שיעור בוקר 03.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 593,

מאמר "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה"

קריין: ספר כתבי רב"ש, כרך א', עמוד 593, מאמר "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה".

נקרא ונראה בדרך. תרשמו שאלות ואחר כך, וגם בזמן שאנחנו קוראים אתם יכולים לשאול, זה מכתב די ארוך.

מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה

תשמ"ח - מאמר ד'

1987/88 - מאמר 4

"חז"ל אמרו (קדושין ל', ע"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". משמע מכאן, שהקב"ה עוזרו, כן יכול לו. אם כן נשאלת השאלה, מדוע האדם צריך לבקש מה' סליחה על החטא, הלא חז"ל אמרו, שהאדם בעצמו אין יכול לו, אלא בעזרת הקב"ה. נמצא, אם האדם חטא, הוא לא אשם. כי מה הוא היה יכול לעשות, אם הקב"ה לא עזר לו.

ובכדי להבין זה, צריכים להבין מקודם, מהו שורש החטאים. כלומר, מהו המקור והסיבה שזה גורם כל החטאים. והגם שהתשובה היא פשוטה וידועה לכל, שהסיבה לכל החטאים הוא היצר הרע, אבל יש לדעת, מהו המקור והשורש של יצר הרע, שהוא מסית את הנבראים, שיחטאו, כלומר בשביל מה הוא רוצה, שהנבראים יחטאו בעולם. וכמו כן צריכים להבין, מהו יצר הטוב, שהוא רוצה דוקא, שהנבראים יעסקו בתו"מ.

וכפי שלמדנו, היות שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, לכן ברא הבורא נבראים, שירצו לקבל טוב ועונג, כלומר שיהיו להם רצון וחשק לקבל תענוגים, אחרת הם מרגישים שאין להם טעם בחיים. והם מוכרחים לקבל תענוג, אחרת הם מרגישים יסורים. והרצון לקבל הזה הנטבע בהנבראים, זהו כל השורש של יצר הרע, שהוא מסית להנבראים, שיעשו חטאים.

אולם יש להבין, אם הבורא ברא בהנבראים את הרצון לקבל הזה, והוא עיקר מה שהנבראים נקראים בשם "נברא", שזהו כמו שכתוב, שנברא נקרא "יש מאין", שהוא דבר חדש, מה שלא היה מטרם שבראו. אם כן למה הוא שורש היצר הרע.

והתירוץ על זה מובא בתע"ס, היות שכל ענף רוצה להדמות לשורשו. לכן הרצון לקבל הזה, שאם הוא היה נשאר בצורתו שהיא בעמ"נ לקבל, אז הרצון הזה שהוא בהופכי להבורא, והיה מרגיש אי נעימות בעת קבלת התענוגים. לכן נעשה תיקון על זה, הנקרא "צמצום". כלומר, שלא יקבל את האור בכלי זה, הנקרא "מקבל לעצמו", אלא שיקבל השפע דוקא בזמן, שיש לו הכוונה בעמ"נ להשפיע.

זאת אומרת, שכל מה שהאדם רוצה לקבל לעצמו, נעשה איסור, מטעם, שכל מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון, שהתחתון כבר עושה איסור, אם הוא מקבל לעצמו ולא על הכוונה בכדי להשפיע נחת ליוצרו.

נמצא, שכל החטאים נמשכים בזה, אם האדם רוצה לקבל לתועלת עצמו. וזה כמו שכתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהתורה ומצות שנתנו לנו לקיימם, הוא על הכוונה להביאנו אל הכוונה, שנוכל לכוון לבנו לעשות את כל הדברים בעמ"נ להשפיע. וזה נקרא "קדושה". ומכאן נמשך, שהקליפה והס"א, שהם רוצים לקבל לתועלת עצמם, ובזה הם בהופכיות לקדושה.

לכן אנו קוראים להרצון לקבל לתועלת עצמו בשם חדש "יצר הרע", היות שע"י זה שהוא רוצה למלאות את רצונו ולהנות לעצמו, בזה הוא לא נותן לנו לקיים תו"מ. כי ע"י קיום תו"מ אפילו שלא לשמה, באים לשמה. לכן אפילו בשלא לשמה היצר הרע מפריע מלקיים תו"מ, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה. לכן מספק "אולי יבוא", כבר מפריע.

ולשמה נקרא, שהאדם עושה הכל לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. נמצא, שהיצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז"ל (ברכות ס"א ע"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר "צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי". ופירוש רש"י "ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לכופו".

ובהאמור, כל מה שעושה היצר הרע, שמפריע לו מלעסוק בתו"מ, בצדק הוא עושה, כיון שהאדם רוצה להמית אותו ע"י התו"מ. לכן הרצון לקבל נקרא "רע", מטעם שהוא עושה רע לאדם. משום שהיצר הזה הוא המפריע להאדם, שיגיע לבחינת דביקות בה', הנקרא "חיים", כמו שכתוב "ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום".

וכשהאדם בא לידי הכרה, שהרצון לקבל לעצמו מפריע לו להגיע לעולם החיים, ורוצה שהאדם ישאר בעולם החושך והמות, וכי יש בעולם דבר היותר רע, שמפריע לו מלהגיע להחיים, אז האדם נותן להרצון לקבל לעצמו שם "יצר הרע". כלומר, שהאדם מרגיש את הצרות הרעות, שהוא גורם לו. אז הוא קובע לו שם "רע". מה שאין כן מטרם שהאדם מגיע להרגשה זו, שהרצון לקבל לעצמו הוא המפריע בעדו מלהגיע להטוב ועונג, אין האדם מכנה את הרצון לקבל לעצמו בשם "יצר הרע".

ומזה אנו רואים, זה שהרצון לקבל לעצמו מפריע את האדם מלקיים תו"מ, הוא צודק, היות שהרצון לקבל לעצמו רואה, שהאדם רוצה להמית אותו, כנ"ל בדברי חז"ל על פסוק "ולבי חלל בקרבי", שהיצר הרע נעשה כמת אצל צדיקים, שמקיימים תו"מ, כדברי חז"ל, "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין".

נמצא, שהרצון לקבל הזה, הנטבע בהנבראים, הוא השורש לכל החטאים, שלא נותן להנבראים לקיים מצות ה', מטעם שהוא רואה, שרוצים להעביר אותו מהעולם. וזהו כמו שמובא במאמר "פתיחה לחכמת הקבלה" (אות א') "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תו"מ". ומבואר שם, שע"י קיום תו"מ זוכים להזדכך מהרצון לקבל לעצמו. לכן אנו מבינים טוב מאוד, מדוע שהרצון לקבל הוא המפריע לקיים תו"מ, והוא השורש והסיבה לכל החטאים.

ומזה נמשך, שאלו שרוצים לעבוד בדרך של השפעה, להם יותר קשה מלחמת היצר הרע, מסיבת שאלו אנשים הם ממש רוצים להרוג ולהמית את הרצון לקבל לעצמו. כלומר, שהם רוצים ללכת בדרך התורה, שהיא הפוכה מדעת בעלי בתים. שדעת בעלי בתים היא, שאין הם עושים שום דבר אלא לתועלת עצמו. ולכן כשהם עוסקים בתו"מ, כל כוונתם היא, שירכשו ע"י זה שכר עבור תועלת עצמם.

זאת אומרת, שהם ישארו בהרצון לקבל שלהם. ורק מקודם שהתחילו לעסוק בתו"מ רצו שכר עולם הזה, בשעה שעסקו רק בדברים גשמיים, כי מי שעובד אצל בעל הבית, הוא רוצה שבעל הבית ישלם לו שכר. ועתה, שהתחיל לעבוד ולקיים תו"מ מה, שה' צוה אותנו, אז הוא רוצה, שה' ישלם שכר. נמצא, שהכל על דרך לתועלת עצמו. מה שאין כן אחר כך, שהתחילו לקיים תו"מ, היה זה על הכוונה שיקבלו שכר עבור הרצון לקבל שלהם, עולם הבא.

אם כן, היצר הרע, הנקרא "רצון לקבל", לא מתנגד להם כל כך. היות שהרצון לקבל מתנגד להם רק מספק, כלומר, היות משלא לשמה באים לשמה. שפירושו, שהגם שהתחיל לקיים תו"מ עבור שיהיה לו שכר לתועלת עצמו, אבל ע"י זה יכולים אח"כ לבוא לשמה, דהיינו לעבוד רק לשם תועלת ה' ולא לתועלת עצמו.

מה שאין כן מי שרוצה מלכתחילה לעבוד בעמ"נ שלא לקבל פרס, כלומר שלא רוצה לעבוד לתועלת עצמו, בטח שהיצר הרע מתנגד לו על כל צעד ושעל. והיצר הרע רוצה לקיים "הבא להורגך, השכם להורגו". לכן עבודתם קשה ביותר, מאלו אנשים שעובדים בעמ"נ לקבל פרס. משום שהם אומרים מלכתחילה, שהם רוצים לקיים תו"מ בתור סגולה, שע"י זה יוכלו להרוג את היצר הרע, כנ"ל "ולבי חלל בקרבי".

ועתה נבין את השאלה, ששאלנו, לפי מה שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אם אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". נמצא, במה האדם אשם, אם לא קבל עזרה הדרושה מאת ה'. ולפי זה, מדוע האדם צריך לבקש סליחה מאת ה'. והתשובה היא פשוטה, היות שהוא לא בקש עזרה. כי חז"ל אמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". נמצא לפי זה, שהעזרה באה מה' לאחר שבקש עזרה.

נמצא, שחטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו.

מה שאין כן אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'.

והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."

שאלה: לפי סוף המאמר ברור מאוד מהו החטא שלנו, כמו שגם למדנו בשיעור בוקר שחטאו של האדם הוא בזה שלא ביקש מהבורא, כי בזה חופש הבחירה. ברובו של המאמר החטא לדעתי הוא לא יותר מתוצאה של המכונה הרוחנית, זו פשוט פעולה ותוצאה ולכן אי אפשר לדבר על כך כחטא כי אין לנו ברירה. אם כך למה המקובלים משתמשים במילה "חטא"?

כי על האדם לבקש עזרה ואם הוא לא מבקש עזרה אז הוא מכניס את עצמו לטעות, לשגיאה, לחטא. יש לו רק דרך אחת, כל הזמן לשמור על עצמו, ואם הוא רואה שחוטא אז מיד לבקש עזרה, ואז הבורא מאיר עליו ומתקן אותו, זה דבר פשוט.

תלמיד: אם כך עלינו לקחת את המשמעות הקבלית של החטא ולא לבלבל עם משמעות גשמית?

החטא הוא שלא מבקשים. רק תבין שהבורא ברא את האדם והאדם הוא ברצון לקבל על מנת לקבל ואין לו מה לעשות, הוא לא יכול לצאת מזה. אבל זה שהוא לא מבקש לצאת זה נקרא "חטא". החטא הוא לא שהוא נמצא ברצון לקבל, אלא שלא מבקש לצאת מהרצון לקבל, זה נקרא חטא.

שאלה: החטא שלנו הוא שאנחנו חושבים שיש רע בעולם?

בינתיים אתה קובע שזה כך, זה גם נכון.

שאלה: מי שמבקש מהבורא, זה מצב או פעולה, ומי שנמצא בחטא ולא מבקש זה מצב או חוסר בהירות?

זאת פעולה. אני מבקש או לא מבקש, זאת פעולה.

שאלה: האם אנחנו יכולים באיזושהי צורה לבקש מהבורא שיתן לנו הזדמנות לדעת מראש מהן ההפרעות שיצר הרע מכין לנו?

אנחנו צריכים ללמוד את זה, אבל בדרך כלל לא ניתן.

שאלה: איך לבקש בצורה נכונה כדי לא לחטוא?

כל הזמן לעקוב אחרי עצמו, לשמור על עצמו, האם הוא נמצא בקשר טוב ונכון עם החברים ודרכם עם הבורא. לא צריכים שוב דבר חוץ מלרצות להיות דבוק בחברים ובבורא, ולבקש על זה.

שאלה: בסוף המאמר כותב לנו רב"ש "כי חז"ל אמרו "הבא לטהר מסייעין אותו".

כן.

תלמיד: אם אתה כבר בא, אז אתה מקבל סיוע, אבל פה רב"ש אומר לנו שזה לא מספיק, אתה גם צריך לבקש עזרה.

נכון.

תלמיד: אז מה העניין של "הבא לטהר מסייעין אותו", איזה סיוע אתה מקבל אם אתה רק בא?

אתה צריך להחזיק את עצמך בצורה שאתה מוכן לתיקונים, זה נקרא "הבא לטהר". אתה כל הזמן בודק עד כמה אתה מחובר עם הקבוצה ועם האנושות ועל זה כל הזמן מבקש סליחה ותיקון.

שאלה: הבעיה היא שאנחנו לא מיד רואים את החטא שלנו. יוצא כך שהחטא מגיע למצב שאתה לא יכול לשקר לעצמך, הוא מקבל צורות לא טובות, וכבר קשה לצאת מזה, ורק ברגע הזה ניתן לראות שהבורא עוזר לנו. איך לצמצם את הזמן הזה, כדי שנוכל לזהות את החטא מהר?

אנחנו נדבר על זה, את צודקת. אנחנו נדבר עד כמה אנחנו עדיין לא דורשים נכון.

שאלה: איך לא לפחד מהמילה "חטא", ולהבין שזה תהליך, מערכת, שאנחנו גדלים?

כן אבל למרות זאת אנחנו צריכים להיזהר מאוד. זה נכון שבלתי אפשרי להגיע לתיקונים בלי לחטוא באמצע, כמו שכתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל עם זאת אנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר לא לחטוא. זאת אומרת, כל הזמן להימשך לחיבור בינינו, לחיבוק בינינו ולתפילה לבורא.

שאלה: כל ענף נובע מהשורש ורוצה להידמות לו, אז בזה שאנחנו רוצות להגיע לבורא זוהי הכפרה, אבל האם הרע שהתגלה לאורך הדרך נעלם על ידי התשובה?

את כל הרע הזה אנחנו צריכים כדי לבנות מעליו את הטוב.

שאלה: במאמר כתוב, "אם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה". מה הכוונה "מאמין"?

שהוא נמצא בטיפול הבורא.

שאלה: איזו השפעה יש לי על העשירייה בזה שאני לא מבקש עזרה?

אתה מוריד את העשירייה. העשירייה יורדת ואז גם החברים לא יכולים לראות כל כך באיזה מצב נכון הם נמצאים.

שאלה: אם חבר כבר לא בא לשיעורים, אין לו כוחות, הוא מאוד עסוק בחיצוניות, ברצונות דעולם הזה, האם זה נקרא שהוא נמצא בחטא ומה לעשות במצב כזה?

אם חבר לא בא לשיעורים, אז הוא כבר לא חבר. אלא מתי אתם מתחברים?

תלמיד: האם הוא חטא או אנחנו חטאנו, איך אפשר להציל אותו, האם לבקש עבורו?

אתם אשמים וכולכם צריכים לבקש. אם אתם מבקשים עבורו שיקבל רצון ויחזור לעשירייה, אז צריכים לראות לאחר זמן מה שאתם מבקשים, האם יש שינוי מצידו. אם אין שינוי מצידו, לא כדאי להשקיע בו יותר, תנו לו שילך.

שאלה: מהו עולם החיים ואיפה העולם הזה? איך אני מגיעה לשם?

את עולם החיים את מרגישה בזה שאת מחוברת נכון עם החברות בקבוצה אחת, ובקבוצה כזאת מתגלה הבורא ומאיר לכם, ואז אתם מרגישים את הרוח, את אור החיים. זה מה שאתם מרגישים אז.

שאלה: האם החטא הוא בפעולה עצמה או בכוונה שמאחרי הפעולה? זאת אומרת האם החטא הוא שאני לא מבקש, או שהחטא הוא הסיבה לכך שאני לא מבקש?

לא. זה שאתה לא מבקש זה החטא.

תלמיד: יש אין סוף תענוגים רוחניים בתוכי ואני רוצה עוד. אני רוצה לשבת כל היום ולקבל כל התענוג לעצמי. זה כמו להיות "מחורמן" ואף פעם לא מסופק.

בסדר, זה הרצון לקבל הבריא, הטוב, הנכון, שיש בך. בסדר גמור. ומה הלאה? מה השאלה?

שאלה: המצב הזה כל הזמן חוזר. מצד אחד זה טוב, ומצד שני כואב כי כשאתה מחובר לאור, זה כמו ילד ברחם של אמא, אני לא צריך כלום אבל כשאתה מנותק מתענוג אז מתחיל הכאב והרצון, החשק מתחיל. איך להתגבר על זה כל פעם? זה משגע אותי.

מה רע שאתה כל הזמן תבקש מהבורא?

תלמיד: בסדר.

שאלה: כשאנו מתפללים, נראה שאנו מצפים לאיזו תוצאה. אם אנחנו מתפללים עמוק, אז אנחנו מצפים לאיזה תיקון. וכאן הוא אומר שכשאנו באמת מתפללים, אנו לא צריכים תשובה למעשה, תגובה. האם אתה יכול להסביר זאת?

אם אני מתפלל אני לא צריך תשובה, כי התפילה לבורא שאני מעלה את הבקשה שלי לבורא, זה כבר הקשר שלי עם הבורא. וכשאני נמצא כבר בקשר עימו, אני לא צריך שום דבר, אני לא צריך שום שכר. התפילה לבורא זה שאני פונה אליו, יש לי הזדמנות לפנות, יש לי אפשרות לפנות אליו, זה כבר השכר.

שאלה: אנחנו שומעים הרבה שכדי להחזיר חבר לדרך, אנחנו צריכים להתפלל עבורו ואם הוא לא חוזר אז אנחנו צריכים לעזוב אותו. האם יש אולי אפשרות כזאת שאנחנו לא מתפללים נכון עבור החבר הזה, שהוא יחזור?

אם אתם ביחד מתאספים ומדברים, ובאמת בכובד לב רוצים ומבקשים מהבורא שהחבר יחזור והוא לא חוזר, אתם עשיתם את כול מה שאפשר. תעזבו אותו ותלכו הלאה לבד, אין מה לעשות.

שאלה: לא פעם שמענו שאתה אומר לנו שהקשר עם בורא הוא כבר התשלום. למה במוח אני מבינה, אבל ללב זה לא מגיע. אבל איך לשכנע את הלב שזה הפרס שלך ולא משהו אחר, הקשר עם הבורא?

אנחנו לא מרגישים מילוי מזה שאנחנו מתקרבים לבורא, כי אין לנו עדיין כלים שהם יכולים מזה להתמלאות.

שאלה: אני רוצה לחזור לעניין הזה של לבקש. מה הבעיה שלנו לבקש, למה קשה לנו לבקש, זה מפאת זה "שאני ואפסי ועוד", מפאת הגאווה. זה קורה הרבה גם בחיים הגשמיים שמתביישים ולא רוצים לבקש עזרה. אז זה מגיע מהאגו, מ"אני ואפסי עוד", או מחוסר אמונה שמישהו בכלל יכול לעזור?

כי אנחנו לא מרגישים שאנחנו קשורים לבורא, אנחנו עדיין לא נמצאים בעל מנת להשפיע, ולכן לא מרגישים את הבורא, לא נמצאים בהשתוות הצורה עימו. ולכן כשמתפללים, כשפונים, כאילו שנמצאים באיזה יער גדול וצועקים.

שאלה: אתה נגיד מתפלל לפני פגישה עם חברים או חברות, אתה בא במצב רוח טוב אבל במהלך הבירורים, הכול נעלם ואתה לא יכול להגיד מילה אחת, ולפני רגע בקשת מהבורא. דברנו על זה פעמיים עם החברות, תעזור איך יוצאים מהמצב הזה, שחוזר על עצמו?

אתם תרשמו את הכול, ולפי התכנית הזאת שאתם תכתבו, לפי זה תדברו. ואז תראו, יכול להיות שאתן בורחות מהעניין, או שאתן לא לוקחות חומר נכון כדי להתקשר מעליו, זה אני לא יודע. אבל צריכים טוב להכין את עצמכן.

שאלה: כל פעם שאנחנו שמים לב שהיינו בבקשה לא מספקת, האם אנחנו צריכות כל פעם לבקש סליחה עם תפילה?

לא. אלא זה צריך להיות בפנים, שאתן מאוד מבקשות שהבורא יתקן את התפילה שלכן, ושאתן תפנו אליו נכון, ושהוא יהיה מרוצה מכן, שאתן מאוד רוצות שהוא יהיה מרוצה מהקבוצה שלכן. ואתן מוכנות כל דבר לעשות רק שיהיה לכן יחס יפה, תפילה נכונה לפנות אליו. תנסו יותר ויותר לרכך את הלב שלכן.

שאלה: האם נכון להגיד שהבקשה הכי גדולה עבור חבר, שהחבר יבקש כל הזמן מהבורא?

הבקשה שאנחנו מבקשים מהבורא, שיתן לכל החברים שלנו לב רך, לב בשר. ושכל החברים ירגישו שהם נמצאים בצמא, בנטייה, בערגה אחד כלפי השני, זה שאנחנו פונים לבורא ומבקשים. שהוא יעשה מהלב שלנו לב בשר אחד.

שאלה: אם הבקשה הפרטית של כל אחד היא, שהוא צריך לבקש מהבורא ולהיות בבקשה אליו, האם הערבות בינינו זה שאנחנו נבקש שכולנו יחד נהיה כל הזמן בבקשה אליו?

כן, גם.

תלמיד: כי אדם לבד איך הוא יבקש, הוא ישכח את זה.

אפשר לחבר לזה המון משפטים, אתה אומר נכון.

שאלה: אם תפילה לא שגורה בפיו, הבורא שומע תפילת כל פה. אבל בשביל זה הלב והפה צריכים להיות שווים. אם הפה אומר משהו אחד והלב מרגיש משהו אחר, אז צריך להגיע לשוויון?

בטח, כי את מדברת שקר. אם הלב מרגיש משהו אחד והראש מרגיש משהו אחר, אז אין מגע ביניהם, זה שקר ביניהם, בין מוח ולב. זה לא בסדר.

תלמידה: ואז הוא לא שומע את התפילה שלי?

ודאי.

שאלה: אני פתאום אני רואה שעשירייה בעבר לא סיימה איזו עבודה. זה אומר שאני בנפילה, או באמת העשירייה לא סיימה איזו פעולה?

בדרך כלל מה שאדם מרגיש, זה כי הוא מרגיש חטאים משלו. אתה צריך לקבל את זה על עצמך, ולהשתדל בזה לתקן את עצמך.

שאלה: יש לנו פעילויות בווטסאפ שכל אחד נגיד עושה איזו תפילה קצרה. ואז בסוף היום אנחנו עושים תפילה משותפת, ואנחנו קוראים אותה. האם זה יכול להיות תהליך בשביל להגיע לתפילה קבועה?

כן. טוב אם אתם עושים כך.

שאלה: אנחנו לומדים שכוח אמונה הוא הכוח שאנחנו מקבלים מהבורא, ופה הוא כותב ש"אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית,". אם כך, אין לנו את היכולת להתפלל אם אין לנו אמונה אמיתית.

אז תתפללו שתהיה לכם אמונה אמיתית. תפילה זו קודם כל בקשה. עליכם לבקש ולבקש כל הזמן, אתה מבקש, החבר מבקש, אתם מבקשים יחד, וכך בטוח שאתם מתקרבים ליישום.

תלמיד: אבל אם אין לנו אמונה, אז התפילה היא לא אמיתית.

היא לא אמיתית, מה אפשר לעשות? הילד שבוכה, אנחנו רואים שזה לא אמיתי אלא הוא סתם מנדנד, אבל אנחנו בסופו של דבר נותנים לו.

תלמיד: מה בונה את האמונה?

האור העליון. אמונה היא כוח השפעה, כוח הבינה. האור העליון שמאיר עלינו הוא שמייצב בנו את כוח האמונה.

תלמיד: ומה נותן לנו את האור העליון שבונה בנו את כוח האמונה?

הבורא מאיר.

תלמיד: איך אנחנו מקבלים את הכוח הזה ממנו?

אתה מרגיש שזה משפיע עליך, אתה מרגיש לפי התוצאות.

תלמיד: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקבל את זה ממנו?

להתפלל, "למה לא ביקשת?"

שאלה: מה זה צום מבחינה רוחנית ואיזה בירורים צריכים להיות בזמן הצום?

אנחנו נלמד את זה.

שאלה: אם תפילה לא יוצאת מהלב, אז מה לעשות?

לבכות.

שאלה: אם יש אצלנו חברים שתומכים ועוקבים אחרי זרמים אחרים של בעל הסולם, איך להתייחס לזה?

זה עניינו של כל אחד, אני לא נכנס לזה.

תלמיד: איך העשירייה צריכה להתייחס לכאלו אנשים שמתייחסים לזרמים אחרים של בעל הסולם?

מה זה זרמים אחרים? הרי גם שם לומדים כל מיני דברים שבעל הסולם ורב"ש כתבו, אז לי זה לא מפריע. אני נותן לעולם מה שאני חושב שהעולם קודם כל צריך.

תלמיד: מה הם נותנים שם?

אני לא יודע, אני אף פעם לא ראיתי, לא נכנסתי ולא התעניינתי. אני נמצא במצב שלא חשוב לי מה כל אחד עושה, אני עושה את שלי.

תלמיד: אנחנו תלמידים שלך. האם אתה לא יכול להגיד לנו איזשהו פסק?

אני לא אומר שום דבר לאף אחד. אם הוא רוצה זה עניינו. לפי הסך הכול הוא יקבל תוצאה.

שאלה: היום נתת לנו תרגיל לעשות תפילה שלוש פעמים במשך היום. מה אתה מציע, האם לעשות את זה במילים שלנו מהלב או עם מקורות?

מהלב, לא ממקורות.

שאלה: האם זה לגיטימי שכל השאלות שלנו הן "איך לעזור לו? איך נשבר לו?", זו התפתחות טבעית?

זו התפתחות טבעית.

שאלה: דיברת קודם על ריכוך הלבבות בינינו. האם אפשר להסביר איך?

על ידי דוגמה מחבר לחבר, מחברה לחברה.

מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה

תשמ"ח - מאמר ד'

1987/88 - מאמר 4

"חז"ל אמרו (קדושין ל', ע"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". משמע מכאן, שהקב"ה עוזרו, כן יכול לו. אם כן נשאלת השאלה, מדוע האדם צריך לבקש מה' סליחה על החטא, הלא חז"ל אמרו, שהאדם בעצמו אין יכול לו, אלא בעזרת הקב"ה. נמצא, אם האדם חטא, הוא לא אשם. כי מה הוא היה יכול לעשות, אם הקב"ה לא עזר לו.

ובכדי להבין זה, צריכים להבין מקודם, מהו שורש החטאים. כלומר, מהו המקור והסיבה שזה גורם כל החטאים. והגם שהתשובה היא פשוטה וידועה לכל, שהסיבה לכל החטאים הוא היצר הרע, אבל יש לדעת, מהו המקור והשורש של יצר הרע, שהוא מסית את הנבראים, שיחטאו, כלומר בשביל מה הוא רוצה, שהנבראים יחטאו בעולם. וכמו כן צריכים להבין, מהו יצר הטוב, שהוא רוצה דוקא, שהנבראים יעסקו בתו"מ.

וכפי שלמדנו, היות שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, לכן ברא הבורא נבראים, שירצו לקבל טוב ועונג, כלומר שיהיו להם רצון וחשק לקבל תענוגים, אחרת הם מרגישים שאין להם טעם בחיים. והם מוכרחים לקבל תענוג, אחרת הם מרגישים יסורים. והרצון לקבל הזה הנטבע בהנבראים, זהו כל השורש של יצר הרע, שהוא מסית להנבראים, שיעשו חטאים.

אולם יש להבין, אם הבורא ברא בהנבראים את הרצון לקבל הזה, והוא עיקר מה שהנבראים נקראים בשם "נברא", שזהו כמו שכתוב, שנברא נקרא "יש מאין", שהוא דבר חדש, מה שלא היה מטרם שבראו. אם כן למה הוא שורש היצר הרע.

והתירוץ על זה מובא בתע"ס, היות שכל ענף רוצה להדמות לשורשו. לכן הרצון לקבל הזה, שאם הוא היה נשאר בצורתו שהיא בעמ"נ לקבל, אז הרצון הזה שהוא בהופכי להבורא, והיה מרגיש אי נעימות בעת קבלת התענוגים. לכן נעשה תיקון על זה, הנקרא "צמצום". כלומר, שלא יקבל את האור בכלי זה, הנקרא "מקבל לעצמו", אלא שיקבל השפע דוקא בזמן, שיש לו הכוונה בעמ"נ להשפיע.

זאת אומרת, שכל מה שהאדם רוצה לקבל לעצמו, נעשה איסור, מטעם, שכל מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון, שהתחתון כבר עושה איסור, אם הוא מקבל לעצמו ולא על הכוונה בכדי להשפיע נחת ליוצרו.

נמצא, שכל החטאים נמשכים בזה, אם האדם רוצה לקבל לתועלת עצמו. וזה כמו שכתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהתורה ומצות שנתנו לנו לקיימם, הוא על הכוונה להביאנו אל הכוונה, שנוכל לכוון לבנו לעשות את כל הדברים בעמ"נ להשפיע. וזה נקרא "קדושה". ומכאן נמשך, שהקליפה והס"א, שהם רוצים לקבל לתועלת עצמם, ובזה הם בהופכיות לקדושה.

לכן אנו קוראים להרצון לקבל לתועלת עצמו בשם חדש "יצר הרע", היות שע"י זה שהוא רוצה למלאות את רצונו ולהנות לעצמו, בזה הוא לא נותן לנו לקיים תו"מ. כי ע"י קיום תו"מ אפילו שלא לשמה, באים לשמה. לכן אפילו בשלא לשמה היצר הרע מפריע מלקיים תו"מ, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה. לכן מספק "אולי יבוא", כבר מפריע.

ולשמה נקרא, שהאדם עושה הכל לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. נמצא, שהיצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז"ל (ברכות ס"א ע"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר "צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי". ופירוש רש"י "ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לכופו"."

שאלה: אנחנו לא מסוגלים לתקן אלא צריכים להתפלל על כל דבר, האם אנחנו צריכים לראות את התפילה המתמשכת, המתמדת, כמצב שאליו אנחנו צריכים להגיע?

אתם צריכים בעשירייה בעצמכם לחבר תפילה. טוב שיעשה זאת כל אחד לחוד, שיכתוב נגיד חמישה משפטים, ואחר כך תדונו יחד איזה חמישה משפטים אתם יכולים לחבר כך שהם יהיו מתאימים לכולם, טובים לכולם, מוסכמים בין כולם.

שאלה: המאמר הזה כמו כל המאמרים של רב"ש נכנס ללב ונראה שאפשר לקחת ממנו הרבה הסברים. לא מזמן באחד השיעורים אמרת שכדאי לכתוב ספר שמסביר על ההתפתחות ועל טבע האדם, לכתוב את זה כמו ספר ילדים. האם אתה חושב שאפשר לקחת את המאמר הזה ולהתחיל איתו את הספר?

זה מאמר לא פשוט, לכן אני לא יודע אם הוא מתאים לילדים או למתחילים. אבל תנסו, זה טוב אם תעשו כאלה תרגילים, לכתוב משהו קל למתחיל.

שאלה: האם התפילה הכי חשובה ביום כיפור היא לבקש תפילה מהבורא ולהאמין למעלה מהדעת שהתפילה תתקבל?

כן, העיקר להתפלל, והבורא כבר יתקן את התפילה, יתקן את האדם והכול יבוא לשלום ולשלמות.

(סוף השיעור)