בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 31.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - פסח*

1. עזר כנגדו, כל דבר שמתגלה לך כהפוך מהרוחניות זה דווקא כדי להראות לך איפה אתה נמצא, רחוק, הפוך מרוחניות, כדי שתתגבר על כך ותתקרב. לכן כל הדברים שמתגלים, מתגלים לטובתנו, גם בעד וגם נגד, בעיקר אלו שממש נגד חיבור, נגד הרוחניות, נגד השפעה. דווקא הם מקרבים אותנו, אחרת לא היינו מבדילים. לכן ההיפך, דווקא אנשים שמבינים את העיקרון הזה ויש בהם קצת ניסיון בכך, אפילו שזה קשה, אבל הם שמחים כשמרגישים כמה זורקים אותם יותר מהרוחניות, כי זה סימן שהם הולכים לטפס, לעלות למדרגה עוד יותר גבוהה וכל ההפרעות האלו אח"כ יהיו כאחוריים של הפרצוף שהם משיגים.

2. ש: איך כל פעם לנצח את ההפרעה הזאת בכוח הבורא?
   ר: אם אנחנו רוצים להשתמש בהפרעות בצורה נכונה, אנחנו צריכים לא סתם להתגבר על הפרעה אלא בצורה מטרתית, על פני ההפרעה אנחנו מתקשרים בינינו ולבורא בצורה יותר חזקה ממה שהיה קודם. זה נקרא לעלות למדרגה יותר עליונה, שלוקחים את ההפרעה ועל פניה מגיעים לחיבור החדש.

3. ש: מה משמעות פרעה וחילו ואבני קלט וחיצים?
   ר: אלו כל מיני סוגי הפרעות שמפחידים אותנו ודוחים אותנו בחזרה לתוך האגו שלנו, לרצון לקבל, ומראים לנו כמה אנחנו לא מיועדים, לא מסוגלים, לא מוכנים לעשות איזושהי פעולת החיבור והשפעה הדדית בינינו ומבינינו לבורא. כך נקראים כל הכוחות שמרחיקים בינינו, זה נקרא חיל פרעה, ואותם החיצים ואבנים ואבני קלע הם כוחות הפירוד. אין יותר מזה, רק כוחות החיבור שאנחנו מבקשים מהבורא.
   
   מתי מבקשים? כשאנחנו רואים שיש כנגדנו כוחות פירוד ואנחנו צריכים להתגבר עליהם. אז כוחות החיבור וכל כוחות הפירוד מתחברים יחד. כל כוחות הפירוד הופכים לעביות של פרצוף הנשמה, וכוחות החיבור הופכים להיות מסך ואור חוזר, וכך אנחנו בונים מהם פרצוף. עוד מעט נממש זאת.

4. *כשהאדם מבין שהוא נמצא ממש בשליטת פרעה, שהוא לא יכול לברוח משליטת פרעה, כלומר לברוח ממצרים, ושאין כוח אחר שמנהל לו את כל החיים, רק פרעה, אז הוא נקרא עבד*.

5. ש: אני כל יום דורך על האגו שלי.. זו הקרבה?
   ר: זה שכל יום ויום אתה מאתר ומברר שכל מה שמנהל אותך זה פרעה, ואתה מקבץ כוחות ורוצה להיות כנגדו יותר ויותר. *אפילו שאתה מגלה שאתה חלש ולא מסוגל, גם זו התקדמות*. כך אתה כך אתה מתקדם. זה העיקר בשבילנו.

6. בלי פרעה אנחנו לא יכולים לעשות אף צעד ושעל, אפילו צעד אחרון, בתיקונים. אפילו שיוצאים ממצרים אנחנו תמיד אומרים *זכר ליציאת מצרים*, כלומר אנחנו סוחבים איתנו, הולכים עם הכלים של המצרים, כלומר כלים דקבלה. עד גמר התיקון הם באים ואנחנו רק מתקנים ע"מ להשפיע, כלומר אלה חלקי פרעה שאנחנו כל הזמן באים ומתקנים.

7. ש: איך אנחנו יכולים ליישם את זה בעשירייה?
   ר: *תקראו מה שכתוב ותנסו, דברו ביניכם. קודם כל שיהיה ברור מה שברור ומה שלא. אז נתקדם. קודם תחפשו איפה זה נמצא בכם*.

8. אחרי שאנחנו משתדלים להגיע לטוב, אבל מכירים את הרע, אז מתוך הרע אנחנו יכולים להתחיל לאתר את הטוב.

9. אחרי שהאדם מגלה את כל מידת היגיעה שיש בידו לגלות, וכל פעם ממשיך וממשיך וממשיך ולא נותן לעצמו אפשרות להפסיק וכאילו להתעייף, להתייאש, אז הסיטרא אחרא נותנת לו בחזרה את כל מה שלקחה לרשותה. בסוד *חיל בלע ויקיאנה*, היא לוקחת לעצמה ואח"כ כאילו מקיאה. כך המעבר מקבלה בע"מ לקבל, לקבלה בע"מ להשפיע.

10. ש: איך האדם צריך להתייחס לתהליך הזה שהס״א לוקחת ממנו הכל בע״מ לקבל?
    ר: *הוא צריך להבין שהעיקר בשבילו זה להמשיך בעבודה*. כמו שאנחנו לומדים על הקופסא או הספל שהאדם *נכנס איתם לאוצר המלך*, ממלאים לו את זה ואח"כ הוא יוצא ושופכים לו. אז הוא בוכה ואומרים לו תכנס שוב. הוא נכנס, ממלא ושמח שיש לו כלי מלא מטבעות. הוא יוצא החוצה ושופכים לו שוב... אחרי שהוא מבין שאין לו ברירה, שבכל זאת שיש לו אפשרות עוד פעם להיכנס ולמלא את הכלי, ועשה את זה כמה פעמים, בכל זאת הוא מתחיל לקבל מכך שכל. הוא מתחיל לחשוב שאולי זה שהוא מגיע בפנים ומקבל ויוצא ומרוקנים לו את הכלי, שאולי בכך ישנה כוונת למלך שבצורה כזאת הוא יוכל להוציא מהאוצר, מהמקום הסגור למקום הפתוח לעולם. הוא יכול להוציא הרבה ניצוצי אור כאלו לעולם החשוך הזה שנמצא מחוץ לאוצר המלך והוא יאיר וכך הוא מגיע לתיקונים.

11. זה שאנחנו מתרוקנים מהאור העליון, נותן לנו דווקא תיאבון, רצון עוד פעם לבוא לגשת אליו. תראו את החיים שלנו, יום לילה אנחנו אוכלים, אח"כ מתרוקנים, רוצים שוב לאכול. כל הדברים אצלנו הם תמיד מילוי, ריקנות, מילוי, התרוקנות. כך חיים בכל פעולה ופעולה, בכל דבר הקטן ביותר שקורה.. הכל בא ב-2 צורות הפוכות, שבא זה ועובד על דבר והיפוכו.

12. ש: הפסוקים מדברים על פרעה. פחות מובן לי מה העבודה שלנו?
    ר: אתה קודם כל צריך לאתר את החלקים האלה בך. זה מה שאנחנו צריכים, ואח"כ נעבוד. קטעים האלה מאוד קשים, אני מרגיש את זה על כולכם. *צריכים לאתר אותם, לעבוד איתם, לקרוא כמה פעמים, לחכות משך כמה ימים עד שנתחיל להרגיש איפה זה נמצא בנו. העיקר לחזור כמה פעמים על כל הקטעים האלו ולמצוא אותם בכל אחד, אז נתקדם*. בינתיים זה חלק שנקרא הכרה, הבנה.

13. הקושי כל הזמן עולה זה מגדיל..?
    ר: זה שהעביות גוברת זה נקרא שהפרעה מתגלה יותר ויותר. אנחנו עובדים יותר ויותר עם העביות, זה נקרא שאנחנו מתקרבים לפרעה, אנחנו מגלים שאנחנו הפוכים מהעביות ורוצים להתקרב לע"מ להשפיע למעלה מהדעת. אנחנו עומדים מול פרעה, כך אנחנו מבררים את כל הנקודות ואת העבודה שבינינו ומבינינו לפרעה. התארגנות כזאת מאוד מאוד מוחשית, מאוד רצינית, עניינית, שקורית בחיבור בינינו ובמעמד בינינו לפרעה. זה מה שקורה ואנחנו כך מתקדמים.

14. אנחנו לא יכולים לבוא ולקחת את כל האוצר, ברור לנו שאין לנו כלים, אנחנו לוקחים רק לפי הכלי שלנו. אבל אפילו הכלי שלנו שאנחנו רוצים להשתמש בו בע"מ להשפיע לא מסוגל להחזיק את האור.. אם ניקח בו אז לא נוכל למלא אותו יותר מהמידה הקטנה שלו. *אנחנו מתקדמים במדרגות במדרגות במדרגות, אז אם אני לוקח מה שמגיע לי לפי המדרגה הנוכחית, איך אני יכול לבוא למדרגה הבאה? לכן זה ששופכים, מרוקנים לי את הכלי שמילאתי בע"מ להשפיע, אני בזה מקבל רצון כפול למלא אותו*.. כלומר גם מינוס הנוכחי שאני מרגיש, אני מתרוקן, וגם פלוס הקודם שהייתי מרגיש מלא, שניהם פועלים יחד ועומדים כרצון לקבל למדרגה הבאה. זה נקרא חשכה כאורה יאיר. לכן קיבלתי קודם 100 גרם ע"מ להשפיע, עכשיו התרוקן אז אני גם את ההתרוקנות הזאת וגם 100 גרם הקודמים מתחיל עכשיו לרצות 200 גרם. כך אני כל פעם מכפיל את עצמי. זה הרבה יותר ממכפיל את עצמי, אבל נגיד מכפיל את עצמי וכך מתקדם. זה מה שקורה לנו.

15. *מחכה לך יכולת להשפיע בלי הגבלה, ואתה תקבל אותה כאוצר גדול מאוד, שאין יותר טוב ממנו*.

16. ש: האם צריך להשלים עם כל פעם ירוקנו לו את הקופסה ולא ידוע עד מתי?
    ר: ודאי שכן. למה? כי הוא מקבל חיזוק מהסביבה ומלימוד. כך גדלים הכלים שלו, והם צריכים לגדול עד הכלי האמיתי של הנשמה שלו. לכן *האדם מסכים שזה יתרוקן יותר ויותר, רק שיהיה יותר מהר*.
    
    ש: אין מה להילחם אלא לנסות לקבל את זה לטובה?
    ר: ודאי לא. *אני לא רוצה שזה יישאר כך, אני רוצה שזה יתחלף כמה שיותר מהר. על זה אני לא בעל הבית, בכלל אני בעל הבית רק על קצב ההתקדמות שלי*.

17. כדי שנפנה לבקשות, לתפילות אליו, לבורא, הוא רוצה שנהיה תלויים בו, שנבקש ממנו, שנתחבר אליו. לכן מעלה בנו כל פעם אכזבות ובעיות, כדי שלא נברח ממנו.

18. ש: איך זה יכול להתבטא בעשירייה?
    ר: שאנחנו לא מיואשים אלא מחזיקים זה את זה, אפילו שברור לכל אחד, פה ושם בזמנים שונים, כמה הוא לא משפיע אלא מקבל, כמה הוא נמצא באגו וכמה הוא לא נמצא בחיבור עם החברים. אבל אנחנו, ע"י שזה שאיש את רעהו יעזורו, בכל זאת מגיעים לעוד חיבור ושוב מפסידים, מגלים שזה לא נכון, ושוב כך ע"י הצעדים שאנחנו הולכים. *כל אחד מגלה כמה הוא בכל זאת רוצה להתחבר, וברגע הבא מובן לו שהוא לא מחובר ואפילו חושב הפוך, איך לנצל את החברה. אבל כל המצבים האלו כולם נכנסים יחד לבניית הכלי האמיתי, הנכון, וכך אנחנו מתקדמים*.

*חלק 2 – אהבת ה' ואהבת הבריות*

19. ש: אני חושב שזה קצת אוטופיה לעומת הסביבה שאני חי בה..
    ר: *לא חשוב אם זה אפשרי או בלתי אפשרי, כי מה אתה עושה? אתה כך נותן הזדמנות לבורא לעזור לך*. לא שאתה בעצמך צריך לעשות משהו, אלא לתת לבורא הזדמנות לעשות ממך כלי נכון. לא שאתה עושה בעצמך כלי נכון. לכן רק לבצע פעולות שנדרשות ממך, ועל כל היתר כתוב ה' יגמור בעדי.

20. ש:מהו הביטוי "נעשה ונשמע"?
    ר: קודם אנחנו צריכים לבצע מה שהתורה דורשת, ואח"כ אנחנו צריכים לקוות שנקבל על כך תשלום. התשלום יתבטא בכוח השפעה שנרגיש שגדל בנו.

21. ש: האם אנחנו בני ברוך נמצאים במצב של נעשה ונשמע ..?
    ר: אנחנו עוד לא נמצאים בכללות במעשה הזה, אבל יש כאלו שכבר נמצאים בזה במקצת, או קרובים לזה.

22. ש: כתוב 600000 איש כל אחד ואחד מוכן לקבל על עצמו.. איך מגיעים למוכנות כזאת?
    ר: זה מה שאנחנו משתדלים לעשות. *אנחנו צריכים את כוח הערבות כדי להגיע למצב שכל אחד מחזיק את השני, ואז אנחנו מתקרבים זה אל זה ונכללים זה עם זה. בהתכללות שלנו, כל אחד שנכלל מכוחות השני, כל אחד מאיתנו יהיה מתוקן במשהו, וכולנו יחד הופכים להיות ממש פרצוף שלם, גדול, רוחני. זה כבר ממש פרצוף של גמר התיקון*.

23. אני מודע שהשיעור היום הוא קצת ככה.. אנחנו נתקעים בו מפעם לפעם. יש לזה סיבות ונשתדל להחיות אותו מחר, ועוד לברר דברים נוספים.