שיעור צהריים 02.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2016, מאמר 824. "פנימיות וחיצוניות"

פנימיות וחיצוניות

"עניוות נקרא שהוא בכל אופנים. היינו בין במעשה מבטל את עצמו לשני, ובין בשכל. היינו שגם דעתו הוא צריך לבטל בפני חברו.

יש בחינת פנימיות ובחינת חיצוניות, הנקרא בחינת נגלה ובחינת נסתר, ובחינת מעשה ובחינת מחשבה. דבר הנגלה לעין כל שייך דווקא במעשה, מה שאין כן מחשבה אין מגולה. ולכן נקרא מחשבה פנימי, היינו שהוא בפנימיות האדם. מה שאין כן מעשה נקרא חיצוניות, שבתוכה יש מחשבה פנימית.

לכן כשאדם צריך להתבטל כלפי חברו, אינו נקרא ביטול באמת, אלא בשני אופנים, היינו במחשבה ובמעשה.

שלאו דווקא המעשה, אלא גם הדעת שלו צריך לבטל ולומר, שהדעת של חברו היא יותר חשוב מדעתו עצמו, אחרת, לזו (לא) נקרא ביטול. שמה שמבחינת מעשה מראה לחבירו בחינת התבטלות, זהו רק בחינת חנופה. היינו שמבחינת חיצוניות הוא מראה שחברו הוא יותר חשוב, אבל בתוך תוכה הוא יודע שחברו אינו מגיע לקרסוליו."

זה כל המאמר.

שאלה: מה זה אומר שדרך העשירייה אני מקבלת דעת, שכל, שזה הכלי הרוחני האמיתי?

זה אומר שכל מה שאת מקבלת, את מקבלת מהבורא דרך החברות, כך את מרגישה, שזה בא אליך ומעורר אותך, מחייב אותך לתגובה. לכן קורה כאן דבר מאוד מעניין, שלא אנחנו אלא החברים שלנו, החברות שלנו, הם במחשבה שלהם משפיעים עלינו ומחייבים אותנו לקבל פנימיות וחיצוניות של העבודה הרוחנית שלנו.

תלמידה: עד שאני אמצא את השלמות המשותפת הזאת, מה יש בחברות שלי שאין בי? בזה שאני מוצאת את זה, איך זה יעזור לי להשיג את התיקון?

אם יש לך דרישה להרגיש את ההשתוקקות הכללית המשותפת של הקבוצה שלך בקשר ביניכן וביניכן לבין הבורא, אז זוהי הדרישה, הצורך של הנשמה. זה מה שאנחנו צריכים לבטא.

תלמידה: מה זה להיות חומר הבורא בעשירייה? ואיך נכון לקבל בעשירייה כדי להשפיע?

בשביל זה אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן להיות יחד, בשביל זה אנחנו צריכים לערוך יחד לימוד, עבודה רוחנית, לתאר, להרגיש, לחוש עד כמה אנחנו, אם משקיעים מאמצים, יגיעה, יכולים להתחבר. בחיבור אנחנו יכולים להרגיש הזדמנויות חדשות, רצונות חדשים, כוונות חדשות וכך להתקדם.

שאלה: אם כל אחד יבטל את עצמו בעשירייה לגמרי, אז איך תתבצע ההתקדמות?

ההתקדמות תתבצע כמו שהיא מתבצעת עכשיו. רק שהיא מגיעה מהבורא ומגיעה עד אלינו ומתלבשת בנו, הלא מתוקנים, בכאלה מין רצונות לא ישרים, ולכן אנחנו כל הזמן משתנים. אם נהיה מכוונים בצורה ישירה לקשר בינינו לבין הבורא, אז נתקדם בצורה ישרה מבלי לסטות לשום מקום ומבלי להתבלבל.

תלמידה: איך מזה אנחנו מגיעים לביטול אמיתי במעשה ובמחשבה? האם צריך קודם לשחק את זה, או שאנחנו יכולים להתחיל להתבטל נכון?

רק מהכוונה ואחרי זה בפעולה, ובסוף הפעולה נרגיש איך אנחנו מממשים את הכוונות שלנו.

שאלה: איך אנחנו מוודאים שאנחנו מבטלים את עצמנו במחשבה בצורה פנימית כלפי החברים מבלי שנרמה את עצמנו?

ככל שמבינים, אז מבינים, ככל שעדיין לא כל כך מבינים, אז נמצאים בספקות, אבל בכל זאת כך אנחנו מתקדמים. יחד עם זה צריכה להיות תפילה, בקשה לבורא שהוא יתקן אותנו ויסביר לנו איפה אנחנו טועים, ואיך אנחנו יכולים להיות יותר צמודים זה אל זה ואליו.

שאלה: איזו דעה שלי אני צריך לבטל כלפי החברים שלי בעשירייה?

את כל הדעות שלך שבהן אתה מרגיש את עצמך מנותק, נבדל.

תלמיד: מה לגבי הדעות שלי שכן מתעוררות בי, למה צריך לבטל אותן? למה לא להשתמש בהן באיזושהי צורה?

דעות שמתעוררות בך שהן בעד החיבור עם החברים, אז זה בסדר.

תלמיד: כשאני כלפי חוץ מראה שאני מבטל את עצמי, לפחות שותק, כאילו מסכים עם החבר, אבל מבפנים, כמו שהוא כותב, "חברי אינו מגיע לקרסוליים שלי", מבפנים אני לא מבטל את עצמי, עדיין נשאר בדעה שלי, איך את זה לבטל?

תנסה. אנחנו בשמחה נשמע ממך איך עשית את זה.

תלמיד: איך לעשות את זה?

יש לך כלים, תנסה לעבוד איתם.

שאלה: עם איזו תחושה פנימית אנחנו צריכים להשתתף בכנס כדי לגלות את ההסתרה של הבורא?

אנחנו צריכים להתנגד לכל השאלות וההפרעות שמתעוררות בנו ומפריעות לנו להיות בחיבור עם החברים, בחיבור ישיר. וגם לבצע פעולות שכולן ידחפו אותנו למרכז העשירייה, למרכז הקבוצה, שהן יהיו לגמרי באותו הכיוון כמו שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתקדם. כתוצאה מזה נרגיש שכל פעם אנחנו נדחפים יותר ויותר וכך נתקדם.

שאלה: כשהרשימו נשאר ולא מילאו אותו, איך זה מתבטא?

זה מתבטא בבעיות תדירות אצל האדם שלא מאפשרות לו להיות יחד עם האחרים, בקבוצה, בעשירייה.

תלמידה: מימוש הפוטנציאל הפנימי של כל אחד בעשירייה, האם הוא תלוי בכל אחד או בכל הקבוצה? ואיך יכולים לגלות את הפוטנציאל הזה ולממש אותו?

זה תלוי באדם ובמידה שבה הוא גורר אחריו, סוחב איתו את הרשימות שלו מהמצבים הקודמים, אפילו מחיים קודמים, אם אפשר כך להגיד, ורוצה רק דבר אחד, שהם ייפלו תחת השפעתו של האור העליון, של הבורא, ויתוקנו.

שאלה: עשיתי כזה תרגיל, כשהחבר דיבר, פשוט דרכתי על עצמי, אילצתי את עצמי להקשיב לו בקשב רב מבלי להיות מוסח על ידי המחשבות שלי. ואז פתאום נפלה איזו חומה והבנתי שהחבר למעשה אומר דברים גדולים. האם זה תרגיל נכון או שזה טריק פסיכולוגי?

את זה תוכל לגלות רק אחר כך. אבל בעיקרון זה הדבר הנכון ביותר שאתה יכול לעשות, במיוחד כשאתה מקשיב לחבר.

שאלה: דיברת על הספקות, ואני מבין שישנם שני מקרים. כאשר אני מנסה להגן על עצמי ממחשבות החבר שנמצא בירידה, ואני לא רוצה להיות בקשר איתו כדי לא ליפול, וגם שהאגו שלי לא מוכן לקבל את הביטול כלפי העליון. איך ללמוד להבדיל בין הספקות? האם יש קריטריונים נכונים?

רק אלה שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן. כלומר, צריך להשתדל להיכנס, להתכלל בקבוצה שמחברת בצורה יותר צפופה, חזקה, ולבטל את עצמך בפני החברים ככל שאתה יכול, ולראות מה יוצא כתוצאה מהחיבור שלכם.

שאלה: אמרת שצריך לפנות לבורא בתפילה, שהוא יראה לנו איפה אנחנו טועים, ייתן לנו הסבר. איך לקבל את ההסבר הזה מבלי לבלבל אותו עם האגו שלי?

כמו שהם מגיעים, תסכים איתם כפי שהם מגיעים, כך הבורא רוצה שאתה תבין את המצב שלך, תכיר במצב שלך, ואחרי זה תנסה לשנות אותם. בהתבסס על זה שתתקרב לכוחות, למחשבות, לרצונות הפנימיים שלך, בצורה כזאת תעבור את מדרגות ההשגה עוד ועוד.

תלמיד: יש מצבים בהם אני מתפלל הרבה, אבל לא מקבל תשובה. מה הבורא רוצה להגיד לי בכך?

שעדיין לא הוספת את הרצונות הבסיסיים, היסודיים ביותר, שביכולתך, שבכוחותיך.

תלמיד: בהשתוקקות שלי לחיבור עם העשירייה?

כן.

שאלה: הביטול מבטל את החיצוניות ומוביל אותנו לפנימיות. איך אנחנו יכולים לתפוס את הכוח הנסתר שנמצא בחיבור?

אנחנו צריכים להשתדל לגלות אותו בחיבור המתגבר בינינו, כך תהיה לנו יותר הרגשת הפנימיות. זה החשוב ביותר, שתהיה לנו הרגשת הפנימיות. והחיצוניות תבוא אחר כך לפעמים, ואנחנו נצטרך לבטל אותה, או אפילו קצת לחבר אותה, אבל העיקר זה הפנימיות.

שאלה: אם המצב הפנימי בא מהבורא, גם המצב שלי וגם של החברה, ואם לא נגלה, לא נברר את הפנימיות והחיצוניות, אז האם זה לא כמו גניבה בפני העשירייה, שלא מבררים את המצב? יש לנו מצב טוב בעשירייה, מצב של יראה.

אם יש לך יחס של יראה, אז את צריכה להיות כנה עם החברות שלך בכול, ואז תצליחי.

שאלה: האם מביטול בשכל אנחנו מגיעים לביטול בפועל, בפעולה?

כן. ההבדל בין מלמעלה למטה לבין פעולות מלמטה למעלה, זה שקודם כל באה הפעולה ואחרי זה השכל, או קודם השכל ואחרי זה הפעולה.

שאלה: אם אנחנו מבטלים פעולות ומחשבות, איך הביטול עוזר לאהוב את החברים?

הביטול עוזר לנו להתקרב לחברים כיוון שאנחנו מסירים את ההפרעות, ההפרעה היא בפני עצמה, ובצורה כזאת אנחנו מתקרבים.

תלמידה: מהי הסיבה לבעיה בביטול? מהו השורש של הביטול ששמים אותו כהכי חשוב?

הסיבה היא הבורא. הוא יוצר בינינו יחסים, מצבים, שאנחנו פשוט צריכים לבטל, להוציא אותם מתוך הקשר בינינו.

שאלה: אפילו כשאני עושה פעולה בביטול, לפעמים אני לא מצליחה להצדיק את החברה בפנימיות שלי. מה צריך להיות גבול ההתעסקות שלנו בעשירייה, הדיבור על המצב הזה, כדי שנוכל לבטל את עצמנו גם בפנימיות שלנו?

בקשה, תפילה, זה מה שאנחנו צריכים לסדר בקשר בינינו לבורא. ואז לא יהיה לנו קשה.

שאלה: אם אי אפשר לעזור לאחר לאהוב את הבורא, אז אני באמת דואגת רק לעצמי, לפי "אלף נכנסים ואחד יוצא להוראה". אז מהי העזרה האמיתית לחברות?

בכך שכולם מנסים, משתדלים לצאת מהחושך אל האור, ועושים את זה למען החברים.

תלמידה: מהי העזרה זה לזה, אם נסתכל על כולם כעל שלמים?

אין דבר כזה. אם היינו שלמים, אז לא הייתה לנו שום עבודה. היינו פשוט נמצאים במצב של השפעה כולם כלפי כולם, ומצב כזה היה נקרא העולם המתוקן. לכן בינתיים את לא צריכה להחשיב, לראות את עצמך ככזאת וגם לא את החברים, כי אנחנו מסתכלים על זה כך שכולם נמצאים במצב הלא מתוקן וכל פעם מתחילים ממנו.

שאלה: נשאלת, במה מתבטא הרשימו שנשאר אם לא מלאו אותו, וענית, שזה מתבטא בבעיות אצל האדם שלא מאפשרות לו להיות עם החברים. איך לגלות מה הן הרשימות הללו ולעבוד איתן בצורה נכונה?

להתכלל יחד עם כל החברים בעשירייה שלך ולהשתדל לדחוף אותם לכיוון הבורא. להיות מחוברים יחד ברגשות כמה שיותר פנימיים, ולבקש מהבורא שיעזור לחברים שלי.

שאלה: במה תלוי משך המצבים של הירידה? האם דבר ראשון זה תלוי בעשירייה ואחר כך בבורא?

כן. ככל שאנחנו מבקשים יותר, אנחנו מקבלים עזרה יותר מהר.

שאלה: מתי האדם מסוגל להידבק בפעולות והרצונות של החבר שלו? יוצא שהוא נהייה כמו כלי. הוא מבטל את הרצון האגואיסטי שלו ומשתמש ברצון של החבר שלו למען ההשפעה.

כן.

תלמידה: היכולת הזאת להתבטל, זה נותן לנו את הכלי להשגת הטבע השני?

ברור. כן.

שאלה: עם איזו כוונה אני נכנסת למעשה ההשפעה? מה אני רוצה שיקרה כתוצאה?

את זה את צריכה לברר.

תלמידה: וזו פעולה אקטיבית?

אקטיבית, כן. אז את צריכה לברר מה את רוצה.

שאלה: אמרת לחבר שיש כלים פנימיים. איך האדם יכול לבדוק את החלק הפנימי של הביטול שלו? איך זה קורה, בזכות העשירייה?

יחד עם החברים.

תלמידה: האם אני יכולה לראות את הביטול רק אחרי הפעולה או שאני יכולה גם ברגע הביטול להבין שזה ביטול?

את יכולה לברר את זה בכל מצב שלך. תחשבי על זה.

שאלה: למה ברוחניות האדם צריך לבטל את עצמו כלפי הבורא? לבטל את כל מה שהבורא נותן לאדם, ולא להודות על זה? פשוט להתפטר וזהו. איכשהו זה יוצא לא נכון כלפי מה שהבורא ברא.

כיוון שהוא עדיין רואה את החסרונות שלו שהם מפרידים אותו מהבורא, אז תחילה הוא צריך לתקן אותם, כדי שלא יהיה כזה מרחק בינו לבין הבורא. למעשה בינתיים הוא מגלה את עצמו כהפוך מהבורא ואחר כך כשהמצב הזה, כשהמרחק הזה יצטמצם, אז הוא כבר יוכל לבקש מהבורא אחרת, תוצאה למעשה.

שאלה: איך ובמה אני יכולה לעזור לחברות שלי להתבטל מכל הצרות החיצוניות כדי להגיע לכנס עם הכול עבור הבורא?

בעיקרון אתן צריכות איכשהו לרשום את זה ביניכן, לדבר על זה מי נוסע, מי לא, מה אפשר לעשות, איך לשמור על קשר. אפילו אם ביניכן נשארות כאלה שלא נוסעות לכנס, אז בכל זאת הן צריכות להרגיש את הקשר עימכן, עם אלה שנוסעות.

שאלה: במאמר כתוב לגבי ביטול גם במעשה, גם במחשבה. מה לעשות עם ההרגשות שצצות אחרי ביטול המחשבה?

הן מפריעות לך להמשיך ולהתקדם?

תלמידה: פשוט יש שתי הרגשות שונות. יש הרגשה אחרי ביטול המחשבה של מילוי, ויש הרגשה של חיסרון. ואחרי זה גם יש איזו רמת דבקות עם הבורא?

נכון, כן.

תלמידה: איך להגיע לדרגה הזאת של הדבקות כדי להתעלות מעל ההרגשה?

כמו קודם, רק בראש יותר גבוה.

תלמידה: אבל פה צריך יותר כוחות.

אני מבין אותך וזה נכון שחסר. זה כיוון שזו כבר מדרגה הבאה, ככה שתמשיכו להתקדם בעקביות.

שאלה: איך לעשות שהמחשבות והפעולות יהיו מסודרות בצורה נכונה כדי שאנחנו לא ניפול לחנופה. כי אם לא, זה יהיה מורגש בקבוצה, בעשירייה כחנופה?

אני חושב שצריכים יחד כולנו לעשות על זה כמה סדנאות. וכתוצאה מהסדנאות האלו צריכה להיות המגמה, להיות בכל האפשרויות מחוברים יחד בקבוצה, בעשירייה. וכל הזמן לחשוב על זה שאתם רוצים לדבר עם הבורא בצורה ישירה.

שאלה: מהו בדיוק המצב הזה של ביטול כלפי החבֵרה? כי נראה שכשאנחנו מתרחקים או מגבילים את עצמנו, אז דווקא האגו פורח כשאנחנו מנסים להתבטל.

אז אתן צריכות להמשיך את המאמצים עד שיקרה מה שאתן רוצות. לבקש מהבורא שיעזור לכן לעשות כמה צעדים קדימה.

שאלה: אני רואה שינוי גדול בחברות שלי, אני רואה שהן בעומק מאוד גדול. אבל אני לא מצליחה לעבוד על הרגשות שלי, ואני כל הזמן מפחדת שאני לא מספיקה אחריהן. מה כדאי לעשות עם הפחד הזה?

רק להתקרב לבורא ואז את תראי שלכל הפחדים שלך אין מקום.

שאלה: בתוכנו יש אגו בריא שמקדם אותנו, שהוא טוב. ויש יצר הרע. הרבה פעמים אנחנו מבינים מה זה מה, רק לאחר מכן. איך ללמוד לזהות את זה תוך כדי המעשה?

תנסו למצוא אותו מתוך הקשר ביניכן, להבחין בו. אתן בהכרח צריכות להיות קשורות ביניכן, במצב של התקרבות, חיבור מקסימאלי. ואז אתן תתחילו לאבחן, תתחילו לראות את הניואנסים הכי קטנים ביחסים ביניכן. ואז כבר לא יהיה לכן קשה לפנות לבורא ולבקש ממנו שיפעל.

שאלה: למה ביחס שלנו לחברים נמדד היחס שלנו לבורא?

מה הבעיה, איך היית עושה את זה?

תלמיד: לא יודע.

הבורא נותן לנו אפשרויות להתקרב בינינו ובזה אנחנו משיגים גם התקרבות אליו, איך הוא יכול לעשות את זה אחרת, איך?

תלמיד: איך הוא מודד את זה? במה זה נמדד?

זה נמדד ברצון להשפיע שלנו זה לזה.

תלמיד: ואת זה רק הוא מרגיש.

לא, אנחנו יכולים להרגיש את זה, את הרצון להשפיע שלנו בינינו, להשפיע זה לזה.

תלמיד: איך רצון לקבל יכול להעיד על הרצון להשפיע?

אנחנו יכולים להרגיש את זה, עד כמה אנחנו מרוחקים או מקורבים. מתוך זה אנחנו כבר מתחילים לבקש, להתפלל.

תלמיד: עם הקשר לבורא צריך להיות במרחק ובקִרבה, לא רק ביני לבין החבר.

כן, נכון.

שאלה: כל הזמן מפריעה לי הדעת שלי שרואה חסרונות בחברים. ובאמונה למעלה מהדעת הכול מעולה, הבורא טוב ומיטיב, החברים מתוקנים, ואני כל הזמן נמצא בהודיה, בהרגשה שאני רוצה לברוח לשם. מה זה אומר? עד כמה אנחנו צריכים בכנס הזה להשתמש באמונה למעלה מהדעת?

להשתמש במאה אחוז באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: וזה שאני בורח לשם, זה טוב.

בורח לאן?

תלמיד: מעל הדעת שלי לאמונה למעלה מהדעת.

כן, זה נכון.

שאלה: מה יאפשר לנו לדבר עם הבורא בצורה ישירה?

זה שיהיו לכם אותן התכונות והרצון או ההשתוקקות כמו שלו.

שאלה: כמה חשוב עבור זה הרצון לגלות את הבורא?

זה הכרחי. זאת הסיבה העיקרית שלכן מדוע אתן עוסקות בחכמה הזאת של התקרבות לבורא.

שאלה: ביטול פרטי קצת מובן, אבל כשהבורא עושה חשבון עם העשירייה, שזה לא על הדרגה הפרטית אלא כל העשירייה, מהו הביטול הפנימי של העשירייה כלפי הבורא?

פנימי, איפה שאנחנו מתחברים בינינו יחד ועם הבורא.

תלמידה: להחזיק במעשה את התפילה, ופה להחזיק את זה שאנחנו רוצים איחוד.

כן.

שאלה: האדם קיים ממחשבות טובות וממחשבות רעות. בעבודה הרוחנית, כשאנחנו עובדים עם המחשבות שלנו, האם עלינו לעבוד גם עם המחשבות הטובות ולא רק עם הרעות?

אתן צריכות לחשוב רק מחשבות טובות על החברות, ולרצות להיות מחוברות יחד רק ביחסים טובים ביניכן. אז הבורא יעזור לכן, וייתן לכולכן יכולת להיות במחשבות הטובות האלה.

שאלה: האם ביטול נכון הוא אם אחריו יש מצב של שמחה והודיה, וביטול לא נכון זה כשהאדם נהיה פסיבי ואדיש, ולא רוצה לעשות כלום?

בטח שאלו שני מצבים שונים, נבדלים.

תלמידה: מה לעשות עם הביטול השני? כשאדם רוצה להתבטל, הוא עושה את הפעולה הזאת, אבל אנחנו מאבדים את האדם הזה, הוא נהיה פסיבי ולא משתתף, מהי הטעות פה?

צריך להחזיק אותו עליכם, כאילו אתם מחזיקים אותו על הידיים. שינסה, ואנחנו נעזור לו.

תלמידה: קורה שיש לאדם דעה שונה מכל השאר, ואחרים לא מקבלים את דעתו. הוא מתבטל, אבל עם זאת הוא מאבד את הכוחות, הוא לא יכול לעשות שום דבר. מה על אדם כזה לעשות?

מה אדם כזה צריך לעשות? זה שאין לו כוחות זה נכון, כיוון שעדיין אין לו רצונות אמיתיים, נכונים, לכן באגו הוא לא יכול לקבל כוחות משום מקום. בעיקרון, העיקר להתפלל, לבקש מהבורא שיהיו כוחות, שתבוא הבנה, לאן זרקו אותו, לאיזה מצב. מתוך כל זה הוא יקבל הרגשות נכונות, ומתוך ההרגשות הנכונות האלה הוא יתחיל בהדרגה לעלות לבורא. צריך לבקש.

תלמידה: איך הקבוצה פועלת? אמרת שהיא צריכה להחזיק אותו על הידיים, איזו תמיכה זו? האם אפשר להגיד לו, "לך יש דעה אחרת, אבל אנחנו עדיין אוהבים אותך", או שבכל זאת להקשיב למה שהוא אומר?

זה לא בהכרח להקשיב לו, לא. העיקר להחזיק אותו והוא יבין את זה, ובהדרגה ירצה להשתחרר מהעזרה שלנו ולהחזיק את עצמו בכוחות עצמו.

שאלה: יש שני מצבים שונים. כשיש מחשבות שליליות זה אומר שהבורא כרגע נסתר. אבל המחשבות עצמן על הבורא, אם הן מגיעות, אז יש שמחה פנימית, אבל גם יש תופעות חיצוניות. איך לאחד בין זה לזה, האם השמחה צריכה להיות פנימית, שקטה, או שצריך להביע אותה?

לא צריך לבטא את זה בשום דרך. מה שחשוב לבורא זה מה שאת מרגישה בלב.

שאלה: אתה אומר שעלינו לחשוב דברים טובים על החברות ואני חושבת דברים טובים על החברות. אבל הרבה פעמים יוצא שאני חושבת דברים טובים עליי, וזה לא כמו "אני ועוצם ידי", אלא דרכן אני מגלה דברים טובים עליי. מה אני אמורה לעשות עם זה?

שום דבר. את מרגישה אז טוב, כן?

תלמיד: כן. השאלה, האם אני לא לוקחת את זה לרצון לקבל?

לא. תנסי לצרף לזה כל מיני דברים שהם לא מתוקנים, ואז יהיה בסדר.

תלמידה: האם לחשוב על משהו שאני כן צריכה לתקן?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שאם כל אחת מהחברות מבטלת את עצמה בלב ובמוח כלפי שאר החברות, אז בצורה כזאת אנחנו מפנים מקום לבורא, והוא כבר מסיים את הפעולה שלנו, שאותה אנחנו התחלנו?

כן. אפשר להגיד כך.

שאלה: יש לי תחושה של גור קטן שרץ להדביק את האחים שלו וזה ממש מתיש, כי אני מרגישה שאני לא בקצב. מה לעשות כדי לעמוד בקצב של יתר החברות?

רק לבקש מהבורא, ואז תרגישי שכאן זה בכלל לא עניין המאמץ שלך. זה נקרא "ה' יגמור בעדי". את לא צריכה לעשות את זה.

שאלה: מה ההבדל בין מחשבות טובות על האחר, וראייה נאיבית דרך משקפיים ורודים?

ההבדל הוא בין אמת לשקר.

שאלה: אם כך, הראייה הטובה צריכה להיות מוצדקת?

אמת, כן.

שאלה: אמרת שצריך להחזיק בבורא ואז ללמוד להיות עצמאים. מה זה להיות עצמאים, זה קצת מפחיד, מה זה ללא הבורא?

כשאני יכול לכוון את עצמי אל הקשר עם החברים דרך קבוצת החברים, בכל מצב.

שאלה: איך לעבוד אחרי הביטול? לפני כן עבדתי, התבטלתי, לא היו לי שום רצונות, כלום. איך אפשר להתקדם לאחר מכן?

את צריכה להשתוקק לקשר עם החברות, ודרך הקשר איתן לסדר את הקשר עם הבורא.

שאלה: בסדר. אני אסדר את הקשר עם החברות ועם הבורא.

ואת מרגישה את כל הקשרים האלה ביניכן?

שאלה: לפעמים כן, לפעמים לא.

ומה את עושה אחרי זה?

שאלה: ואז מגיע האור וזהו.

את צריכה להקדיש לכך יותר זמן ותשומת לב, כיוון שזה העיקר, שהקשר בינך לבין החברות, ודרך זה בינך לבין הבורא, יהיה מקסימלי וקבוע.

שאלה: איך בלי החיבור שלנו נדחה את האור כדי שלא נקבל אותו, אלא רק על מנת להשפיע, זה נקרא לבנות כזאת כוונה?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים לתקן את הפנימיות שלנו כדי שהחיצוניות והפנימיות שלנו יהפכו לאחד?

עליכם להבין שכל התיקונים שלנו יכולים להתקיים רק על ידי כך שהבורא ישפיע עלינו. לא שאנחנו מתקנים את עצמנו, הבורא משפיע עלינו. זה מה שאנחנו צריכים. לכן אנחנו צריכים להשתדל להרגיש כל הזמן מה עוד חסר לי כדי להיות מחובר עם הבורא במאה אחוז. איך אני מגיע להבחנות האלו ואיך אני מתקן אותן, איך אני מגיע למדרגה הבאה בהבחנות האלה, איך אני מגיע אליהן, וכך כל הזמן. כל הזמן, בדיבור, בכוונה ובמעשה, לקשר הכי גבוה ופנימי.

שאלה: בנוגע למה שאמרת על כך שהאדם לא יכול להחזיק את עצמו ואז הקבוצה מחזיקה אותו בידיים והוא נמצא בירידה. במה נבדלת הירידה מכך שאני יורדת בהכרה במדרגות למטה ונכנסת לעביות, ואם אני לא מצליחה להתמודד עם זה אז אני נופלת מהמדרגה הזו, ומתחילה להתגלל אליה?

את צריכה לעבוד על זה עוד, ואז יצליח לך.

.

שאלה: במאמר כתוב שלביטול העצמי יש שתי פעולות, שני ביטויים, כוונה פנימית וחיצונית. נאמר שחבר אומר לי לקנות לחם לחברים בכנס, בצורה החיצונית אני נוסע לקנות את אותו הלחם אבל אני לא עושה כוונה, האם זה לא ביטול כלפי הפעולה השנייה?

כמובן שלא. הפעולה באה רק אם יש פעולה שכנגד, אז הפעולה בעצמה נלקחת בחשבון, נחשבת.

שאלה: באיזו נקודה אדם צריך להגיד "ה' יגמור בעדי" ומתי הוא צריך להמשיך להתאמץ לגמור את העבודה?

זה תלוי בהרגשה פנימית של האדם, אני לא יכול אפילו להסביר את זה. פשוט האדם כבר מרגיש שכביכול עשה כל מה שאפשר ונשאר לו רק לחכות שהבורא יעשה את התיקון. זה נקרא "ה' יגמור בעדי".

(סוף השיעור)