015_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/JuyGgHZ3?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה',

חלק ה' עם אור פנימי

מטי בבינה אז הוי ג"כ מטי בחסד, מדוע? מדוע לא, מדוע כן, מה החידוש כאן? מקודם הוא אומר, תסתכלו במ"ח, למה.

מח) והרי עתה כמה בחינות: הוא מתחיל לדב… הא', נותן כלל, כי לעולם חשק אור התחתון להדבק בעליון. לפי הכלל הזה יוצא, וכאשר הוי מטי ביסוד הוי לא מטי במלכות, מדוע? כי אז אור המלכות עולה שם ביסוד, מחמת החשק.

וכן בכל שאר הספירות, אם יש אור בעליון, אז התחתון עולה. חוץ מן החסד עם הבינה, כי כאשר הוי לא מטי בבינה, מה היה צריך להיות כמטי בבינה? אז הבינה היה צריך לעלות לחכמה. אז כתוב, אז הוי לא מטי בחסד, מדוע?

תלמיד: לא מטי ...

רב"ש: מה כן היה צריך להיות? כי אם לא מטי בבינה, איפה בינה? הוא אומר לפי הכלל, התחתון עולה לעליון. לא מטי בבינה, הבינה צריך לעלות לחכמה. מה ה… או נגיד להפך, כשהמטי בבינה, אז הוי לא מטי בחסד.

מה כתוב כאן? כי כאשר הוי לא מטי בבינה, אז הוי לא מטי בחסד. מה הקשר זה לכלל הקודם?

עוד הפעם. שם למדנו בע"ב. בהתחלה למדנו שלב כזה. כשמטי בכתר, אז היה רק כתר, טעמים, חכמה עדיין לא הייתה. אין מה לדבר. אחר כך שנזדככה ד' ג' של כתר, נשאר ג' ב', נותן לחכמה. אז הוי מטי בחכמה ולא מטי בכתר.

ואחר כך למדנו, נעשה זיווג שני ביתין של ... חכמה, ויצא קומה בינה בהפיכת פנים ונותן זה למי? ... אז הוי כבר המטי בבינה. אבל למדנו שבחינה א' עדיין נשארה בכלי דחכמה. ונמצא לפי זה, שהוי מטי בכתר ומטי בחכמה ומטי בבינה, צריכים לומר.

אחר כך לומדים שגם בחינה ב', שכלי דחכמה נזדככה, לא הוי לא מטי בחכמה. ומטי בבינה עכשיו, קומה של ב' שהוא זכר, ו"ק, מבחינה א' שנזדככה בבחינה ב' של כלי דחכמה, הוא ד', רשימו דהתלבשות שנשאר בבינה. אז לומדים עכשיו, מטי בכתר מסיבת שג' ב' שכלי דחכמה עלו לכתר, אז מטי בכתר ולא מטי בחכמה, ומטי בבינה ולא מטי בחסד.

אחר כך למדנו שהיה לא מטי בכתר, אז היה מטי בחכמה, אז בינה עולה לקבל חכמה בשביל הבנים, שיש בחינה א'. ואז הוי לא מטי בבינה למדנו, מדוע בינה עלתה לחכמה ונזדככה מב' לא', ונתנה א' לחסד? נמצא עכשיו הצירוף, לא מטי בכתר ומטי בחכמה ולא מטי בבינה, שבינה עלה לחכמה ונזדכך מב' לא' ומטי בחסד.

אחר כך לומדים, בזמן שהיה מטי בחסד, איך זה היה, שבינה נזדככה? אז הוא לומד שוב, שזו"ן דבינה וזו"ן דחכמה עלו לכתר, היה שוב מטי בכתר, לא מטי בחכמה. גם לא מטי בבינה, בינה נזדככה לא' בשביל לתת לבחינה א', לזעיר אנפין. ולא מטי בחסד. מדוע? משתי מרחקים.

נמצא אז, שלומדים לא מטי בבינה, שבינה נזדככה, עולה לכתר. חסדים נעשה מטי בכתר. ואז שיש שני מרחקים, אין חכמה, אז לא מטי בחסד, מטי בגבורה. ברור זה, הק… האלו?

שאלה לא מטי בבינה, אז לא מטי בחסד.

זה ב' מרחקים כמו שהיה שם בע"ב.

וכשהוא מטי בבינה אז הוי ג"כ מטי בחסד, מדוע? כי אין שוה אור החסד לכל אור הבינה. מה הוא אומר? הלאה. אמנם אותו רגע לבד שיורד בינה במקומה, אז מוצאת החסד במקומה, וברגע, יורד החסד למקומו.

מה הוא אומר? מה הוא רוצה כאן? וזה ענין, שהו"ק הם בפ"ע מדריגה א', ואינם יכולים להדבק בבינה, שהיא מג''ר, משמע מכאן שהוא רוצה לפרש מה שכתוב, שמטי בבינה, אז אור החסד שהיה בכלי דבינה, יורד לחסד, מדוע? כי אין שוה אור חסד לכל אור בינה. לכן החסד יורד למקומו.

אמנם אותו רגע לבד שיורד בינה במקומה, עם היות אור החסד לא שווה לאור הבינה, אז מוצאת החסד במקומה, וברגע, יורד החסד למקומו, שלא יכול להאיר בבינה, כאילו שאין דומה חסד לכל אור הבינה.

וזה ענין, שהו"ק הם בפ"ע מדריגה א', ואינם יכולים להדבק בבינה, שהיא מג''ר, לכן יוצא שמוכרח לרדת במקומו. מדוע לא היה מקודם כך? מקודם היה תינוק הצריך לאימו, שהיה לו חכמה, אז הוא שווה כלי דבינה. עכשיו שיש לו חכמה, תכף יורד למקומו. משמע מכאן, הוא רוצה לפרש.

הלאה, גם ענין מטי ולא מטי בג"ר, הוא בענין אחר, דהיינו, כי כאשר הוא מטי בכתר, אז עולין שניהן חו"ב למעלה בכתר. מה הפירוש? אנחנו למדנו תמיד להפך, בזמן שלא מטי בחכמה בינה, אז חכמה בינה עולים למעלה לכתר, אז זה עליית מ"ן שלהם נעשה מטי בכתר.

כאן כתוב אחרת. כי כאשר הוא מטי בכתר, אז עולין שניהן חו"ב למעלה בכתר. מחמת, משמע מכאן מקודם היה מטי בכתר, ואחר כך עלו. אנחנו למדנו להפך. ולטעם זה, נקרא ג"ר חשובים כאחד. מדוע? החכמה בינה נמצאים למעלה בכתר. ולטעם זה, נקרא ג"ר חשובים כאחד הוא אומר.

מה שאין כן וכשלא מטי בכתר, אז הוי מטי בחכמה. ומהראוי, שתשאר שם הבינה ותהיה לא מטי בבינה, רק משום כי חפץ חסד הוא, הייתי מפרש, היות שיש לו בחינה א' של הבנים, שצריך לתת להם חכמה, לכן יורד למקומה, שהם צריכים חכמה, לכן הוי גם כן מטי בבינה.

לזה גם כן יש הרבה פירושים. לפעמים נקרא זה לא מטי בבינה, ולפעמים קורא זה מטי בבינה. מטי בבינה נקרא, שבינה מקבלת חכמה מחכמה. לא מטי בבינה נקרא, שבינה נזדכך אז מב' לא'. גם זה כאן מעורב.

נתחיל מ"ז, אור פנימי.

מז) הבחינה הב' היא פשוטה, כי עתה חזר להיות מטי בכתר: מסביר לנו, כמו שנתבאר בדיבור הסמוך, שאחר הסתלקות הב' שנעשה, באיפה? בפרצוף ע"ב, חזר המסך עם הרשימות הכלולות בו, אל המסך של מלכות דראש ע"ב.

ושם יצא זווג חדש על המסך הזה, שעלה לראש עם הרשימות. ומתוך שלא היה בו אלא עביות של בחי"ב, מטעם בחינה אחרונה נאבדת, שהוא בחינת ג', ומה נשאר? רק ב', ע"כ לא המשיך רק קומת בינה, שנקרא ס"ג.

וקומת בינה הזאת חזרה ונתפשטה אל הגוף. שאיזה גוף? שבפרצוף ע"ב, כמו שלמדנו בע"ב, שלקח כלים ריקניים של פרצוף גלגלתא, כן לומדים שהכלים שריקניים של פרצוף ע"ב עוברים לפרצוף ס"ג. זה שכתוב כאן. וזהו מטי בכתר, דהיינו אור הבינה בכלי דכתר, שנשאר מפרצוף ע"ב.

והנה גם כאן בפרצוף ס"ג, הכלים קדמו לאורות. מדוע? כי כל אלו הכלים שנשארו ריקנים אחר הסתלקות הב' של פרצוף ע"ב, הנ"ל דפרצוף ע"ב, נמצאים עוברים אל פרצוף החדש הזה, שנקרא פרצוף ס"ג.

מה למדנו? אשר כל הכלים הריקנים, שנשארו אחר הסתלקות הא' של פרצוף גלגלתא, למדנו, עברו אל התפ"ב שנקרא ע"ב, כן הדבר גם כאן. וכל הכלים הריקניים של פרצוף ע"ב, עברו לפרצוף ס"ג.

וכן כל הד' הבחינות של זכר ונקבה שהיו בפרצוף ע"ב, היינו זכר נקבה דפרצוף ג"ר, זכר נקבה דפרצוף בינה, זכר נקבה דקומת זעיר אנפין, זכר נקבה דיסוד, אבל גם כאן אלא בשינוי קומה, משום שאין כאן אלא קומה קטנה בכללות הפרצוף שנקרא ג' וב'.

ונבאר ד' הזוגות של זכר ונקבה, שיש בהפרצוף הזה. כי אותו קומה של אור הבינה שירדה אל הכתר, היינו פרצוף ס"ג, ב' דעביות, היא בחינת הנקבה של הכלי דכתר.

וכמו שבפרצוף ע"ב נעשה הרשימו של בחי"ד דהתלבשות, לבחינת הזכר דכלי דכתר דע"ב, אותו הדבר הוא גם כאן, אשר הרשימו של בחי"ג מבחינת התלבשות שנשאר בהכלי דכתר של פרצוף ע"ב, הוא נעשה כאן לזכר דכתר של פרצוף דקומת בינה הזה, שהוא מקבל את אור החכמה דרך, צריכים לומר, מן אור החכמה שעלה תחת המלכות של ראש דע"ב בעת הסתלקות הב' ולא חזר לגוף, לפרצוף הבינה.

שאור הזה נשאר למעלה תחת ראש דע"ב, ושנעשה זיווג בראש דע"ב לצורך פרצוף ס"ג, אז הוא עובר דרך אור החכמה שנסתלק מפרצוף ע"ב, ועומד למטה ממלכות דראש ע"ב. כמו שלמדנו, בפרצוף ע"ב שמקבל ד' דהתלבשות דרך אור הכתר, שעומד למטה ממלכות דראש דגלגלתא.

ולפיכך גם הכתר של פרצוף הבינה, של פרצוף הס"ג, מונע הארת הג"ר, הארת חכמה מהפרצוף. גם אני חוזר עוד הפעם על הכללים. בכל האו… הספירות אנו מבחינים שני אורות כוללים, אחד נקרא אור החכמה ואחד נקרא בינה. לכן שלומדים ס"ג, גם כן לומדים יש שם חכמה ויש שם בינה. הגם שכללות הקומה נקרא בינה. ובכל ספירה ספירה אנו מבחינים, יש ספירות ששייכים לחכמה, יש ספירות ששייכים לבינה. נראה אחר כך. אז בדיוק אותו סדר שלמדנו בפרצוף גל… ע"ב.

אם כן, מה כתוב כאן?

ולפיכך, אני חוזר עוד הפעם. גם הכתר, כלי דכתר של פרצוף הבינה, של פרצוף הס"ג, שהיא מטי בכתר, מונע את הארת הג"ר מהפרצוף, מונע הארת חכמה, שנקרא ג"ר, מהפרצוף. מדוע? משום שאור החכמה שמתחת, שנסתלק מפרצוף ע"ב, שעלו למעלה, והוא עומד מתחת המלכות של ראש, מדוע? מלכות דראש הוא המאציל שלו. עומד תחת המאציל. נמצא אחוריו למטה.

מה הפירוש אחוריו למטה? שפירושו מבלי להתפשט להגוף, מדוע? היות שאין עכשיו ג' דעביות, רק ג' דהתלבשות. לכן הוא חולש על כלי דכתר, שיש שם ג' דהתלבשות, שלא יאיר חכמה למטה, שלא ימשיכו אותו מבחינת ג' דעביות, היות שאין מסך. נמצא, שמה מאיר אחוריים? חסדים.

זה שאומר, היות שאור הכתר נמצא אחוריו למטה, שפירושו אור החכמה השייך עכשיו לכלי דכתר, שהוא ג' דהתלבשות, עומד אחוריו למטה שפירושו מבלי להתפשט להגוף. איך הוא עושה זה? והוא שולט על הכלי דכתר, שגם כן יהיה כך. כמו שאור החכמה שנסתלק מפרצוף ע"ב, אחוריו למטה, שלא יאיר למטה בגוף, הוא שולט גם כן על כלי דכתר שלו. ושולט על כלי דכתר, שגם הוא, כלי דכתר, פונה אחוריו למטה, ואינו מאיר רק הארת ו"ק, ומונע הארת ג"ר מהפרצוף.

נמצא, בזמן שאנו לומדים מטי בכתר דס"ג, אין שם חכמה, רק חסדים. בדיוק כמו מטי בכתר של פרצוף ע"ב.

וזה אמרו "מטי בכתר ואז לא מטי בחכמה בינה וחסד" כי האחורים של כלי כתר מונע כל הארת ג"ר, כל הארת חכמה מהפרצוף, ואפילו מהכלי דחכמה, אין לי אין לו חכמה, ומכ"ש להארת ג"ר, הארת חכמה של הראש תוך סוף דז"ס התחתונות. הנקראים חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד.

וזה אמרו "ומטי בגבורה ולא מטי בת"ת ומטי בנצח ולא מטי בהוד ומטי ביסוד ולא מטי במלכות" דהיינו כי אז מגיע האור להכלים דו"ק של הראש תוך סוף דז"ס התחתונות, שהם הגבורה, ו"ק דראש, הנצח, ו"ק דתוך, היסוד, ו"ק דסוף.

והכלים דג"ר דז"ס התחתונות שהם: חסד, ג"ר דראש, ת"ת, ג"ר דתוך, הוד, ג"ר דסוף, לא מטי האור בהם. אין להם אור הג"ר, אין להם חכמה. כי האחורים דכתר מונע הארת ג"ר מהם. כמבואר.