012_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/6UwDjbvt?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

מה ההבדל בבחינה א' שמקבל אור הזעיר אנפין מחסד עד הוד, להה' שמאיר שם מחסד עד הוד? הוא בעצמו מבאר את זה אחר כך, תכף נראה.

הוא רואה, אמנם ה' זו שנולדה מזו"ן דבינה הוא התחלה של שיתוף מדת הרחמים בדין, וע"כ, כדאי להרחיב הבנתה. להרחיב הבנתה. וכבר דיברנו מהחידוש הזה שנעשה בהתפ"ב. מה? אשר אור הז"א, אור שיצא על בחינה א', נאצל ויצא על ידי החכמה, ולא על ידי הבינה כראוי להיות מצד הע"ס דאור ישר, וכמו שהיה בהתפ"א, רק מה? כלי דחכמה שיש לו ב', נזדכך לא'. משם יצא בחינה א', ברור?

והנה חידוש הזה הגיע כאן, מדוע? ע"י התחלפות האורות, כנ"ל, והנה מלבד זה יש עוד חידוש גדול, כי אור המלכות נאצל ע"י הבינה ולא ע"י הז"א כבע"ס דאו"י, איזה אור המלכות מדבר כאן? שיוצא על ידי הבינה בזעיר אנפין, על ידי החכמה. למדנו שב' שיש בכלי דחכמה נעשה א'. אם סיבה ויוצא בחינת זעיר אנפין, בכלי דחכמה. הוא אומר אור המלכות נאצל על ידי הבינה, איזה אור המלכות? תסתכלו הלאה.

הוא אומר כאן, עוד הפעם אני חוזר. והנה מלבד זה יש עוד חידוש גדול, כאן בהתפשטות ב' שנקרא ע"ב. כי אור המלכות נאצל ע"י הבינה ולא ע"י הז"א כבע"ס דאו"י, ממי יוצא מלכות? מזעיר אנפין. וכמו שהיה בהתפ"א. מאיפה יצא זעיר אנפין? מביא את המלכות, … זעיר אנפין.

וכמו שמהזדככות הזכר ונקבה של הכלי דחכמה נאצל אור הדעת, נקרא בחינה א', וירד לכלי דבינה, שהוא אור הזעיר אנפין בכלי דבינה, כן ע"י הזדככות של הזכר ונקבה דכלי דבינה, שהם ו"ק דזכר והרשימו של הנקבה, יצא אור המלכות דהיינו ה' שהיא שייכת להמלכות כי היא בחינת אור נקבה, כנ"ל.

גם על זה אין ביאור, רק הוא נותן חוק. בשלמא שאומר לנו, בחינה ב' דכלי דחכמה נעשה בחינה א', מובן, פשוט. מב' נעשה זעיר אנפין, מאיפה יוצא זעיר אנפין? מכלי דחכמה. אחר כך הוא אומר, מלכות יוצא מבינה.

כן למדנו, שהזיווג שהייתה על שני ביתין בכלי דבינה, יוצא אור הנקרא ה', ונקרא מלכות. אבל מדוע נקרא זה מלכות? מדוע נקרא זה נקבה? לא אומר. מאין באה? מהזדככות שני ביתין. מה צריך להיות?

תלמיד: א'.

רב"ש: א'. מדוע נקרא נקבה? זה הוא לא מפרש כאן. זה רק זה נש...

כי נראה, אולי הוא רוצה לפרש כך. היות בכלי דחכמה היה זיווג על ב' דהתלבשות, על ב' דעביות, מה יוצא מב' דעביות? א'. אז למדנו, שאור היצא שם נקרא מה?

שם יצא על קומה דבחינה ב', הוא נקרא זכר. אז מי נקרא זכר אני אומר? על האור שיצא על ב' דהתלבשות, על ב' דעביות. והו"ק של קומה זו לקח בינה. וזה נקרא הזכר דכלי דבינה.

עוד הפעם, מהו הזכר דכלי דבינה? אור הו"ק שיצא על ב' ביתין. אחר כך, הוא אומר עכשיו, הו"ק דבינה שיצא על ב' ביתין והרשימו דב' דהתלבשות שיש בכלי דבינה, שנקרא אור הנקבה, מב' ביתין האלו יצא קומה.

אז הוא … אם שם קומה יצא קומה המכונה זכר, היות שזה רק ו"ק של הקומה ועל נקבה גם כן בחינת ו"ק, הזכר גם כן, הנקבה גם כן …

הנקבה הוא רק ב' דהתלבשות, ככה, הנקבה הוא רק ב' דהתלבשות והזכר הוא רק ו"ק, לכן יוצא מזה האור, הוא מכנה מלכות נקבה. … לא לא, וכך הוא אומר.

עכשיו, הה' הזו שמכנה אור הנקבה, הוא נותן למי? לכלי דיסוד. שאנחנו לומדים אחר כך אור ה… אור המלכות דכלי דיסוד, כמו שלקח אור המלכות כלי דיסוד על עביות דשורש, אז הוא אומר כאן מטרם שנזדכך הא' דעביות דשורש, נתן לה ה', נמצא ה' עדיין בעביות דבחינה א' לפי זה.

רק השאלה הוא, איך הוא יכול לתת? אם אנחנו אומרים שמלכות שהוא יסוד לא יכול לקבל רק עביות דשורש, איך הוא יכול לקבל עביות ה' מבחינה א'? נראה אחר כך. אבל הוא אומר, הופך פניו, מה הפירוש? רק המספיק, אם כן הוא עשה משהו שיהיה הופך פניו, שיהיה קצת השתוות. מה? לא אומר. אבל מה הוא מהפך פניו?

תסתכלו למעלה מה כתוב.

וזה אמרו, השורה מתחיל גמור. שלא היה עוד הזדככות גמור, רק מה היה? המספיק להאיר את הה' של הבינה, שיוכל להאיר זה, איך? מה זה מספיק? הוא לא מפרש מה הפעולה הזאת. רק אומר שהיה פעולה שיסוד תוכל לקבל.

וכאן יכולים גם כן לתרץ, סוף כל סוף שם למדנו בינה מזעיר אנפין לא יכול לקבל, זה ב' מבחינתה עצמה, וזה א'. כאן סוף כל סוף הן הוד והן יסוד, אפילו מהתפשטות ב', אפילו מהתפשטות א' גם כן לא יהיה רק א'. אבל אז הוא אומר, מספיק. מה זה מספיק, הוא לא אומר.

נראה אחר כך.

ועתה תבין, היטב ההפרש מאור הדעת שהוא אור הז"א לבין אור של הה', שהוא אור המלכות, והיינו ע"פ אצילות שלהם. עכשיו הוא רוצה לבאר לנו מה השינויים בזעיר אנפין, שהוא חושב אותם מחסד עד הוד. בזה שקיבל הה', מה שונה הה' בין אור בחינה א'.

אז הוא אומר, כי באמת בשעה שנאצלו יצאו שניהם בבחינת קומה של בחי"א, איפה? בכלי דבינה. כי כמו שהבחי"ב דזו"ן של הכלי דחכמה נזדככו לבחי"א שהוא אור החסד וירד לכלי דבינה, שהוא הנקרא אור הדעת או אור הז"א, אור דבחינה א', אור החסד.

הנה כמו כן הבחינה ב' של הזכר ונקבה דבינה, היינו ו"ק דזכר והג"ר של הנקבה, שב' דהתלבשות, נזדככו לבחי"א והוא אור הה' שהיא אור המלכות, והנך מוצא שאור החסד שהוא אור הז"א, שיצא בהזדככות חכמה, ואור של הה' שהוא אור המלכות הנה קומתן שוה, זה גם כן א'. כי זה וזה בחי"א, שהרי באו מהזדככות דבחי"ב, כמבואר, אמנם ההפרש רב בהם.

הוא רוצה עכשיו לפרש לנו, מדוע בחינה א' שיצא מכלי דב… חכמה, נקרא זכר, ובחינה א' שיצא מזו"ן דכלי דבינה, נקרא נקבה. זה בחינה א' והה' היא גם כן בחינה א', שבא מהזדככות ב' ביתין.

זה שאומר כאן, אמנם ההפרש רב בהם והוא כמדת ההפרש של זו"ן, דחכמה, לזו"ן דבינה, שנתבאר לעיל כי הזו"ן דבינה הם בחינת האחורים, בחינת חסדים, ובחינת ו"ק של הזו"ן דחכמה, הג"ר היה שם, נשאר האור הזה בכלי דחכמה, והזכר הנקרא ו"ק יורד לבינה.

ומובן מעצמו שגם התולדות שנאצלו מהם, הם רחוקים ג"כ כרחוק הג"ר מהו"ק, ואור החסד שנאצל ע"י הזו"ן דחכמה, נבחן לבחינת פנים וג"ר כלפי אור הה' הנבחנת לבחי' אחורים וו"ק, בערך אור החסד, שהוא אור הז"א שנולד מזו"ן דחכמה, מכלי דחכמה. דהיינו בדומה לערך המולידים.

מה כתוב כאן? הוא רוצה לתת לנו הבחנה, גם כשזה א'. מי? זעיר אנפין. הגם זה ה' זה א', אבל בערך המולידים יש הבדל. אנחנו צריכים לומר יש הבדל בין א' הנול… הנולד בכלי דחכמה, בין א' הנולד בכלי דבינה.

עכשיו, מה הבדל בין חכמה לבינה, הוא אומר? האור שיש בחכמה נקרא אור הג"ר, הזיווג שהייתה על ב' ביתין שיצא בחכמה נקרא ג"ר, מה שאין אור הזכר שנשאר, שירד לכלי דבינה, זה רק ו"ק.

וגם הרשימו זה רק רשימו דהתלבשות, זה רק נקבה. לכן הגם שזה א', אז נותן חוק, יש הבדל בין המולידים. הבדל בין א' ... א' שנולד מכלי דחכמה, לה' שהוא א' הנולד, הנולדה מכלי דבינה. זה שאומר כאן, לא יותר.

כאן הוא… מה זה הה'? הה' יש לו ד' ו'. מה הרמז ד' ו'? ד' נקרא ג"ר על נקבה, דלה וענייה. ו' נקרא זכר, אבל זה ו"ק. מה הרמז? היות שהאור הזה מכונה ה', יצא על הזכר שיש בכלי דבינה, שהוא רק ו"ק שבא מב' ביתין של כלי דחכמה, הגם שיש לו עביות דבחינה ב'. והנקבה נקרא, הרשימו דהתלבשות שנשאר שם מפרצוף גלגלתא, הגם שזה ג"ר, אבל דלה וענייה זה רשימו רק. לכן הה' שיצא מרמז, הו' רמז על הזכר, והד' שהוא ג"ר מרמז על הנקבה. ושניהם ביחד נקרא ה'.

וה' הזה יצא לכלי דחכמה, לאחר שנזדככה על ב' ביתין של כלי דבינה. נמצא, הה' נולדה מב' של כלי דבינה. וזכר, ואור הדעת שהוא מכנה אותו אור הזעיר אנפין, אור דעביות דבחינה א' נולד מהב' שנזדככו בכלי דחכמה. כמו שמולידים חכמה על בינה דג"ר וו"ק, כן הוא מכנה זה אור הזכר וזה אור הנקבה.

נמצא, שיש בכלי דזעיר אנפין, לא מדברים מבחינה יותר קטנה, שיש להם בחינה א', ישנו אור הזכר. נמצא, שהם לא מש... כאילו לא משתמשים ה' הזו.

הה' שנמצא בכלי דבינה עד הוד, לא מדובר, יש להם בחינה עליונה. מי הבחינה עליונה? בחינה א' שיצא מכלי דחכמה, שמכנה אור הזעיר אנפין ואור הדעת.