014_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

אז צריכים להתחיל, אז צריכים להבחין כאן, דף של"ט.

דף של"ט, טור ב', עוד צריכים להבחין כאן.

עוד צריכים להבחין כאן, כי יש ג' חלוקות בז' התחתונות, שהם בחינת ראש תוך סוף: הא' הם חסד וגבורה, של זעיר אנפין, של ז' תחתוניות, והם בחינת ראש הו"ק. הב' הם ת"ת ונצח, והם בחינת תוך הו"ק. הג' הם הוד, יסוד, מלכות, שלוש אלה הוא מכנה סוף, והם בחי' סוף הו"ק. נמצא לפי זה, שהוא חושב רק ו"ק. מלכות הוא מצטרף להסוף של ו"ק.

ועוד צריכים לדעת, וענין המטי ולא מטי, שפעם יש אור ב... אור החכמה במדרגה, ופעם אין אור החכמה במדרגה, תלוי רק בכתר וחכמה. לא בשאר הבחינות. הגם שאומר, ב' מרחקים, כתר ובינה, כאן הוא מסכם, זה תלוי רק בכתר. למטי בכתר, אין חכמה. אם לא מטי בכתר, אז יש חכמה. מדוע?

והוא מסבה שהאחור דכתר מונע הארת ג"ר מכל הפרצוף. מה זה אחור דכתר? למדנו שאור הכתר שנסתלק מפרצוף גלגלתא, עומד פניו למעלה ואחוריו למטה, באותו צורה הוא שולט על הכלי דכתר שלו, שהיה מקודם בתוך הכלי שהיה לו ד' דעביות, ועכשיו אין ד' דעביות, רק ד' דהתלבשות, הוא שולט את הכלי שיהיה רק אחוריים, היינו חסדים.

וע"כ אי אפשר שיהיה הארת ג"ר בהפרצוף, כאן מכנה ג"ר, חכמה, זולת בביטול שליטת הכתר, והיינו ע"י הזדככות העביות שבהמסך שבו, השייך לקומתו, מהטעם שנזדווג ד' דהתלבשות, ואז מסתלק האור מהכתר, אז כבר הכתר לא שולט על הכלי שלו. דיברנו רק שיש ד' דהתלבשות, חסר ד' דעביות, הוא שומר על הד' שלא יתפשט למטה שום דבר. לכן אינו מאיר שם, רק חסדים. מה שאין כן, אין ד' דהתלבשות, נזדככה, ויש ג' דעביות, ג' דעביות זה למטה, וב' הלאה בטח שיכול להאיר, משום ש... מסיבת שיש שם כבר מסך דבחינה ג'. לכן הוא אומר, ושאריתו בכתר, מטי בחכמה, שממנה, מחכמה, מופיע הארת הג"ר בהפרצוף. כבר יכול להיות בכל המדרגה בחינת חכמה.

אתה שואל, מה ש... מה הפירוש שהוא אומר, אור הכתר השייך לבחינתו, אתה שואל? תסת...

הוא אומר כך, בזמן שנזדכך העביות שבמסך שבו, השייך לקומתו, היינו בחינה ד', שאז הוא עלה, מי? אור הכתר, רק קומת חכמה, וקומה האחרת הוא נותן להאיר. רק בזמן שמאיר כתר, היות שאין מסך דעביות, רק התלבשות, יכולים להמשיך יותר, לפי דרגתו הוא מוכן, כאילו הוא שומר שלא יאיר רק חסדים, לא חכמה. אבל כשנזדכך קומת כתר, קומת חכמה נותן להאיר, מדוע לא?

הלאה. ולפיכך, אם מטי בכתר, אם האור מאיר בכתר ד' ג', נמנע כל הארת ג"ר אפילו מהחכמה, וע"כ שולטים אז בחינת הו"ק דז"ס תחתוניות דהיינו הו"ק דראש שבהם, שהוא ספירת הגבורה. והו"ק דתוך שבהם, שהוא נצח. והו"ק דבחינת הסוף שבהם, שהוא יסוד.

מה כתוב כאן? כל הציור שבפרצוף, חכמה או חסדים, תלוי בכתר. נמצא, אם אני אומר, מטי בכתר, אז אור הכתר לא נותן להאיר חכמה, רק חסדים, נמצא שאני מדבר מזעיר אנפין, שהוא ו"ק. נמצא, הראש תוך סוף שלו, אין שם חכמה. אז הוא אומר, חסד גבורה, זה ג"ר וו"ק שבראש. תפארת נצח, ג"ר וו"ק שבתוך. הוד יסוד, ג"ר ו"ק שבסוף. נמצא, מטי בכתר אינו מאיר, לא בחסד ולא בתפארת ולא בהוד. זה שאומר כאן.

ואם ל"מ בכתר, היינו, השליטת הכתר כבר לא מונע מלהאיר חכמה, אז כן יכול להיות חכמה, שאז מטי בחכמה, אז מגיע שליטת הארת ג"ר, הארת חכמה ברת"ס דז"ס התחתונות, דהיינו: בחינת ג"ר דראש שלהם, שהוא החסד. ובחינת הארת ג"ר דתוך שלהם, שהוא הת"ת. ובחינת הארת ג"ר דסוף שלהם, שהוא ההוד. שמשם מגיע בחינת ג"ר בלי ו"ק להמלכות, מה עדיף ג"ר בלי ו"ק? המכונה ד' שעל גבי ו' הנמצאים בציור אות ה'.

אתה שואל, מה זה פניו באחור דכתר? בזה יש תמיד לפי עניין, הפירוש לפי עניין. פעמים מדברים פנים ואחור. פנים נקרא שהוא משפיע, אחור שלא משפיע. לפעמים מפרשים פנים על סוג השפע. חכמה, חכמת האדם תאיר את פניו, הוא מכנה חכמה אור הפנים. אחור, אור דחסדים.

נמצא, בזמן שהכתר משפיע, אז הפנים שלו מאיר לתחתון, למי? לחכמה. מתי הוא משפיע לחכמה? יש עוד פירוש, פנים בפנים, שיהיה השתוות בשתיהם ביחד. מתי הוא, כתר, יכול להשפיע לחכמה? אז הוא צ... הוא בזמן שלא מטי בכתר, היינו, הד' ג' שלו נזדככו בג' ב'. אז ג' דהתלבשות ב' דעביות, זה דרגתו של כלי דחכמה, אז הם פנים בפנים, אז הוא משפיע. איזה שפע הוא משפיע אז? בחינת פנים, בחינת חכמה. מדוע? חכמה הוא יכול להשפיע. מה שאין כן, שאני אומר מטי בכתר, היינו יש לו ד' ג', הוא לא יכול להשפיע לחכמה. מדוע חכמה, הוא לא יכול לקבל ממנה. אם כן, מה הפירוש שהוא משפיע חסדים?

אני הסברתי עכשיו, שהוא אומר, בזמן שמאיר בכתר ד' ג', אז אור הכתר שעומד למעלה, פניו למעלה, אחוריו למטה, הכוונה שלא נותן להאיר לתחתונים, רק חסדים. נמצא שהכתר משפיע, משפיע רק חסדים. מה שאין כן, שנזדכך בחינה ד', זה לא דרגתו, רק חכמה, ג' דעביות יש במדרגה, הוא נותן להאיר.

עכשיו אני שואל שאלה, איך אנו אומרים שמטי בכתר, מה מאיר למטה? אמרו ד' ג', מה יכול להאיר למטה? אין פנים בפנים. כי הוא עולה למטה, צריך להיות הפיכת פנים או לא? צריך להיות לו ג' ב', כבר מטי בחכמה. לפי זה יוצא השאלה, מתי אני אומר מטי בכתר? שיש לו ד' ג', שיהיה לו להאיר לו חכמה בחכמה, בזמן שחכמה יש ג' ב'.

וענין ד' זאת, פירושה הפסק אור מהפרצוף. כי נזדכך כל העביות אשר בהמסך, ונפסק הזווג, ואין שם עוד או"ח להלביש האו"י, ונפסק ג"כ האו"י. וכל הספירות חוזרים להמאציל. דהיינו ע"י התכללות כל הרשימות שבהם בתוך המסך, כי רק המסך עולה להמאציל, הוא שנכלל בכל הרשימות.

זאת אומרת, מתי אני לומד, כשעולים למ"ן דכתר, אז כתר עוד הפעם נעשה מטי ולא מטי, משמע מכאן, כל זמן שיש עביות במדרגה. אבל כשנזדכך כל העביות שבמדרגה, אני לא אומר שעולים למעלה, שיהיה עוד הפעם מטי בכתר. זה, גם זה צריכים להבין.