כנס אזורי, מה מביאים בחזרה לעשירייה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.08.26 – אחרי עריכה

דודי: באוקטובר יש כנס אזורי. מה זה כנס אזורי? הרבה חברים מהכלי העולמי נוסעים לאזור שלהם, איפה שהם גרים גיאוגרפית. גם חלק מפתח תקווה ייסעו לתמוך בכל מיני נקודות. למשל מושי עם אביהו ייסעו לארצות הברית כדי לתמוך שם, אני כנראה אסע למקסיקו לתמוך, מבקשים, כל אחד ייסע למקום כלשהו לתמוך. וגם הם בעצמם יגיעו, כל הגרמנים לכמה נקודות, הצרפתים, הרוסים נתפסו בטביליסי וכולי. מה אדם שיוצא ומתערבב ומתכלל עם עוד חברים יכול לקבל בשביל העשירייה שלו? אם אני יוצא עכשיו להתכלל עם עוד נקודות שבלב בסוף שבוע וחוזר בחזרה לעשירייה, מה אני יכול להביא לעשירייה?

כל אחד שנוסע לקבוצה הוא צריך קודם להכיר טוב את הקבוצה, יותר טוב ממה שהיה בדרך כלל. ואני חושב שטוב שנוסעים שניים, שיהיה לפחות ככה.

דודי: יוצאת משלחת וחוזרת בחזרה, אני שואל מה היא יכולה להביא בחזרה מההתכללות שלה לתוך העשירייה? נגיד שנהיה אחרי הכנס כבר, יצאנו לכל מיני נקודות בעולם וחזרנו לפה, מה יש לי להביא לכם, למושי, לאקוקה, לשמעון? כל אחד יחזור לפה עם איזה מטען.

כל אחד, לאן שהוא נוסע, הוא צריך ללמוד מה קורה שם, לחזור עם הידיעות האלה לכאן ולמסור לנו את זה, שאנחנו נדע יותר מה קורה שם. מה אנחנו יכולים למסור לכל קבוצה שבחוץ?

דודי: את זה אני מנסה לברר. ברמה ארגונית זה ברור, אני אלמד את הקבוצה לפני, אני אספוג שם מה עוד אפשר לשפר, להוסיף, ואני אביא את ההתרשמות לפה וככה נחזק את הקשר יותר.

כן.

דודי: מה ברמה רוחנית יש לי לתת לכם בחזרה משם? נגיד מושי עכשיו ייצא לסוף שבוע לליטא וצ'כיה, כשהוא חוזר משם, מה אנחנו כעשירייה מרוויחים מהנסיעה שלו? מה הוא יכול לתת לנו בחזרה?

אבל אנחנו צריכים לבדוק כמה אנשים נוסעים. פתאום אתה תראה 50 איש עומדים בתור לאוטובוס לאן שהוא, והחבר'ה האלה הם אולי לא מבינים מה צריכים לעשות. הם צריכים לעשות הכנה טובה, וכשהם מגיעים לכל מקום, שיישאר שם רושם שזו הייתה הקבוצה מ"בני ברוך" מרכז, ואנחנו כן צריכים ככה להמשיך.

דודי: אז "בני ברוך" מרכז שיוצאת החוצה, לקבוצות חוץ, לקבוצות חו"ל, הם צריכים לתת שם ממש התרשמות חזקה, ידיעה, למלא הכול.

כן.

דודי: אבל מה הם מביאים בחזרה לכאן? חוץ מדברים ארגוניים שצריך לסדר, לשפר, מה הרוחני שהוא יכול להביא? או שלא, הוא לא מביא שום דבר איתו, יש כבר הכול פה. מה יש לי להביא משם? הוא ייצא למדינה אחת, אני למדינה שנייה, חזרנו, מה הבאנו איתנו?

כל אחד צריך להביא מה שהוא רואה, עד כמה יש בקבוצות חו"ל ועד כמה חסר לנו. זה קודם כל.

דודי: מבחינה רוחנית, מה אדם יכול לתרום לעשירייה הפרטית שלו, לעיגול שלו, בזה שהוא יצא וספג והתכלל בחברים בחוץ?

הוא צריך להביא התכללות.

דודי: מה זה אומר להביא? אני מביא משהו?

לא לא לא. אתה נגיד נוסע לליטא, אתה צריך להביא חזרה ממה הם חיים, ממה שיש להם ואולי אין לנו.

דודי: האם יכול להיות דבר כזה, שיש להם משהו שאין לנו?

כן.

דודי: מה יש להם שאין לנו?

אני לא יודע. כל דבר שאתה רוצה להביא לנו, את זה אתה לומד מהם. וכשאתה בא לכאן, אתה מספר לנו איך הם חיים, איך הם מתקשרים, כמה אנשים נמצאים בתוך הקבוצה עצמה, ומה יש עוד לעשות.

דודי: הערבוב הזה בין הקבוצות לסוף שבוע, הוא תורם לנו?

זה תלוי איך אתה מתייחס לזה.

תלמיד: איך נכון להתייחס כדי שזה יתרום רוחנית? איך נכון להתייחס כדי שפעולה כזאת תתרום לכולנו?

אתה נוסע לשם, אתה מקבל חיבור, אתה מושך משם את הידיעות, מצב רוח. וכשאתה בא לכאן, אז כולנו כאן רוצים להוציא את זה ממך, ויש דברים שאנחנו צריכים לקבל ולחיות לפי זה.

דודי: איך אתם תקבלו את זה ממני? האם בצורה טבעית זה נשפך לעשירייה או מעצם הדיבור בינינו?

אנחנו נעשה ישיבות וניקח ממך מצב רוח, מסר.

דודי: מצב הרוח הזה, המסר הזה, האם זה משהו שאנחנו לא יכולים לייצר אותו פה בינינו, אנחנו צריכים לצאת?

לא, אתה צריך להביא את זה מחו"ל, מאיזה מקום.

דודי: זה משהו שאנחנו לא יכולים לייצר בינינו, אין לנו את זה, אין, לא משנה מה נעשה, אי אפשר להוציא את זה מאיתנו, חייבים לצאת החוצה להתכלל.

כן.

דודי: מה בן ברוך שיוצא מפה, מפתח תקווה, צריך להביא לקבוצות שהוא יוצא אליהן? מה הוא צריך להביא? הרי אנחנו בעולם וירטואלי, מתחברים כל בוקר לשיעור בצורה וירטואלית. מה יש לי לתת להם בנוכחות הפיזית שלי כשאני יושב עכשיו שם ביניהם, שזה לא היה עובר עכשיו אם היינו מתחברים בשיעור ווירטואלי? נסעתי עד הצד השני של הכדור, אני יושב איתם, מה יש לי לתת להם?

אני חושב שאנחנו צריכים לדבר איתם, עם כולם יחד, על מטרת הקבוצה, מה לעשות שתהיה לנו קבוצה לדוגמה, לתפארת. אני לא יודע איך להגיד, אבל אנחנו צריכים בסופו של דבר שהם ירגישו מה יש לנו וחסר להם. את הדברים האלה צריכים להגדיר יותר.

דודי: כשאנחנו נפגשים, אנחנו שווים בינינו? כשאני מגיע למקום אחר, האם אני צריך להרגיש שווה עם החברים שלנו בחו"ל, או הפוך, שאני גדול מהם כי באתי מפה, מ"בני ברוך" פתח תקווה?

לא.

דודי: או הפוך, קטן מהם, כי זה הבית שלהם פה?

המקום עצמו לא אומר כלום.

טוב, אני חושב שפחות או יותר מובן לנו הכול.

(סוף השיחה)