סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined

13 יוני - 26 יולי 2026

שיעור 327 יוני 2026

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו', אות ה'

שיעור 3|27 יוני 2026

002-1_heb_o_rb_bs-tes-06_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/qUY9U2Vy?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו'.

חלק ו' עם אור פנימי

כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם בחינת ס"ג, היינו מעיניים ולמטה עוד לא נתגלה. רק מה נתגלה מקודם? ע"ב, ואחר כך ס"ג. כמו כן נתגלה כאן מקודם טעמים עד הטבור, ואחר כך נתגלה מטבור למטה נקודות, ואחר כך נתערבו, ואחר כך עולה למ"ן ואחר כך נעשה זיווג הזה.

… כך נראה אחר כך מה זה נותנת לנו. קודם נבין מה שהוא אומר ואחר כך נראה תוצאה. קודם נבין מה שהוא אומר, ואחר כך נחשוב על תוצאה. אבל אנחנו לא יכולים לחשוב שני דברים, לבנות היסוד ולחשוב על הבניין. עכשיו בונים את היסוד.

בא הוא אומר לך, תדע לך שאל תחשוב שבס"ג נעשה שינוי. לא, רק דבר נוסף עליו. והוא בס"ג בעצמו מאיר כל עשר ספירות, היינו אח"פ שלו נקרא ראש. מה שאין כן מהזיווג שנעשה עכשיו על צמצום ב', אז כבר יש הבדל מעיניים ולמעלה, מעיניים למטה. מה אח"פ שלו? כבר נוסף שערות דיקנא. ומה שערות, מה רישא? שערות רישא, חצי מדרגה, לא פועל עליו. זה עדיין ראש אבל זה שערות, היינו צמצום ב'. מה קשה כל כך?

שבס"ג לא נעשה שום שינוי, אלא זה דבר נוסף עליו. אלא אח"פ של ס"ג גם כן נקרא ראש. ויש להם ג' דהתלבשות וב' דעביות, שנקרא טעמים. אבל לגבי הזיווג החדש, שנעשה דבר נוסף, שנקרא שערות, איפה מתחיל הראש שלו? רק מעיניים ולמעלה. לכן נקרא שערות, אבל עדיין ראש.

אם עדיין זה ראש, זה נלמד על פי ראש דס"ג. נמצא לפי זה, כמו תמיד, כל הפרצופים יוצאים, יוצאים ממקום הזיווג ולמטה, היינו מפה למטה נקרא כבר גוף, כמו כן כאן, אח"פ דס"ג כבר נקרא גוף, ששם יוצא עולם הנקודים.

נמצא, ס"ג הכולל נקרא נקודים. שכבר יצא מע"ב הכולל. והיינו שכבר נקרא גוף דס"ג. לא אותו דבר. מה שאין כן, ראש דנקודים, היינו ראש הבחינת טעמים, אה, השערות רישא אני אומר, היינו מכל … למעלה שנקרא ראש. אם זה ראש, אנחנו חושבים זה על ס"ג. נקרא זה שיש לו כל העשר ספירות וע"ב.

אם כן, לא מנקודים אני מדבר. אני מדבר, אם הוא לא נקודים, כבר נקרא ס"ג. אם הוא ס"ג, כבר נקרא בחינה עליונה דס"ג. מה בחינה עליונה דס"ג? ע"ב. לכן מחלק הבדל, שערות רישא נקרא ראש, ושערות דיקנא נקרא ס"ג.

פירוש הדבר, כל פרצוף תחתון מתחיל ממקום הזיווג ולמטה, לכן הוא מתחיל, איפה? מאח"פ. רק הוא לא יכול להלביש שם, זה חוצמייסה, היות שכל הרשימות שבו באים מטבור למטה, לכן צריך לרדת ממקום שבא. עומד למטה מטבור דא"ק, רק ישסו"ת אנו לומדים עומד מטבור למעלה משום טעם שגם בו לא נבחן לצמצום.

תדעו לכם שעולם הנקודים, שיצא על דבר חדש שלא היה עד עכשיו, בפעם הראשונה היה זיווג ה' תתאה בעיניים, המכונה צמצום ב'. זה היה בפעם ראשונה בראש דס"ג. אז אני שומע. עכשיו, לפי הכלל הידוע, שכל תחתון מתחיל ממקום הזיווג ולמטה, נמצא, עולם הנקודים, איפה צריך להתחיל? מנקבי עיניים ולמטה.

לכן הוא אומר לנו ששערות רישא, שזה ראש, זה דומה לראש של המדרגה בעצמה. מה אני עושה ראש המדרגה בעצמה? ג' ב'. ע"ב. ומה שיצא ממנו למטה, היינו עולם הנקודים. היות שהוא רוצה לדייק שיש שם ב' דהתלבשות, שנקרא ס"ג, על כן הוא מכנה אותו ס"ג הכולל, כולל נקרא מיעוט. לא שזה ס"ג אמיתי. פנימיות ס"ג, רק הוא יצא על ס"ג, על ב' דהתלבשות. ואיפה הוא מתחיל? רק ממקום הזיווג ולמטה.

אבל אומרים, לא שהוא יכול שם להלביש, היות ששם עדיין מקום של צמצום א', לא ניכר בכלל, הכול נבלע בעקודים. אלא שיורד למטה מטבור, אז ניכר דרגתו שהוא בא משם. ועל זה מה אתה שואל?

ע"ב הכולל, זה נקרא, כולל נקרא כמו גרעין שכולל אילן, זה מיעוט. שהיות שזה לא היה ע"ב, זה זיווג הייתה על ב' א'. רק שאני אומר זה ראש, לא ניכר שום הגבלות, אז אני לומד אותו כ… הוא כמו ס"ג בעצם.

וכמו בס"ג, בעצם יש לו ג' דהתלבשות נקרא ע"ב, אני מחדא מכנה אותו על שם בחינה עליונה. אבל תדע, ע"ב הכולל זה לא ס"ג אמיתי. זה כבר יצא על ב' דהתלבשות וא' דעביות. ומיהו ס"ג הכולל? עולם הנקודים, שיש לו ב' דהתלבשות וא' דעביות. איפה ניכרת דרגה זאת? למטה ממקום הזיווג.

עכשיו, היינו אומרים שהוא לא מלביש את המקום הזה, הוא רק, הוא מקבל אורות של מקום הזה, של אח"פ דדיקנא. אלא הם מתפשטים למטה מטבור. מדוע? על איזה רשימות נעשה הזיווג בראש דס"ג? על רשימות דנקודות דס"ג. איפה הם היו? למטה מטבור. לכן הם צריכים לרדת למקומם מאיפה שבאים. רק אנו לומדים דבר חדש, היות שגם הראש הראשון, שנתגלה למטה נקרא גם כן ראש הא', לכן הוא גם כן אותו מצומצם, הוא נחשב עוד לבחינת עקודים. נקודה.

אנו צריכים לזכור כלל. נכון, הזיווג שהייתה בראש דס"ג בעליון, שתיוולד ב' א', והוא נולד, כשבא לתחתון, התחתון בעצמו צריך לעשות זיווג דהכאה, שממנו למעלה יצא ראש. כמו שלמדנו, פרצוף ע"ב, נכון שהיה זיווג בראש דגלגלתא על ג' דעביות, וירד למטה. שירד למטה, לומדים שג' דעביות שירד למטה בחזה דגלגלתא, הוא נעשה פה. פירוש הדבר, הוא בעצמו צריך לעשות זיווג דהכאה, שממנו למעלה יוצא ראש, ומלמטה יוצא גוף.

נמצא, שיש לנו חוץ מזה שלומדים ראש הא' שערות רישא, אנו צריכים ללמוד שערות, אנחנו צריכים ללמוד ראש הא' בתחתון בעצמו, מה שהוא עושה. וזה נקרא ראש א', ישסו"ת. לכן אומרים שגם בו נבחן כמו שהוא ע"ב, שהוא היינו שאין לו צמצום ב'. הוא עומד מטבור למעלה.

אז צריכים להתחיל שצ"ו, אות ו' למעלה. שצ"ו אות ו) והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ. מה השאלה כאן? את מי קורא, והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ?

פעם למדנו שיש הוי"ה פנימאה בא"ק, שמי' שלו יצא ע"ב, ומה' ראשונה יצא ס"ג, ומו' שלו, נקרא מ"ה, יצא עולם הנקודים. ומה' אחרונה שלו, יצא עולם אצילות. נמצא, מי הוציא? הוי"ה פנימ… פנימאה הוציא מה שיש בפנימיות חיצוניותם לחוץ.

ואיך היה יציאה לחוץ? למדנו שכל פעם ירד מדרגה יותר קטנה הייתה מסיבת הזדככות המסך. ד', ג', ב', א' עם עביות דשורש. אז צריכים לומר שלא צריך להוציא מ"ה ב"ן. צריכים לפרש כאן, והנה רצה להוציא גם מן המ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, היינו איזה מ"ה ב"ן הפנימיים? ו' ה' שיש בו והוציא אותם לחוץ. זה הכי קל ללמוד.

אז הוא אומר, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים. כאן כבר מעורב. היינו, אנו לומדים שסדר הזדככות המסך מתחיל, מגלגלתא נעשה אחר כך ד' ג' בע"ב, וג' ב' בס"ג, וב' א' צריך להיות בנקודים. עליון כולל התחתון מ"ה ב"ן, כמו שהוא אומר, ס"ג נקרא אח"פ. כמו כן מדברים מנקודים, גם מכנה מ"ה ב"ן.

עכשיו יש כאן עוד עניין, שחוץ לפי הסדר שהולך, היה צריך להוציא ב' א' מס"ג, שהוא ג' ב'. היה כאן עוד עניין, היות שהיה לפני זה, מתי? בזמן שנקודות דס"ג התפשטו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו שם, ונתלבשו בזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. לכן ס"ג, בזמן שהיה צריך לצאת ולהוציא ב' דהתלבשות א' דעביות, העלה את הרשימות מד' ג' גם כן. זה שרוצה כאן לומר. ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, גם כן.

ואז אלו מ"ה וב"ן, היינו ד' ג' שהיא, אה, בזו"ן דא"ק, הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג. מה זה טעמים דס"ג? שהם מדרגה, שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. הם לא התפשטו למטה והם לא נתערבו שם.