שיעור 07.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 166, פתיחה לחכמת הקבלה, אות י"ט

קריין: אנחנו נקרא בספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 166, את ה"פתיחה לחכמת הקבלה". אנחנו נמשיך מאות י"ט.

כן, נמשיך בינתיים.

אות י"ט

"כי הגם שביארנו שג' בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחי"ד לבדה נחשבת לכלי, כנ"ל באות ה'. עכ"ז מתוך שג' בחינות הראשונות הן סבות וגורמות להשלמת הבחי"ד, באופן שהבחי"ד אחר שנשלמה נתרשמו בה ד' שעורים במדת הקבלה שבה, החל מבחי"א שהוא שיעור היותר קלוש שבה ממדת הקבלה, ואח"כ בחי"ב שהיא משהו עב ביותר מבחי"א במדת הקבלה שבה, ואח"כ בחי"ג העבה יותר מבחי"ב במדת הקבלה שבה, ולבסוף בחי"ד שהיא בחינתה עצמה העבה יותר מכולם, שמדת הקבלה שלה מושלמת בכל תוכנה. גם יש להבחין בה עוד, אשר גם השורש של הד' בחינות כלול בה, שהוא הזך מכולם. ואלו הן ה' בחינות הקבלה הכלולות בבחי"ד, ונק' ג"כ בשמות הע"ס כח"ב תו"מ הכלולות בבחי"ד, כי הד' בחינות הם חו"ב תו"מ כנ"ל באות ה'. והשורש נקרא כתר."

נעשה קצת סדר (ראו שרטוט מס' 1). יש לנו אור שמתפשט מלמעלה, האור הזה הוא כולו השפעה, נתינה, זו בחינת אפס, שורש, ואחר כך האור הזה בורא רצון, זה נקרא בחינה א', וממלא את הרצון הזה. הרצון הזה שבא מהאור הוא מקבל את תכונות האור ואז הוא הופך להיות בחינה ב', בבחינה ב' הוא רוצה לתת, להשפיע כמו האור לכן הכלי שבבחינה ב' הוא הפוך מבחינה א'.

אחר כך כשהוא רוצה להיות כמו הבורא, איך הוא יכול להיות כמו הבורא? הוא מוליד מעצמו רצון לקבל שיקבל את האור, זה נקרא בחינה ג'. בבחינה ג' יש רצון להשפיע, לתת, מבחינה ב', ולכן הוא מוכן לקבל קצת כמה שיכול. ואחריה באה בחינה ד' שהרצון לקבל שלה הוא גדול מאוד, והוא רוצה לקבל את כל האור שמגיע מהבורא. בעצמו רוצה לקבל. אלו הד' בחינות דאור ישר. למה דאור ישר? כי האור שמגיע מלמעלה הוא נקרא אור ישר.

שרטוט מס' 1

אחרי שזה קורה ובחינה ד' רוצה רק לקבל את כל האור, היא עושה צמצום על עצמה, לא רוצה לקבל כלום ואז מתרוקנת מהאור. זאת אומרת, בחינה ד' היא עושה צמצום, היא מוציאה מעצמה את כל האור (ראו שרטוט מס' 2).

ואז היא חושבת מה היא יכולה לעשות, אני רוצה להיות כמו הבורא כי האור מילא אותי והאור נתן לי כאלו רצונות, אני רוצה להשפיע, אני רוצה להיות כמו הבורא, איך אני עושה את זה? אני עושה צמצום, קודם כל אני לא כמו הבורא אז אני דוחה את האור. כי אני רצון לקבל, אבל כשאני דוחה את האור, אומרת בחינה ד', אני כבר במשהו דומה לבורא.

עכשיו אני אעשה כך, אחרי צמצום אני אתחיל לקבל את האור העליון אבל עם הכוונה על מנת להשפיע. זאת אומרת, כמה שמגיע אלי אור, אני עושה חשבון כמה אני יכולה לעשות, לקבל אותו כדי להשפיע לבעל הבית. זאת אומרת, יש לי כאן איזה מין חשבון מאוד מאוד מיוחד, כמה לקבל לפי כמה שאני מסוגלת להשפיע.

וזה נקרא כלי רוחני שהוא יודע איך לקבל בעל מנת להשפיע, ואת כל הצורות של הכלי הזה בלקבל על מנת להשפיע אנחנו רואים בעולמות עליונים, כך עובד כלי רוחני. אין בזה שום דבר חוץ מזה. עד שמגיע לכך שהוא נמצא במצב שלא יכול לקבל שום דבר ואז נשאר ריק.

ומה שקורה לו אחר כך, הוא נשבר לחלקים ועובר תיקון על ידי הקבוצה, על ידי חיבור, יש כאן שבירה וחיבור, ומהחיבור הוא מגיע בחזרה לאותו המצב של האין סוף, של הבורא. זה התהליך.

אני אקרא שוב אות י"ט. קודם כל, על מה שציירנו עכשיו חוץ מהחלק האחרון (מסומן באדום), יש שאלות?

שרטוט מס' 2

שאלה: כשהכלי כבר בדק את עצמו על קבלה טוטאלית בא' והשפעה טוטאלית בב', למה הוא לא יכול להחליט ללכת לד' ישר, מה זה הג' הזה באמצע?

הוא צריך לשלב את שניהם. מה יש לו בב'? בב' הוא רוצה כולו להשפיע, אבל מה יש לו להשפיע אם הוא לא מקבל? בעל הבית רוצה שהוא יקבל אז הוא עושה פעולה כזאת שהוא מקבל כדי להשפיע, אבל הכלי שלו עדיין גם מחולק לשניים, חלק מבחינה א' וחלק מבחינה ב', ואז בחינה ג' כך היא מתחלקת ועדיין הוא לא יכול ב-100% לקבל בעל מנת להשפיע לכן נקרא זעיר אנפין, פנים קטנות.

ורק אחרי שעובר את כל הפעולות הוא מגיע למצב שתהיה לו בחינה ד' שכולה רצון לקבל בדיוק על כל האור שבבחינה אפס, בחינת שורש ואז בחינה ד' יכולה לקבל את כל האור שמגיע אליה מאין סוף וגם על מנת להשפיע. זאת אומרת, יש כאן גם כוונה וגם קבלה, הכול נמצא בבחינה ד', אבל זה אחרי שהיא עוברת כל מיני תיקונים.

שאלה: בכל זאת לא ברור מה מברר הכלי בבחינה ג'? מה הבירור העקרוני שלו שהוא שונה מאחרים?

בסופו של דבר בחינה ג' רואה שהיא לא עושה את כל מה שצריך להיות. היא מקבלת על מנת להשפיע, זה בעיקר אור החסדים, לאור החכמה היא לא מגיעה, אין לה מספיק עביות, ואז היא לא מבצעת את התפקיד.

תלמיד: פשוט הוא כבר בדק את החכמה וגם את החסדים לפני זה בא' וב'.

אני לא יכול להיכנס לזה יותר. חכה, לאט לאט. אתה לא יכול עכשיו לקחת את כל השיעור אליך, אני מבין אותך אבל זהו.

שאלה: בעל הסולם אומר, הגם שביארנו שתי בחינות הראשונות אינן נחשבות עוד לבחינת כלי, אלא רק הבחינה ד' לבדה נחשבת לכלי, מה מיוחד בבחינה ד' חוץ ממה שאמרת לנו?

בחינה ד' זה הכלי האמיתי לקבלת האור העליון כי היא מקבלת את האור הזה ונהנית מזה שהאור העליון ממלא אותה. רק היא מגלה שחוץ מזה שהיא נהנית מהאור העליון והיא נמצאת ממש בתענוג הכי גדול שיכול להיות כביכול, היא מגלה בזה גם הרגשת בושה עצומה שהיא הפוכה מבעל הבית. להרגשת ההפכיות מבעל הבית אנחנו קוראים בושה. ואז היא עושה צמצום, היא לא יכולה לסבול את זה.

תלמיד: א', ב', ג' ד' זה בעצם יחידה אחת? למה מפרידים אותה?

זו לא יחידה אחת, אלה שלבי התפתחות הכלי עד בחינה ד' שזה כלי שלם שהוא רוצה רק לקבל. שום דבר לא לעשות. אחרי כל מה שיש לו, שהוא ראה בבחינה ב' מה אפשר להשפיע ואז בבחינה ג' זו השוואה בין לקבל ולהשפיע, הוא מחליט שהוא רוצה לקבל בלבד ולכן בחינה ד' היא גמר תיקון הכלי. תיקון הכוונה היא שרוצה לקבל בלבד.

תלמיד: בבחינה ד' יש כוונה?

כוונה לקבל וליהנות.

תלמיד: רק בבחינה ד'?

לא, כוונות במקצת יש בכל חלק וחלק אבל בחינה ד' היא ממש רוצה לקבל וליהנות כי יש לפניה את כל הבחינות הקודמות שהן מביאות לה את הנתונים הללו.

שאלה: בחינה ד' זה גמר תיקון?

לא, גמר תיקון יהיה בבחינה ד' אחרי שהיא תתקן את עצמה במלואה, שגם תקבל הכול וגם תשפיע בכול.

שאלה: ארבע בחינות הן צורות השפעה או צורות קבלה?

ארבע הבחינות האלה זה עדיין לא צורות קבלה ולא צורות השפעה. זה ארבע בחינות, אבחנות בלבד, ואחר כך אנחנו נלמד מה יוצא מהן. זה עדיין האור העליון עושה את העבודה שלו בתוך הרצון שברא יש מאין. בבחינת שורש יש נקודה אחת (ראו שרטוט מס' 3), זה הנברא העתידי. ואז האור העליון בונה מהנקודה הזאת את הכלי, רצון לקבל וממלא אותו. ועל ידי האור העליון הכלי הזה הופך להיות לרצון להשפיע. ואז בתוך הרצון להשפיע הוא מרגיש באור העליון מילוי חדש, "אור החסדים" מה שנקרא וכן הלאה.

שרטוט מס' 3

שאלה: אם אלה לא פעולות של קבלה והשפעה, מה קובע את כיוון החץ אם כך?

החץ הוא הרצון של הכלי, הכלי רוצה להשפיע בבחינה ב', ולכן החץ הוא הפוך. הכלי רוצה לקבל בבחינה א', אז החץ הוא בפנים, בתוך הכלי.

תלמיד: מה קובע את הכיוון של החץ?

זה נקבע מלמעלה. האור העליון רוצה להשפיע, אז הוא בורא רצון לקבל וממלא אותו. זה לפי היחס בין האור העליון שמשפיע והנקודה, נקודת הרצון. מנקודת הרצון הוא בונה רצון גדול וממלא אותו בתענוג של האור, של עצמו. מתוך זה שמילא אותו בתענוג של עצמו אז הכלי, הרצון הזה מקבל שינוי. זו ההוכחה בשבילנו שאם האור העליון ממלא את הרצון לקבל, הרצון לקבל הופך להיות רצון להשפיע. אם הוא הופך לרצון להשפיע אז האור העליון אצלו זה כבר אור החסדים, רוצה להשפיע. זה ההבדל בין א' לב'.

שאלה: מהו החישוב שעלינו לבצע במקום שציירת את הסימן שאלה בכלי השישי?

זו שאלה, כמה הוא יכול לקבל כדי להשפיע, כמה אפשר לקבל כדי להשפיע? זה סימן השאלה שבתוך הכלי. אנחנו עוד נדבר על זה, זה לא לעכשיו.

שאלה: למה כתוב שבבחינה ב' יש רצון לקבל עבה יותר מבחינה א'? הרי בחינה ב' יש רצון להשפיע בלבד.

שאלה טובה. בגלל שיש בבחינה ב' רצון לקבל יותר מאשר בבחינה א', לכן היא מרגישה שהיא רוצה להשפיע. בחינה א' בעצם לא מרגישה כלום, בחינה א' מרגישה שהאור העליון בנה אותה, ברא אותה בצורה כזאת. בחינה א' היא כמו תינוק שנולד, עדיין אין בו כלום מעצמו, אבל בחינה ב' כבר מגיבה, כבר יש לה משהו משלה.

שאלה: נתת הסבר יפהפה לגבי העבודה שלנו באמצעות המשל של הנמלים, שכל אחד מביא את הכח שלו כדי להשפיע לכולם. האם אפשר להשתמש באלגוריה הזאת בעבודה שלנו כנמלים כדי להסביר את האופן שבו העבודה שלנו בעשירייה עוברת את ארבעת השלבים שבשרטוט כדי להגיע לבחינה ד'?

לא. אין דבר כזה אצל אף אחד. אם אתם רוצים תנסו לכתוב את זה, ואני אבדוק, אולי יהיה משהו. אני לא הולך על הנמלים האלו. הן רק כדוגמה קטנה, במשהו, כדי להראות את צורת העבודה שלנו, שכל אחד ואחד מוסיף לכלי הכללי וכך מגיעים לתיקון.

שאלה: למה רק הפעולה של בחינה ב', נקראת "הולדה"?

מפני שהיא מולידה את בחינה ג', כי לא היתה כזאת בכלל. יש רצון לקבל בבחינה א', רצון להשפיע בבחינה ב', שני הרצונות האלה באים מלמעלה. רצון להשפיע מהבורא, ורצון לקבל מהנברא. וכאן בחינה ג', עושה פעולה מיוחדת, היא נולדת מבחינה ב' והיא כולה נמצאת בחיבור מיוחד בין בחינה א' ובחינה ב'. יש ביניהן חיבור כזה מיוחד. יש בה אור החסדים (ראו שרטוט מס' 4) ואור החכמה. ואז יוצא לנו אור חסדים בהארת חכמה. זה דבר שלא היה קודם.

זאת אומרת בחינה ג' היא כבר בחינה מאוד מיוחדת, יש כאן בורא ויש כאן נברא, תכונות הבורא, ותכונות הנברא יחד. יחד בכלי אחד, ברצון אחד. ולכן זו בחינה מאוד מיוחדת, אחר כך היא נקראת אצלנו הקב"ה וכן האלה. זה משהו שנותן לנו התפתחות של כל התהליך, כי בכלי אחד יש שתי תכונות, שני תכונות מנוגדות.

שרטוט מס' 4

שאלה: אם בחינה ד' מבינה שכדי לקבל את האור עליה לקבל את האור עם הכוונה נכונה, אז היא עושה את העבודה נכון?

לא, כאן עדיין אין לנו כוונות, עדיין אין לנו כוונות. יש כאן רק החלטה ברצון לקבל מה הוא רוצה לבצע. כי האור משפיע לו מצד אחד והרצון לקבל שמתעורר בו מהצד השני. יש כאן שני כוחות שפועלים מכל בחינה ובחינה וכתוצאה משני הכוחות, באה בחינה חדשה.

שאלה: בחינה ד' מתעוררת כבחינה פאסיבית ומקבלת תענוגים. אז מאיפה לה היכולת לזהות הפכיות ולהתבייש שזה לא בדיוק מובן אצלנו כתענוג או להתענג?

עוד לא דיברנו על בושה ותענוג, על כלום. למה אתה קופץ? דיברנו שבחינה ד' מקבלת. זהו. עוד לא ציירתי שהיא לא רוצה לקבל. חכה.

זה טוב שאתה יודע, ולא טוב שאתה לא הולך אתנו יחד.

שאלה: מה ההבדל בין בחינה א' לבחינה ד'? בחינה א' היא רוצה ליהנות?

אם אפשר כך להגיד.

תלמיד: אז מה ההבדל בעצם בין בחינה א' לבחינה ד'? חוץ מהעניין שזה נעשה אחרי בירור, הקבלה בד'. מה ההבדל בין הבחינות האלה?

ההבדל הוא שבחינה א' מקבלת. היא קבלה את הרצון לקבל שלה ואת המילוי שלה מלמעלה, בצורה הכרחית. ולכן אין בה משהו משלה. ככה זה. בנו אותה בצורה כזאת. מה שאינו כן, בחינה ד', אין לה שום דבר שמגיע מהבורא, אלא עד שזה עובר דרך כל הבחינות, יוצא שמה שיש בבחינה ד', זה מה שהיא רוצה שיהיה לה. זה ההבדל בין בחינה א' ובחינה ד'.

תלמיד: אז בבחינה ג' צוין שיש גם אור חסדים וגם אור חכמה.

כן.

תלמיד: בבחינה א' אין את שניהם. אני מבין שיש רק אור חכמה.

רק אור חכמה.

תלמיד: ובבחינה ד'?

רק אור חכמה. אנחנו עוד נלמד על זה, אם אתם רוצים מחר נקדיש את כל השיעור ל"פתיחה לחכמת הקבלה". נעבור על כל הבחינות וניכנס יותר פנימה. אני מוכן. כל הבעיה היא שכולם ירצו וילמדו יחד.

שאלה: באור אין שום בחינות. וכאשר הוא ברא את הרצון זאת הייתה רק נקודה שחורה. אבל הרי האור פועל עליה בגל אחד, ולרצון יש תגובה אחת.

לא, זה לא כך. האור משפיע על הרצון ובזה הוא בונה את הרצון. הוא משפיע על הרצון שבנה, ומוציא ממנו את שלב ב'. משפיע על שלב ב', ומוליד ממנו בחינה ג'. הוא לא יכול לעשות מה שבא לו מהרצון. הרצון נבנה על ידי השפעת האור בהדרגה.

תלמיד: איפה מתוכנת אותו המכניזם, איך הרצון יגיב למנה הבאה של האור? זה כאילו שהאדם לוחץ על איזה כפתור במחשב, וכל פעם משתנה התגובה, אבל למה?

יש כאן (ראו שרטוט מס' 5) אור שמשפיע על הרצון. אור ורצון, שניהם הפוכים זה לזה. נגיד זה פלוס וזה מינוס. ככה זה נברא. עכשיו, מה קורה כשהם משפיעים זה על זה? אז יוצאת לך בחינה א', כי הרצון מתחיל להיות גדול עד כדי כך שהוא רוצה לקבל את כל האור בתוכו. אבל הוא עושה את זה מתוך שכך הוא בנוי. כי זה הטבע של הרצון. כמה שהאור כאן (ראו שרטוט מס' 5) למעלה, כאן למטה יהיה רצון, והאור יכול להיכנס ולמלאות את הרצון. לפי התכונות, לפי הכוחות, לפי הגודל, לפי הכול.

שרטוט מס' 5

תלמיד: הכול מובן. אז האור מאיר. באור אין שום שינויים. הוא פשוט מאיר וזהו. למה פתאום, איפה זה מתוכנן שברגע מסוים פתאום הרצון הופך ממקבל, למה פתאום יש לו תגובה חדשה?

על ידי השפעת האור. על ידי השפעת האור הכלי, הרצון מתהפך. מתחיל לראות את עצמו שהוא הפוך. שהוא לא טוב כלפי האור, ולכן הוא רוצה לשנות את עצמו. אנחנו רואים את זה גם בעולם שלנו. מי שמשפיע שולט על מי שמקבל, ומוסר לו את התכונות שלו. האור מוסר לרצון לקבל את תכונות שלו, כי הוא הגבוה, הוא המשפיע.

אנחנו נעבור על זה בקפדנות. צריכים להכין את כל החומר, גם את מה שלמדנו קודם. עברנו על ארבעת השלבים האלו בצורה מאוד יסודית וצריכים להוציא את זה מהארכיון.

(סוף השיעור)