בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
20.11.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*תפיסת המציאות*
אנחנו צריכים להבין שתפיסת המציאות מתחלקת לנגלה ולנסתר, ומה שנגלה לנו בחושים שאיתם אנחנו נולדים, שבהם אנחנו מתפתחים, זה הרצון לקבל הקטן, שאפילו הוא לא מספיק. במשך החיים אנחנו נמצאים בהתפתחות שלנו, כלומר הרצון לקבל גדל בצורה טבעית, וגם בזה יש עוד מספר דרגות ואפשרויות להגדיל אותו. אבל *ברור שלפי גודל הרצון לקבל, כך אנחנו תופסים את המציאות. כאן דווקא הרצון לקבל שלנו הוא טוב, זה הבדל בין דומם, צומח, חי ובני אדם. ככל שהרצון לקבל של כל דרגה מ-4 דרגות האלו יותר גדול, כך הנברא שנמצא בו מקבל, מרגיש ומבין את המציאות שבה הוא חי ומגיע להתפתחות שנקרא אדם או מדבר*. הוא מתחיל להרגיש שהוא נמצא מול משהו שכבר לא תופס בכלים שלו, בכלי הרגשה שלו..
נקרא על תפיסת המציאות הרוחנית ונבין מה הקשר בין התפיסה הגשמית לתפיסה הרוחנית. איך אנחנו יכולים לפתח את התפיסה שלנו, כי באמת זה הדחף הראשון שאנחנו מקבלים וזו הסיבה שמביאה אותנו לחכמת הקבלה בזמננו, כי הרצון לקבל מתפתח ודורש מאיתנו להרגיש, להבין, לגלות את העולם שבו אנו חיים. ישנן תקופות שבהן אנחנו מפתחים את הכלים לתפיסת המציאות, וישנן תקופות שאנחנו יותר נמשכים לגלות את המציאות בתוכנו..
*אני
רוצה
שאתם
היום,
דווקא
בשיעור
הזה
על
תפיסת
המציאות,
יותר
תעשו
סדנאות,
כי
זה
מאוד
חשוב.
ככל
שאנחנו
מתחברים
ומדברים
בינינו,
אנחנו
מעבירים
את
השכל
ורגש
מאחד
לשני,
ודווקא
ע"י
זה
אנחנו
בונים
את
הכלי
הנכון
להרחבת
תפיסת
המציאות*.
הכל כלול באדם, הכל ניתן לאדם, הכל רק בשביל האדם. המציאות שבה אנחנו נמצאים, כולה כולה מכוונת, מסודרת כך כדי לפתח אותנו למצב שאנחנו יכולים להבין, להרגיש את המציאות כולה, וכך להתקדם.
ש: איזה תפקיד משחקים כאן החברים, שהם כביכול מבחוץ?
ר:
*אדם
נקרא
עשירייה
ולא
אדם
אחד
כמו
שאנחנו
אומרים
בעולם
הזה.
אדם
אחד
לא
מסוגל
להשיג
שום
דבר,
אלא
אך
ורק
כשהוא
למעלה
מהאגו
שלו,
למעלה
מהרצון
שלו
משתדל
להתחבר
לאחרים
ויחד
עם
זה
מגלה
שהוא
לא
מסוגל
לזה.
הבורא
עושה
כך,
הכין
את
זה
בכוונה
כדי
שנצטרך
אותו.
לפי
הנחיצות
שלנו,
הבורא
מסדר
את
העשירייה
בצורה
כזאת
שמבקשים
ממנו,
דורשים
ממנו
שיחבר
הקשר
בינינו
לכלי
שלם*..
דרגת
החי
שהולכת
להתחבר
עם
האחרים,
נקראת
אדם,
כלומר
לא
כל
אחד
מאיתנו,
אלא
רק
אנחנו
כולנו
יחד,
מהקבוצה
והלאה..
גם
התנגדות
בינינו
וגם
התחברות
בינינו
יחד,
זה
נקרא
עוצמת
הכלי
שאנחנו
מכינים
לתפיסת
הבורא.
בפער
בין
השני
החלקים
האלו,
עביות
וזיכוך,
אנחנו
מתחילים
להבין
ולהרגיש
את
הבורא.
אלהה
*שני
תנאים,
עביות
וזכות
והמתח
ביניהם,
הניגוד
שביניהם.
אותו
אנחנו
צריכים
כדי
לגלות
את
הבורא.
כל
הדרגות,
מאפס
ועד
מאה
עשרים
מדרגות,
אנחנו
מגלים
אך
ורק
ככל
שאנחנו
פועלים
להגדיל
את
העביות,
היינו
את
הניגוד
בין
החיבור
ופירוד.
בפער
ביניהם
אנחנו
מודדים
את
הכלי
שלנו
לתפיסה
הרוחנית,
לבניית
הבורא*.
כמו
שכתוב,
אתם
עשיתם
אותי.
אנחנו
מציירים
את
הבורא
דווקא
בין
2
הניגודים
הללו.
ש: יש עולמות עליונים שזה רצון להשפיע ועולמות תחתונים שזה רצון לקבל. יש כאן התנגשות?
ר:
מחוצה
לאדם
אין
שום
התנגשות.
יש
עולמות
כאלה
ויש
עולמות
כאלה,
ויש
ביניהם
התנגשות,
זה
הכל
קורה
בתוכנו.
מחוצה
לנו
אין
שום
דבר,
הכל
נמצא
בתוך
הרצון
לקבל
שלנו.
במידה
שהרצון
לקבל
שלך
מתפתח,
אתה
מתחיל
לגלות
שאתה
חי
באיזושהי
מציאות
נרחבת
יותר,
מורחבת
יותר.
היא
כאילו
מתפתחת,
מתגלה.
אבל
זה
לא
שמתגלה
משהו
חדש,
אלא
מבפנים
אתה
מתחיל
לגלות
מציאות
בצורה
יותר
רחבה.
המציאות
החדשה
חוץ
ממה
שאנחנו
תופסים
ברצון
לקבל
שנולדנו
והתפתחנו,
היא
נקראת
מציאות
עליונה,
עולם
העליון.
כך
אנחנו
מגלים
עוד
משהו,
אבל
זה
בתנאי
שאנחנו
יכולים
לפתח
את
הרצון
החיצון
הזה.
אנחנו
צריכים
ע"י
כוח
העליון
לגרום
להתפתחות
של
חוש,
כאילו
חוש
הנוסף,
חוש
השישי
שקוראים
אותו
לפעמים,
כן,
זה
תכונת
השפעה..
לפתח
אותו,
להקים
אותו,
אפשר
רק
ע"י
יציאה
מהרצון
לקבל
שלנו,
וזה
קורה
ע"י
חיבור
עם
הזולת.
ש: מה זה אומר שכל העולמות כלולים כולם באדם?
ר: אין חוץ מהמערכת שלנו של הרצון לקבל, שום דבר. יש אור העליון, הבורא שממלא את כל המציאות. המציאות הזאת היא רק הבורא, רק כוח השפעה, ואנחנו, בתוך כוח השפעה, נמצאים כרצון לקבל שהכוח השפעה ברא. כל העבודה שלנו היא שנחבר בצורה מסוימת, מיוחדת, את הכוח הקבלה עם כוח השפעה ונתחיל ע"י שינויים בכוח הקבלה, ניתן לנו לחקור את כוח השפעה, להתקרב אליו, להתחבר אליו וכן הלאה. *זו העבודה שלנו, זה מה שנמצא לפנינו, ההזדמנות הזאת ע"י שינויים בכוח הקבלה, להכיר את הכוח השפעה שזה הבורא*.
הדרגה העליונה שבכל מקום כוללת בתוכה גם חלק מהדרגה שמעליה. מאיפה זה מגיע? מתוך זה שמלכתחילה הבורא ברא את כל המציאות, מדרגה העליונה משלו, מהאור והאור שמשתלשל ויורד ובנה את כל הכלים. הוא בנה אותם, ברא אותם בצורה כזאת שכל הכלים מקושרים יחד כסולם. כשישנה ירידה של כל המדרגות, למשל גלגלתא ע"ב ס"ג וכן הלאה, אז אם בגלגלתא יש לנו ד'/ד' אז רשימות 4/4, אז בע"ב יש לנו ד'/ג' 4/3 וכן הלאה. כלומר במדרגה יותר תחתונה ישנה תכונה שלה, למשל בע"ב יש דרגה ג' שזה ע"ב, אבל יש לו גם רשימו מדרגה ד' מגלגלתא. לכן בהתפתחות מלמטה למעלה, מהעולם הזה לעולם אין סוף, ישנה בכל מדרגה ומדרגה גם *רשימות דהתלבשות*. ורשימו דהתלבשות עוזרת לכל מדרגה להתקשר ולעלות לדרגה שמעליה.
ש: מדוע התופעה הזאת שאנחנו מגלים עומדת כקיר בינינו?
ר: כדי שאנחנו נתעלה מעליהם, נתגבר עליהם, כדי שנאחד אותם וניקח אותם בחשבון. דווקא ע"י זה שהם מנוגדים לתפיסת המציאות הנכונה, לגילוי הבורא, דווקא כשאנחנו מתעלים מעליהם ומהם בונים את חלקי תפיסת המציאות, אז אנחנו מגלים את המציאות. בצורה כזאת, משלילה לחיוב. כל תפיסה ותפיסה, בהרגשה, בהבנה, כוללת בתוכה 2 חלקים, חלק שלילי וחלק חיובי שמתחברים ביניהם. דווקא בתפר בחיבור שביניהם אנחנו מתחילים להשיג את השלמות. השגת השלמות בכל המדרגות מלמטה למעלה, זו העבודה שלנו.
זה
נקרא
דרגת
חי.
אנחנו
בונים
בתים
כמו
שבונים
גם
הרבה
חיות
ויצורים,
אנחנו
עושים
הרבה
דברים,
משתמשים
בהם
בכל
מיני
צורות
כאלו,
זה
לא
נקרא
שאנחנו
מיוחדים
מהם.
יותר
מפותחים
נכון,
אבל
לא
שמפותחים
בצורה
מהותית,
לא.
*אנחנו
כמו
חיות,
ורואים
את
זה
מיום
ליום
יותר
ויותר
כמה
אנחנו
אפילו
מוכנים
להסתפק
בדרגת
חי.
מה
שאין
כן,
דרגת
המדבר,
זה
נקרא
דרגת
אדם,
אדם
ממילה
דומה
לבורא,
לכן
יש
לנו
כאן
עבודה
גדולה
להידמות
לבורא.
במידה
שאנחנו
יכולים
להידמות
לו,
בהתאם
אנחנו
יכולים
להבין
מה
זה
נקרא
להיות
בדרגת
המדבר,
איך
אנחנו
יכולים
להגיע
למצב
יותר
עליון
מדרגת
חי*.
ש: היום התפיסה באנושות שהעולם הפך לכפר גלובלי. זה מקרב לראיה רוחנית?
ר: אני לא חשוב שזה מקרב לראיה רוחנית. כמו שאנחנו עכשיו לומדים, כל המציאות הזאת נמצאת בנו בלבד. אנחנו רואים את הפנימיות שבתוכנו ככל שאנחנו בפנים מאוד מאוד גדולים ומורכבים בתוך רצון לקבל שלנו, לא יותר מזה. האמת, שכמה שנשתדל לגלות את היקום, נגלה כמה שהוא ריק, שאין לו שום תוכן פנימי גבוה, אין.
ש: האם קיים כזה דבר כמו רשימה של העשירייה?
ר: ודאי שכן. *כשאנחנו מתחברים, אנחנו הופכים להיות לגוף אחד, זה נקרא כאיש אחד בלב אחד. אז יש לנו רשימות, מדרגות, הכל נעשה כבר בשיתוף הדרגתי בינינו, וכך נתקדם. ודאי שעשירייה הופכת להיות כמושג אחד*.
ש: דרגות שונות של ביטול בעשירייה זה דרגות שונות של הרשימו?
ר: כן ודאי. *כך תתגלה עלינו כבר השגחה אחרת של הבורא, לא כלפי כל אחד ואחד מאיתנו, אלא כלפי העשירייה. במידה שנתחבר יחד ויהיה לנו רצון, מסך, אור חוזר, כל מיני פעולות כאלה שנרצה לבצע יחד, נתחיל בזה לגלות את הבורא שנמצא לפנינו*.
ש: איך אפשר לפתח חיסרון להגיע לתפיסה שלמה יותר?
ר: *דווקא כשאני מגלה לחבר שאני זקוק לו, שאני נמצא בחסרון הלא מתוקן, ובלעדיו אני לא יכול לתקן אפילו חיסרון שלי שיהיה מקושר ומכוון לבורא בצורה נכונה. כך אני אפילו מעורר את החבר. אני מראה לו: "תראה מה שקורה לי. אני בלעדיך לא יכול לתקן את עצמי. נו, אז בחייך, איפה אתה תעזור לי*"?
ש: עדיף ללחוץ על אחרים בצורה שקטה ולתת דוגמה או ממש ללחוץ עליהם, לדרוש מהם?
ר: גם וגם. לא יכול להגיד איך, אבל ודאי שלדרוש וללחוץ אנחנו צריכים מתוך האהבה ולא מתוך דרישה בכוח.
*אני
מקבל
כאלו
מכתבים,
טענות
שמתגלה
השנאה
יותר
ויותר.
יש
גל
שאח"כ
קצת
נעלם
ושוב
מתגלה
השנאה.
ואנחנו
לומדים
שכך
זה
צריך
להיות.
בכל
זאת
כשזה
מגיע,
האדם
נדהם:
איך
יכול
להיות
שאני
כל
כך
הרבה
לומד,
עושה
את
הכל
ואח"כ
מתגלה
השנאה*?
*אנחנו
לא
מבינים
שהתגלות
השנאה
זה
התגלות
קו
השמאל
באותו
הסולם
שאנחנו
חייבים
כך
לעלות.
על
כל
פשעים
תכסה
אהבה,
כך
אני
עולה,
ועל
זה
שוכחים,
כי
זה
לומדים
בשכל.
כשזה
מגיע
לרגש,
האדם
מאבד
את
השכל,
לא
זוכר
ולא
שומע
שכך
צריך
להיות.
כל
הגדול
מחברו
יצרו
גדול
ממנו*.
ש:
איך
לקבל
את
התהליך
בשמחה
בצורה
נכונה?
ר:
*ע"י
לימוד,
ע"י
זה
שאפשר
לפנות
לקבוצות
אחרות
ואיש
את
רעהו
יעזורו.
כך
יהיה,
וצריכים
להיות
בקבוצה
אחראים
שמסדרים
את
הדברים.
אנחנו
צריכים
להכין
מראש
את
החומר
שבעל
הסולם
רב"ש
מדברים
על
כאלו
מצבים*.
*יבואו
מצבים
כאלו
שאתה
לא
תמצא
להם
שום
הצדקה,
שום
הצדקה.
אני
אומר
לך,
זה
משהו
שלא
יאומן,
לא
יכול
להיות.
תראו
לאיזה
מצב
אנחנו
מגיעים,
אבל
תלמידי
רבי
שמעון
רצו
להרוג
זה
את
זה.
אתם
מבינים?
להרוג.
אצלנו
אין
דבר
כזה.
שנאה
מתגלה,
קצת,
כן,
אבל
אצלם
זה
בדרגה
גבוהה
שהם
רצו
להרוג
זה
את
זה.
זה
לא
בצחוק,
זה
בהרגשה,
שאדם
איכשהו
מחזיק
את
עצמו
ועובר
את
המצב
הזה.
מושך
מושך
מושך
אור
העליון
דרך
העשירייה,
וכך
מתוך
זה
הוא
מגיע
למצב,
דרך
הלימוד
ומאמץ
לחיבור
בין
החברים,
בעוד
כמה
שעות,
מגיע
לאהבה.
זה
נקרא
על
כל
פשעים
תכסה
אהבה*.
ש: עושים הרבה מאמצים ואין שנאה, ואין בכלל הרגשה מה לעשות?
ר: *סימן שאתם לא עובדים. סימן שאתם לא עובדים. קבוצה שעובדת, מרגישה שנאה, אהבה, שנאה, אהבה. ככל שיותר מהר מתחלפים המצבים ובמידה שהמצבים האלה הם עוברים על כל הקבוצה, יחד כולנו מרגישים שנאה, אהבה, חושך, אור, בהתאם לזה אנחנו יכולים למדוד את קצב התקדמות הרוחנית שלנו*.
ש: אילו פעולות עלינו לעשות כדי לתפוס ולראות את הבורא בחברים?
ר:
אני
מסתכל
עכשיו
על
כל
התמונה
שלנו,
תראו
את
זה,
בדרך
כלל
מראים
לי
את
הפרצוף
שלי.
מה
פרצוף
שלי?
*אתם
צריכים
לראות
את
עצמכם,
כמה
שאתם
הרבה,
גדולים,
עם
שאלות,
מכל
המקומות
שבעולם.
זה
צריך
לראות,
מזה
צריכים
להתפעל,
לרצות
לבלוע
את
זה,
לקבוע
את
זה
ככה
בפנים.
זה
מה
שאנחנו
צריכים
לראות*.
*אם
אנחנו
בצורה
כזאת
נרצה
יותר
ויותר
להרכיב
את
עצמנו
כל
אחד
ואחד,
בטוח
נצליח,
בטוח
נצליח.
מה
שאני
עכשיו
רואה
על
המסך
את
כל
הקבוצות
האלו,
ויש
עוד
הרבה
יותר
מזה,
אם
הייתי
נכלל
מזה,
אז
כבר
הייתי
בדרגת
אצילות
ממש.
אפילו
לא
בדרגת
עשייה
או
יצירה
או
בריאה,
אלא
בדרגת
אצילות,
אם
הייתי
נכלל
עם
זה,
בטוח.
הכל
תלוי
רק
במידת
התכללות.
בואו
נבנה
את
הכלי
הזה.
צריכים
לרצות
שזה
יקרה,
לבקש
מבורא
שיעשה
לנו
את
זה.
הכל
תלוי
בנו,
בכמה
שנדרוש
ממנו*.
ש: איך ההיפוך הזה קורה, מדחיה לאהבה?
ר: תנסו להתחבר, תנסו את זה לעשות. באמת אין לנו ברירה, הכל צריך להיות מאין ברירה, אין דרך אחרת. אין שום אמצעי שיעזור לנו להבין מה התועלת מהחיים שלנו, מה המטרת החיים שלנו, איך אנחנו יכולים אפילו חיים הגשמיים למצוא עליהם תשובות, פתרונות. בכלל, תראו מה שקורה בעולם, תראו מה שהעולם כולו, איך הוא קיים באיזושהי צורה נבזית. *אנחנו חייבים להגיע למצב שאנחנו, אולי תעשו ביניכם קבוצות שחייבות כל יום לעורר קבוצות אחרות, לעורר את הקבוצה הכללית, בני ברוך*.
ש: איך אפשר להחזיק את החיבור במשך היום?
ר:
*אנחנו
צריכים
לחייב
את
כל
החברים
בעשירייה,
שכל
פעם
כל
אחד
ואחד,
חוץ
מזה
שיש
אחראים,
גבאים,
כל
אחד
ואחד
חייב
להזכיר
לאחרים
על
חובת
החיבור.
אחרת
אנחנו
לא
שייכים
להתקדמות,
לא
שייכים
לבורא.
אנחנו,
לפחות
במשהו,
צריכים
בכל
מצב
ומצב,
אפילו
במוח
האחורי,
באחורי
הראש,
להחזיק
בחלק
מן
הלב,
להחזיק
שיש
בינינו
חיבור
ושהחיבור
הזה
נמשך
לבורא*.
*תנסו.
תזהרו,
תראו
כמה
זה
יעזור
לכם.
כמו
אישה
שכל
הזמן
אמא
חושבת
כל
הזמן
על
הילד
שלה
כשהיא
משאירה
אותו
בבית,
כי
זה
שלה.
זה
לא
נקרא
שהיא
מתרחקת
ממנו.
פיזית
הוא
נמצא
אצלה
ממש
תחת
הלב,
ברחם,
היה
ככה
ונשאר
הקשר
הזה,
נשאר.
כך
אנחנו
צריכים
להיות
בקשר
בינינו
עם
הבורא.
כל
אחד
צריך
להרגיש
שיש
לו
כזה
קשר
עם
הקבוצה,
שהקבוצה
זה
לכל
אחד
כמו
מקום
ברחם,
איפה
שיש
קשר
בין
העובר
לאמא*.
ש:
אינפו
מעדכנים
על
נסיעת
רב
לחו"ל
בשבוע
הקרוב
ועל
סדר
הלימוד.....
ר:
*אני
מבקש,
שימו
לב.
דווקא
הזמנים
שאנחנו
לא
נמצאים
בקשר
אולי
כל
כך*,
אני
מתכוון
שאני
אעביר
בכל
זאת
שיעור
כמו
שעכשיו
גם
מהמקום
שאני
אהיה,
אבל
*בכל
זאת
זה
הזמן
שאתם
יכולים
עוד
יותר
לחפש
איך
למלא
את
המקומות
הפנויים
ביניכם,
איך
לייצב
עוד
יותר
נכון
את
עצמכם
לחיבור..
אין
לי
יותר
מה
להגיד,
פשוט
תנסו
כמה
שיותר
לא
להתרחק,
אלא
דווקא
שמרגישים
איזשהם
מקומות
ריקניים
ביניכם,
למלא
אותם
בהרגשה,
בחיבור,
וכך
איש
את
רעהו
יעזורו*.