שיעור בוקר 18.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 201,

אותיות קע"ח – קע"ט

קריין: כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", עמוד 201, אות קע"ח.

אות קע"ח

"גם צריך שתבחין בהאמור, כי סולם המדרגות כפי שהם בהמוחין דקביעות, אינו משתנה לעולם בסבת כל העליות הנ"ל, שהרי נתבאר לעיל (באות קס"א). שסבת כל אלו העליות, הם מפאת שהנר"ן דצדיקים העומדים בבי"ע, אי אפשר להם לקבל משהו, מטרם שכל הפרצופין העליונים מעבירים אותה להם מא"ס ב"ה, שבשיעור הזה נמצאים העליונים עצמם, עד א"ס ב"ה, מתגדלים ועולים גם הם, כל אחד להעליון שלהם. (עש"ה כל ההמשך). ונמצא, שבשיעור התעלות מדרגה אחת, כן מחויבים להתעלות כל המדרגות כולן, עד א"ס ב"ה, כי למשל, בהתעלות הזו"ן ממצבם הקבוע, שהוא למטה מטבור דא"א, ומלביש מחזה ולמטה דא"א, הרי גם א"א נתעלה באותה העת במדרגה אחת ממצבו הקבוע, שהיה מפה דעתיק ולמטה, ומלביש לג"ר דעתיק, שאחריו מתעלים גם מדרגות הפרטיות שלו, כי החג"ת שלו, עלו למקום ג"ר הקבועות, והמחזה עד הטבור שלו, עלו למקום חג"ת הקבועים, והמטבור ולמטה שלו, עלו למקום המחזה עד הטבור. אשר לפי זה נמצא הזו"ן שעלה למקום מחזה עד הטבור דא"א הקבוע, שהוא עדיין למטה מטבור דא"א, שהרי בעת הזאת כבר עלה גם הלמטה מטבור דא"א למקום המחזה עד הטבור (עי' באילן ציור ד' ששם תראה עליות הזו"ן בערך הקבוע דה"פ דאצילות, שעולה ומלביש בעת השגת נשמה, לג"ר דישסו"ת, שעל גבי מפה ולמטה דאו"א, שעל גבי מחזה ולמטה דא"א). אמנם גם כל פרצופי אצילות עולים בעת הזאת, (כמו שתראה באילן בציור ז' בעת השגת נשמה) לכן תמצא שם את הזו"ן עדיין מלביש מפה ולמטה דישסו"ת, שעל גבי מחזה ולמטה דאו"א, שעל גבי מטבור ולמטה דא"א, הרי שסולם המדרגות לא נשתנה כלום מחמת העליה. ועד"ז בכל מיני העליות. (ע"ש באילן בכל הציורים, מציור הג' עד סופו)."

זה העיקר - סולם המדרגות לא משתנה, אלא אם יש עלייה, אז היא נמצאת בכולם.

שאלה: באות קע"ח הוא פותח, "צריך שתבחין בהאמור, כי סולם המדרגות כפי שהם בהמוחין דקביעות, אינו משתנה לעולם בסבת כל העליות". ואז הוא קופץ וכותב "שסבת כל אלו העליות, הם מפאת שהנר"ן דצדיקים העומדים בבי"ע, אי אפשר להם לקבל משהו, מטרם שכל הפרצופין העליונים מעבירים אותה להם מא"ס". מה הוא רוצה להגיד?

הוא רוצה להגיד שהאורות שבאים מלמעלה נותנים גדלות לכל הפרצופים מלמעלה עד למטה. לכן אם יש עלייה, אז העלייה הזאת היא ממקור האור, מלמעלה, עד סיומו למטה.

תלמיד: הוא כותב "שבשיעור הזה נמצאים העליונים עצמם, עד א"ס ב"ה, מתגדלים ועולים גם הם, כל אחד להעליון שלהם", איך הם מתגדלים פתאום לבד?

לא לבד. למה לבד? מאיפה באה כל העלייה הזאת? מזה שמגיע אור מלמעלה, מא"ס ב"ה.

תלמיד: נכון, אבל הוא כותב "שבשיעור הזה נמצאים העליונים עצמם, עד א"ס ב"ה, מתגדלים ועולים גם הם", כלומר "מעצמם", הוא לא כותב שזה בא מהאור. איך זה פתאום קורה?

מאיפה זה בא? מהאור.

תלמיד: כלומר האור גורם להם שיהיה להם את האור שלהם.

כן.

שאלה: באותו עניין, אם האורות קודם כל צריכים להתפשט עד נר"ן דצדיקים ורק אז להתעלות, אז האם קודם האור צריך להגיע לנר"ן דצדיקים ואז מתחילים לעלות משם, או שכל פרצוף עליון, כשהוא מתמלא עם האור, מושך את כל המבנה?

האורות שמתפשטים מלמעלה עד למטה, ברגע שהם מתפשטים ומגיעים לכל פרצוף, אז הפרצוף הזה עולה למקום יותר גבוה.

תלמיד: אם הפרצוף עולה ועדיין לא התפשט מתחתיו, אז כן יש איזה פער, כי הוא כותב שנשאר אותו מבנה.

כן. האורות שמתפשטים מושכים את כל המדרגות שנמצאות מתחת למקור של האור.

תלמיד: האם זה לא מייצר שינוי בסדר?

לא.

תלמיד: למה לא?

אני מבין אותך, כביכול האורות צריכים להגיע לכל מדרגה ומדרגה ולמשוך אותה למעלה, ואז איפה ההתחלה ואיפה הסוף. אז תחשוב שהאור מגיע עד למטה ומשם מתחילה להיות העלייה.

שאלה: כשהתחתון עולה לעליון העליון גם כבר עולה.

מה זה כבר?

תלמיד: סדר המדרגות לא משתנה.

אבל מי עולה קודם? תתרץ.

תלמיד: אני חושב שהתחתון עולה קודם לעליון.

התחתון עולה. על ידי מה?

תלמיד: התחתון מעלה בקשה לעליון והעליון מושך אותו למעלה.

במה?

תלמיד: בהשתוות הצורה.

איך זה יכול להיות שהעליון מושך את התחתון בלי שהוא מוסיף לו כלים ואורות? צריכים לחשוב.

שאלה: הוא כותב שבשיעור שהמדרגה עולה כל המדרגות מחויבות לעלות אליה. מה זו אותה התחייבות הזאת?

כי סולם המדרגות לא משתנה, זה החוק, כי זו מערכת אחת.

שאלה: אם מהעלייה של התחתון כל העולמות עולים, אז מה זה אומר שיש קביעות?

יש מצב קבוע ומצבים של עלייה.

תלמיד: אבל ברגע שיש עלייה, אז כל העולמות עולים.

כן, אבל לעומת המצב הקודם הם גם עולים.

תלמיד: אז מה נשאר מהמצב הקודם?

אני מבין אותך, אם אתה רוצה לספור ביניהם, אז כאילו לא השתנה כלום. כן?

תלמיד: כן.

אבל כלפי המקום שכולם היו הם בכל זאת עלו מדרגה אחת, אז העלייה הזאת קיימת. זאת אומרת, בכל אחד יש עכשיו מדרגת אור יותר גדולה מקודם.

שאלה: מה קורה עם גלגלתא כשכל העולמות עולים?

גם גלגלתא נכנסת יותר לאין סוף, עם הראש, עם התוך ועם הסוף.

שאלה: המ"ן מגיע מהרשימות ועולים העולמות. מה הקשר בין שתי ההבחנות האלה?

שאלה טובה. מ"ן מגיע מהרשימות, הרשימות מגיעות מהשבירה, הן דורשות לתקן את השבירה ולמלאות את הכלים המתוקנים באורות השייכים להם.

תלמיד: איזו שבירה? מדובר על חטא אדם הראשון, חטא עץ הדעת.

כן.

תלמיד: העולמות עולים והנשמות מבקשות, זה חייב להיות טבע שונה.

לא, העולמות עולים, כשבכל עולם ועולם יש פרצופים, והפרצופים האלה כוללים את הנשמות. אלא איפה הנשמות?

תלמיד: שבורות.

שבורות. ואיפה הן נמצאות?

תלמיד: בבי"ע.

בבי"ע. ומה קורה עם עולמות בי"ע?

תלמיד: איך זה שכשהנשמות פועלות הן מפעילות את העולמות? זאת השאלה.

איפה המקום של הנשמות?

תלמיד: בבי"ע.

בעולמות בי"ע. מתי עולמות בי"ע מתחילים להעלות מ"ן ולתקן את עצמם?

תלמיד: לפי המ"ן.

כן, ואז כולם עולים.

תלמיד: מה הקשר בין עולמות לנשמות?

יש מלמעלה למטה חמישה עולמות, בתוך כול עולם יש חמישה פרצופים, בתוך הפרצופים של העולמות נמצאות הנשמות.

תלמיד: הנשמות נבראו בשביל לעשות תיקון מה שהעולמות לא מסוגלים לעשות. אני מבין נכון?

כן.

תלמיד: יש פה מנגנון שאני לא מבין.

מה הקשר בין נשמות לעולמות? הנשמות נמצאות בתוך העולמות והן מבקשות תיקון, והעולמות הם מערכת, הם כמו דומם, הם לא מרגישים שום דבר. אלא הנשמות שמעלות חיסרון לפי זה הן מפעילות את העולמות. העולמות הם המבנה ובמבנה הזה קיימות נשמות.

תלמיד: את זה אני מבין. אני חשבתי שהמקומות של העולמות הם המבנה, אחר כך מתחילים להיות עולמות, הם הטבע הבא, והטבע הבא אחריהם הוא הנשמות, ויש פה הפסק שבזה הקושי.

אנחנו לא קראנו כאן שום דבר על זה?

תלמיד: בעל הסולם לא מסביר. אתמול חבר גם ביקש הסבר על בריאת אדם הראשון.

בריאת אדם הראשון היא בריאת הנשמה שהיא החלק הפנימי של כל המערכת. יותר מזה הוא לא מסביר.

שאלה: יש את העולמות ויש את הנשמות, איפה הגירוי שמפעיל את הנשמה שממנה מתחילה כל הבקשה שמעלה את כל המערכת? איפה הקשר?

הקשר הוא מהשבירה. כל הנשמות שבורות מחטא עץ הדעת, ואז הכלים השבורים עולים למעלה ודורשים תיקון.

תלמיד: מאיפה באה הדרישה הזאת?

מהכלים השבורים.

תלמיד: האם הדרישה נמצאת בתוך הכלים או העולמות מפעילים אותה?

העולמות מפעילים אותה מפני שהם מביאים עליהם אורות, והאורות מנענעים את הכלים של הנשמות, ואז הנשמות עולות ודורשות תיקון.

תלמיד: האם החיסרון כבר קיים בתוך הנשמה והעולם רק מגרה את זה על ידי האורות שמפעילים את אותו חיסרון?

נגיד. נקרא ונבין יותר. יופי שיש לנו שאלות כאלו.

שאלה: נאמר "עליית העולמות", נכון?

כן.

תלמיד: אם הנשמות עושות פעולה והן עולות, אז למה אומרים שהעולמות עולים?

כי העולמות הם הכולל.

תלמיד: אם אנחנו אומרים שהעולמות הם מבנה ובו מתקיימות הנשמות, הנשמות שנמצאות במבנה הזה הן אלה שאמורות לעלות, למה המבנה גם זז איתן?

המבנה הוא לא קבוע, ודאי שהוא חייב לזוז. אם הוא צריך לספק עוד כוח לנשמות, אז ודאי שיש לו גם עליות. קודם כל אנחנו מדברים על עליית העולמות, וכתוצאה מזה יש את עליית הנשמות, שינוי הנשמות שבתוך העולמות.

תלמיד: יש פה מערכת יחסים שהיא לא ברורה, למה העולמות זזים עוד לפני שהנשמות מפעילות את המערכת. אמרת שהם צריכים לעלות כדי לתת כוחות לנשמות והם פועלים לפני הנשמות, אבל אומרים שרק הנשמות מפעילות את המערכת מלמטה.

יש אתערותא דלעילא ויש אתערותא דלתתא.

תלמיד: כשהנשמות מעוררות את העלייה, למה העולמות זזים? למה הם עולים?

מי מעורר את הנשמות?

תלמיד: העולמות.

העולמות מעוררים את הנשמות. מה עושות הנשמות?

תלמיד: הן מתעוררות לתיקון, לדרישה, להעלאת מ"ן.

כן.

תלמיד: יש עוד תנועה של העולמות עכשיו כתוצאה מהפעולה הזו.

נכון, אבל כבר מלמעלה.

תלמיד: בגלל ההתעוררות של הנשמות יש עכשיו עוד תנועה של העולמות שצריכים לספק את הכוחות לנשמות לעלות.

כן.

תלמיד: אז כאן השאלות, איך המערכת הזאת זזה ביחס אחד לאחר.

שאלה: אם למשל עולם הבריאה עולה לעולם האצילות, אז אני חושב שעולם האצילות כולל את כל מה שיש בעולם הבריאה. האם עולם הבריאה מקבל חידוש מעולם האצילות כשהוא עולה? הרי אחר כך הוא ירד, יש תהליך של עלייה וירידה.

הוא עולה ויורד.

תלמיד: כשעולם הבריאה יורד, האם הוא יורד עם חידוש שהוא קיבל מהעלייה שהייתה לו?

אם הוא יורד, אז הוא חוזר למקומו.

תלמיד: האם מהעלייה הקודמת לא נשאר לו כלום?

מהעלייה הקודמת נשאר לו, אבל לא בעולם הבריאה שירד.

תלמיד: איפה זה נשאר, בעולם האצילות?

כן. עולם הבריאה עולה לעולם האצילות, נשאר שם, וכך גם יורד למטה. אחד לא מפריע לאחר.

תלמיד: האם יש השפעה חדשה של עולם הבריאה על הנשמות.

כן, בוודאי.

שאלה: יש לי שאלה על ה"פתיחה". חשבתי שהיא במשהו הקדמה ללימוד תע"ס אחר כך, אבל יש הקדמה לתע"ס. ב"הקדמה לתע"ס" הוא כותב על דת, על מצות, ופה על עולמות, לכן יש הרגשה שיש פה חללים, חסר לנו במה להיאחז. האם הוא מכין אותנו למשהו ב"פתיחה"?

ככה אתה מרגיש.

תלמיד: כן. הוא כתב את ה"פתיחה" כדי להכין אותנו להיכנס ללימוד שהוא כבר עשה.

מה זה ש"הוא כבר עשה"?

תלמיד: כמו שלמדנו אתמול ב"דור האחרון", הוא כתב, "שמתי את הספרים בארון", ואתה אמרת שזה תע"ס ופירוש הסולם לזוהר שהוא כתב. ויבוא אחר כך הדור הזה והוא ייכנס, יפתח את הספרים ויעלה. האם אנחנו מכינים את עצמנו כדי להיכנס ללימוד הזה?

בוודאי. האם אתה לא מרגיש לפי הלימוד וסגנון הלימוד?

תלמיד: כן. אבל אני מרגיש שה"פתיחה" מסדרת לנו את הדברים שכלית, אבל מתישהו נצטרך לקפוץ רגשית פנימה.

היא מזמינה אותנו לרגש. אתה לא יכול להבין אף אות מה"פתיחה" אם אתה לא מתחבר לזה ברגש. בעל הסולם כך כתב.

אות קע"ט

"גם יש לדעת, שגם אחר עליות הפרצופין הם משאירים כל מדרגתם במקום הקבוע או במקום שהיו שם מתחילה, כי אין העדר ברוחני. (כנ"ל באות צ"ו) באופן, שבעת שהג"ר דאו"א עולים לג"ר דא"א, עוד נשארו הג"ר דאו"א במקום הקבוע מפה ולמטה דא"א, ונמצאים הישסו"ת, שעלו אז על גבי החג"ת דאו"א דעליה, שהם מקבלים מהג"ר דאו"א ממש, אשר היו שם מטרם העליה. ולא עוד, אלא שנבחן שיש שם ג' מדרגות ביחד, כי הג"ר דאו"א דעליה, העומדות במקום ג"ר דא"א דקביעות, נמצאות משפיעות למקומן הקבוע שמפה ולמטה דא"א, ששם נמצאים עתה ישסו"ת, הרי הג"ר דא"א ואו"א וישסו"ת מאירים בבת אחת במקום אחד. ועד"ז נבחנים כל הפרצופים דא"ק ואבי"ע בעת העליות. ומטעם זה יש להבחין תמיד בעלית הפרצוף, את ערך העליה כלפי העליונים במצבם הקבוע, ואת ערך שלו, כלפי העליונים, שגם הם עלו מדרגה אחת כמותו."

שאלה: מה זה שאין העדר ברוחניות?

איפה שהיה איזה פרצוף שם הוא נשאר, והוא גם יכול להתנתק ממצבו ולעלות לכל מיני מקומות אחרים או לרדת, לעשות העתקה.

תלמיד: האם הוא קיים בשני מקומות בבת אחת?

כן. זה לא חשוב, בכל מקום. למה זה מפריע?

תלמיד: למה זה כך?

לדוגמה, אני חבר שלך, אני דבוק אליך, ויחד עם זה אני נמצא בכל מיני מקומות ועושה שם עוד כל מיני פעולות. מה מפריע לי שאני דבוק אליך?

תלמיד: כי במקום אחד אתה פועל בצורה קטנה ובמקום אחר אתה מקבל גדלות.

בהתאם לאותו מקום. גם אצלנו זה כך, נגיד חבר שלנו, הוא אבא לכמה ילדים, אז לכל ילד יש לו גישה אחרת במה שהוא בעצמו ובמה שהוא כלפי כל ילד.

תלמידה: אבל זה בזמנים אחרים, פה הוא כותב בבת אחת באותו רגע?

זה יכול להיות בבת אחת, כן.

תלמיד: מה נותן העניין שזה מאיר בבת אחת בכל המקומות?

זה נותן קשר מאוד מיוחד בין הפרצופים.

שאלה: אנחנו מסיימים עכשיו את החלק של עליית העולמות. יש את המ"ן שעולה כלפי מעלה וכנגדו מגיע אור מלמעלה וגורם לתיקון. בחלקים הקודמים למדנו שזה גורם למילוי, לגדלות, ופה התוצאה היא עלייה של העולמות. למה לפני זה יש בקשה וכנגדה צריך להגיע תיקון ומילוי, ופה יש בקשה וכנגדה יש עלייה?

בהתאם לבקשה.

תלמיד: האם הנשמות לא רוצות לקבל מילוי אלא רוצות לעלות?

כן.

תלמיד: מה זה לקבל מילוי אני יכול להבין, אבל מה זה לרצות לעלות?

הן רוצות לעלות למדרגה יותר עליונה כדי להיות דבוקות יותר בבורא.

תלמיד: אבל התיקון הוא לקבל את התענוג.

התיקון הוא להידבק במדרגה יותר עליונה, בבורא.

תלמיד: איפה נכנס פה העניין של קבלת האור בכלים?

ודאי שכדי לעלות הוא צריך לקבל יותר אור על מנת להשפיע.

שאלה: יש פה תיאור של בעל הסולם של מערכת שלמה, וברגע שמפעילים אותה היא עובדת באופן קבוע, לפי סדר מסוים.

כן.

תלמיד: האם עלית המ"ן תלויה ב"בני ברוך", בכל החברים, בכל העשיריות?

בכל אחד ובכולם.

תלמיד: ברגע שנעלה את המ"ן בצורה נכונה, אז נפעיל את כל המערכת וכל המערכת תתחיל לעבוד.

כן. בהחלט.

שאלה: יש עניין שהנשמות מבקשות מילוי, לקבל אור, אבל אי אפשר לקבל אור כי יש עולמות שמעלימים את האור.

באותו מקום אי אפשר לקבל תוספת אור, רק בעלייה.

תלמיד: כל בקשה היא לעלייה.

כן.

תלמיד: אם לפני זה הייתה בקשה של קבלת האור, האור לא התפשט, אז הבקשה שלהם מאלצת אותם לעלות למעלה, זו תמיד עלייה למעלה.

כן.

שאלה: למה כתוב שהתחתון מלביש את העליון ולא מתלבש על העליון?

איך הוא יכול להתלבש בעליון? כדי להתלבש בעליון, העליון צריך להיות יותר גדול, ואילו כך הוא נעשה יותר גדול ומתלבש על העליון ונותן לעליון. נראה את זה כך, שהתחתון מעלה לעליון תוספת כלים.

שאלה: מה התחתון מקבל מהעליון כשהוא מתלבש עד החזה של העליון, ומה הוא מקבל כשהוא מתלבש עד הפה של העליון?

תלוי איזה לבושים הוא מקבל.

תלמיד: אני מבין שהחזה הוא המקום שהוא מקבל, יונק מהעליון כוחות וכל מה שצריך. מה זה שהוא מלביש מהפה? הוא כותב "אומנם גם כל פרצופי אצילות עולים בעת הזאת, לכן תמצא שם את הזו"ן עדיין מלביש מפה ולמטה דישסו"ת".

זה כמו שע"ב מלביש מפה דגלגלתא, ס"ג מלביש מפה דע"ב ומטה, לפי אותו עיקרון.

תלמיד: אבל הוא מקבל מהחזה, שם הוא מקבל.

צריך לראות, כן.

שאלה: בדוגמה של אבא וילדים, האבא קיבל עכשיו מהעליון, התעלה מהמצב שלו כי היו לו כלים מוכנים לזה, והוא עכשיו נמצא במקום שלו ומוכן להעביר לילדים חינוך. אבל הוא צריך לחכות עד שהילדים יכינו את הכלים, הוא גם משתתף בזה, ואז גם הילדים יוכלו לעלות כי יש לו את הראש שהוא יכול למסור להם.

נכון.

מה שלא יהיה, פעם נצטרך להפסיק ולעבור לשלב הבא.

שאלה: החבר קודם שאל והזדהיתי איתו, מה הצורך ללמוד בכלל פתיחה לחכמת הקבלה? אני בא לפה, אני רוצה להתחבר עם החברים, אבל מה נותן לי הלימוד הזה? הכול מסובך, זה נשמע כמו פיזיקה גרעינית.

כולם מבינים במה הם נמצאים, מה עומד לפניהם ואיך להתקדם, חוץ מאדם אחד, ממך.

תלמיד: הוא כותב בפתיחה, "וסדר השתלשלות האמור עד להביא את הרצון לקבל על צורתו הסופית שבעוה"ז". מה הוא מראה בפתיחה, האם את סדר השתלשלות הנשמות? זו שאלה קשה.

זו שאלה לא קשה, כל השאלות שלך הן ההיפך, אתה שואל בשביל מה אני צריך מפסק על הקיר?

תלמיד: למה צריך ללמוד "פתיחת חכמת הקבלה"?

אל תלמד.

נעשה לחיים, נשתה, נרגיש שמגיע לנו, נרגע קצת.

(סוף השיעור)