018_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

h tps:/t/kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/l8Rr8eWp?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ו'

בבי"ע, שיכול לבוא שם חסדים בלי חכמה, הוא לא רוצה לקבל את החכמה בבי"ע. בי"ע למדנו שנעשה מכלים דאצילות, שנפלו עד השבירת הכלים, והכלים האלה שהם כלים דהשפעה קיבלו תיקון, ושם מאיר אור דחסדים, אם כן הם לא רוצים לקבל.

אז איני מפרש שאני אקבל חכמה על מנת לקבל, הוא לא רוצה לקבל את זה. אם כן חכמה יכול להישאר. אם כן יש שם חכמה, הוא לא פוגם בשביל שלא רוצה לקבל אותו. אבל בלי חיים אי אפשר לחיות.

עוד הפעם. הגם שאני אומר שבבי"ע אין חכמה, רק חסדים, כי יש שבירה באור, רק התירוץ הוא, אם הוא לא רוצה לקבל על מנת לקבל, הוא רוצה רק על מנת להשפיע, אינני מפחד, הוא לא ירצה לקבל מה שיש שם בחכמה, בכלי קבלה שלו. רק מה הוא רוצה עכשיו? להשפיע. אם כן לא צריכים להוציא החכמה מחסדים. אם כן יש שם חכמה. מה יש שם לקבל? הארה, אף על פי שלא רוצה. מקבל חיות. אבל בלי אור החיים אין שום דבר.

לכן הגם שלומדים בינה, ס"ג, בכל מקום יש חכמה. הוא אומר, רק בס"ג יש הרבה לדבר, שנלמד חלק ה' נבאר יותר, גם מחלק ד'. שם הוא לומד בס"ג, אמרתי, למדתי פעם חלק ה', מטי ולא מטי בס"ג. פעם הוא מקבל חכמה, כאן הוא מקבל חסדים. שבינה יש לה חסדים מקבל עוד הפעם חכמה. הלא ס"ג זה חסדים, מאיפה מקבל חכמה?

למטה, חלק ה', אם יש לו חסדים, כתוב שמה, מלכות, אה, בינה מקבלת חכמה. אם יש לו חכמה הוא חושק בחסדים, מקבל חסדים. ואחר כך כשיש לו כבר חסדים, היא כבר יכולה לקבל חכמה וכבר מקבלת חכמה. מקבלת חכמה, חסר לה חסדים. איפה היא מקבלת חכמה, הלא ס"ג זה בינה? גם זה צריך ביאור. כמו שאמרנו עכשיו, בלי חכמה אי אפשר להיות. ... הוא ממשיך חכמה, או שיש שם חכמה בלי רצונו.

ולא עוד, אלא אפילו אח"כ, כשנתפשטו עה"ס ממלכות של ראש ולמטה לתוך הגוף עד הטבור, שכבר יש כלים שמקבלים, שכבר נקרא התלבשות מלמעלה למטה, התחתון כבר מקבל מהעליון, עדיין אין שם בחינת כלים ניכרים לעצמם, אלא, שהאור והכלים כמו מעורבים יחד, כמ"ש כאן הרב.

מדוע? למדנו ששניהם פועלים אותו תפקיד בהלבשת האור. כמו שלמדנו בסעודה, הרעבון והסעודה, שניהם משמשים אותו תפקיד, אם כן שניהם חשובים. עוד אין היכר כלי, שכלי נקרא דבר שפל לגבי האור.

ועיקר גילוי הויות הכלים מתחיל מהסתכלות ב', שנעשה על המסך, אשר בכלי מלכות, בעת הזדככות, דהיינו ד' הקומות היוצאות במדרגות של זיכוכו.

מה כתוב כאן, מה זה בכלל הסתכלות ב'? צריכים לומר כך, בדרך כלל הרב מדבר מטעמים ונקודות. כך למדנו. טעמים נקרא התפשטות הראשונה בטרם שהיה ביטוש פנימי ומקיף שהמסך נזדכך, ונקודות נקרא האורות שבאים בעת הזדככות המסך, מד' לג', מג' לב' והלאה. לכן הוא מחלק שתי בחינות. הסתכלות א' נקרא הזיווג שנעשה לצורך הטעמים. הסתכלות ב' נקרא הזיווג שנעשה לצורך הנקודות. היינו, לאחר שנעשה ביטוש פנים ומקיף, שאור נזדכך לבחינה ג', נשאר הכלי ריקנית.

מה אנו לומדים? נעשה הסתכלות ב' בראש המדרגה, זיווג על בחינה ג', ואור הזה ירד לכלי דזעיר אנפין. אז מלכות נשארה ריקה, יש לה היכר כלי שהיא ריקה, וגם יש בה ניצוצין שירדו, מה שלומדים מג' לד', היינו שההתכללות חכמה בכלי דכתר, אז כבר יש כלי שני דברים. כלי מכנה לפרצוף הבא שיכול לבוא אור החכמה בכלי דכתר, ויש כאן היכר שכלי ריק, אין לו אור, הוכחה לכך, אור מסתלק ממנה.

נמצא, עד הסתכלות ב' נעשה מלכות כלי ואחר כך נזדככה לבחינה ב', נעשה זיווג בראש על בחינת אוזן. ועוד למטה בחינה ב' כבר זעיר אנפין נעשה כלי ריקנית, ניכר שהיא כלי, וגם נפל ש... ניצוצין מב' לג', נקרא אור הבינה בכלי דחכמה. נמצא דהסתכלות ב', היינו על הזיווג שהייתה לצורך הנקודות, אז נעשה הכלים מוכנים בגוף. ולפני זה? עדיין היו מעורבים אור וכלי. מה זה לפני זה? בטעמים, שיצא על הסתכלות א'.

נמצא שהוא עושה לנו עכשיו שלוש הבחנות. אחת, שורשי כלים בראש של הסתכלות א'...

תלמיד: של הטעמים.

רב"ש: ממ?

תלמיד: כאילו של הטעמים.

רב"ש: כן, ש... כן, אה, אתה לא מבין אותי. לא מבין אותי. מה למדנו?

הרב לייטמן: זיווג דעליון.

רב"ש: אני לא בו… אה...

תלמיד: שלוש ...

רב"ש: אם כן, יש להב... עוד הפעם התחלה. אם כן יש להבחין כאן שלוש הבחנות. אחת, הסתכלות א', שנקרא טעמים, שיצא מפה למעלה שורשי כלים, פירוש הדבר, … הוא עוד לא מקבל, זה נקרא התלבשות בכוח. ואחר כך יש מפה למטה, מהסתכלות א' ולמטה, שמזה נעשה כלים גמורים, שהם מתלבשים בפועל, מקבלים, אבל היכר כלים עדיין אין. וזה נקרא שהן האור והן הכלי מעורבים זה בזה. היינו, לשניהם יש אותו שותפות בעשייה הזאת. אחד בלי השני לא הולך. לכן אם אין כלים, אין אורות.

אבל אחר כך, שהסתלק האור מפרצוף הטעמים, כבר אני יכול לומר שיש כבר כלי אחד, שניכר שהוא שפל מהאורות. הוכחה לכך, אור עוד לא יכול להיות בצוותא אחת. והרי איזה תיקון היה יכול להיות? שנ… לתיקון אור חוזר, כבר נקרא פרישות... ואורו נסת... העיקר, אנחנו רואים העיקר שהאור נסתלק ממנה. ואחר כך נעשה זיווג על בחינה ג', נקרא הסתכלות ב'.

אז קשה לי, מה הוא אומר? הסתכלות ב' עושה היכר כלים? הלא מהסתכלות א' גם כן היה היכר כלים. לאחר הסתלקות אור דטעמים, כבר יש היכר כלי במלכות. יכול לומר, היכר של כל הה' כלים, יכולים לתרץ. לכן הוא רוצה לתרץ בזה.

כלים גמורים, מה שהוא אומר כאן, הוא אומר שנעשה כאן כלים בשביל פרצוף ע"ב. שלהיות כלים בשביל פרצוף ע"ב, מוכרח להיות הכנה של אור החכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה, וכן הלאה.

נמצא לפי זה, מטרם שנעשה זיווג על הסתכלות ב', היינו על נקודות, בחינה ראשונה היא בחינה ג', יצא על בחינה ג', והראו לתוך בחינה ד', אז נפלו ניצוצין מחכמה לכלי דכתר. אז נקרא כלי גמור, כלי שנגמרה, שיכול אחר כך לקבל אור הע"ב.

נמצא שאני צריך הסתכלות ב', גם הכלי דמלכות גם כן, ש... הניצוצין שירדו לכלי דכתר. ועל דרך הזה היה שנזדככו בחינה ג'. בחינה ג' נשארה ריקנית, ונעשה זיווג של הסתכלות ב', שנקרא הסתכלות על נקודות של בחינת בינה. אז כלי ג' נעשה ריקנית וניצוצין נפלו מב' לג'. עד שלמדנו, בכלי דמ... בכלי דכתר, יצא שם אור המלכות, לא היה מי שיכה, לכן עדיין לא נקראת כלי.

אז הנ… רואים מה הוא מכנה כלים? דווקא על ידי הרשימות. לכן אני יכול לתרץ שגם בהסתלקות הראשונה, גם כן עדיין שנקרא כלי, האור הסתלק אבל זה עוד לא נגמר, אני צריך תחנה.

לכן אני אומר, שהוא אומר כלל, מלכות לא הניח רשימו. רשימו רשימו בעיקר, מאור ישר. כאילו מעלים רשימו בכלים. אבל כתר, רשימו יש לו, כלי לא. אין מי שיכה אותו. מה שיכה אותו? שיהיה פה מדרגה יותר קטנה לתוך הגדולה, אור חכמה לכתר ולא לחכמה. אז אני רואה, מפרש מה נק... איך יכול להיות כלי? דווקא הסתכלות ב'.

אות ד) וענין הזדככות זו, נעשה על ידי הכאה של או"פ ואו"מ זה בזה, כמ"ש הרב ע"ש. ונתבאר שם, שאוה"מ מזכך העביות שבמסך, עד שהוא נעשה זך כהמסך שבהמלכות של ראש.

ובאמת, נעשה כל הזיכוך הזה בבת אחת וברגע אחת, כמ"ש הרב. אלא, מתוך שהאור העליון אינו פוסק מלהאיר אפילו רגע, נמצא אור העליון מזדווג עמו בד' המדרגות שהמסך בא בדרך זיכוכו, ומוציא שם ד' קומות של ע"ס, שהן חכמה בינה ז"א מלכות. כמ"ש באו"פ.

מה הוא אומר כאן, באות ד'? הוא מפרש, מה זה זיווג דהכאה? הג' שנעשה דאור מקיף באור פנימי. שעל ידי הביטוש הזה יש תוצאה, שהמסך מזדכך. שעל ידי זה שהמסך מזדכך יש תוצאה, מתגלה כל פעם קומה חדשה. אף על פי שהיה הזיכוך בבת אחת וברגע אחת.

אז הוא מסביר כך, אור פנימי, למדנו שם, איך הוא יכול להאיר בפנימיות הכלים? בזמן שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, שיש לו מסך, אז הוא מקבל על הגבול, כך וכך הוא מקבל, והשאר שהוא לא מקבל נשאר מבחוץ.

ולמדנו, זה לא שהיה בראש המדרגה, היות בראש המדרגה עדיין לא קיבל שום דבר. אלא אחר כך, שמתפשט בפועל שמקבל, הוא מקבל חלק כן וחלק לא, החלק שלא קיבל, שהוא חלק המכונה אור מקיף, שהוא חלק מרצונו להיטיב לנבראיו, שהוא מקבל מהטבה הזאת רק חלק. כאילו אור מקיף טוען, מטרת הבריאה לא יבוא אף פעם לשלמותו, אם כן יש כאן ביטוש.
למדנו מקודם מה זה ביטוש, מה זה הכאה? שני דברים מנוגדים. זה אומר שהצדק איתו וזה אומר הצדק איתו. כאן אור פנימי כאילו טוען, אם יש שם מסך, הוא יכול להאיר נגיד עשרים אחוז, שמונים, לא יותר לקבל. אבל אם הוא יסתלק מהמסך, לא יהיה לו שום דבר. אם כן מה דעתו? שהמסך צריך להישאר כמו שהוא.

מה טוען אור מקיף? להיפך. אם מה ש... אני לא יודע מה שאתה אומר. אתה מוכרח להודות לי, אם אתה תישאר במסך, אז שמונים אחוז אף אחד לא יקבל? איך יעבוד של… המטרה לשלמותו? זה נקרא הכאה, יש סברה לזה ויש סברה לזה, כל אחד הוא אומר, דעתו חזקה.

ולמדנו, סוף כל סוף הצדק עם אור מקיף, על ידי זה מחליש אותו כוח המסך. נמצא, ההכאה גרם חלישות בכוח המסך. כבר אנו יודעים, התוצאה של הביטוש והזיווג דהכאה המכונה זיווג דהכאה דבחינה ג', שעושה תוצאה, הזדככות המסך.

בא ואומר, אליבא דאמת, המסך נזדכך בפעם אחת והסתלקות היה בפעם אחת. פירוש הדבר, הוא לא צריך להגיד לו עוד הפעם, תז… תזד... תבטל המסך, תבטל המסך, תבטל המסך. רק מה? הוא אמר לו תבטל את המסך, זה לא בסדר. היות שבמסך כלול ארבע בחינות לפי החוק הידוע, בכל דבר יש חמש בחינות, אי לזאת בזמן שהתחיל להסתלק, הסתלק ד', ג'.

ולמדנו על זה משל, זה דומה לאדם שנמצא בחדר הרביעי אצל מישהו, והוא אומר, אני רוצה שתצא החוצה. אז הוא לא יכול לקפוץ מחדר הד' החוצה, אלא מוכרח לומר מקודם חלק ר... שלישי ושני, עד שיוצא לחוץ.

אבל, בזמן שבא לחדר השלישי, שלא בא להשתקע שם, הוא ילך הלאה, מתדרדר והולך. אבל, יש עוד חוק, כל זמן שיש מסך, כל זמן שיכול לקבל משהו על מנת להשפיע, הוא מקבל. נמצא, מצד אחד נזדכך המסך בפעם אחת, מצד השני המסך נזדכך כל פעם חלק. וכל פעם שיש לו עדיין חלק של הרצון להשפיע, מאיר עליו אור, שנקרא אור הנקודות.

אם כן, מה למדנו כאן? מה זה זיווג דהכאה הג', שהוא ביטוש פנים ומקיף, התוצאה שעל ידי זה באה הזדככות המסך, והזדככות המסך הוא מכונה בבת אחת וברגע אחד. אבל מי... אבל מה? היות שהאור העליון אינו פוסק, וכל זמן שיש לו עדיין משהו לקבל הוא מקבל, זה נקרא נקודות, שאור מתגלה עליו בחכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. זה למדנו כך.

מה שאין כן בפרצוף ע"ב, לא לומדים בבת אחת. שם לומדים מטי ולא מטי. אור בא, נסתלק, נזדכך מבחינת הטעמים, ומבחינת חכמה, נזדכך מבחינת החכמה, ומהבינה שוב חזר לכתר, כבר לא היה אותה הסדר. מדוע? נראה אחר כך.

אתה שואל אותי, בטעמים למדנו, נגיד שלקח עשרים אחוז, ועשרים אחוז הזה אנו מכנים אותו קומת כתר. שנזדכך מבחינה ד' ונשאר בחינה ג', איפה קיבל האור הזה? לא אומרים, מקבל שיריים. רק מה? אין בו חידוש או... אין בו חידוש אור, שלא נמשך מאין סוף.

נמצא, כל מה שמתגלה באור הז... בין הכלים, הוא מאור האין סוף. כל בחינה, בחינה חדשה. ואומרים, מה ששייך לבחינה ד' נגלה, אבל לא עוד הכול. היינו, יש שם להבחין בחינות יותר קטנות שיתגלו אחר כך. כאן אומרים שנתגלה חלק.

הוא שואל שאלה, אם אנחנו אומרים שאחר כך בנקודות הוא מקבל חלקים, ממי? מאור מקיף, צריכים לומר. אחרת מה התו... מה הועילו החכמים בתקנתם שדוחה את המסך? קודם קיבלה מקסימום, יותר הוא לא יכול לקבל. נגיד עשרים אחוז, יותר לא הולך. שנאבד לו עשרים אחוז הוא מקבל עוד חלק, פחות. עוד פחות, עוד פחות, עד שיסכים לקבל. הכאה באה עוד הפעם, אין לי מסך. וגם כאן אומרים שהוא מקבל עכשיו כוח המסך על מדרגה יותר קטנה.

נמצא, הגם שאין אנו אומרים שהוא כל פעם מקבל מדרגה יותר קטנה, אבל זה ריבוי יותר ק… אבל זה ריבוי קטנים, מתגלה, עד שיתגלה כל המאה אחוז. מקודם עשרים ואחר כך ש... ואחר כך שישה עשרה נגיד, ואחר כך שמונה עשרה, ואחר כך מאחד, גם כן נתחלק לכמה חלקים. אבל זה ג' חלקים עד שיתאספו את הכול, כל המאה אחוז.

נמצא, מה קיבל בהתחלה? פעם חלקים מבחינה ד', ש... אבל יותר פחות. אבל מה שקיבל, קיבל חדש, זאת אומרת חלקים מאור מקיף. באור מקיף יתגלה, זה יהיה גמר התיקון. היינו שיתגלה אור האין סוף, היינו, כל המאה אחוז שנתגלה בעולם אין סוף בבחינת מקבל על מנת לקבל, צריך להיתקן, שיהיו כל... כל המאה אחוז במשפיע, במקבל על מנת להשפיע.

אנו לומדים, יש בחינה ד', קומת כתר. אנו לומדים יש פרצוף ע"ב, קומת חכמה, בחינה ג'. אבל זה אנו מבינים שיש שני אורות חדשים. זה פרצוף חדש וזה פרצוף חדש. בא הוא ואומר לך, גם על קומת כתר, שיש עביות דבחינה ד', אנו מבחינים שמקודם קיבל ד' שבד', זאת אומרת כתר דכתר, ואחר כך מקבל חכמה דכתר.

אז מה שעם חכמה דכתר, אין זה חלק שבא עם מה שנשאר. רק בחינה חדשה, שבמדרגה הקודמת נבחנת לחכמה דכתר. עד שמקבל שם מלכות דכתר. אך שנזדכך לגמרי, כל הד' שהיה נזדככה ואין עוד כוח התגברות, הוא עולה למעלה, מקבל כוח התגברות מחדש. כמה כוח התגברות הוא מקבל? לפי הרשימות מה שנשאר לו, שהוא מהבחינה האחרונה נאבדת. כוח החזק שהיה לי מקודם, אין לי.

אומרים, ע"ב מקבל מדרגה יותר קטנה. אבל מה הוא מקבל כל פעם? אותו דבר. זאת אומרת, לא שמקבל שיריים, כאילו, שהיות שמקבל כל פעם מדרגה יותר קטנה, חושבים שמקבל מה שנשאר לו. אם כן אם היה לו חכמה בקטנ... טעם של אור מקיף. אם כן מה קורה לו? שום דבר, אבל על ידי זה שנתגלה כל פעם דבר חדש, אז נתגלה כל האור.

אז איפה גמרנו? אנחנו צריכים להתחיל דף רנ"ח, אות ה'.

עכשיו הוא אומר לנו, גמר גילוי הכלים אינו, אלא ע"י הסת"ב. שם נגמר גילוי הכלים. אם אני אפרש, גמר גילוי הכלים, זה בסדר. מקודם היה קשה לי, מקודם משמע, שהזיווג הוא באו... הסתכלות א', הוא כלים דראש, אמר. וכלים דגוף? בהסתכלות ב'. הלא התפשטות ראשונה גם כן נקרא כלי. מדוע? בזמן שהסתלקות האור, אז יש היכר כלי. והסתלקות האור הייתה טרם שנעשה זה, טרם שנעשה הסתכלות ב'.

אם אני אומר ג', זה בסדר. התחיל ביטוש, הסתלקות האור, אלא בכל זאת לא היה רק כלי דמלכות. אבל אחר כך שהיה עוד הסתכלויות, היו עוד אורות שנתגלו, היינו חמישה ספירות, ואור מסתלק מהם, נשאר לנו חמישה כלים ריקים.

נראה ה, מה הוא אומר. והנה נתבאר, ההפרש בין ג' מיני זווג דהכאה: אנחנו התחלנו בכותרת שאומר, ה' מיני זיווגי דהכאה, אז הוא מסביר עכשיו שלוש. מפרש, כי הסתכלות א', הגם שהוא השורש והמקור לכל האורות והכלים שבפרצוף, מי? פרצוף הטעמים, מ"מ אין בו שום התגלות בפועל, אותו דבר, מדוע? הלאה. וכל הגילוי הוא רק על ידי הסתכלות ב' הנעשית במדרגות זיכוכו של המסך, וענין הזדככות הזה נעשה על ידי הכאה ובטישא של או"פ ואו"מ זה בזה.

מה קשה לי? מה הוא שאומר, מ"מ, תסתכלו לפני זה. כי הסתכלות א', הגם שהוא השורש והמקור לכל האורות והכלים שבפרצוף, מ"מ אין בו שום התגלות בפועל, מדוע? כבר יש התפשטות בגוף, בפרצוף הטעמים, וגם היה הסתלקות. מה פה אין שום התגלות בפועל? וכל הגילוי, אם למדנו, כמו שהוא אומר למעלה, גמר גילוי הכלים, אז יכולים, אין פה שום התגלות בפועל בכל החמישה, בכל החמישה כלים. או שנגיד, כמו ש... כמו שהסברתי אתמול.

היינו, מה שהוא אומר לנו כאן, היכר כלים, אין הפירוש כלים בשביל פרצוף גלגלתא. בפרצוף גלגלתא אין מה לדבר, האור היה כאן, הסתלקות האורות. והכלים שנעשה כאן, לצורך פרצוף ע"ב. בכלים של פרצוף ע"ב צריך להיות הכנה, שיהיה אור החכמה בכלי דכתר. וזה נעשה דווקא על ידי שהיה הסתכלות ב' על קומה דבחינה ג', שיצא קומת חכמה. וניצוצין שירדו מבחינה ג' לבחינה ד', אז בחינה ד' קיבלה מיעוט, שהיה חכמה בכלי דכתר, אז נעשה הכנה לפרצוף ע"ב, שהיא אור החכמה בכלי דכתר.

נמצא לפי זה, אם לא היה אז הסתכלות ב' על בחינה ג' על קומת חכמה, אין עדיין שום כלי עבור פרצוף ע"ב. לכן אין בו שום התגלות בפועל כלי, אלא בשביל מי? בשביל פרצוף ע"ב.

כלי נקרא שהוא מוכשרת לקבל את השפע. אז צריך להיות הכנה, כמו שהוא אומר, אם שיבוא אור החכמה בכלי דכתר, נמצא שם בכלי דכתר יש ניצוצין של חכמה. מאיפה בא זה? מהסתכלות ב'. נמצא, אפילו הכלי ראשונה של הטעמים עוד לא נגמרה, מטרם שיצא הסתכלות ב'.

מה הוא אומר בכותרת? ב' זווגי הכאה האחרונים, הם לצורך הפרצוף שלאחריו.

ו) וכל אלו ג' מיני הכאות, הם לצורך עצמו של הפרצוף. איזה ג' מיני הכאות?

תלמיד: כמו שהוא אמר.

רב"ש: הלאה. אמנם דבר ההכאה וביטוש של הרשימה עם אוה"ח זה בזה, הוא לצורך הכלים של הפרצוף שלאחריו. ועד"ז הוא ההכאה של אור המלכות ברשימה, שהוא לצורך כלי המלכות מהפרצוף שלאחריו.

והלאה. והנה נתבאר, שג' מיני הכאות ראשונות הם לצורך הפרצוף עצמו, וב' הכאות האחרונות הן לצורך הפרצוף שלאחריו.

מה כתוב כאן? הוא אומר, ג' זיווגי דהכאה הראשונים הם לצורך פרצוף עצמו. מהם הג' זיווגים? הסתכלות א', ביטוש אור פנימי ואור מקיף, הסתכלות ב'. זה הוא אומר לצורך פרצוף עצמו.

ד', הוא הכאה וביטוש דהרשימה ואוה"ח [היורד,] זה בזה. ה', ביטוש דאור המלכות עם אור החוזר היורד. באמת אלה ד' וה' זה עניין אחד, רק יש שינויים, נבאר את זה אחר כך.

מה זה לצורך הפרצוף עצמו, ומה הפירוש לצורך פרצוף השני? הסתכלות א' פשוט, יצא על קומת הטעמים ראש וגוף, בטח לצורך עצמו. ב'. כמה יצא? ספירה אחת, הנקרא כת… קומת כתר. אחר כך שנעשה ביטוש פנים ומקיף, היה בכדי שתצא אור הנקודות. זאת אומרת לא יכול לצאת אור הנקודות בטרם שיהיה ביטוש פנים ומקיף. מדוע?

היא קיבלה מקודם כל מה שהיא יכולה לקבל המקסימום, יותר לא יכולה לקבל. אלא על ידי זה שאור מקיף ביטל את המסך, ואין לה עכשיו שום דבר, היא יכולה לקבל מדרגה, שעדיין נשאר לה בחינת מסך.

נמצא, הסתכלות ב', מה זה הסתכלות ב'? בשביל אור הנקודות. ביטוש פנים ומקיף שיכול להאיר אור הנקודות. ברור? אם לא היה ביטוש פנים ומקיף, היה מאיר אור... לא היה נשאר, רק הטעמים. היו לו, כבר היו אור הנקודות בפרצוף גלגלתא? לא.

נמצא, הסתכלות א' של הטעמים דגלגלתא. ביטוש פנים ומקיף זה הכנה, שיכול להיות אחר כך הסתכלות ב'. שוב, בא משם אור הנקודות. אז אנו מבינים שאלה שלושה זיווגים הוא לצורך הפרצוף עצמו.

אחר כך לומדים, אור המלכות ורשימו זה שתי פרטים. היינו, כשנזדככה הכלי דמלכות, היינו בחינה ד', ויצא זיווג על בחינה ג', קומת חכמה, אז מה, אז הזיווג שהייתה בבחינה ג', בבחינת זעיר אנפין, רוצה להאיר בכלי דמלכות ריקנית. היות שאומרים, מלכות אינה מנחת רשימה, לכן הוא מכנה זה אור המלכות, אור חוזר של בחינה ד'. הוא רוצה את הבחינה ד'.

ואור שבא עכשיו מחדש הוא ג', לכן הם בסתירה זה לזה. אבל יש מה ל... יש בזה שאין בזה? דהיינו, היא רשימה של כתר, אבל זה רק רשימו, והוא בא עכשיו, אור ממש של בחינה ג'. לומדים, נפלו ניצוצין מג' לד'.

נמצא שיש כאן הכנה, שבכלי שהיה קומת כתר, יש כבר חכמה. בשביל מה אני צריך כלי הזאת? אחר כך, בפרצוף ע"ב, שיבוא האור, אור החכמה בכלי דכתר, שיהיה כלי מוכן לזה. נמצא, בשביל מה אני צריך כלים עכשיו? לצורך פרצוף שני. על זה אמרנו שלא יכול להיות כלים גמורים, עד שהסתכלות ב', שזה נותן לנו כלים לצורך ע"ב.

ואחר כך לומדים אותו דבר, היינו הך. ג', הוא אומר, יש לו אור ישר, שגם צריכים להבין את זה. כלי דזעיר אנפין, יש לו רשימו של בחינה ג'. ועכשיו בא אור של בחינה ב', גם כן ג', ב', אותו דבר. נפל אור של בחינה ב' בג', זה הכנה אור הבינה בכלי דחכמה, וזה לצורך פרצוף שני.

זה שאומר לנו כאן, שג' זיווגי הכאה הוא לצורך פרצוף עצמו, היינו טעמים. ביטוש פנים ומקיף זה הכנה, שיכול להאיר אחר כך קומת הנקודות. ואחר כך ביטוש השני שהיה ממדרגה תחתונה בתוך הרשימה דמדרגה עליונה, זה נעשה כלים, הכנה לצורך הפרצוף ע"ב.

אתה שואל אותי, מה הפירוש שג' זיווגים הראשונים היו לצורך עצמו, וב' זיווגים הראשונים הוא היה לצורך ע"ב? ג' זיווגים הראשונים, מה היה הוא? בכדי שיהיה בפרצוף גלגלתא אור הטעמים ואור הנקודות. וב' זיווגים האחרים שהיה רק היה, שיהיה כלים בשביל פרצוף ב'. נמצא, לצורך עצמו שיש שם אור.

הסתכלות א', מה יצא? קומת הטעמים. ביטוש פנים ומקיף שהיה, הזדככות המסך, על ידי זה הוא יכול להמשיך אחר כך אור הנקודות. נמצא, הכול בשביל האורות של פרצוף עצמו. מה שאין כן ב' זיווגים הראשונים, מה היה בסוף? כלים. בשביל מי? בשביל פרצוף השני.

מה הפירוש אור המלכות? תסתכלו ברנ"ז, הוא אומר, ד'. מה זה ד'? הכאה וביטוש דהרשימה ואוה"ח היורד, זה בזה.

אחת, הרשימו נקרא ממדרגה עליונה שאור נסתלק ממנה, ואור חוזר שבא עכשיו, ואור הנקודות של מדרגה יותר קטנה, יש בטישה. הרשימה ההוא, ממדרגת חכמה נגיד, ואור שבא עכשיו מקומת בינה, המדרגה יותר נמוכה, אז יש כאן זיווג דהכאה, יש כאן ביטוש, שפירוש הדבר, שני דברים מנוגדים זה לזה.

מדוע הוא אמר, הצדק איתו? הוא אמר, הצדק איתו. היינו, הרשימה טוענת, י... היה לי מקודם, אהה, אור החכמה. איך אני יכולה לקבל אור הבינה? בא אור הבינה וטוען מקודם, עם מה יש לך עכשיו, רשימו? אבל זה אור ממש. אם כן, יש בזה מה שאין בזה.

אומרים, היות שזה אור הבא מחדש, כאילו מתגבר על הרשימו, ונפלו ניצוצין של אור חוזר, היות נגיד של קומת בינה לתוך כלים של קומת חכמה. אז יש כאן התכללות, הכנה שיכול לבוא אור הבינה דכלים דחכמה, היות שבכלים דחכמה יש גם כן כלים דבינה.

ה', ביטוש דאור המלכות עם אור החוזר היורד. מה זה אור המלכות, שהוא אומר, האור יורד? במקום שאמרתי מקומה רשימו, למתי שבא אור המלכות. אור חוזר היורד, היינו הך. היינו, אור חוזר היורד של בחינה ג', קומת חכמה, לתוך אור המלכות שבא מקומת כתר.

נשאלת השאלה, מדוע מקבל אור המלכות לא מרשימו דבחינה ד'? היינו הך. משמע, היות שאומרים שאור המלכות, שבחינה אחרונה נאבדת, אין מלכות אינה מנחת רשימה, לכן הוא מכנה אור המלכות.

בכדי להבין זה, נסתכל פרק ד', אות ג'. תסתכלו. דף רל"ב. מה כתוב כאן? וכשעלה אור המלכות אל היסוד, היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים [שלו] של היסוד, בסוד אור חוזר, ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, ובטש דא בדא, ד וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד ה בכלי של מלכות. שנשאר ריק עם האור שהיה לו מקודם.

אז מקודם היה אור יותר גדול, אור הטעמים, אור הכתר, ועכשיו באה מדרגה יותר קטנה, נגיד יסוד לחכ... בחינה ג', זה קומת חכמה.

מה כתוב למטה בג'? פוגע באור עצמו הראשון. שאור זה בקומת כתר, שמה יש את העביות הגדולה יותר לבחינת פנים. ואור חוזר היורד מה שלעביות הגדולה, בחינה ד'.