015_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/JuyGgHZ3?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

אם אנו אומרים, מטי בחסד, ומטי בתפארת, ומטי בהוד, אז החכמה שבחסד, איך עובר לתפארת? אני שואל. על ידי הגבורה. היינו, גבורה מקבלת את החכמה דמה שעולה למעלה, ועכשיו נותן תפארת. התפארת שיש לו חכמה, משפיע החכמה, למי? לנצח. זה נקרא נצח עולה בתפארת, והשארית שלה, ונותן להוד.

אותו דבר נגיד להפך, בזמן שאם המטי בגבורה, אז, אז אומרים, שהגבורה נותנת את החסדים שלה, למי? לנצח. איך עוברת? אומרים גם כן, אותו דב... לא מטי בתפארת. השארית של תפארת, איפה מקבל זה? גם כן מעליון.

אני לא אומר שנעשה חלל באמצע. אלא מה, בכל המדרגות, בזמן כל מדרגה. משל, גבורה תפ... גבורה, נצח, יסוד, אם יש להם אור דחסדים, הם עולים בשם. אם יש חכמה במדרגה, הם לא עולים בשם, אבל יש להם. רק מה, לא עולים בשם, זה נקרא שם.

מה השאלה הייתה? אם אני אומר, מטי בכתר ד' ג', איך מושפע מד' ג' לא' חסדים? ד' ג' צריך להיות ג' ב', ב' א' ואחר כך א'. או שהיה כאן אותו הסדר, והוא לא מדבר מזה. או שיכולים לומר, כמו שהיה בגלגלתא.

מה היה בגלגלתא? שבחינה ד' לא היה מאיר בראש. היינו נזדככה, בראש אין משפיע, בחינת א' נקודות, אז הראש משפיע ד' ג' ב' א'. בראש יכול להשפיע א', אבל ד' ג' אין במדרגה. אם כן, יכולים מכאן שהד' ג', לג' ב' לא משפיעים, ולא' כן משפיעים, או שלא, הוא לא אומר הפרטים האלה.

והרי עתה נשלם בחינה הראשונה, מה זה בחינה ראשונה? שהיא מציאות ההתפשטות. כלומר מציאות התפשטות ב' המכונה פרצוף ע"ב דא"ק. שלמדנו את הסדר, שתלוי בכתר חכמה, מטי ולא מטי. מטי בכתר, אז בכל המדרגה אין חכמה, מטעם אור הכתר שהופך פניו למעלה. כן להפך, שמטי בחכמה יש חכמה בכל המדרגה.

והנה הגיעו כל יוד אורות עד המלכות. כך הוא לומד דברי הרב. מה הוא מוסיף על זה? למעלה מה כתוב, והרי עתה נשלם בחינות הראשונות, שהוא מציאות התפשטות, על זה מפרש כוונתו התפשטות ע"ב.

אחר כך אומר הרב, והנה הגיעו כל יוד אורות עד המלכות. מה מוסיף בזה? נראה למטה. כלומר, אנחנו למדנו, הגיעו כל יוד אורות עד המלכות. משמע שמאיר עכשיו כל הספירות מכתר עד מלכות, מאיר עכשיו.

אבל מה למדנו עכשיו? לא מטי בכתר, ומטי בחכמה בינה ובחסד. ולא מטי בגבורה, ומטי בתפארת. ולא מטי בנצח, ומטי בהוד. לא מטי ביסוד, ומטי במלכות. איך הוא אומר שמאיר עכשיו כל עשר ספירות?

מה כתוב? והנה הגיעו כל יוד אורות עד המלכות. הלא באמצע יש הפסקות, לכן הוא מפרש, כלומר שהגיע ההזדככות עד קומת המלכות. מה שמעיד על כוונתו, שכל פעם ופעם יצא מדרגה חדשה, עד שהגיע לקומת מלכות, וגם בקומת מלכות נזדככה.

זה שאומר, כלומר שהגיע ההזדככות עד קומת המלכות. אשר אז נמצא המסך נקי מכל עביות שמבחינת הגוף, אשר אז נמצא המסך נקי מכל עביות שמבחינת הגוף, אין שום עביות בגוף שיוכל לשמש אותו ולקבל אותו בעל מנת להשפיע.

אם כן, הוא לא משמש עם העביות. זה נקרא שעלה למעלה, גם אין מקומות, כוונתו עד שצורתו שוה לבחינת המסך של מלכות של ראש, שלא מקבל שום דבר, שזה נבחן לבחינת המסך של מלכות של ראש. זה נקרא, שזה נבחן שעלה שם, אף על פי שאין שם מקומות.

רק כאן, מה? כאן עלייה בדרגה, שלא מקבל כלום מסיבת שאין לו מסך, שאין לו, שלא יכול לעשות כוונה על מנת להשפיע. שזה כן. מה היה שם? שזה נבחן שעלה שם ונכלל בהזווג דלא פסיק בהמלכות של ראש.

שם בראש למדנו, אין הפסק של המסך, אות ג' שום דבר. אשר אז, שהמסך עם רשימות עולים למלכות דראש. יש כאן שני דברים. אחד, שמלכות דגוף. ב', שנכללה למלכות דראש, שהוא עביות שממטה למעלה, שהוא בעצמו יכול עוד להמשיך האור ולעשות זיווג דהכאה עם המסך, ולהעלות אור חוזר ומתפשט בראש וגוף. אז מי עלה? מלכות דגוף, זה שאומר.

בזמן שנעשה זיווג בראש על כמה שהתחתון יכול לקבל, שזה נקרא לפי הרשימות של תחתון, אשר אז חוזרים ומתעוררים הרשימות של ספירות הגוף הכלולים בו בכל מדת עביותם, ושוב מתעבה בעביות שמבחינת הגוף, שכבר ניכר שהוא מלכות דגוף, ובזה חזר ונשתנה צורתו מהמלכות שבראש, ונבחן ע"כ, שיוצא משם ונבדל לעצמו, למדרגה חדשה.

אבל כאן חסר. כאן צריכים לומר כך, אחר כך שירד למטה בגוף, מדוע ירד לגוף? מדוע עלה? שאין לו מסך. עכש… מסך ד' ג', שנעשה זיווג בראש, ניכר שהוא מקבל. הוא כבר התחיל לקבל, לכן יורד למטה.

אבל יש שם התכללות, מה שנכלל בעביות של מטה למעלה, שלא יהיה כאילו מעשה זיווג, זה שמבואר. צריכים לומר, חסר כאן, היה כאן הת… היה כאן התעוררות, מה שנכלל מעביות של ממטה למעלה, שהוא בעצמו יכול להמשיך אור. מי? המלכות דגוף.

נמצא, מלכות דגוף, שנקרא טבור, שעלה לראש ונכלל בעביות של מטה למעלה, יש לו עכשיו בחינת פה דראש. נמצא, מלכות המזווגת, נגיד בבחינה ג', לא ההפך, אותו דבר.

מלכות דבחינה ד', שעלתה לראש, מי? לראש דגלגלתא ונכלל בעביות שבגלגלתא. מה יש לה עכשיו? מלכות המזווגת על בחינה ג'. מבחינה ד', נ… מלכות המסיימת. מבחינה ג'... אם כן, מי קיבל ... עביות ממטה למעלה, מי היה נושא? מלכות דבחינה ד'.

אותו דבר כאן. ש… מה עביות היה בע"ב? בחינה ג'. נמצא, שהמלכות דטבור מבחינה ג', שעלתה לראש בזה שלא קיבלה שום דבר, שנעשה עכשיו זיווג בראש, נגיד על ג' ב', כבר ניכר שהיא גוף, היא מקבלת, חזרה למטה בגוף.

מלכות שירדה בחזרה, איזה מלכות? ג' דעביות, שנקרא מלכות המסיימת, נקרא מלכות דטבור, נתעורר בה, מה שנתעורר, מה שנכללה בעביות של מטה למעלה בראש. אם כן, נעשה עכשיו מלכות המזווגת על ג', על גם עביות, על ב' דעביות.

זה שאומר, ואז יוצא עליו זווג עליון, וממשיך קומה חדשה של ע"ס אל הגוף. יש ראש וגוף.

תלמיד: גם ראש וגם גוף.

רב"ש: וכאן חסר, והוא, הוא מקצר.

הלאה. ונתבאר שם שבחינה אחרונה אינה מנחת רשימו. וכיון שבחינה אחרונה דע"ב, שבכאן היה הבחי"ג, נמצא שבחינה ג', שהיה נכלל במסך דטבור שעלה למעלה, לא הניחה רשימו, וע"כ אינה כלולה בהמסך, והרשימו היותר גדולה שבו הוא בחינה ב', ולפיכך כשחזר המסך ונתעבה מתוך התכללותו בהזווג של ראש, לא היה יכול להתעבות יותר אלא עד בחי"ב. מדוע יותר לא נשאר רשימות שיוכל לקבל יותר? נחלש על ידי הביטוש פנימי ומקיף.

ונמצא הקומה שיצאה שם, לא הגיע אלא עד קומת הבינה. כנודע. וזה נקרא בדברי הרב, הבחינה הב' של התפשטות האור, אחר הסתלקותו פעם שנית, נקרא פרצוף ס"ג.

הוא, הוא, הוא אומר, תסתכלו באות מז) ועתה הבחינה הב' היא פשוטה. איזה בחינה ב'? זה בחינה ג', זה פרצוף הג'. אז הוא בחינה ב' של מילוי הגלגלתא. בחינה א' היה ע"ב, בחינה שנייה שממלא אותו…

תלמיד: ס"ג.

רב"ש: ס"ג.

אז צריכים להתחיל אות מ"ז.

נתחיל דף ש"מ, אות מז) ועתה הבחינה הב' היא פשוטה. מה זה בחינה ב'? הוא לא אומר. כי עתה חזר להיות מטי בכתר, ואז לא מטי בחכמה ובינה וחסד, ומטי בגבורה, ולא מטי בת"ת ומטי בנצח, ולא מטי בהוד ומטי ביסוד, ולא מטי במלכות. ואחר כך חוזר כמתחלה.