שיעור בוקר 23.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 184, פתיחה לחכמת הקבלה,

אותיות צ"ב-צ"ג

אנחנו לומדים עכשיו דבר מאוד חשוב, בעצם הכול חשוב כי זו אותה מערכת, אבל הפעולה הזאת שנקראת העלאת מ"ן אנחנו לומדים אותה בעולם העליון, איך זה קורה במקור שלה, אבל אחר כך אצלנו, העלאת מ"ן זו הפעולה העיקרית שלנו כלפי התקדמות התיקון שלנו. כי שום דבר לא יכולים להשיג אלא בכוח התפילה, בכוח הבקשה, ובמילים של חכמת הקבלה זה נקרא העלאת מ"ן, העלאת החיסרון מהנברא לבורא.

איך זה קורה, נראה ממה שכותב בעל הסולם.

קריין: אות צ"ב.

ענין עלית מ"ן דז"ת דנקודים לאו"א וביאור ספירת הדעת

אות צ"ב

"כבר נתבאר, שבסבת עלית ה"ת לנקבי עינים שנעשה בצמצום ב', דהיינו לעת יציאת הקטנות דע"ס דנקודים, נחלקה כל מדרגה לב' חצאים: גלגלתא ועינים נשארים במדרגה ונקראים משום זה כלים דפנים, ואזן חוטם פה, הנפולים מהמדרגה להמדרגה שמתחתיה, נקראים משום זה כלים דאחורים. כנ"ל באות ע"ו, באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות, באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים מלובשים תוך גלגלתא ועינים דאו"א, ואח"פ הנפולים דאו"א מלובשים תוך גלגלתא ועינים דז"ת דנקודים, עש"ה".

יש כאן הסבר איך המערכת הזאת מתקיימת ומשפיעה לבורא. במערכת הזאת יש מדרגות, פרצופים, שנקראים כתר, אבא ואמא וזו"ן, וכל חלק וחלק מחולק לפנים ואחוריים. כלים דפנים הם כלים שיכולים להשפיע, כלים דאחוריים הם כלים שרוצים לקבל. התיקון מגיע קודם לכלים דפנים שרוצים רק להשפיע, ואחר כך מגיע תיקון לכלים דאחוריים.

אות צ"ב

"כבר נתבאר, שבסבת עלית ה"ת לנקבי עיני" שנעשה בראש דס"ג, "שנעשה בצמצום ב'", וכתוצאה מזה בכל הכלים שיצאו מס"ג שזה נקרא עולם הניקודים, "דהיינו לעת יציאת הקטנות דע"ס דנקודים, נחלקה כל מדרגה לב' חצאים: גלגלתא ועינים", שהם כתר חכמה וג"ר דבינה "נשארים במדרגה ונקראים משום זה כלים דפנים", הם יכולים לקבל את האור, אבל אין בהם רצון לקבל כל כך. ואח"פ "ואזן חוטם פה", החלק השני של המדרגה, "הנפולים מהמדרגה" שלהם "להמדרגה שמתחתיה, נקראים משום זה כלים דאחורים", מפני שהם נפלו למדרגה שתחתיהם. "כנ"ל באות ע"ו, באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה", מחולקת לפנים ואחוריים, "מפנימיות וחיצוניות, באשר הכלים דאחורים דעליונה", מדרגה עליונה, "נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים מלובשים תוך גלגלתא ועינים דאו"א, ואח"פ הנפולים דאו"א מלובשים תוך גלגלתא ועינים דז"ת דנקודים, עש"ה".

זה מה שכותב בעל הסולם. יש מדרגה אחת שנקראת נניח מדרגת כתר, כי זה לא חשוב איזו מדרגה, והיא מחולקת לחצי, לחלק הראשון ולחלק השני. החלק הראשון נקרא גלגלתא ועיניים, והחלק השני נקרא אח"פ.

מה קרה כאן? ה' תתאה שהיא המלכות שנמצאת בסוף המדרגה, הצמצום שבה עלה למעלה והגביל את המדרגה כך שאם יבוא האור העליון, אז הוא יבוא רק לגלגלתא ועיניים, ולאח"פ הוא לא יכול. והגבול בין גלגלתא עיניים ואח"פ נקרא פרסה (ראו שרטוט מס' 1).

עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, כולם נכללים מכאלו פרצופים. שבכל פרצוף, בכל פרט אפילו הקטן, תמיד ישנה חלוקה לגלגלתא עיניים ואח"פ. גלגלתא עיניים הם כלים שנמצאים בנתינה, ואח"פ הם כלים שנמצאים בקבלה.

שרטוט מס' 1

אות צ"ב

"כבר נתבאר, שבסבת עלית ה"ת לנקבי עינים שנעשה בצמצום ב', דהיינו לעת יציאת הקטנות דע"ס דנקודים, נחלקה כל מדרגה לב' חצאים: גלגלתא ועינים נשארים במדרגה ונקראים משום זה כלים דפנים", כלים של גלגלתא עיניים נקראים כלים דפנים, "ואזן חוטם פה, הנפולים מהמדרגה להמדרגה שמתחתיה, נקראים משום זה כלים דאחורים. כנ"ל באות ע"ו, באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות", מפנים ואחוריים. החלק העליון נקרא "פנים" והחלק התחתון נקרא "אחוריים". "באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות", מפנים ואחוריים, "באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים מלובשים תוך גלגלתא ועינים דאו"א, ואח"פ הנפולים דאו"א מלובשים תוך גלגלתא ועינים דז"ת דנקודים, עש"ה."

אם פעם הסדר היה כך שהיה חלק כתר, וחלק אבא ואמא וזו"ן, שלושה חלקים, אז עכשיו לחלק הראשון של הכתר יש רק גלגלתא ועיניים, והחלק השני של הכתר הצטמצם ונמצא בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואמא. אח"פ דאבא ואמא יש להם גלגלתא ועיניים, והאח"פ שלהם לא נמצא במדרגה, הם כבר מלובשים בפרצוף יותר תחתון. זאת אומרת מכל שלושת החלקים של ראש, תוך, סוף בפרצוף, נשאר רק גלגלתא עיניים בכל חלק וחלק, ואח"פ של כל חלק וחלק נפול במדרגה יותר תחתונה (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

שאלה: החלוקה הזאת לאחוריים ופנים, זה משהו שקיים בכל המצבים בו זמנית, או שזה סיבה ותוצאה?

בכל מצב יש לנו כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, עשר ספירות. כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה עד אמצע תפארת, הם כלים של השפעה שיש להם בסך הכול כוח נתינה, ודאי שזה מהשפעת האור העליון אבל הם יכולים את זה לעשות. ולכלים שמתפארת ולמטה, יש להם רצון לקבל (ראו שרטוט מס' 3). לכן הכלים האלו כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת, הם נקראים "כלים דפנים", ומתפארת והלאה הם נקראים כלים דאחוריים, אחור, ובאמצע נמצאת פרסה. בכל מקום שבו אנחנו רואים עשר ספירות כך הן מתחלקות, לפנים ואחוריים.

למטה מפרסה שם זו כבר ממש הסתרה.

שרטוט מס' 3

תלמיד: איך זה מתבטא בעבודה שלנו?

בעבודה שלנו כשאנחנו נאתר את הכלים שלנו עד כמה הם נמצאים בהשפעה ועד כמה בקבלה, ונוכל לבנות בהם את כוח הפרסה, שהיא לא תיתן לאורות לעבור מהחלק העליון שנקרא גלגלתא ועיניים לחלק התחתון שנקרא אח"פ, וביניהם יהיה ממש גבול שנקרא פרסה, אז האור העליון יוכל להאיר בחלק שנקרא פנים.

שאלה: כשאתה אומר שה' תתאה עלתה והתבצע צמצום ב' ונשאר מצב הקטנות, האם לפני זה היה מצב גדלות?

קטנות וגדלות אלה דברים שמתחלפים, תלוי על מה אנחנו מדברים. כאן אנחנו מדברים בצורה כללית. מה היה לפני זה, אחרי זה, אני לא יודע. אני מסביר איזה צורות יכולות להיות בעשר ספירות.

תלמיד: זה כשלומדים על מצב הגדלות?

נכון. אם אנחנו נשפיע יותר על הקטנות באור העליון, וניתן כוח לכלים לגדל את המסך, אז גם כלים דאחוריים יכולים לקבל את כוח המסך ואז הפרצוף הוא יכול לחזור לגדלות.

שאלה: בעבודה שלנו כשאנחנו מעלים את מלכות לבינה, האם הרצון שלנו הופך להיות לא הרצון שלנו כשיש לנו אפשרות לקבל ברצונות האלה?

אף פעם אין לנו רצונות משלנו, תמיד אנחנו מקבלים את הרצונות שלנו על ידי האור העליון שמשפיע עלינו ומביא לנו כל מיני רצונות. אנחנו רק צריכים על כל רצון ורצון שאנחנו מגלים בכל רגע ורגע להשתדל להביא את כוח ההתנגדות, כדי להשתמש בכל רצון על מנת להשפיע.

שאלה: אנחנו אומרים שאחרי השבירה נעשה ערבוב בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה. איך מתוך המושג של ערבוב אנחנו מגיעים למדרגות של עליון, תחתון, ובכלל לגלגלתא עיניים ואח"פ? מה הקשר בין ערבוב לבין מה שאתה מסביר עכשיו?

אני עכשיו מסביר רק על אלמנטים, על פנים, אחוריים, גלגלתא עיניים, אח"פ, פרסה, קטנות, גדלות. עדיין אני לא משייך את זה לאף מקום, לאף עולם, אלא רק שיכולה להיות כזאת חלוקה בעשר ספירות או בפרצוף. אם יש לו כוחות אז הוא יהיה בגדלות, אם אין לו כוחות אז הוא יהיה בקטנות.

תלמיד: אחרי השבירה כל רצון ורצון כך הוא מחולק?

אחרי השבירה כל רצון כולל חלקים שבורים, ואחר כך כשמסדרים מהם כבר ספירות ופרצופים, אז יש להם מבנה כזה של גלגלתא עיניים ואח"פ.

שאלה: מה השוני העקרוני שנעשה בין זה שפרצופים היו מתלבשים אחד על האחר, לבין שפרצופים מתלבשים אחד בתוך האחר?

אחד בתוך האחר זה אותו פרצוף מתלבש. אחד על האחר זה כשמתלבשים פרצופים שונים שיש להם טבע שונה, רק שהם יכולים להגיע בדרגה מסוימת להשתוות עם הבורא. אבל כל אחד משיג לפי הטבע שלו, לא שהם הופכים להיות בזה לאחד.

שאלה: הוא אומר פה משהו מוזר, "באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות, באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה". מי בונה את המדרגות האלה?

האור העליון. "אין עוד מלבדו ".

תלמיד: איפה המעורבות שלנו?

כאן עוד לא מדובר על המעורבות שלנו. אבל אחר כך זה יהיה על ידי העלאת מ"ן.

תלמיד: מה זאת אומרת נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות?

מתחלקת לחלק פנימי ולחלק חיצון.

שאלה: מה זה אומר?

שהחלק הפנימי שנקרא גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה, לפי הרצון שלהם יכול להופיע בהם בדרך כלל אור חסדים. והחלק התחתון הוא רוצה לקבל על מנת להשפיע, או אם אין לו רצון לקבל על מנת להשפיע אז הוא רוצה רק לקבל, ואז הוא נמצא בצמצום. הכול לפי הרצון והמסך על הרצון.

שאלה: לגבי העניין של אח"פ דעליון עם גלגלתא עיניים דתחתון שהם כביכול יושבים ביחד באותה מדרגה. יש לזה משמעות שהם יושבים באותה מדרגה או שאין קשר ביניהם?

הם משלימים זה את זה, אבל כל אחד לפי הטבע שלו הוא שונה מהאחר. גלגלתא עיניים הם כלים דהשפעה, ואח"פ הם כלים דקבלה, ואם יש להם מסך ומסך משותף, אז הם עושים פעולה כמו פרצוף אחד. אבל אם אין להם מסך משותף, אז בהתאם להשפעת האור העליון הם מתחלקים לגלגלתא עיניים ואח"פ. כלפי האור העליון, גלגלתא עיניים לא מנוגדים לאור העליון, הם כלים דהשפעה, כלים שיש בהם רצון להשפיע, תכונת בינה. ואח"פ הם כלים שיש בהם רצון לקבל והם שייכים למלכות. לכן כל הפרצוף מתחלק לשני החצאים האלו, חצי עליון זה גלגלתא עיניים, כלים דהשפעה, חצי תחתון זה אח"פ, כלים דקבלה.

אות צ"ב

"כבר נתבאר, שבסבת עלית ה"ת לנקבי עינים שנעשה בצמצום ב', דהיינו לעת יציאת הקטנות דע"ס דנקודים, נחלקה כל מדרגה לב' חצאים: גלגלתא ועינים נשארים במדרגה ונקראים משום זה כלים דפנים, ואזן חוטם פה, הנפולים מהמדרגה להמדרגה שמתחתיה, נקראים משום זה כלים דאחורים. כנ"ל באות ע"ו, באופן שכל מדרגה ומדרגה נעשית כפולה מפנימיות וחיצוניות", מפנים ואחוריים, "באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים מלובשים תוך גלגלתא ועינים דאו"א, ואח"פ הנפולים דאו"א מלובשים תוך גלגלתא ועינים דז"ת דנקודים, עש"ה."

שאלה: במבנה הזה של אח"פ דעליון, גלגלתא עיניים דתחתון, זה עשר ספירות? איפה כאן הכלים הנותנים והמשפיעים?

למעלה מפרסה שזה נקרא גלגלתא עיניים נמצאים כלים דהשפעה ולמטה מפרסה נמצאים כלים דקבלה.

קריין: אות צ"ג.

אות צ"ג

"ומכאן נמשך, שגם בביאת האור חדש דע"ב ס"ג דא"ק להמדרגה, המוריד בחזרה את הה"ת למקומה לפה, דהיינו לעת הגדלות דנקודים כנ"ל, אשר אז מחזרת המדרגה אליה את האח"פ שלה, ונשלמים לה הע"ס דכלים והע"ס דאורות, כנ"ל, נבחן אז, אשר גם המדרגה התחתונה שהיתה דבוקה על אח"פ דעליונה, עולה גם היא עמהם ביחד לעליונה. כי זה הכלל שאין העדר ברוחני, וכמו שהתחתונה היתה דבוקה באח"פ דעליון בעת הקטנות, כן אינם נפרדים זה מזה בעת הגדלות, דהיינו בעת שהאח"פ דעליונה שבים למדרגתם. ונמצא, שמדרגה התחתונה נעשתה עתה לבחינת מדרגה עליונה ממש. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו."

זה דבר מאוד מיוחד, שאפילו שהיתה מדרגה למטה, על ידי השפעת האור העליון, כשהיא מקבלת את האור הזה ורוצה על ידו להתקדש, לעלות למעלה, להיות יותר משפיעה, היא יכולה לבצע את זה ולצרף את עצמה למדרגה יותר עליונה. זה כמו מעלית שאפשר לעלות על ידה מקומה לקומה.

אות צ"ג

"ומכאן נמשך, שגם בביאת האור חדש דע"ב ס"ג דא"ק להמדרגה", אור ע"ב ס"ג זה אור מאוד מיוחד, זה אור שיוצא מחכמה ומבינה והאור הזה כולל בעצם את כל התיקונים שצריכים לעשות על הרצון לקבל כדי שהוא יהיה המשפיע.

וכשמגיע האור הזה דע"ב ס"ג דא"ק למדרגה, "המוריד בחזרה את הה"ת למקומה לפה", את ה' תתאה שהיתה קודם בנקבי עיניים כשהיה צמצום ב' ואסור היה להשתמש בכלים דקבלה, רק כלים דהשפעה היו במדרגה, "דהיינו" שהאור הזה בא "לעת הגדלות דנקודים כנ"ל", זאת אומרת, הוא נותן לפרצוף הקטן, לגלגלתא עיניים שהיו בו, לצרף אליהם בחזרה את האח"פ, "אשר אז מחזרת המדרגה אליה את האח"פ שלה, ונשלמים לה הע"ס דכלים והע"ס דאורות, כנ"ל", מגיעה לגדלות, "נבחן אז, אשר גם המדרגה התחתונה שהיתה דבוקה על אח"פ דעליונה", אח"פ דעליון היה נפול בתוך התחתון, ועכשיו כשהוא עולה הוא מעלה איתו יחד גם את גלגלתא עיניים דתחתון. אז "עולה גם היא עמהם ביחד לעליונה. כי זה הכלל שאין העדר ברוחני, וכמו שהתחתונה היתה דבוקה באח"פ דעליון בעת הקטנות, כן אינם נפרדים זה מזה בעת הגדלות, דהיינו בעת שהאח"פ דעליונה שבים למדרגתם. ונמצא, שמדרגה התחתונה נעשתה עתה לבחינת מדרגה עליונה ממש. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו."

בעל הסולם אומר לנו דבר חדש. היתה מדרגה עליונה (ראו שרטוט מס' 4), והיא הגיעה למצב שנפלה למדרגה התחתונה. חלק ממנה נשאר למעלה וחלק ממנה נפל עוד יותר. במצב שהיא נפלה היא התחברה למדרגה שהיתה למטה ממנה.

עכשיו מגיע האור העליון שנקרא "אור ע"ב ס"ג", והאור הזה משפיע על הכלים ונותן כוח לגלגלתא עיניים ולאח"פ לעלות, לחזור למדרגה כמו שהיתה קודם, ואז הם עולים, חוזרים למצב כמו שהיה כביכול אבל זה מצב חדש. ואז יוצא שהמדרגה הזאת חוזרת בחזרה, גלגלתא ועיניים ואח"פ, ובנוסף היא תופסת את החלק המשותף שהיה לה בין האח"פ שלה וגלגלתא עיניים, היא לוקחת גם אותו, מצרפת אותו אליה, ואז יוצא שאח"פ דעליון שנפל, כשחוזר הוא לוקח איתו גלגלתא עיניים דתחתון.

ואז יש לנו כאן דבר מאוד מיוחד, קודם כל יש לנו עשר ספירות כמו שהיו קודם (ראו עיגול ירוק בשרטוט מס' 4) ויש לנו עשר ספירות חדשות של גלגלתא עיניים ואח"פ (ראו עיגול אדום בשרטוט מס' 4). תראו עד כמה נעשו קשרים במדרגה מתוך זה שיש עליות וירידות, נפילות שקמות לתחייה. וזה לא במצב אחד, זה בהמון המון המון פרצופים, וכך אנחנו מגיעים מזה שיש לנו ריבוע לעיגול, ממש לכדור עד אפס מקום שהכול מתמלא בעצם מעשר ספירות אבל בהתכללות כזו ביניהם הם ממלאים את כל המציאות, כמו אינטגרל ולא ריבוע, על ידי זה שכך מתחברים.

שרטוט מס' 4

שאלה: אתה יכול להסביר מה גורם לאותה דבקות בקו האדום הזה? האם כשהאח"פ של העליון נופל לגלגלתא עיניים של התחתון מיד נוצרת הדבקות או שיש פה פעולה נוספת?

יש פעולה נוספת מצד התחתון כלפי העליון, אנחנו נלמד את זה.

שאלה: במה התחתון יכול להיות דבוק באח"פ דעליון אם הם מצומצמים?

בזה שהוא מצמצם את עצמו. כי העליון מעלה אותו, וכשהוא מעלה אותו למדרגה יותר עליונה, התחתון צריך להחזיק בעליון. הוא צריך לאבד עוד יותר מהעצמאות שיש לו, כמו תינוק, ילד קטן שתופס את אמא, אמא עושה כל מיני פעולות, כל מיני תנועות, והוא יודע רק דבר אחד, כמו קוף קטן להחזיק בה.

תלמיד: וזה מספיק חזק כדי שהוא יוכל לעלות?

כן, על ידי זה הוא מקבל מהעליון את כל הכוחות. אנחנו יכולים ללמוד את זה ממש מהחיות כי אלו מצבי קטנות.

שאלה: אם האור רוצה להתפשט מאין סוף לכל אורך התהליך כלפי מטה, מה זה אומר "בביאת האור חדש דע"ב ס"ג", מה זה אומר שהוא חדש?

זה אור נוסף שבא כדי לקדש את הכלים ולתת להם מסכים חדשים, נוספים, כי לא היו להם קודם.

אפשר לראות לפי השרטוט, גלגלתא עיניים האלה (ראו עיגול כחול בשרטוט מס' 5) הם היו בדרגה יותר נמוכה ועלו עכשיו לדרגה יותר גבוהה, והם צריכים מסך כדי לעלות. הם גם צריכים מסך כדי להיות דבוקים יותר באח"פ. הם צריכים מסך כדי להיות כלפי האח"פ הזה גלגלתא ועיניים (ראו עיגול אדום), על אף שהם שייכים לדרגה יותר תחתונה.

לפי המבנה שלהם הם נמצאים למטה מהאח"פ, לפי זה שהם מגיעים לאותה דרגה כמו האח"פ הם נעשים כלפי האח"פ יותר חשובים כי יש בהם גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה, והאח"פ הוא כלים דקבלה. זאת אומרת, ככל שהתחתון עולה ומצטרף לעליון כך הוא מקדש את העליון, מעלה אותו יותר למעלה, מחייב אותו לעלות, מוסיף לו תכונות דהשפעה.

שרטוט מס' 5

שאלה: האם הדינאמיקה בין פנים לאחוריים או גלגלתא עיניים ואח"פ זה מה שנקרא "אין העדר ברוחניות"?

לא, זה לא שייך לזה שאין העדר ברוחניות. אין העדר ברוחניות שייך לזה שהכלי שעולה למעלה ומצטרף לדרגה יותר עליונה הוא גם נשאר בדרגה יותר תחתונה, זה נקרא ש"אין העדר ברוחני". ואז יש לנו כאן תוספת, שכל העליות שאנחנו מדברים עליהן, אומנם הן מתרחשות, אבל המקום הקודם לא נעלם והכלים הקודמים לא נעלמים, ויש כאן כאילו הכפלה, שכל העליות וכל הירידות וכל המצבים האלה נשארים ונמצאים לנצח.

שאלה: באות צ"ב בעל הסולם אומר "באשר הכלים דאחורים דעליונה נפלו בפנימיות הכלים דפנים של עצמה, ונמצאים אח"פ הנפולים דכתר נקודים". מה זה להיות נפולים?

כמו שאני ציירתי. נגיד האח״פ האלו (ראו סימון בצהוב בשרטוט מס' 6), הם נפולים לתוך הכלים האלו.

תלמיד: הוא אומר "של עצמה".

של עצמה, גלגלתא עיניים ואח"פ, כשהם עולים ואחר כך יורדים, אז יורדים כאילו למקומם, אבל זה כבר לא אותו דבר. לפני עליה ואחרי ירידה הם כבר לא אותו דבר.

שרטוט מס' 6

תלמיד: מה האלמנט שמקשר? כי לכאורה אין מרחק יותר גדול מהפנימיות והחיצוניות, אז מה מקשר בין הגלגלתא ועיניים לאח"פ?

עשר ספירות. הם שייכים לפרצוף אחד, לעשר ספירות, הם משלימים זה את זה, יש בהם התכללות שכל ספירה כלולה מהספירות האחרות, ולכן זה לא עשר זה מאה ספירות. ההתקשרות היא התקשרות מאוד פנימית ועמוקה והיא מגיעה מהבנייה הטבעית שלהם, לא יכול להיות אחרת.

שאלה: מה קורה לאח"פ של תחתון כשהגלגלתא של התחתון עולה עם אח"פ דעליון?

האח"פ של התחתון נשאר במקום כשגלגלתא שלו עולה לדרגה יותר עליונה ונמצאת שם משלימה את עצמה, וגם יש קשר בכל זאת בינה לבין האח"פ של התחתון. את זה עוד נלמד.

(סוף השיעור)