בצורה רוחנית. עכשיו בינתיים בגשמיות, לפי דוגמאות, לפי דיבורים. אבל אח"כ גם בצורה רוחנית, אנחנו נרגיש את עצמנו קשורים זה לזה כבר בכוחות רוחניים, אנחנו גם נראה איך עוזרים זה לזה במערכת אחת.

20. מה ההגדרה של עבודה לשמה?
    ר: ע"מ להשפיע כל אחד לשני כדי לעזור לכולם להגיע לדבקות בבורא.
    
    *זאת העבודה. תחשוב איך אתה יכול לעורר את החברים, לכוון אותם יותר ויותר להתכוון לבורא יחד, כי בורא הוא אחד, משותף לכולנו*.

21. ש: מה זה תכונה ההשפעה?
    ר: *אין דבר גדול יותר מזה שאתה נותן מילוי שמישהו מחוץ לך כל כך רוצה אותו ונהנה ממה שאתה נותן לו. ההנאה שלך הרבה יותר גדולה. יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. תנסה*.
    
    תראה את האמא, כמה היא מרוצה מזה שהילד קיבל ממנה והוא עכשיו נהנה מזה שקיבל ממנה. כמה היא מתמלאת בתענוג הזה.
    
    ש: זהו אפשר להגדיר את התענוג הזה?
    ר: זה תענוג של הבורא שאתה מקבל דווקא בזה דווקא בזה שאתה נעשה כמוהו. *כשאתה ממלא את הזולת, אתה מרגיש מה שהבורא מרגיש*.

22. *אני מבקש מכם, היום תעברו על אותיות האלו שלמדנו בהקדמה לתע"ס. העיקר זה אות י"ז. כשהגעתי לרב"ש ושאלתי אותו מה עושים כדי להגיע לרוחניות, הוא פתח לי את התע"ס ואמר את זה העיקר. התחלתי לקרוא את זה אולי 1,000 פעם קראתי, לא הבנתי כלום ממה שכתוב כאן. אח"כ במשך הזמן התחלתי לפרש את זה יותר ויותר, עד שקצת הבנתי. אני מבין את זה גם היום? אני לא בטוח, אבל אני משתדל להמשיך את זה גם היום, יותר ויותר להבין*.