שיעור בוקר 13.01.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: "להשיג מגע עם הבורא"

קריין: קטעים נבחרים מן מהקורות בנושא "להשיג מגע עם הבורא". קטע מספר 4.

"האדם רואה, שאין לו שום אפשרות, שיהיה בידו לעבוד עם רצון להשפיע ולא לתועלת עצמו. ודבר זה יכול להיות רק בדרך נס מן השמים. ובאמת זה נקרא "יציאת מצרים". היינו, לצאת מכלל השכל, שיש לו מצד הטבע, שאי אפשר לעשות שום תנועה, אלא שיהנה מזה. וכאן הוא מבקש מה', שיתן לו כח לעבוד, במקום שאין לו שום טעם והרגש, אלא להאמין שהבורא נהנה מעבודה זו, מטעם שהוא כולו להשפיע.

ולכן התפלה הזו היא תפלה אמיתית, מטעם שהאדם רואה, שאין מה לקוות, שיהיה פעם ביד האדם לעשות משהו בעל מנת להשפיע. נמצא, שהאדם מרגיש איך שהוא אבוד. נמצא, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא. ולדבר זה האדם צריך להחשיב, מזה שהאדם מבקש מה', שיעזור לו, ואין מי בעולם שיוכל להציל אותו."

(הרב"ש. מאמר 40 "מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה" 1990)

תלמיד: אם הבורא ממלא את האדם בכל טוב, אז יכול להיות מצב שהוא נסתם, הוא לא יודע מה לעשות מהמקום הזה, הוא אפילו בחוסר אונים. ואם הוא אבוד, אז לפי הקטע הוא במגע הדוק עם הבורא. לא ברור מה המטרה. מה הנקודה הכי טובה ביחס שלי כלפי הבורא? איפה אני צריך להעמיד את עצמי כלפיו? למה לצפות?

כן, זאת באמת השאלה.

תלמיד: ככל שהאדם מתקדם לכיוון הזה, כתוב בקטע שהוא מגלה שהוא אבוד, שלא מסוגל בכוחות עצמו. לעומת זאת למדנו בחלק הקודם, שדווקא ההשפעה לבורא זאת הפעולה העצמאית. אבל איך זו יכולה להיות פעולה עצמאית, הרי אדם לא מסוגל בעצמו, הוא חייב להזמין את הבורא שהוא יעשה אותה, וזו לא בדיוק עצמאות.

טוב, כך אתה חושב.

תלמיד: הוא כותב "במקום שאין לו שום טעם והרגש, אלא להאמין שהבורא נהנה מעבודה זו, מטעם שהוא כולו להשפיע". אם האדם לא מרגיש שהעבודה שלו עושה איזה שינוי או נותנת לו טעם או סיפוק, מה נותן לאדם להמשיך לעבוד ולא לדעת אם העבודה שלו נחשבת? אני רוצה לעבוד ושלעבודה תהיה תועלת לבורא או לחברים, עדיף לשניהם. אם אני עובד ולא מרגיש שום תגובה בחזרה, אז מאיפה לקבל כוחות להמשיך לעבוד ולהתפלל?

תלמיד: להרחיב את השאלה. הוא צריך להאמין שהבורא נהנה, והבורא הוא בהשפעה, במנוחה מוחלטת. איך אפשר להאמין שמי שהוא הנותן יש לו איזה חיסרון להנאה?

כך כתוב.

תלמיד: כתוב גם שהוא הבורא, אין לו שום חיסרון. הנאה אפשר לקבל על פני חיסרון, אי אפשר בלי חיסרון לקבל הנאה, זה תמיד בא זה על זה.

יש לבורא חיסרון להנות לנבראים.

תלמיד: יש לו חיסרון.

כן.

תלמיד: עדיין זה נשמע לי כסתירה, אני אנסה לעבוד עם הסתירה הזאת.

תנסה, תחשוב.

תלמיד: אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות, בשיעורים, בעבודה בתוך העשירייה, זומים, הפצה, תורנויות, מעשר, כל חבר משקיע המון, וזה לא קל להחזיק בזה. עם זאת, מה הפעולה שאנחנו צריכים לעשות? יש עבודה מאוד חזקה בתוך החברה לגרום לבסיס להיות איתן. כדי לייצר בסיס שבו כל אחד מאיתנו יוכל להתפתח, מהי הפעולה של כל חבר? איך עולים מדרגה?

אתם צריכים להגיד. תשאל את החברים.

תלמיד: אנחנו כל הזמן מקבלים מהבורא, אבל חסרה לנו ההכרה שאנחנו מקבלים ממנו.

כן.

תלמיד: מה הדבר שהכי מעכב מלהרגיש שאנחנו מקבלים ממנו? יש משהו שמעכב כל הזמן.

כן.

תלמיד: צריך להתעורר כמו מחלום. הוא כל הזמן מזרים ונותן ואנחנו לא מרגישים.

אתה צודק. אז מה חסר?

תלמיד: תגיד לי אתה מה חסר.

אני?

תלמיד: משהו מעכב כל הזמן, יש משהו שמפריע, אני מרגיש שמשהו מפריע.

ואתם לא יכולים להצביע על זה.

תלמיד: זאת הבעיה, צריך פה איזו התעוררות. כי הדבר נמצא, אנחנו פשוט חולמים, הוא כל הזמן נותן, ואין הכרה שהוא נותן.

כן, אז מה לעשות?

תלמיד: צריך למצוא פה משהו, אני לא יודע.

אתם לא יודעים?

תלמיד: השתוות הצורה.

האמת שזה נכון.

תלמיד: נראה שרצון להשפיע יש. רואים גם במסכים, כל החברים מכל העולם מתכוננים לכנס, קנו כרטיסים, רואים את הפנים של כולם בוערים, שואלים שאלות, ממש רוצים להשפיע. אבל את הכוח להשפיע זה אולי מה שאנחנו צריכים, את היכולת להשפיע לבורא בחזרה, ממש לדחוף למעלה את כל הרצונות של החברים ושיענה עליהם.

טוב.

תלמיד: נראה שמה שהכי מעכב זה הגאווה שלא מאפשרת לראות שום דבר מעבר לכלא הזה שהיא שמה בו את האדם בדרך.

תלמיד: כשהאדם כבר מבין בשכל שהוא לא יכול לצאת מהתענוג לעצמו והתפילה עדיין לא יוצאת, מה זה מצב הביניים הזה?

זה איזשהו מצב ביניים.

תלמיד: מה אז האדם צריך לעשות כדי שתצא התפילה בסוף?

נראה לך שממה שאנחנו מתחילים לעבוד ולפתח צורת השפעה, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו סתומים כביכול, כן?

תלמיד: השכל כבר מבין שאתה בתוך התענוג ואתה לא יכול לצאת מזה, הבנה כזאת כבר יש.

אנחנו כבר מגיעים לתוך התענוג, והלאה כבר לא יכולים להתקדם.

תלמיד: אני תקוע ואין תפילה, אני לא מגיע למקום של לבקש מה'.

מה צריך לעזור לנו?

תלמיד: הוא כותב שצריך לקרות נס, אבל מה זה?

על נס אנחנו לא יכולים לבקש.

תלמיד: מצד האדם, מה נשאר לו לעשות?

יש למישהו תשובה?

תלמיד: אנחנו צריכים נחיצות לעזרת הבורא. כל מה שאנחנו משיגים זה מתוך דבר והיפוכו, זה כנגד זה. צריכה להתגלות צורה הפוכה שאנחנו באמת נפנה לבורא. אבל כל אחד מרגיש את ההפכיות באופן פרטי, אישי, אז איך להתחבר ולפנות אליו? כי בלי חיבור כולנו נמות פה. צריך להיות חיסרון שלם, תפילה שלמה, לא בדידים.

בסדר.

תלמיד: גם כוח הפירוד, כשאנחנו מצליחים לעשות משהו בצורות השפעה כביכול, זה בא בתוך הכלים פרטיים. אתה מודד הצלחה, וזה עדיין מפריד אותנו. אבל איך לעשות שבאמת אותו הכוח, אותה הפכיות הצורה תתגלה באופן כללי שבאמת נפנה?

טוב.

תלמיד: האם רק כשהאדם מרגיש אבוד, הוא מגיע למגע עם הבורא?

גם זאת שאלה. כן.

תלמיד: האם יש עוד דרכים להגיע למגע עם הבורא, כשלא מרגיש אבוד, בצורות אחרות?

לא. חייב להרגיש את עצמו אבוד. אם הבורא לא עוזר לו, הוא אבוד.

תלמיד: איך אדם נמצא כל הזמן במצב כזה שהוא מרגיש אבוד?

אבל הוא לא מרגיש את המצב האבוד הסופי.

תלמיד: איזה מגע יש לו עם הבורא?

כנראה שאין לו מגע השלם.

תלמיד: נראה שלא משנה איזה מצב, צריך תמיד להתחיל בחזרה בהודיה. אחרת סתם צרה, בעיה, בוכים, זה כבר ריחוק.

כן.

תלמיד: איך אפשר לעזור לחבר כשנראה לפחות שהוא מרגיש אבוד, שהוא באיזו בעיה שהוא לא מצליח לצאת ממנה? הוא לא יכול לשמוע מה שאומרים לו. אתה רואה שהוא שוקע בבעיה ורוצים מאוד לעזור אבל כאילו בגשמיות אין מה לעשות, צריך משהו להשתנות ביחס. איך אפשר לעזור במצב כזה?

באתערותא דלעילא.

תלמיד: האם צריך לבקש שיבוא פתרון מלמעלה?

כן.

תלמיד: למה אנחנו לא יכולים לבקש נס?

אנחנו לא יכולים לבקש נס, כי נס זה למעלה מהדרגה שלנו.

(סוף השיעור)