שיעור צהרים 27.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1657

מאמר 137, "החסרון זהו הכלי"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1657, מאמר 137, "החסרון זהו הכלי".

החסרון זהו הכלי

"עיקר הוא החסרון, והוא נקרא כלי לקבלת המילוי, וגודל המילוי נמדד לפי מדת החסרון.

נמצא, שאם יש אותו מילוי, לא פחות ולא יותר, ומכל מקום אחד נהנה מהמילוי ושש ושמח, ואין מלים להביע את שמחתו, והשני מרגיש עצמו שאין לו שום תענוג וחיות להחיות את נפשו, ומרגיש עצמו לפעמים כאילו כל החיים נמאסים עליו, היות שלא מרגיש שום מטרה בהחיים שלו.

לדוגמא, אדם בריא, היינו הוא שלם בגופו, שכל האברים שלו הם בריאים ושלמים. והוא משתוקק לקבל הנאה ותענוג, שיהיה לו במה לחיות נפשו עם איזה תענוג, ולא מצליח.

ויש לעומתו אדם אחר, שיש לו איזו מחלה, והרופאים קבעו שהוא צריך ניתוח, אבל לא יודעים אם הניתוח יצליח, וכל החיים שלו הם בסכנה. והיו אצלו כמה רופאים מומחים, ואין מצדם שום הבטחה, שתהיה לו היכולת להמשיך בחיים.

ובא חכם אחד ונתן לו סגולה, והסגולה הזאת עזרה לו. ואחר כך, כשבא לברר את מחלתו אצל הרופאים, הם קבעו שהוא בריא ושלם ולא חסר לו שום דבר. הרי אז ודאי הוא שמח, ולא שייך לומר שאין לו ממה לקבל חיות, אלא השמחה שלו רבה.

ואילו הראשון, אף על פי שהוא בריא, אין הוא מסוגל לקבל חיים מהבריאות שלו, מטעם שאין לו כלי חסרון על הבריאות, לכן המילוי הזה לא נותן לו שום חיות.

ונשאלת השאלה, אם המילוי שהוא שמח עמו, הוא דבר אמיתי, או שזה סתם דמיון."

שאלה: איך האדם הבריא יכול לבקש עבור תענוג נכון כדי להחיות את נפשו?

אם אין לו סיבה אמיתית אז הוא לא יכול להחיות את נפשו, אין לו מה להחיות, זאת אומרת שהוא בריא, אין לו חסרונות. לכן הוא צריך קודם כל לראות את החיסרון שלו, האם יש לו באמת, האם הוא נמצא באיזה סכנת חיים או סכנת בריאות, ואז לפי זה הוא יכול לבקש, והבקשה שלו תהיה מוצדקת. מה שאין כן, אם אין לו בקשה מוצדקת, אם אין לו חיסרון אז איך יבקש?

תלמיד: איך החולה יכול לפגוש אותו החכם שייתן לו אותה סגולה?

החולה לא יודע בדיוק איזו סגולה הוא צריך. הוא צריך לחפש בין כל החכמים למי מכל החכמים יש את הסגולה הזאת נגד מחלתו. לכן זה דבר פתוח, זו הבעיה העיקרית בחיים שלנו, שאנחנו לא יודעים על ידי איזה מומחה אנחנו יכולים לרפאות את עצמנו.

תלמיד: איך להרגיש חיסרון כאשר יש שמחה כל כך גדולה באדם שמתרפא?

אדם שמתרפא כבר אין לו חיסרון כנראה, ואז הוא לא זקוק למומחים ולסגולות. לכן אך ורק לפי הבעיות שאדם מרגיש, שיש לו באמת חסרונות, כך הוא מחפש את המומחים ומתרפא על ידם ואז הוא יכול להודות לבורא על זה שעזר לו.

שאלה: מה זה התענוג הרוחני האמיתי שהבורא יכול לקבל מאיתנו?

זה תענוג מכך שאנחנו יחד מחוברים, קשורים זה לזה, יכולים לעזור זה לזה בצורה הדדית, להעלות מהבעיות שלנו לבעיות משותפות כאלה שצריך לרפא את כולם, אז במקרה כזה אנחנו מזמינים את הבורא לעזרתנו והבורא עוזר. כלומר הבעיה שלנו היא בעיקר בזה שצריכים לגלות את הסיבה האמיתית לייסורים שלנו ולבקש מהבורא שהוא ירפא אותנו מזה, יפתור אותנו מזה.

תלמידה: מה החיסרון שדווקא מוליד את התענוג הרוחני האמיתי הזה, איזה חיסרון מושך אותו?

שאני אהיה בריא.

תלמידה: מה זה האמונה בזמן שאנחנו מרגישים את הכאב, שאני לא מסוגלת להגיע להשפעה בעצמי ורק הבורא יכול לעזור לי?

זאת תכונה מיוחדת, אמונה מיוחדת באדם בזה שהוא לא משתוקק לריפוי בראש ובראשונה, אלא מה שהוא משתוקק אליו זה להבין את השורש של הריפוי, את הסיבה למה הוא צריך לעשות את זה, לשם מה, בשביל מה, ודווקא אז מוצא את שיטת ההבראה.

תלמידה: האם תמיד זה נולד מתוך הרגשת חוסר הכוחות שלי?

כן.

תלמידה: למה הבורא צריך את זה?

כדי שהאדם ימצא אותו, את הבורא כסיבה לכל מה שמתרחש עימו.

תלמידה: האינטנסיביות הזאת של הכאב זה החיסרון בעצם?

כן.

תלמידה: ובלי בקשה שלי זה לא יכול להתממש?

לא.

תלמידה: אני לא מצליחה לבקש או שהנחש לא מאפשר לי?

אני לא יכול לבקש כיוון שהבקשה הזאת לא ניתנת לי, את קוראת לזה נחש, שיהיה נחש, האגו שלי לא מאפשר לי.

תלמידה: האם האינטנסיביות הזאת מחוסר הרצון שלי להיות בקבלה או להיות בהשפעה האם זה בעצם משחק איזשהו תפקיד בתפילה שלי ובקבלת המענה לתפילה?

האינטנסיביות של הבקשה תלויה בהכרת הסיבה של המצב שלי, שהכול מגיע מהבורא, כיוון שהכול מגיע מהבורא ואני צריך לכן לבקש מהבורא להתקרב אליו כדי לגלות לעצמי את המהות האמיתית של כל מה שקיים, במקרה כזה אני כבר אוכל להתקדם להבראה.

שאלה: במאמר יוצא שיש לנו את הכי הרבה כוח כשאנחנו בחוסר כוחות ובחוסר ייאוש מתפללים על משהו שאנחנו צריכים.

מובן.

תלמידה: ואז יוצא שהבורא נותן לנו ייסורים, כך הוא בעצם נותן לנו להרגיש חיסרון גדול יותר.

כן.

תלמידה: האם אפשר איכשהו להדביק את העשירייה שלי ואיך לעשות את זה נכון?

אם אנחנו קשורים זה לזה, מחוברים בעשירייה עד כמה שניתן, ואחרי זה מתחילים לדבר על המצבים שלנו אז כתוצאה מכך אנחנו מגיעים להכרה של סיבת המצב שלנו, למה אנחנו יחד, למה אנחנו מחוברים, למה אנחנו לא יכולים להיות יותר מחוברים מאשר עכשיו, מהי הסיבה לחולי ולייסורים הרוחניים שלנו, ובצורה כזאת אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו צריכים כבר לפנות לבורא ולבקש ממנו ריפוי.

תלמידה: ואם האדם מקבל מצב פרטי, איזו מחלה קשה, האם זה יכול להיות עזרה בדרך הרוחנית?

אני לא מבין.

תלמידה: אם האדם סובל פיזית מאיזו מחלה, האם זאת עזרה מלמעלה או שזה משהו לא קשור?

בטוח שזאת עזרה, הרי הוא היה יכול להיות חולה ולא להרגיש שהוא חולה, ולמות ולא להרגיש שהוא אוטוטו אמור למות. לכן כל הרגשות האלה שהבורא מעורר באדם כאב, מחלה, ריפוי, כל זה כדי לעזור לאדם למצוא את המצב הבריא שלו.

שאלה: יש אדם שהולך בדרך להשגת הבורא ויש לו הכרת הרע. אפשר להגיד שהכרת הרע זה חיסרון, זה נותן לו כוח להמשיך בדרך, זה הכלי שלו.

כן.

תלמיד: ויש אדם אחר שאין לו הכרת הרע אבל הוא נמצא בדרך בגלל הפחד שאם הוא לא ילך בדרך הזאת אז הוא יקבל מכות, הפרעות. אפשר להגיד שגם זה סוג של כלי, חיסרון, אבל הוא לא איכותי כמו הכרת הרע. איך אדם שעוד לא הגיע להכרת הרע ונמצא בדרך רק מתוך פחד יכול לרכוש את החיסרון האיכותי הזה של הכרת הרע?

רק על ידי זה שיעבוד יחד עם החברים שלו על מילוי החיסרון, ואז יתבהר לו שהחיסרון שלו עדיין לא שלם והוא יכול להסתפק אפילו במה שיש לו, והחיסרון לא נותן לו עדיין להתקרב לסיבה האמיתית, וזה מה שחסר לו.

שאלה: איך לעבוד נכון עם הכאב כשאדם מרגיש שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר והכאב הוא כל כך גדול שפשוט אין כוחות לעשות משהו?

יש מצבים של כאב ואובדן שהם כל כך חזקים עד שהאדם לא יכול לעלות מעליהם אל הפנייה הנכונה לבורא. אין מה לעשות במקרה כזה, אלא צריך בהדרגה לשנות את עצמך ולשאוף להרגשה אחרת של הבורא, של מה הוא עושה איתי, עד אותו מצב שבו אני כבר אוכל לבקש ממנו ולתקן.

שאלה: איזה סוג של תיקון צריך להיות אם מישהו שנמצא בדרך איבד את הבת שלו?

הוא צריך להעלות את החיסרון שלו דרך החברים שלו לבורא עם בקשה שהבורא ימלא לו את החיסרון, את הכלי, את הנחיצות בהרגשה שבכל זאת יש לו בת, ושהיא לא נעלמה מהמציאות, אלא היא קיימת בקשר עימו.

שאלה: בסוף המאמר רב"ש אומר "ונשאלת השאלה, אם המילוי שהוא שמח עמו, הוא דבר אמיתי, או שזה סתם דמיון." המסקנה היא שהמילוי שמביא שמחה הוא דמיון.

נניח.

תלמיד: למה זה דמיון ולא אמת, האם רק החיסרון הוא אמיתי?

חיסרון אמיתי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים למלא, לתקן, להעלות חזרה לבורא. אם אין לנו חיסרון כזה, אז אין לנו מה לפנות לבורא, אין מה לעשות. לכן רב"ש אומר שיש אדם שהוא חולה, יש אדם שהוא בריא, ויש אדם שלא מרגיש שהוא חולה. יש כל מיני אפשרויות, ואריאציות של זה. העיקר בשבילנו להשיג מצב שבו אנחנו מרגישים את המחלה שלנו ומבקשים מהבורא את התיקון שלה.

שאלה: כשיש מחלה יומיומית אתה הולך לרופא, הרופא נותן לך מרשם, אתה עובד עם זה, וזה לא עוזר. אני מבין שזה מצב לא נוח, שהמחלה היא הסיבה לשיח היומיומי עם הבורא. אולי אפשר לבקש מהבורא צורה אחרת של התקשרות בינינו והמחלה תיעלם, אני לא יודע מה לעשות עימה, כלומר אני מבין שהבורא מזמין אותי לשיח עימו, לקשר, ואני לא עושה מספיק כנראה. מה לעשות, איך להתייחס לפתרון הגשמי של הבעיה ולשיחה עם הבורא שאותה אני לא רוצה לאבד?

כל הזמן לבקש יתר התקרבות לבורא, שממנה אתה תתחיל להבין מה נחוץ לך.

תלמיד: כלומר בכל מקרה הפיסיולוגיה תתווסף לזה, והעיקר זה השיח עם הבורא.

כן, זה בדיוק מה שצריך.

שאלה: האם אחרי שהחולה קיבל רפואה הוא יכול עדיין להרגיש חיסרון מכך שאחרים עדיין חולים והם לא פגשו את החכם או שהוא צריך להשלים עם כך שזו הדרך שלהם להתקדם במצב של מחלה?

לא, האדם שרוצה להתקרב לבורא מחפש סיבות לפנות לבורא. או סיבה של עצמו, או סיבה של חברו, אבל הוא חייב למצוא את הסיבות האלו ולפנות לבורא בבקשה שהבורא יתקן.

שאלה: מהי התרופה הנכונה, המילוי הנכון, הכלי שנחוץ בכל התגברות, כדי שנוכל להיות במגע עם האור?

שהאדם מרגיש איפה הוא יכול למצוא תרופה אמיתית, ועם ההרגשה הזאת, עם ההכרה הזאת הוא פונה לבורא וכבר נכנס עמו במגע לקבלת התרופה. 

שאלה: מה זה בעצם דמיון? מה זה בכלל דמיון, אם כל מה שאני רואה זה בעצם ההרגשה הפנימית שלי?

מה זה משנה אם זה דמיון, אם זו הרגשה, זה מה שאת מרגישה מהבורא. משמע, את צריכה להסתכל על מה שאת מרגישה, האם זה נותן לך קשר אמיתי נכון עם הבורא או לא, ואם לא, אז תבקשי ממנו שינוי של הקשר הזה.

שאלה: מה לעשות אם האדם מרגיש שחסר לו חיסרון, איך להוסיף חיסרון?

שיתעמק בזה, במה חסר, מאיפה חסר, מי יכול לספק לו את החיסרון, איך הוא ידע בדיוק מהי המחלה. זה כמו שאנחנו הולכים לרופאים והרופאים אומרים, אתה מרגיש לא טוב מפני שיש לך את זה ואת זה, ואז אנחנו מחפשים על ידי איזה מומחה אנחנו יכולים למצוא את התרופה שהיא תרגיע לנו את החיסרון. 

שאלה: אם האדם מוטרד מהמון המון דברים יומיומיים, וכל פעם הוא מוצא את עצמו מנסה להגיע לחיסרון רוחני והבורא נותן לו דאגות ומחשבות, האם אפשר לפנות לבורא שייתן איזשהו הסבר, שיהפוך את החיסרון מבעיות גשמיות לבעיות רוחניות?

כן, ודאי שכן. האדם יכול לפנות לבורא עם כל חיסרון שהוא מרגיש, לתקן את החיסרון, למלא את החיסרון, לשנות אותו, ניתן לאדם לעשות את כל הפעולות האלה עם החיסרון, העיקר להתקרב לבורא ולהיכנס עמו במגע. 

שאלה: במאמר נאמר שחיסרון זה הכלי. אם האדם הבריא כבר, אז האם הוא לא צריך חיסרון, כלומר כשהאדם מיתקן, הוא כבר לא צריך כלי? 

אם האדם מיתקן, אז הוא לא צריך כלי. הוא יכול להיות בקשר טוב עם הבורא לא מתוך חיסרון.

שאלה: כשהאדם מגיע לכנס פיזי, ואחרי הכנסים הוא תמיד נהיה חולה, האם יש קשר בין המחלה של הגוף הגשמי לבין ההתקנות הרוחנית?

זה יכול להיות. זה כיוון שהאדם נכנס לסביבה מיוחדת בה משפיעים עליו כל מיני כוחות, והשפעתם היא כזאת שהוא עדיין לא מסוגל לשאת אותם מבלי לצאת מגבולות הבריאות. לכן הרבה מתלוננים, לא רבים, לא הרבה מאוד, אבל מתלוננים על זה שאחרי כנסים הם מרגישים שנפלו מתוך מסגרת החיים הרגילה שלהם. אבל זה לא בגלל שקורה איתם משהו רע, אלא דווקא בגלל שהם מקבלים השפעה של שכר עבור הפעולות שלהם, השכר הזה שהם משתוקקים להתקרב לאחרים, לחברים האחרים. לכן הם חווים כמו טלטולים כאלה לכיוונים שונים, לצדדים שונים, אבל זה לא מזיק, להיפך, זה מבריא. כיוון שמחכמת הקבלה אנחנו לומדים שכל הבראה קשורה לעוד יותר רגישות כלפי המחלה. 

שאלה:  אם האדם מרגיש שהוא חולה אבל הוא לא יודע בדיוק מה הבעיה, אז האם כדאי לו לנתח את המצב שלו, לנסות להבין, או מיד לפנות לבורא בלי לברר את מצבו? 

לא, זה לא נכון. הוא צריך קודם כל לברר ממה זה קורה, במה הבעיה שלו. אחרי זה הוא יראה איך הוא צריך לפתור את הבעיה הזאת - או על ידי התקרבות לבורא, או על ידי יתר מאמץ בלימוד, או על ידי יתר קשר בתוך הקבוצה, ובצורה כזאת הוא יוכל לרפא את עצמו.

תלמידה: האם כדאי לנתח בשביל מה ניתנה המחלה או בגלל מה היא קרתה?

בגלל מה.

שאלה: מתי האדם מתחיל להרגיש את מחלתו, האם כשמתגלה האגו שלו או כשהבורא מזכה אותו בחיסרון הקשר איתו? מתי הוא מתחיל להרגיש את זה כמחלה?

כאשר יש כזאת סיבה רצינית והוא לא מרגיש את מצבו.

תלמידה: האם זה כשאגו מתגלה במלואו?

כן.

שאלה: איך להעלות בעשירייה חיסרון לבורא דרך החברים? מהי המכניקה הפרקטית של כזאת פעולה?

העניין הוא שאני לא יכול להיות קשור לבורא בנפרד, באופן עצמאי, פרטי. אני צריך להגיע לקשר איתו דרך הקבוצה, דרך החברים שלי. ולכן, רק דרך הקשר עם החברים אנחנו בסופו של דבר מגיעים למצב שבו אנחנו פונים לבורא, והוא מסוגל, דרך המצבים שלנו עם החברים, לענות לנו. 

תלמיד: כמו בעולם שלנו שנותנים דיאגנוזה, נגיד כתוצאה ממגע עם בורא, האם גילוי יצר הרע, חיסרון, זה עדות לקשר עם הבורא או לא?

כן. גילוי יצר הרע זו עדות כבר לקשר עם הבורא.

שאלה: האם עשירייה היא למעשה אוסף של חסרונות בכל מיני גדלים, והאם גודל החיסרון של החברות זה משהו דינמי או קבוע?

עשירייה היא אוסף של חסרונות, כשהם נמצאים בקשר ביניהם, וסך הכול הם מייצבים בזה את האופי הכללי של הקשר שלהם, שבסופו של דבר מתגלה כקשר עם הבורא.

תלמידה: האם אני יכולה להרגיש, לראות חיסרון, או שזה משהו שנסתר ממני ואני לא יכולה באמת לזהות?

את לא יכולה לדרוש חיסרון, לא. אלא החיסרון מתגלה באדם כתוצאה מהיגיעה שלו בקשר עם החברים.

תלמידה: האם אני יכולה לזהות את החיסרון של החברה, או שזה נסתר ממני?

אפילו שאת מרגישה חיסרון של חברה, את לא מרגישה ממש את החיסרון שלה, אלא את מרגישה את היחס, את הקשר היחסי בין החיסרון שלך והחיסרון של החברה.

שאלה: אם לחבר יש איזו מחלה, האם עלינו להרגיש את החיסרון כדי לבקש בצורה נכונה? האם יהיה נכון יותר לבקש עבור החבר כיוון שהמחלה מרחיקה אותו מהעשירייה?

כן, זה אפשרי.

שאלה: האם אנחנו יכולות לפתח חיסרון אמיתי מתוך הקשר שלנו בעשירייה על ידי זה שאנחנו מרוממות את הרוח זו של זו, או רק על ידי תפילה לבורא?

חיסרון אמיתי אתן יכולות למצוא כאשר אתן מדברות ביניכן. ובצורה כזאת כל אחת ביחס לאחרות מגלה את הרצונות, את המטרות שלה. בצורה כזאת מתבטא החיסרון.

שאלה: יש לי שמחה מכך שיש לי קבוצה, ואני מבינה שאני חולה, אבל מזה אין לי ריפוי. האם אפשר להגיד שהריפוי שלי תלוי בריפוי של כלל החברה, וזה יקרה רק בגמר התיקון?

כן, זה נכון.

תלמידה: האם לשם כך עלי להיות כרופאה כלפי מישהו?

לא. את צריכה פשוט להשתדל לפתור את הבעיה שלך, להבין שזאת לא בעיה פרטית שלך אלא בעיה כלל עולמית. את זה את צריכה לעשות.

שאלה:, האם אני יכולה לקחת מחלה של חברה אלי כדי לתקן אותה?

לא, את לא יכולה. זו הבנה לא נכונה של הקשרים בינינו. את יכולה להשפיע על זה שהקבוצה תהפוך להיות לבריאה יותר, אבל לא לקחת על עצמך את המחלה של החברה, ככה זה לא עובד. ה"עמך" חושבים ככה, אבל האמת שזה לא כך.

תלמידה: כלומר להתפלל כולנו יחד על תיקון המחלה.

כן.

שאלה: מהו החיסרון שאני צריכה לרצות ולהגדיל בעבודה?

החיסרון שאת צריכה לגלות ולהגדיל אותו בעבודה, זה חיסרון לאהבת החברים. זה החיסרון הכללי שאם את מטפלת בזה, אז בטוח שתהיי יותר בריאה, הקשר שלך עם העשירייה יהיה גדול יותר,. ובסופו של דבר בזה תקבלי את כול הישועות.

תלמידה: בשיעור בוקר הייתה לנו סדנה בנושא של גמישות בעשירייה. קשה לי עם הנושא הזה של גמישות, האם אני צריכה לעבוד על זה?

צריכים לחשוב על זה, כן.

תלמידה: האם לעבוד על גמישות, או לעבוד יותר על הכלי דהשפעה שלי שיהיה יותר גדול?

לעבוד יותר על כלי דהשפעה.

שאלה: מה צריכה לעשות חברה אם היא לא יכולה לפנות לבורא כדי לקבל ממנו את הטיפול, הלב שלה פשוט לא מאפשר לה לפנות?

דרך החברות, שהחברות יבקשו במקומה.

שאלה: איך אנחנו יכולות לדעת שאנחנו מתוקנים?

ככל שאנחנו אוהבים את החברים, את כל הארגון ואת הבורא, לפי זה אני יכול להגיד שאני יותר קרוב לכוח העליון.

שאלה: אחרי הכנס נהייתי מאוד מאוד חולה, ואני כל הזמן שואלת את עצמי מה אני צריכה לבקש עבור העשירייה שלי. הרגשתי כל כך לא טוב שאפילו את עצמי לא הרגשתי, וכולם היו צריכים להתפלל עבורי, ואני לא ידעתי מה לבקש עבור העשירייה שלי חוץ ממה שהרכבנו יחד כעשירייה כתפילה משותפת. התקשיתי להבין את הסיבה לחולי הזה.

זו התרגשות פנימית שעבר הגוף שלך, ולכן הוא ביטא את זה בצורה חיצונית בכזאת צורה.

שאלה: הילד שלי הכאיב לי מאוד וזה ממש שבר את ליבי, וחשבתי למה הבורא נותן לי מצב כזה. בהתחלה לא הצלחתי להבין למה זה קורה כי אני משתדלת להיות אמא טובה, ואז הבנתי שזה כדי שאני אבין כמה כואב לבורא מאיתנו. האם אני יכולה להכאיב לבורא על ידי הטיפשות שלי או האכזריות שלי?

יתכן. לכן הוא נותן לך כאלה הרגשות. גם זה יתכן, כן. לצערנו פעמים רבות אנחנו עושים כך.

שאלה: אם יש לאדם חיסרון ענק, אבל כל החיים הוא נכשל במימוש שלו ונענש קשה, האם ואיך הוא צריך לגשת למימושו?

כרגיל כמו שכתוב, לבקש את הבורא להיות קרוב יותר אליו כדי להרגיש את הבורא, עד שהוא מוצא את הקשר ההדדי ביניהם.

שאלה: שמעתי ממך שאנחנו לא צריכים להשתוקק לריפוי בראש ובראשונה, אלא להבין את השורש והסיבה לריפוי, ואז נמצא את שיטת ההבראה.

כן.

תלמידה: מהו השורש והסיבה לריפוי שאנחנו צריכים להשתוקק אליו?

השורש לריפוי זה מגע עם הבורא. אז אנחנו מקבלים בזרימה ישירה ממנו את כל ההשפעות הנכונות הנחוצות לנו.

תלמידה: אם אני מזהה בעצמי תכונות מקולקלות שצריכות תיקון אז אני צריכה להשתוקק שהבורא ירפא את התכונות או לנסות להבין את השורש והסיבה?

עם זה שאת בעצמך מצפה לגלות את הסיבות, את יכולה גם לבקש מהבורא שיגלה לך אותן. אחד לא שייך לאחר.

שאלה: למה כשאנחנו מבקשים ריפוי אז המילוי לא מגיע בזמן הבקשה אלא כבר כשהתעייפת לבקש, ממש פיזית? מה לעשות כשמילוי מגיע ואתה פיזית כבר לא מסוגל לבקש יותר ואתה פשוט נמצא במצב של הודיה, מה לעשות?

להתחבר עם החברות ולבקש יחד.

שאלה: הבת שלי קיבלה איזו תרופה ואחריה קיבלה תופעות לואי קשות. הם יחד מנסים לרפא אותה, אבל המחלה לא חולפת. ואני לא יודעת מה עלי לבקש עליה ואני לא יודעת איך לחיות עם תחושת הודיה לבורא. אני מבינה שזה ניתן לי לתיקון אבל איך להיות כנה בהודיה שלי לבורא, ואיך לעזור לה, אני לא יודעת?

צריך להמשיך, בכל זאת לבנות קשר יותר הדוק בינך לבין בת, לבורא.

תלמידה: האם זה חיסרון בקשר ביני לבינה?

יתכן, כן.

שאלה: לחברה שלנו בעשירייה נפטר מישהו קרוב ואין לה כוח להתקרב שוב לעשירייה, איך אנחנו יכולות לתמוך בה?

לדבר איתה, לנסוע אליה, להזמין אותה לאיזה אירוע אליכם. אבל צריך לעשות.

תלמידה: איזה תיקונים אנחנו עוברים כשמישהו קרוב אלינו נפטר? כשאתה מאבד מישהו, יש לך כאב. אבל כשאתה מגיע לעשירייה אתה מבין שהכול מהבורא. קשה לי להודות לבורא, אני מבינה שזה הכול תיקונים אבל מה זה הסימן שהבורא נותן לי, מה חסר לי? כי אני כן משתוקקת לעשירייה.

אמונה שכל מה שקורה, קורה לטובה. זה מאוד קשה, האמת לקבל את זה, אבל כל אחד צריך לקבל את זה בצורה כזאת.

שאלה: היום בחיים שלנו אנחנו עדים ליותר ניסים רפואיים מאשר בכל תחום אחר. מה הכוח שגורם לניסים האלה, זו הרגשת הדבקות או הכוח שבאמונה שלמה?

הרגשת האיחוד.

שאלה: יש הנחה בעשירייה שהבורא נתן לנו כבר את הכול ומחכה שאנחנו נתחיל להשתמש בזה ולגדול, האם זה כך?

כן.

תלמיד: האם הוא רוצה שאנחנו נצא מהמצב של להיות ילדים ונהפוך לבוגרים ברוחניות?

כן.

תלמידה: מי זה אדם בוגר רוחנית?

אדם שמשתדל להבין למה הבורא מתייחס אליו בצורה כזאת.

תלמידה: מה יעזור לנו להפוך לבוגרים רוחנית?

להיות בקשר ביניכם ולדון באותם המצבים שאנחנו עוברים יחד.

שאלה: האם להשתוקק ולהשקיע מאמצים?

כן.

שאלה: הכול מגיע מהבורא. בא לאדם מחלה חשוכת מרפא, לחץ מצד הבורא על האדם. מה זה אומר בעצם? מצד אחד הוא לא נותן אפילו סיכוי להמשיך, או מקצר את דרך החיים שלו, מצד אחר הוא משתדל על ידי הדרך הזאת לקדם את האדם.

כמובן שמנסה לקדם אותו.

תלמיד: האם כלומר הבורא מזרז את זמן התיקון שלו?

הוא יוצר בשבילו את התנאים המתאימים.

תלמיד: יוצא שהוא שולל את החיים מהגוף הפיזי, או שהכול כבר כתוב מראש.

לא, הכול בידי הבורא.

שאלה: היום שמעתי שאנחנו מתחברים בעשירייה ואנחנו שם לומדים על האגו שלנו, על עצמנו ואז בעשירייה אנחנו נרפאים על ידי אור הבורא. האם זה נכון?

כן. נכון.

תלמידה: האם האמצעי הכי חזק זה התפילה?

כן.

שאלה: במה תלויה האמונה? אנחנו רואים שאמונת האדם בבורא תלויה בניסיון העבר שלו, בסימנים שקיבל מהבורא עד כמה הבורא מוכן למלא אותו או לא. ולפעמים חוויות העבר יכולות להחזיק את האדם בסוג של כלוב, ולא נותן לאדם אפשרות להרגיש אמונה ותקווה לעתיד. איך אדם יכול להעלות תפילה, מה זה הקשר הישיר שאנחנו צריכים לבנות כדי לנתק את היכולת שלנו להגיע לאמונה מכל הניסיונות של העבר, שזה לא מה שיעצור אותנו?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיעזור לנו להבין אותו, להרגיש אותו, להשפיע לו ושהקשרים שלנו עימו יהיו קשרים אמיתיים, נכונים וכל הזמן לבקש, לבקש. אז זה יתלבש בתוך השאלות שלנו, הבקשות שלנו. "לאט לאט" זה לא לאט אלא בהדרגה, אנחנו נוכל להבין מה הוא רוצה מאיתנו, באיזו צורה הוא רוצה ללמד אותנו, איך הוא מקרב אותנו אליו.

(סוף השיעור)