שיעור בוקר 05.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 253, "הקדמת ספר הזוהר"

מאמר "עימי אתה בשותפות", סעיף 64

אנחנו ממשיכים לגלות את הבורא בקשר בינינו בכל מיני צורות. בורא זה נקרא "בוא וראה", שאין לו צורה משלו אלא ככל שאנחנו מתחברים ויכולים להתאים את עצמנו לצורה שלו, כך אנחנו מגלים את צורתו. ולפי התכונות שאנחנו מגלים בינינו, שהן צריכות להיות תכונות השפעה, אהבה, חיבור, נתינה, נטייה זה אל זה, כך אנחנו מגלים את הבורא. זאת אומרת, כמו שכתוב "אתם עשיתם אותי", אתם בניתם אותי. כי הבורא לא קיים בצורה כמו שאנחנו מגלים אותו אלא ככל שאנחנו נברר אותו, נרצה לגלות אותו, כך הוא יתגלה לפנינו

בואו נתאר את דמות הבורא, האהוב, הקרוב, המשפיע, המחבר בינינו, ובמאמץ הזה באמת נגלה אותה הצורה מאין סוף, אז נתחיל לגלות את כל הצורות עד שנגלה אותו כולו בצורה אמיתית, שהוא טוב ומיטיב לרעים ולטובים, ובזה אנחנו מגיעים לגמר התיקון שלנו.

קריין: הקדמת ספר הזוהר, מאמר "עימי אתה בשותפות", סעיף 64.

.64" וכן כל דבר של חכמה, נעשים רקיעים עומדים בקיום שלם לפני עתיק יומין. והוא קורא להם, שמיים חדשים. כלומר, שמיים מחודשים, שהם סתומים של סודות החכמה העליונה. וכל שאר דברי תורה המתחדשים, שאינם מחכמה עליונה, עומדים לפני הקב"ה, ועולים ונעשים ארצות החיים, ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת. ומתחדש ונעשה הכול ארץ חדשה, מכוח הדבר ההוא שמתחדש בתורה.

כי כך הולכים הצדיקים ומעלים מ"ן תמיד, וממשיכים המדרגות הנשגבות ההן, מעתיק יומין, ע"י אותם הרקיעים, שנעשו ע"י הזיווג העליון. ומאלו הרקיעים נעשו שמיים חדשים, המתחדשים במדרגת עתיק יומין. וע"כ נקראות ההשגות הגבוהות האלו בשם סתומים של סודות החכמה העליונה, שבאות מלובשות בלבוש הנמשך מהרקיעים.

וכל שאר דברי תורה המתחדשים, עומדים לפני הקב"ה, ועולים ונעשים ארצות החיים, ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת. ומתחדש ונעשה הכול ארץ חדשה. כי בכל קומה יש חו"ב תו"מ. ועד כאן היה מדובר רק מסודות החכמה לבדה, ולא מבינה וז"א ומלכות שבכל קומה.

ונעשים ארצות החיים, כי נעשים כולם לבחינת בינה, הנקרא ארץ החיים. ויורדים ומתעטרים אל ארץ אחת, למלכות, הנקראת ארץ סתם. ומתחדש ונעשה הכול ארץ חדשה. כי המלכות התעטרה וקיבלה כל המדרגות של ארצות החיים, בינה. וע"י זה עלתה המלכות להיות בינה.

ונקראת עתה ארץ חדשה. כי מה שהייתה מקודם לכן מלכות, היא עתה בחינת בינה. וזהו שעתיד ב"ן להיות ס"ג, ומ"ה להיות ע"ב. כי שמיים הם ז"א. ועתה, במדרגת עתיק יומין הם בסודות של חכמה עליונה. הרי שמ"ה, ז"א, נעשה ע"ב, חכמה. וארץ, נוקבא דז"א, נעשה ס"ג, בינה. ונמצא, שמיים חדשים וארץ חדשה, הם מ"ה וב"ן, שהתבטלו ונעשו לע"ב ס"ג."

שאלה: איך המלכות הופכת לארץ חדשה?

ארץ זה רצון. ואם הרצון מקבל כוונה על מנת להשפיע אז הוא נעשה כ"ארץ חדשה". אותו הדבר "שמיים חדשים".

תלמיד: איך לרצון המשותף שלנו עכשיו להוסיף את הכוונה הזאת?

כשהאור בא מלמעלה ומקדש את הרצון, הרצון נעשה לרצון יותר גבוה, ממלכות עולה לבינה.

תלמיד: איך לבקש?

רק על ידי תפילה, רק על ידי בקשה, אבל לא לבד אלא יחד.

שאלה: מה פירוש שיש חו"ב תו"מ בכל שלב, ומה זה חוטם?

חו"ב תו"מ זה ארבע בחינות, "חכמה" ובינה", "תפארת ומלכות". הן נמצאות ככוללות, בונות כל מדרגה ומדרגה, כל מצב ומצב.

שאלה: מה המשמעות שמ"ה וב"ן מתבטלים ונעשים ע"ב וס"ג?

שהם עולים בדרגה שלהם. מ"ה וב"ן זה דרגות זעיר אנפין ומלכות, שעולים לדרגת חכמה ובינה, ע"ב וס"ג.

שאלה: מה המשמעות של נוקבא, ואיך אפשר לייחס אותה לבינה, לזעיר אנפין.

ודאי שנוקבא שייכת לבינה. רק בבינה נוקבא קיימת בתור רצון להשפיע, כמו אמא כלפי הילדים, ובמלכות נוקבא כמו מקבלת כבר מבינה עילאה, מאמא. אבל בכל זאת כוח שמקבל מלמעלה הוא נקרא "נוקבא", מהמילה נקב. "נקב" זה משהו שמוכן לקבל.

שאלה: איך החיבור בינינו משפיע על שמיעת קטעים מספר הזוהר?

כשאנחנו מתחברים, הכלים מתחברים ונעשים יותר רגישים להשפעה מלמעלה, ואז אנחנו יותר מבינים ויותר מרגישים מה מגיע לנו מדרגה יותר עליונה, אז אנחנו מתחילים לזהות את הדרגות. תנסו להתחבר ביניכם ולראות עד כמה אתם יותר שומעים את זה. ואפילו אם לא, תנסו כמה וכמה פעמים ותראו עד כמה בכל זאת זה משפיע. ההבדל הוא גדול מאוד בין שאדם אחד משפיע או שכמה אנשים משפיעים יחד.

כמו למשל במוסיקה, או שאתה לוקח אקורד, כמה צלילים יחד, או שאתה לוקח רק צליל אחד. אפשר לנגן באצבע אחת, בצליל אחד, אבל שומעים עד כמה זה לא ממלא את הרגש, מה שאין כן אם אתה שומע כמה צלילים יחד הם באמת יחד כולם מבצעים אותה הפעולה והאדם יותר מתרגש מזה.

שאלה: אנחנו מדברים על המילה, על התחדשות, זה כמו משהו חדש בשבילנו, כי תמיד אנחנו מדברים על הרשימו ושהמלכות תמיד מקבלת "יש מיש". איך יכולה להיות התחדשות במלכות?

הרשימות שאנחנו מרגישים, שמתעלות בנו, הן הרשימות החדשות אחרי השבירה, אחרי חטא עץ הדעת ולכן כל פעם אנחנו בפנייה מהן לתקן אותן, מחדשים את הפעולות שלנו כלפי המלכות, והכול בא מחדש, "ארץ חדשה, שמיים חדשים", וכך אנחנו מתקדמים. עד שנתקן את כל הרשימות האלה אחר השבירה וכולם יתחברו ובזה נגיע לגמר התיקון.

שאלה: האם יש קשר בין העלייה של מלכות לבינה, לבין התלבשות חכמה בחסדים?

התלבשות חכמה בחסדים היא בדרך כלל פעולה שמגיעה לנו מלמעלה, שכדי שאור חכמה יאיר בתחתונים צריך להתלבש בחסדים. והתלבשות מלכות בבינה זו הפעולה שמגיעה מלמטה, כי רצון לקבל שבבינה חייב לעלות להתלבש ברצון לקבל של המלכות, ורצון לקבל של המלכות חייב לעלות ולהתלבש ברצון להשפיע של בינה, ואז בצורה כזאת הוא יהיה בלקבל, שזה תכונה שלו, על מנת להשפיע, שזה תכונה הבינה. וכך יעלה ויתחבר עם העליון. זאת אומרת, אלה שתי פעולות שונות לגמרי, מהמקור שלהן שאחת למעלה ואחת למטה, גם לפי התוצאות שלהן.

שאלה: מי או מה הוא "עתיק יומין"?

עתיק יומין זה הראש של המדרגה שבה נמצא האדם ורוצה להגיע למצב כזה.

שאלה: איך יכול להיות שמלכות מתחברת ואם היא מתחברת כדי לבטל את עצמה ולחזור כמו ע"ב ס"ג, אז איך זה עובד בעשירייה?

מלכות, כשהיא רוצה להידמות לכתר, לבורא, עוברת כל מיני מצבים וכל פעם היא צריכה להתגבר על הרצון לקבל שלה וככל האפשר להידמות יותר לכתר. זה בעצם המצב שלה, המטרה שלה.

שאלה: בקטע כתוב הרבה על ההתחדשות. איך אנחנו מחדשים את הכוונות שלנו כל פעם מחדש בזמן הלימוד של הזוהר?

כל רגע אנחנו מחדשים את זה, כי כל פעם כשמגיעה לנו איזו שאלה, התעוררות, חיבור חדש או משהו, אנחנו תמיד מתחדשים.

תלמיד: במשך היום כשאנחנו עושים את הפעולות שלנו במסגרת העשירייה, הפעולות הקבועות, מתי זה נקרא שאנחנו מחדשים?

ממש כל פעם. בכל רגע ורגע יש לנו התחדשות. אנחנו אולי עוד לא רגישים לזה, עוד לא ממש מזהים את זה אבל זו תמיד התחדשות. אין רגע דומה לחברו ואין יום דומה לחברו וכולי. תמיד. ברוחניות אין לך משהו שלא משתנה.

שאלה: כתוב "והוא קורא להם, שמיים חדשים. כלומר, שמיים מחודשים, שהם סתומים של סודות החכמה העליונה." מה זה סתומים של סודות החכמה העליונה?

שהם לא מעבירים את החכמה לתחתונים.

שאלה: בפסקה הרביעית הוא כותב שב"ן צריכים להיות ס"ג ומ"ה צריכים להיות ע"ב. האם זה הרצון לקבל שמחפש אחר רצון להשפיע?

כן.

שאלה: אנחנו לפעמים מדברים על מלכות כמו נוקבא. האם יש הבדל בין מלכות לנוקבא?

בינתיים לא אבל אחר כך יהיה הבדל גדול.

שאלה: פסוק 64 מתחיל ב"וכן כל דבר של חכמה, נעשים רקיעים עומדים בקיום שלם לפני עתיק יומין." מה הפירוש של "קיום שלם לפני עתיק יומין"?

כשמלכות מעלה את החיסרון שלה לפני הכתר של המדרגה וכתר מתחיל לעבוד עליה.

שאלה: כתוב בפסוק 64 "וכל שאר דברי תורה המתחדשים, שאינם מחכמה עליונה". מה הם דברי תורה המתחדשים שאינם מחכמה עליונה?

הם מתחדש מהתחתונים, מבני האדם. לא מלמעלה אלא מלמטה.

שאלה: כתוב "מכוח הדבר ההוא שמתחדש בתורה". איך מתחדשת התורה?

התורה מתחדשת מלמעלה. מגיע האור העליון ועובר דרך המדרגות העליונות ואז הוא מגיע בהארתו דרך בינה, זעיר אנפין ומגיע למלכות, ואז מלכות מרגישה שמגיע אליה אור חדש.

שאלה: המושג "עולים ונעשים ארצות חיים", מוזכר כמה פעמים בקטע. מה הם "ארצות חיים"?

"ארצות חיים" הם חלק המלכות שמיתקן ועולה דרך בינה לחכמה ומוכן לקבל משם את אור החכמה.

שאלה: איך לעלות ממלכות לבינה בעבודה בעשירייה?

לעלות ממלכות לבינה? רק על ידי חיבור בינינו. מה שחסר למלכות כדי להידמות לבינה, זאת אומרת לעלות לבינה, זה כוח החיבור, כוח השפעה, שהיא תרכוש רק על ידי העבודה שלה בחיבור עם החברים.

קריין: סעיף 65.

".65 ועל זה כתוב, כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה, אשר אני עושה, עומדים לפניי. לא כתוב, עשיתי, אלא, עושה, לשון הווה, משום שעושה תמיד שמיים וארץ חדשים, מאלו החידושים והסודות של התורה. ועל זה כתוב, ואשים דבריי בפיך, ובצל ידי כיסיתיך, לנטוע שמיים וליסוד ארץ. לא כתוב, השמיים, אלא שמיים, בלי ה' הידיעה, מפני שאינו סובב על השמיים ממש, אלא על השמיים המחודשים, שנעשו מדברי תורה.

לא כתוב, עשיתי, אלא עושה. מורה בזה, שלא לטעות בפירוש הכתוב של שמיים חדשים וארץ חדשה, שהוא כמו עניין של תיקון דבר, הנעשה ומתחדש פעם אחת ודי. כי אינו כן, אלא הם עניין עבודת תמיד. כי הצדיקים, שכבר נשלמו בזוהר עליון, הם הולכים ועושים תדיר שמיים וארץ חדשים. כמ"ש, צדיקים הולכים מחיל אל חיל.

ומביא ראָיה על זה, כי כתוב, השמיים החדשים והארץ החדשה, אשר אני עושה. ולא כתוב, אשר אני עשיתי. הרי שאלו שמיים וארץ, הולכים ומתחדשים תדיר, מחידושי תורה של הצדיקים הגמורים. וכן מביא ראיה מהכתוב, לנטוע שמיים. שאם היה זה לפעם אחת, היה צריך להיכתב, לנטוע השמיים, בה' הידיעה. וכיוון שכתוב שמיים, משמע שנוהג תדיר."

קריין: סעיף 66.

.66" ובצל ידי כיסיתיך. בשעה שנמסרה התורה למשה, באו הרבה רבבות מלאכים עליונים, לשרוף אותו בשלהבת פיהם, עד שחיפה עליו הקב"ה. ועתה, שדבר החידוש שבתורה, עולה ומתעטר, ועומד לפני הקב"ה, הוא מחפה על הדבר ההוא, ומכסה על אדם ההוא, שלא ייוודע להם, אלא להקב"ה, ולא יקנאו אותו, עד שנעשה מהדבר ההוא שמיים חדשים וארץ חדשה.

כל דבר המכוסה מן העין, עולה לתועלת עליונה. כמ"ש, ובצל ידי כיסיתיך. ונחפה והתכסה מן העין בשביל התועלת העליונה. וכתוב, לנטוע שמיים וליסוד ארץ. כמו שלמדנו, כדי שיצמח מזה שמיים וארץ חדשים.

ובצל ידי כיסיתיך. הכוונה על הלבוש, הנמשך מהרקיע, ומלביש ומכסה על קומת המוחין." זאת אומרת, אור החכמה שבא מלמעלה חייב להתלבש בלבוש של אור החסדים, בעל מנת להשפיע, וזה נקרא "בצל ידי כיסיתיך". "אשר הלבוש הזה הוא צל, המכסה על המוחין ומעלימם מעין זר, ואינם ידועים אלא להקב"ה לבדו, כדי להעלים המדרגות הגדולות האלו ממלאכי השרת, כדי שלא יקנאו בו.

ועניין הקנאה של המלאכים, בהיותם זַכֵּי החומר. נמצא, כשמסתכלים בצדיק, מגלים בו כעין פחיתות, בקנאתם עליו על המדרגה הגבוהה שזכה, ואח"כ נאחזים המקטרגים, באותה הפחיתות שגילו בו המלאכים. ולפיכך, כשמתלבשת המדרגה בלבוש של הרקיע, שהלבוש הזה מודד לו את המדרגה, שלא יקבל ממנו יותר, אלא רק לתועלת העליון, הרי נשמר מקנאת המלאכים. כי אז יכול הצדיק להיות נשמר מלפגום במדרגה, בשווה ממש עם המלאכים.

וכל דבר המכוסה מן העין, עולה לתועלת עליונה. כי העין רואה והלב חומד, ואינו יכול להישמר, שתהיה מחשבתו נקייה רק לעשות נחת רוח ליוצרו, אלא שמקבל גם לתועלת עצמו. אמנם מכוסה מן העין, כלומר, המלובש בלבוש הרקיע, בטוח הוא שלא יקבל יותר ממה שעולה לתועלת העליון. ולכן נחפה והתכסה מן העין."

זאת אומרת שלא יקבל יותר ממה שהוא זקוק כדי להשפיע, זה מה שהוא מקבל, וזו הבדיקה שלו וזו כול העבודה שלו.

שאלה: בקטע יש כאילו איזה דבר שמח, משה קיבל את התורה, אור חכמה. למה מכסים, מסתירים את זה, ומה המלאכים נגדו?

כל דבר ששייך להשגה עליונה, לקשר, לחיבור העליון, צריכים לכסות. כיסוי המסך תמיד שומר על מה שהשגת, ואומר על מה שאתה דורש, על מה שאתה מכבד.

שאלה: למה זה לא משהו שדווקא מספרים לכולם, ומראים לכולם, ופותחים את זה?

הם לא יכולים להבין את זה, הם יקנאו. אם הם לא מבינים את מהות הדבר אז הם יקנאו בהשגה, במידה שהם מבינים בכלים שלהם שעדיין לא מתוקנים, ולכן לא כדאי להראות להם.

תלמיד: זו לא קנאה טובה?

זו לא קנאה טובה. קנאה טובה זה שפותחים להם חלק ממדרגה יותר עליונה, שהם עומדים גם להשיג אותה, כדי לתמוך, כדי לעזור להם לעלות, לתת להם אפשרות לאחוז יחד עם העליון, אבל לא מצבים שהם לא יכולים להשיג.

תלמיד: ומי המלאכים האלה, הם לא קליפות?

חלקי המלכות שיכולים להצטרף.

שאלה: מה הכוונה שהחכמה מכוסה מהתחתונים, באיזו צורה היא מוגשת לתחתונים?

החכמה מוגשת לתחתונים רק במסך מסתיר, ואם יש להם כנגד זה מסך המגלה, הוא מבטל את המסך המסתיר, ומקבל את החכמה הזאת בכלים שלו, וגם עולה.

שאלה: מה המשמעות "לשים דבריי בפיך"?

הוא רוצה להיכנס לאותו מגע עם הבורא כמו שהעליון.

אנחנו נתרגל בהדרגה לשפה הזאת ולמה שזוהר מציג לנו, נקרא ונכיר בזה. אני מבקש מכם שתקראו במשך היום כמה פעמים, זה מקדם.

קריין: סעיף 67.

.67" ולאמור לציון, עַמי אתה. לאמור לאלו השערים והדברים, המצוינים אלו על אלו, לחידושי התורה, עמי אתה. אל תקרא עַמי אתה, עם ע' פתוחה, אלא עימי אתה, עם עין חרוקה, שפירושו, להיות שותף עימי. כמו שאני, עשיתי שמיים וארץ בדיבור שלי, כמ"ש, בדבר ה' שמיים נעשו, אף אתה כך, שבדברי חכמה שלך, עשית שמיים וארץ חדשים. אשריהם העמלים בתורה.

הקבלה נקראת שערים, הפתוחים לקבל. ההשפעה ע"י המ"ן נקראת דברים. ונאמר, שהשערים והדברים מצוינים אלו על אלו. כי מתלבשים זה בתוך זה. וע"י זה הם מצוינים."

שאלה: כשאני נמצא שעה וחצי בדרך לעבודה ובחזרה, מה עדיף לי לשמוע? שוב את שיעור זוהר, הקדמה לספר הזוהר, או שיעור צהרים?

מה שאנחנו לומדים באותו יום רצוי לשמוע שוב.

תלמיד: נורא קשה לי לשמוע את הזוהר בזמן שאני נוהג, אני לא מצליח לאחוז במשהו שמגיע מהשיעור.

אז תשמע מה שאתה מעדיף לשמוע, אם אתה לא יודע מה אז תשמע תהילים.

תלמיד: האם אני צריך להתאמץ לקרוא טקסט למרות שאני לא מרגיש משהו או עדיף לקרוא מה שאני אוהב?

בזמן הנהיגה תבחר מה שאתה יותר אוהב.

שאלה: מה משמעות המילה "מצוינים זה על זה"? האם זה מסומנים או זה מצטיינים?

מסומנים. שיש לכל אחד מהם סימן מאיזו מדרגה הם באים.

שאלה: האם אנחנו יכולות להבין יותר את הזוהר בזמן שהכלים שלנו מחוברים?

ודאי שכן. אנחנו יכולים להבין אך ורק במידה שאנחנו מחוברים.

שאלה: האותיות בעברית הן כלים, האם גם הניקוד הוא כלים?

נדבר על ניקוד בהמשך. הניקוד הוא תוספת גדולה מאוד, נדבר עליה.

שאלה: כתוב כאן שיש מילים שמלובשות אחת על האחרת. האם מדובר על חיבורים או על קשרים ביניהן?

כן, חיבורים.

שאלה: סעיף 65 מדבר על שמים חדשים וארץ חדשה. האם זה אומר שהרצון שלנו ממשיך לגדול ככל שאנחנו מתקדמים בתהליך התיקון?

ודאי. הרצון נפתח יותר ויותר כדי שנתקן אותו ונגלה יותר.

תלמיד: הזוהר מתאר פעולה של דיבור שיוצרת שמים וארץ. מהי אותה פעולה?

שאנחנו מחברים את החלקים ומהם אנחנו מקימים שמים חדשים וארץ חדשה.

תלמיד: במשך היום אנחנו מדברים בינינו בעשירייה. מה צריך לזכור בדיבור בינינו?

צריך לזכור בדיבור בינינו את ההכרחיות לחיבור. אין עוד, זה התיקון של חטא עץ הדעת.

שאלה: המילים האלו שבונות שמים חדשים וארץ חדשה הן ממש מילים או שהן הרגשות וכוונות של הלב?

הן כוונות הלב, אלו לא סתם מילים. אנחנו ממש בונים מהן עולם וירטואלי חדש, וכך כל פעם. לכן אנחנו אומרים שיש לכל צדיק ש"י עולמות.

שאלה: מה זה "חידושי תורה" בעבודה עם החברים?

שאתם יכולים להתחבר כל פעם בצורה חדשה ויותר גבוהה, ואז למשוך יותר את המאור המחזיר למוטב ולקבל את גילוי האור בכלים יותר חדשים. זה נקרא "שמים חדשים וארץ חדשה".

שאלה: הבנתי מדבריך שהצדיק בונה עולם וירטואלי חדש. מהם העולמות שהוא בונה?

העולמות שהוא בונה הם עשר הספירות שבתוכן הוא מתחיל לגלות את עצמו, את הקבוצה, את העולם, את הכול. בסך הכול מה שאנחנו משיגים זה בתוך עשר הספירות.

תלמידה: ומה זו השותפות שהבורא מבקש מהאדם, "תהיה עימי בשותפות"?

בחיבור. בחיבור הדדי.

תלמידה: עם הבורא או עם החברות?

בינינו.

שאלה: מתי ייגמרו כל חידושי התורה?

בגמר התיקון.

שאלה: כתוב "שמתי את מילותיי בפיך". האם זה מכוון למשיח או יש חוקים ומצוות, וסדר עדיפות לחוקים, כך שקודם כל המשיח ואחרי זה כל היתר?

לא, יש משיח בכל מדרגה ויש משיח כללי. אבל כאן מדובר על זה שהבורא עוזר לכל אדם ואדם להבין את השאלה שעומדת לפניו ואיך הוא פותר אותה.

שאלה: אנחנו כל הזמן קוראים את המילה "נאמר". מאיפה אני יכולה לדעת שזו האמת? אין פה את המקור, פשוט כתוב "נאמר" וצריך להאמין בזה.

מכיוון שהכול נאמר על ידי מקובלים שהשיגו את זה בעצמם הלכה למעשה, ולכן הם אומרים "נאמר" או "נכתב".

שאלה: כשאני נותן ביטחון לחבר והחבר הופך להיות השותף שלי בלימוד החכמה, האם אני הופך לשותף גם עם הבורא?

כן. במה שאתה מרגיש שאתה פונה לבורא אתה נעשה שותף עימו, אפילו בחלק הקטן ביותר.

קריין: סעיף 68.

"68. והאם דבר חידוש של כל אדם, ואפילו שאינו יודע מה שאומר, עושה את זה? אותו שאין דרכו בסודות התורה, וחידש דברים, שאינו יודע אותם לאמיתם כראוי. אותו דבר החידוש עולה, ויוצא אל אותו הדבר, איש תהפוכות לשון שקר, מתוך נקבת התהום הגדול, והוא מדלג 500 פרסאות לקבל את הדבר ההוא, ולוקח אותו, והולך עם הדבר אל הנקבה שלו, ועושה בה רקיע שָווא, הנקרא תוהו.

המ"ן, שמעלים הצדיקים, כדי לעשות נחת רוח ליוצרם, לתועלת העליון, נקראים דברי תורה שהתחדשו. כי הן מתחדשות ע"י הזיווג העליון. והזו"ן מקבלים מוחין חדשים על ידיהם, עד שזוכים ע"י זה לנטוע שמיים וליסוד ארץ. ונעשים שותפים עם הקב"ה, כי מתחדשים שמיים וארץ ע"י הדברים שלהם.

אבל אותו, שאין דרכו בסודות התורה, שאינו בקי בדרכי ה', לדעת לשמור את עצמו מלפגום במדרגות העליונות. אומר בעצמו, שכוונתו לתועלת עליונה, והוא אמנם מטעה את עצמו, כי לא יודע, כי בנפשו לדעת בבירור, שאינו מכוון לצורכו עצמו, הנה עונשו גדול מאוד, כי נותן כוח לקליפות להרוג בני אדם.

וחידש דברים, שאינו יודע אותם לאמיתם כראוי, שמעלה מ"ן לזיווג העליון, ואינו יודע על בוריו בכל הצורך שהוא באמת כך, הנה אז נמצא, שהוא איש תהפוכות לשון שקר, והוא מדלג 500 פרסאות לקבל את הדבר ההוא.

איש תהפוכות לשון שקר, מתוך נקבת התהום הגדול. כי גם בקליפות יש זכר ונוקבא. הזכר נקרא שווא, והנוקבא נקראת שקר. כי הזכר דקליפה אינו כל כך רע, כמו הנוקבא. וכשהוא לעצמו, אינו מכשיל בני אדם לשקר בשם הקב"ה. ולהיפך, כי מדבר טוב, כפי מראית עין, אלא שהוא רע עין, כמ"ש, אל תלְחַם את לחם רע עין, אכול ושתה, יאמר לך וליבו בל עימך. וכל הנלכד בידו, הוא נושא שם ה' לשווא, כי נפרד מה', ואינו יכול לקבל שום שפע.

וכמו שלומדים, כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד. שבהיות כוונתו לקבלת צרכיו עצמו, להתרברב להתגאות וכדומה, הנה הוא נלכד ברשותו של רע העין. והעלאת מ"ן, שמעלה, אינה ממשיכה שום שפע מלמעלה, ונושא שם ה' לשווא. וע"כ נקרא הזכר דקליפה שווא. כי הקב"ה אינו יכול להידבק באיש ההוא, לדור עימו במדור אחד.

והנוקבא דקליפה נקראת שקר. כי אחר שהאיש נלכד ברשת הזכר, הנקרא שווא, יש לו כוח להזדווג עם הנוקבא שלו, שהיא קליפה רעה ומרה, המזייפת שם הקב"ה, ומשקרת בו. ואז יורדת ומסיתה, ועולה למעלה ומקטרגת, ונוטלת את נשמתו ממנו.

וע"כ נקרא איש תהפוכות, כי תחילה, אכול ושתה, יאמר לָך. כלומר, שיעלה מ"ן למעלה להקב"ה, וימשיך שפע לצורך גבוה, והוא נראה לו כמו מצד הקדושה. ואח"כ, בכוח השווא שלו, מזדווג עם נקבת התהום הגדול, שעם השקר שלה הוא נוטל את נשמתו והורגו. ונאמר, איש תהפוכות לשון שקר, מתוך נקבת התהום הגדול, כי מתהפך לשון שקר רק מכוח הנוקבא של התהום הגדול שמשתתף בה, ולא מבחינת עצמו.

והוא מדלג 500 פרסאות, לקבל את הדבר ההוא. כי הזו"ן דטומאה, אין להם משורשם, אלא רק ו"ק ונקודה לבד, רק לעומת ו"ק ונקודה דזו"ן דקדושה, ואין להם שום מקום וכוח להיאחז בבינה. אמנם ע"י המ"ן שהעלה התחתון, נותן כוח לזכר דטומאה לדלג על ז"ת דבינה, הנמשכות בזו"ן דקדושה, שבעיקרן רק חמש ספירות חג"ת נ"ה, הנקראות 500 פרסאות. כי ספירות הבינה הן במספר מאות.

ודילג 500 פרסאות, לקבל את הדבר ההוא. כי תכף בעת עליית המ"ן, השיג כוח לדלג למקום שלא שלו, לחמש ספירות תחתונות חג"ת נ"ה דבינה, הנקראות 500 פרסאות. לקבל את הדבר ההוא, המ"ן, שהעלה האיש שלא ידע על בוריו, אם כוונתו לעשות נחת רוח ליוצרו.

והולך עם הדבר אל הנקבה שלו, ועושה בה רקיע שווא, הנקרא תוהו. כלומר, שהוא מזדווג עם הנוקבא שלו של התהום הגדול על המ"ן הללו, וממשיך לו אורות דקדושה, לחֶלקו ולבניינו, בדומה לשמיים חדשים דקדושה, הנעשה ע"י המ"ן דקדושה.

ואלו שמיים, שהמשיך בזיווגו, נקרא רקיע השווא מבחינת הזכר. ומבחינת השתתפות עם הנוקבא של התהום הגדול, נקרא רקיע של תוהו. כי תוהו שֵם הזכר, והשם של הנקבה הוא תהום. ועשה רקיע השווא, מכוח בחינתו עצמו, הנקרא תוהו, מכוח השתתפותו עם תהום, הנוקבא."

שאלה: אולי אני טועה אבל בקטע הזה בעברית אין את המילה אדם, על איזה אדם מדובר פה?

על כל אחד מאיתנו שנכלל בפעולה הזו.

תלמיד: האם הכוונה לאדם שמרוחק מדבקות בבורא?

כן, האדם תמיד מנותק מהבורא, חוץ מגמר התיקון, מהתיקון האחרון שבו הוא לחלוטין מתחבר, נדבק בבורא.

שאלה: הזוהר אומר פה "כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד. שבהיות כוונתו לקבלת צרכיו עצמו, להתרברב להתגאות וכדומה,". כשתלמיד שואל שאלה, האם הוא לא שואל אותה מתוך האגו שלו?

הזוהר לא שואל, הוא אומר, אין כאן שאלה מצידו. הוא אומר, שאם אדם מתגאה, אז הוא לא נמצא יחד עם הבורא.

תלמיד: מאיפה אני יודע כשאני שואל אותך שאלה בבוקר שאני לא שואל אותך מתוך האגו שלי, מהגאווה שלי? איך אני מוריד את האגו הזה ושואל שאלה בתמימות?

אתה צריך קודם להתחבר עם החברים, להשתחוות לפניהם, לבטל את עצמך כלפי העשירייה, ואז אתה יכול להתחיל לדבר בצורה אמיתית.

תלמיד: אני צריך לקבל מהחברים רשות לשאול שאלה?

לא, אני לא אמרתי לך את זה, אבל אתה צריך להרגיש שהם תומכים בשאלה שלך.

תלמיד: אז אני צריך להגיד להם לפני שאני הולך לשאול איזו שאלה או שאין צורך?

אין צורך.

תלמיד: ומה זה אומר, שאין אני והוא נמצאים במדור אחד אם אני שואל שאלה מהתוך האגו?

אם אתה מתבטל כלפי החברים, ואת זה אתה צריך לעשות תמיד, אז אתה כבר שואל דברים שיהיו טובים גם בשבילם.

תלמיד: אם אדם שואל מתוך האגו, יש עין רעה עליו?

ודאי שיש עין הרע.

תלמיד: מהי עין הרע שאני מושך על עצמי?

הרצון לקבל שמתלבש עליך ולא נותן לך לזוז.

תלמיד: ומה קורה לאדם שמתלבשת עליו עין הרע?

הוא צריך לעשות תיקונים ואחר כך לחזור לאותו מצב.

שאלה: כתוב בקטע "והוא אמנם מטעה את עצמו, כי לא יודע, כי בנפשו לדעת בבירור, שאינו מכוון לצורכו עצמו... כי נותן כוח לקליפות להרוג בני אדם." אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להרוג את האגו, מה הכוונה להרוג בני אדם?

"להרוג בני אדם" זה נקרא להרוג את האדם שבאדם.

תלמידה: אבל להיות אדם זה להידמות לבורא, ואת זה אנחנו רוצים, אז מה אנחנו רוצים להרוג?

את רוצה להרוג את האדם הזה שבתוך האדם שרוצה להידמות לבורא ואת צריכה לשמור על עצמך לא לעשות זאת.

שאלה: מה זו התבטלות שלמה, אם בתוכי, בפנימיות יש את השקר הזה? מה יכול האדם לעשות בפנימיות שלו כדי שההתבטלות שלו תהיה אמיתית מול החברים?

אלו דברים גדולים ורחבים, צריך פשוט להתבטל כלפי החברים ולקבל את כולם כיותר גדולים ממך. זה ברור.

שאלה: בכל זאת זה לא ברור. כאילו לאדם יש דרך והוא הולך בדרך שלנו ועד שלב כלשהו התפילה שלו תמיד לא נכונה, ומשלב מסוים יש לו בירור שבכל זאת זו צריכה להיות תפילה עבור האחרים, עם החברים, ואז זו כבר בעיה לטעות. לכן לא ברור מתי יכולה להיות תפילה שממש מזיקה לאדם.

צריך לבקש מהבורא שיראה לאדם מתי הוא נמצא בתפילה נכונה ומתי הוא בתפילה לא נכונה.

שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות עם הכוונות הלא טובות שנוצרות בעולם?

אנחנו צריכים לתקן אותן בתוכנו, עד כמה שהן משפיעות עלינו.

שאלה: מה צריך לקרות כשהמעשה שעושים בעבודה הופך להרגשה?

לא צריכים לעשות כלום, להמשיך. או לתקן אותו, או להמשיך לפתח דווקא אותו.

שאלה: אדם מושך שפע לצורך גבוה ואז יוצא שהוא ממלא חיסרון שלו על מנת לקבל. אז למה מראש נתנו לו שפע, למה מכשילים את האדם?

כדי שילמד. כל הלימוד בבית ספר הוא על ידי תרגילים, כל הזמן שואלים אותך ואתה צריך לפתור את הבעיה ולראות האם הפתרון שלך הוא נכון, וכך זה גם בחיים.

שאלה: עד היום הרגשתי שהשפה שהזוהר מדבר היא מאוד מאוד גבוהה והיא ממש מדברת על המערכת הרוחנית ועלינו לקבל זאת כסגולה, והיום הזוהר הוא דווקא מאוד רגשי, הוא ממש מדבר כמו מאמר על העבודה הפנימית שלנו. איך להבין את השינויים האלה בשפה של הזוהר?

לא צריכים להבין, צריכים להרגיש.

שאלה: מה זה אומר שנושא שם ה' לשווא?

זה דבר רחב מאוד, זה עוד לא בשבילנו.

שאלה: מה זה "מתהפך לשון שקר רק מכוח הנוקבא"?

רק מהרצון לקבל יש לך סיבוב כזה שאתה מתחיל להסתכל שוב על כל מה שקורה מצד הרצון לקבל שלך.

שאלה: כתוב פה שתפילת הצדיק היא בכדי לתת נחת רוח לבורא, ויש תפילה של התחתון. יש הבדל ביניהן?

ודאי. תפילת הצדיק מגיעה אלינו מדרגה גבוהה, מהחיבור שלו עם הבורא. ותפילה של התחתון היא לפי מצב שלו.

שאלה: בקטע הוא מדבר על קליפה שיורדת ומסיתה ועולה למעלה ומקטרגת. מה הדבר הזה אומר כלפינו?

אנחנו מתחילים לקבל מתוך זה את הרגשת ההבדל בין המדרגות.

שאלה: על איזו עבודה פנימית מדובר פה. לפעמים החברים אומרים משהו אבל הם לא נמצאים בקשר ביניהם. אני מבקשת תיקון. איך זה קורה בתוכי?

איך זה קורה בתוכך אני לא יכול לספר לך. רק תמשיכי ותראי כמה כל זה משתנה וגם את משתנה במקביל.

שאלה: כל המצבים האלה הם מצבים בעולם הרוחני. האם התלבשות הרקיע, המסך, לא יכול להגן עלינו מהקליפות?

המסך מגן באופן יחסי כדי לדחוף אתכם לפתח ולגדל אותו, כדי שתבינו יותר איפה, ובין איזה כוחות אתם נמצאים, איזה כוחות משפיעים עליכם, ומה עליכם לעשות. הכול עבודה חינוכית. כל הקבלה זו מערכת שעושה מחיה קטנה אדם גדול.

שאלה: האם החיבור בינינו בונה עולמות, וניתוק או פירוד הורס עולמות?

כן. כך כתוב.

שאלה: מה זה אומר להגיד את שם ה' לשווא. איך אנחנו יכולים להימנע מלעשות זאת בעשירייה ובכל הכלי העולמי?

תיזהר לדבר אמת ורק אמת. ולא להשתמש בבורא כדי לא לערבב את כוח הבורא עם כל מיני דברים שאתה נמצא איתם בחשבונות שלך בעולם הזה. זה יעזור לך כל פעם להעלות את הבורא בעיניך לדרגה יותר גבוהה וכך אתה תתעלה באמת.

שאלה: האם כוח השקר, כוח השווא של הזכר והנקבה מתגברים כשמתקרב גמר התיקון?

כן. ודאי. ככול שאנחנו מתקרבים לגמר התיקון כוח הטוב וכוח הרע נעשים יותר ויותר גבוהים חדים ומנוגדים. ואנחנו נצטרך להשתמש בבירורים יותר ויותר מורכבים. זה קיים גם בעולם הזה בכל מקצוע.

שאלה: לפי המאמר הזה, האם תוצאת המעשה, ההצלחה שלו, תלויה בכוונה ההתחלתית?

גם בכוונה ההתחלתית וגם במשך הזמן שהוא מחזיק בה.

שאלה: למה בכלל אפשרי לעשות את כל הדברים השקריים האלה הרי יש את הצמצום?

לא הרקיעים, השמים הם שקריים. אלא אלה שאנחנו לומדים על פניהם. כל הלימוד שלנו מבוסס על תרגילים והתרגילים תמיד נמצאים בדרגה של המדרגה הבאה.

שאלה: האם עליית המלכות לבינה היא התחלת התיקון או גמר התיקון?

עליית המלכות לבינה היא התחלת התיקון ועליית המלכות לכתר היא גמר התיקון.

שאלה: מה אני צריך לזכור בזמן הקריאה, את החברים, את המילים, את הבורא, את רעיון החיבור, או את התפילה. פשוט המחשבות מתרוצצות?

לזכור את הכול יחד. אני רוצה שאני והחברים והחיבור והבורא יחד יהיו במנגנון אחד ואני רוצה להרגיש, להחזיק אותו בכוח שלי, במודעות וברצון שלי.

שאלה: ככול שאנו קוראים יותר את הזוהר אני מזהה שזה מאוד דומה לעבודה בעשירייה, כי הזוהר מדבר על חידוש מתמיד של רגשות ועל הערבות. האם זה נכון?

כן.

שאלה בשביל מה צריך חידושי תורה אם יש עשירייה, לימוד, והכול יציב קבוע וטוב?

כדי לברר את כל הכלים שאנחנו צריכים לתקן. זו המטרה של החיים שלנו.

שאלה: מה צריך לקרות כדי שמלכות תעלה לבינה?

צריך שנרצה שהיא תעלה לבינה, שהיא תהיה בעל מנת להשפיע.

שאלה: מה מייצגות 500 פרסאות?

הן מייצגות מרחק של 500 מדרגות.

שאלה: מה ההבדל בין תרמית לשקר?

אני לא יודע אפילו מה להגיד לך. שקר הוא משהו קונקרטי השייך ליחסים בין בני אדם. תהפוכות זה משהו שהוא אולי יותר פילוסופי הקיים בין אנשים, משתמשים בזה. זאת לא שאלה ממש קבלית. אתה צריך לקשור את זה לפעולות ולמצבים קונקרטיים של כלי, פרצוף, ואז אפשר לדבר על זה.

תלמיד: אבל הוא כותב כאן ש"זכר קליפה שווא ונוקבא קליפה שקר".

זה כבר משהו אחר. הזכר של הקליפה הוא שווא. והנוקבא היא שקר. זה הטבע שלה.

תלמיד: האם בסעיף הזה השווא והשקר הם לגבי העבודה שלנו, כשאנחנו לא רואים תשובה לתפילה, אבל בכל זאת צריכים להמשיך ולהתפלל? תחילה נראה לי שאני יכול להעלות תפילה, ולאחר מכן אני רואה שהכול היה בשבילי. כאילו מראים לך שלא צריך, אבל בכל זאת צריך.

אנחנו צריכים להמשיך להתפלל או להעלות תפילה כל הזמן, כי אחרת נהיה מנותקים מהבורא. ומנותקים מהבורא זה תמיד שקר וזה וקטור התפתחות שהוא לא נכון.

שאלה: אם אנחנו לא יודעים איך לעלות מ"ן ואנחנו בכל זאת מנסים?

כדי שנלמד. לכן מזהירים אותנו ומראים לנו איפה טעינו ועושים כך בכוונה כדי שנטעה ונלמד מזה.

שאלה: מה המצב הזה שבו נראה לי שאני יכול לעשות איזו פעולה דהשפעה?

זה אפשרי. אבל ברגע הבא אתה כבר תרגיש שטעית. כי זה אפשרי בדרגה הבאה, בדרגה שהיא פלוס אחד ממה שאתה. ובפלוס שתיים זה כבר לא יהיה נכון. אבל בכל זאת צריך לעשות.

תלמיד: כזה דבר קורה עד סוף הדרך עד גמר התיקון או שבאמצע הדרך לדוגמה האדם מבין שכבר יכול לעשות פעולות בעל מנת להשפיע?

תמיד אפשר לעשות פעולות בעל מנת להשפיע, אבל כל פעם האדם מגלה שלפניו יש עוד הרבה פעולות כאלה ושהפעולות שלו כלפי פעולות גבוהות יותר זה בקבלה.

תלמיד: מה שמבלבל הרבה פעמים זה שמצד אחד אנחנו שומעים שכל זה מתגלה בתוכי ומצד שני שיש עוד איזו אמת כאילו בלי קשר למי שמקבל, תופס את הדברים שקיימת בפני עצמה. איך לברר אותה האמת שהיא לא קשורה אלי שהיא קיימת זה גם מחוצה לי או שזה הכול בתוכי?

היא בכם דווקא בכם זה הבורא את האמת המוחלטת שהיא קיימת בתוככם אבל אתם צריכים לגלות אותה ויש לכם משיכה אליה, היא בפנים, זה נקרא "נקודה שבלב".

שאלה: מה זה לשקר בשם הבורא, ואיך אני מרגישה שאני שקרתי בהרגשה?

שמתגלה מדרגה יותר עליונה אז את מרגישה שאת מה שעשית עשית ממדרגה יותר תחתונה ששם זה שקר לעומת העליונה, זהו. ככה זה.

שאלה: ההרגשה הזאת של התהום של הנוקבא השקר הזה, הקליפות האלה, מה זה אומר בי, איזה כוחות פועלים עלי בתוך הרגש שלי? איזה סימנים אני יכול לקבל מתוך התהום של הנוקבא?

הסימנים מהתהום של הנוקבא, זה הרצון לקבל בלתי מוגבל שפשוט אתה רוצה רק לקבל ,לדעת, ליהנות, להחזיק, לשלוט, זה תהום של הנוקבא רצונות לקבל הרגילים.

שאלה: איך אפשר לעבוד עם זה בעשירייה?

כמו שאנחנו תמיד מדברים, צריכים יותר ויותר להתחבר עם החברים, לעשות חשבון יום יום האם אני מתקדם מתקרב אליהם או לא ולפי זה להמשיך ללכת. להמשיך בחיבור רק מתוך חיבור גדול אני יכול לברר עד כמה שאני הייתי אתמול בחיבור קטן.

תלמיד: ונניח אני נמצא בתוך אותה התהום של הנוקבא וההרגשה כזאת מתוך המעמקים האלה, איך אני יכול להתגבר על זה ודאי שעל ידי התפילה אבל שתי פעולות אני צריך לעשות, מהי אותה תפילה זה פשוט לבקש על חיבור, זה ייתן לי הבנה מה לעשות בצורה יותר מפורטת?

תשאל את השאלה הזאת לכולם.

סדנה

מה אנחנו יכולים לעשות, איך אנחנו יכולים להתפלל שאנחנו מרגישים את ההרגשה הזאת של הנוקבא של התהום הגדול? איך אנחנו יכולים להתגבר, איזו תפילה צריכים לעלות יחד? איך אפשר לעזור אחד לאחר?

*

(סוף השיעור )