"חיבור לחיים טובים"

כנס "קבלה לעם" העולמי פברואר 2019

הנה מצאנו אוצר

שיעור 11

שיעור 22.02.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אנחנו הגענו לשיעור האחרון בכנס הזה. יכול להיות שקצת עצוב כי באמת עשינו דרך ארוכה וטובה, אנחנו עברנו הרבה שלבים, הרגשות משותפות, דברים יפים התגלו לנו, ואנחנו נצטרך עוד ועוד לקלוט אותם, לעכל אותם, לדון בהם. נכס גדול מאוד נגלה, איך לעבוד נכון יותר בקבוצה, איך לוותר לחבר, לָמה צריכים שטוב ורע יהיו יחד, איך אנחנו מתגברים על כל המצבים, לָמה הם, מה הצורך בהם וכולי. הרבה דברים עברו.

מה שכן נשאר לנו בשיעור האחרון באמת זה דבר מאוד מיוחד, יפה וטוב שסך הכול בעל הסולם טרח בו במיוחד, וזה לגלות את המבנה העתידי של החברה אנושית, "הדור האחרון", כמו שהוא קרא לו, איך לגשת לזה ואיך אנחנו בונים את זה.

תנסו לדמיין שאנחנו נכנסים לאיזו חללית ונמצאים באיזו טיסה ארוכה בחלל לאיזה מקום אחר כדי לבנות שם ציוויליזציה חדשה, כך אנחנו אתכם בעצם. נראה לכם שאנחנו שייכים לעולם הזה ואני אומר לכם שלא, אתם לא רואים את האמת, אתם כבר נכנסתם לחללית, אתם לא מרגישים אותה, אבל היא כבר לוקחת אתכם ועפה כבר למרחקים גדולים למעלה מכדור הארץ.

אנחנו לא מרגישים את זה, אבל אנחנו כבר נמצאים בעלייה הרוחנית. אסור לנו לגלות את זה כדי לא לקלקל את המצב שלנו. אנחנו רואים על האנשים אפילו בהיסטוריה שלנו, לא מן הסתם לא נגלה מיד לאנושות איפה היא נמצאת על כדור הארץ ושהוא עגול. בספר "הזוהר" כתוב שכדור הארץ עגול והאנשים שנמצאים מעלה הם הפוכים מהאנשים שנמצאים מטה. אלה הולכים עם הראש למטה ואנחנו עם הראש למעלה, או הפוך. מקובלים כתבו על זה כבר לפני אלפי שנים וזה כתוב בספר "הזוהר", ואומות העולם היו שורפים כל מיני אנשים שהיו חושבים שכדור הארץ עגול.

לְמה אני אומר את זה, כי אנחנו מגלים את הטבע. מגלים אפילו את הטבע הנוכחי דעולם הזה לפי ההתפתחות שלנו. אנחנו נכנסים להתפתחות וכשראויים, אז נִגלה [לנו] איפה אנחנו נמצאים, ואנחנו עוד נגלה איפה אנחנו.

ולכן אנחנו צריכים ללמוד ברצינות על הדור האחרון, זאת אומרת, על אותה האנושות שצריכה לקום במקום האנושות שלנו. לא מן הסתם עכשיו אנחנו רואים איך שהיא עוברת שלבי גסיסה, כמו שאדם גוסס כך האנושות הזאת גוססת. ואנחנו כבר נמצאים כמה דרגות מעליה, וצריכים להראות לכולם איך להחיות את עצמנו ולעלות לדרגה הרוחנית שבאמת מתאימה לנו, מוכנה לנו, ויש שם מקום לכל אחד.

בואו נחשוב איך אנחנו עושים את קפיצת הדרך הזאת.

קריין: קטע מספר 2 מ"בעל הסולם", "תורת הקבלה ומהותה".

"מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא ח"ו לתמיד, כמ"ש בזוהר: "עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן"."

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

זאת אומרת, הייתה תקופה שחכמת הקבלה הייתה גלויה לכולם, אנחנו גם למדנו שכל הפילוסופים, ההיסטוריונים מרומא ומיוון העתיקה, כולם למדו מהמקובלים. משם לקחו את הידיעות הראשונות שלהם, ומזה התפתחה הפילוסופיה ואחר כך כל מדע אחר. גם כותבים את זה על אריסטו ועל אפלטון, ואחר כך האנושות הייתה צריכה להתפתח בצורה טבעית באגו שלה ללא חכמת הקבלה, ולכן חכמת הקבלה נסתרה. ועל זה כתבו גם בהרבה מקומות.

אנחנו לומדים על התגלות חכמת הקבלה, ומספרים שהיא תתגלה בימי רבי משה דלאון במאה ה-12. העיקר התגלה מזמני האר"י, ואחר כך בזמני בעל הסולם, ואנחנו כבר נמצאים בהתגלות חכמת הקבלה לכולם. וודאי שאנחנו צריכים עוד לפתוח אותה לעצמנו, במידה שאנחנו נפתח את עצמנו, את הלב שלנו לחכמה הזאת, אבל היא כבר מוכנה לנו כדי שאנחנו נוכל על ידה להגיע למצב הרוחני, לאנושות העתידה, המתוקנת, שצריכה עכשיו לקום. לכן הדור הזה נקרא או "דור המשיח" או "הדור האחרון", או "הדור הראשון של הדור האחרון". כך אומר בעל הסולם.

קריין: קטע מספר 3 מ"בעל הסולם", "תורת הקבלה ומהותה".

"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עִמָהם בפרהסיה בפני כל עם ועֵדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופַנה... וזהו שהעניק לי ה' במידה שלמה, אשר מקובל אצלנו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור."

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

זאת אומרת זה לא תלוי בזה שאנחנו גאונים, או לא גאונים. במה אנחנו מיוחדים? בזה שאנחנו נולדנו בדור שהוא צריך להיכנס כבר לגילוי של העולם העליון. הוא צריך לפתוח את החושים שלו שירגיש שהוא נמצא כבר בעולם אחר, בכוחות אחרים שפועלים עליו ושהוא באמת נמצא כבר למעלה מכל הדורות הקודמים.

לכן בעל הסולם אומר, אני מאוד שמח שנבראתי בדור שכזה, ואני מאוד שמח שאני קיבלתי את השיטה הזאת, שהיא התגלתה לי, ואני שמח מזה שאני יכול לגלות את השיטה הזאת לאחרים, ואפילו אני שמח שאחרים כבר לוקחים אותה וממשיכים.

אז אנחנו צריכים להבין שהכול מיועד לנו, הכול מוכן, ואנחנו באמת צריכים להתייחס ברצינות להזדמנות הזאת, כי היא כבר מחייבת אותנו. ולא שאנחנו רוצים, או לא רוצים, היא מחייבת אותנו לממש את השיטה.

קריין: קטע מס' 4, הראי"ה קוק, אוצרות הראי"ה.

"הגיע הזמן להזכיר ולהחיות את מה שכבר נשתכח מלבבות רבים. מצב הדור ורוחו דורש ללמד בשכל וממקורה של תורה את אשר היה ראוי להמצא בטבע - את האהבה הלאומית... כראוי להיות בראש לכל טבע ישר וכל מוסר ונימוס נאה, הטוב בעיני אלהים ואדם."

(הראי"ה קוק. אוצרות הראי"ה)

קריין: קטע מס' 5, מתוך בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות".

"כתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה... בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות". ה')

זאת אומרת אין כוח בעולם שלנו שיכול לפתח אותנו למצב שאנחנו נגלה את העולם העליון ונחיה בו, ונרגיש אותו כמו העולם הזה ואף יותר, אלא אך ורק בלימוד חכמת הקבלה שמאיר עלינו המאור אם אנחנו לומדים אותה נכון. אנחנו יכולים לשבת ליד הספרים וזה לא יעזור לנו, לקרוא גם לא יעזור לנו, לבכות גם לא יעזור לנו.

אנחנו צריכים להיות מחוברים, להשתדל על ידי הספרים האלה להיות מחוברים בצורה נכונה, בתבנית רוחנית בינינו, לדרוש שהתבנית הזאת היא באמת תסתדר בינינו, תתקיים בינינו, על ידי המאור המחזיר למוטב. לכן אנחנו לומדים. אם אנחנו לומדים ודורשים את המאור המחזיר למוטב שישפיע עלינו, שיחבר אותנו יחד, אנחנו נתחיל להרגיש בחיבור בינינו, מה שנקרא העולם העליון. מערכת הקשר בינינו, היא לא אגואיסטית, אלא רוחנית, אלטרואיסטית, באהבה, שנתחיל להרגיש את היחס זה לזה.

כשנתחיל להרגיש כמה אנחנו קשורים בחיבור יפה בינינו, בתוך החיבור הזה נרגיש כוח אחד שקושר אותנו יחד, שזה נקרא בורא. אנחנו נרגיש שאנחנו לא פועלים מתוך החיסרון, מתוך האגו שלנו, אלא מתוך ההשפעה, מתוך האהבה. זה התיקון הנצחי, השלם, שבו אנחנו צריכים להתקיים. ולעבור מהעולם הזה, מהיחס האגואיסטי ליחס השני, ליחס של אהבה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות על ידי הלימוד.

לכן כתוב שבזכות ספר הזוהר, שם היסוד של חכמת הקבלה, יוצאים כולם מהרגשת העולם הזה ומגיעים להרגשת העולם הרוחני. כי הלימוד הנכון, שאנחנו דורשים בעשירייה שזה ישפיע עלינו ויחבר אותנו, אז הלימוד מחבר אותנו. יש בו אור טמון בפנים שהוא משפיע כך עלינו. כמה שאנחנו משתדלים, אפילו שלא יודעים בדיוק כלום, אלא ככה משתדלים להיות מחוברים, האור משפיע ומקרב אותנו, עד שמחבר אותנו.

וכשיתגלה החיבור הזה, ובתוך החיבור יתגלו כל מיני תופעות חדשות שאנחנו לומדים, זה נקרא מאה עשרים וחמש מדרגות רוחניות, שיש יותר חיבור, ויותר חיבור. כך אנחנו כל פעם משיגים מדרגה רוחנית חדשה, מצב רוחני חדש, עולם רוחני חדש.

עד שאנחנו מגיעים לחיבור בינינו, בעשירייה, באותה עשירייה, לחיבור השלם. אנחנו מגלים שבאותה עשירייה שלנו כבר מחובר כל העולם, כל המציאות. כל הנשמות שהיו קודם ואלה שעוד לא, כולם מחוברים שם בפנים, בתוך עשירייה אחת. כי עשר ולא תשע ולא אחת עשרה. ה-ו-י-ה אחת סך הכול שנמצאת במציאות.

אז המאור הוא מחזיר למוטב אם אנחנו לומדים נכון. לכן מאד חשוב ללמוד בעשירייה, ללחוץ על עצמנו בציפייה שהאור העליון ישפיע עלינו, שנרגיש את התופעות החדשות, הרוחניות בקשר בינינו, במידה שאנחנו מתקשרים כאיש אחד בלב אחד. יש לנו כאן את ספר הזוהר למכירה. אני מאד ממליץ. יש בעברית ויש ברוסית, ועוד מעט יהיה באנגלית.

קריין: קטע מס' 7, בעל הסולם, מאמר "השלום".

"אמרו חז"ל, "שלא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום". כלומר, כל זמן, שהאהבה עצמית והאגואיזם, שוררים בין האומות, גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה', על צד הטהרה, בדבר השפעה לזולתו, כמ"ש "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"... ועל כן, עוד לא נתקיימה השבועה, שנוכל לרשת ברכת הארץ, לנצחיית. כי רק שלום העולם, הוא הכלי היחידה, המאפשרת אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."

(בעל הסולם. "השלום")

אנחנו הרבה פעמים מזכירים את נבואת ישעיהו, שאומרת שכל העמים ייקחו את בני ישראל על כתפיהם להר ה'. הכוונה היא שאנחנו נוכל להסביר לכל העולם, להפיץ לכל העולם, שישנה שיטה איך ממש לשמור על עצמנו ממלחמת העולם האטומית, השלישית, כמו שאנשים כבר מבינים שיכולה להתפרץ. הכול אפשרי על ידי הפצת חכמת הקבלה, כל העמים גם יבואו לאותו תיקון, להיות מחוברים בלב אחד כולם, להתעלות מעל האגו שלנו, שזה המקור של כל הבעיות, כל האסונות. וכך אנחנו נגיע למצב שכולנו מתמלאים באור העליון, בחיים נצחיים ושלמים.

קריין: קטע מס' 8, מתוך בעל הסולם, מאמר "הערבות".

"האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו. באופן שניצוצי ההזדככות הללו הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', וכף החובה יתבער מן הארץ."

(בעל הסולם. "הערבות". כ"ד)

עם ישראל נקרא כל אדם ואדם שמרגיש איזה יחס לתיקון העולם. כמו שזה היה בבבל, שאברהם משך מכל הבבלים, שהיו שם שבעים אומות העולם, כל הציביליזציה האנושית הייתה אז ממש מקובצת בבבל, וקרא לזה ישראל, "ישר א-ל", לאותה הקבוצה שהתאספה מכל העמים. בזמננו זה לא חשוב, ההגדרה היא אותה הגדרה. מי שישר א-ל מכוון לפי הרצון שבלב שלו, כך הבורא מעורר, הוא נקרא לפי זה ישר א-ל, ישראל. לכן הוא חייב להיות המעבר בין הבורא לכל הנבראים, באותה השיטה איך לחבר את כולם יחד כדי להיות דומים לבורא, ולזכות למילוי העליון שבינינו.

זה המצב שלנו שאנחנו נמצאים בו, שאנחנו מחויבים את זה לעשות. מדובר כבר לא על העבודה הפנימית שלנו בתוך העשירייה, אלא אנחנו צריכים בכמה שאפשר, ודאי שבהבנה לצאת לכל העמים ולפזר את השיטה הזאת. שידעו שישנה, בפרט בזמננו שהעולם לא רואה לפניו שום דרך, שום מטרה. אין יותר ולא יהיה. אנחנו סיימנו את ההתפתחות האגואיסטית. עכשיו כבר אין לאן ללכת.

ולכן אנחנו כן יכולים לצאת בעדינות, זאת אומרת בהבנה, בהדרגה, ולהתחיל לספר לכולם שישנה שיטה שיכולה לעלות אותנו, כל האנושות, לדרגה שבאמת נחיה חיים טובים, בטוחים וכולי. כל אחד לפי הדרגה שלו. לא צריכים לספר על עולמות עליונים, על גילוי הבורא, אלא חיים טובים. כמו שאנחנו מסבירים לילדים. לכל אחד לפי רמת ההתפתחות שלו.

קריין: קטע מס' 9, בעל הסולם, "שופר של משיח".

"יש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו"ה "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת. וע"כ כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל."

(בעל הסולם, שופר של משיח)

קריין: קטע מס 11 , בעל הסולם, "החרות",

"בעת שהאנושות תגיע למטרתה, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו."

(בעל הסולם, החרות)

אנחנו נמצאים מאתיים ועשרים שנה לפני סיום ששת אלפים שנה, אבל זה לא חשוב, יכולים להגיע לגמר התיקון אפילו עכשיו, הכול תלוי רק עד כמה שהאנושות כולה תהיה מוכנה לקבלת האור העליון לתיקון ולמילוי. וזה הכול תלוי בנו, דווקא בנו בלבד. כי הם לא עושים שום דבר, אח"פ בעצמם לא מתקנים את עצמם, אלא סך הכול גלגלתא עיניים הם עושים את כל התיקונים. אבל אח"פ צריכים לדעת שיש דבר כזה איכשהו, ולא שהם מסכימים ממש, אין להם בחירה, אלא הם מבינים שזה יכול להביא להם טוב.

לכן הוא אומר כך, כמו שפרעה ביציאת מצרים ידע למה בני ישראל יוצאים ממצרים והסכים ליציאה שלהם, ואפילו פתח להם את הדרך, נתן פקודה לכל הצבא שלו שלא יפריעו לצאת. וכך אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לעבוד בינינו עם החיבור, זו העבודה שלנו הפנימית, ולעולם אנחנו צריכים גם לפזר את הידיעה, איזו דרך יציאה יש לעולם מכל אותו מבוי סתום שאנחנו נמצאים, אף אחד לא יודע איך הלאה להתפתח ומה לעשות. לכן אנחנו צריכים על זה לספר. התחלנו לכתוב על זה ספרים. אנחנו נשמח מאוד שאתם גם תשתתפו בכל הפעולה הזאת וכך אנחנו נתקדם.

שאלה: מה גרם לכל האורחים האלה, לכל האנשים האלה לבוא הנה ולשבת? ששת אלפים אנשים יושבים פה, כולם אולי יש להם חיסרון לאהבה, אולי רצון לקבל אהבה.

כן, ודאי. הם בעצמם לא יודעים למה הם נמצאים כאן, לא יודעים. הם לא יודעים מי הם, אני מדבר על הנשמה, על שורש הנשמה. הבורא מושך אותם והם באים. לאט לאט הם מתחילים בעצמם להשתתף בתהליך הזה, הוא מתבטא בקבוצה. עד כמה הם מוכנים לבנות קבוצה, לוותר על האגו של כל אחד ולהתחבר ביניהם, בהתאם לזה מתקרבים לבורא שיתגלה בקשר ביניהם. בינתיים הבורא מושך אותם. זה כמו שאנחנו מולידים ילדים, אנחנו לא שואלים את הילדים מראש כשהם עוד לא נמצאים בעולם, האם הם רוצים להיוולד? מולידים אותם, אחר כך מגדלים אותם, ואחר כך משחררים לחיים החופשיים.

כך גם אנחנו. עכשיו בינתיים הבורא מטפל בנו, לא שואל אותנו, אנחנו רוצים או לא רוצים, נדמה לנו שזה הרצון שלנו, אחר כך לאט לאט אנחנו נגלה את הרצון שלנו האמיתי, נשתדל לבחור באמת בדרך שאנחנו רוצים אותה ונהיה עצמאים וחופשיים.

שאלה: אם שונאים אחד את השני בקבוצה הוירטואלית, ולא יכולים לחשוב על אחרים כחברים, אז איך אפשר להתייחס לאחרים כחבר?

מה זה אחרים, אין להם קבוצה פיזית, אני מבין, רק קבוצה וירטואלית?

תלמידה: אין קבוצה פיזית.

אני חושב שהם צריכים ללמוד הרבה מאוד חומר, כמה שיותר ולחזור עליו כשמדובר על קשר בקבוצה. וכשיתחילו להתקרב זה לזה יהיה אפשר לדבר על דברים האחרים, אבל בינתיים הקשר לקבוצה מאוד חשוב. בכלל אני ממליץ את זה לכולם. אנחנו לומדים כל הזמן על זה, אבל הם לומדים יחד איתנו ולא יחד איתנו. כל החומרים ששייכים לקשר בקבוצה, הם צריכים ללמוד ולדרוש שהקשר הזה יתקיים ביניהם. ולא להיות בסכסוכים, לצאת מזה, להתעלות למעלה מזה. רק אחר כך יהיה אפשר לדבר על הקבוצה, שזאת קבוצה, ואפשר לדבר על איזו מין התקדמות.

תלמיד: רציתי לבקש ממך עצה לקבוצות הצעירות, איך למצוא את האיזון הנכון בין הרגשות של אהבה ושנאה, הרגשות החדשים האלה?

לחבר אותם יחד ולשייך לבורא. אני סך הכול חומר. בחומר הזה מישהו מלמעלה מכניס פלוס ומינוס, אהבה ושנאה. לא בצורה כזאת, אהבה ושנאה, אלא קצת פחות, ככה יחס יפה ויחס לא, כלפי כל דבר. אז הוא בצורה כזאת מחייה אותי בפלוס מינוס. אני בעצם כמו איזה מנוע, כמו איזו מערכת ועל ידי השנאה ואהבה שאני מרגיש, אני חי. אז הבורא כך עושה. למה? הוא רוצה שאני אכייל את המערכת שלי.

שרטוט מס' 1

אני זה העגול למטה והבורא מכניס לי מצד אחד פלוס ומצד שני מינוס. והבורא למעלה. הוא רוצה שעל ידי הפלוס והמינוס אני אהיה כמוהו, אהיה דומה לו.

לכן אני צריך גם פלוס וגם מינוס לשייך לו ולא לי, ולהיות כל הזמן באיזון. מה זה באיזון? הכול טוב, הכול יפה. אם אני הכול מקבל מהבורא, אז אין רע בעולם, הכול מצוין. זו רק התחלה, אחר כך אני כולי מתחיל להתקדם, להתקרב אליו, להתקרב בעצמי וכאן יש לי 125 מדרגות להגיע אליו. (ראו שרטוט מס' 1) שאני לא אהיה דומה לו בדיוק, כמו הסימן שאני כאן ציירתי, אלא אני אהיה שווה לו. זאת מטרת ההתפתחות. אבל אפילו בדרגה הקטנה ביותר אם אני נמצא בדרגה הזאת, כבר אני נמצא בהרגשת העולם העליון, העולם הרוחני, למעלה מחיים ומוות, במה שהאור העליון מתחיל למלאות אותי. לפחות לדרגה הראשונה אנחנו צריכים להגיע. וזה עומד לפנינו.

שאלה: בהקשר לנושא "להתקשר לחיים הטובים". אני רוצה להשתמש במשפט הזה להפצה, אני חושבת שזה נפלא. מה ההגדרה שלך לחיים טובים?

מי לא יודע מה זה חיים טובים, לא מבינים? אני חי בהרגשת חיים נצחיים, נצח, אין חיים ומוות, יש פשוט חיים, קיום. קיום נצחי, קיום שלם שלא חסר לי כלום. מה שאני רוצה, אני מרגיש שכבר קיבלתי. מה שאני רוצה להשיג, להבין, להרגיש, כבר יש. שלמות. וכל פעם אני יכול להתפתח יותר ויותר בחסרונות ובתוך החסרונות לקבל מילויים חדשים. זה נקרא "חיים טובים". אני מדבר על חיים בלתי מוגבלים, לא כמו שאנחנו חיים כאן בעולם הזה כמו חיות קטנות מוגבלות. וזה לא מפריע לנו לחיות כאן עם משפחה, ילדים, עבודה, כל הדברים האלה, יחד עם זה להרגיש שלפנינו הכול נפתח.

שאלה: אנחנו נמצאים בעיצומו של כנס נפלא, האם אפשר לקרוא לכנס הזה שופר היוצא למרחקים וקורא לכולם להתחבר?

בטח שכן. תראה איזה חברים יש לך שם באסטנה שממש יחד איתך נמצאים. ודאי שאנחנו שופר. השופר מזמין את כולם, שופר מעורר אנשים, שופר מראה דרך, זה הכול נקרא "שופר". שופר של משיח. "משיח" ממילה מושך, מושך קדימה למטרה. אנחנו בכנס הזה ועוד כל החברים שלנו שבתוך הכנס הזה, למרות שנמצאים רחוק, אבל יחד איתנו, ודאי שאנחנו כשופר המשיח שמושך את כולם ורוצים למשוך את כולם לאותה המטרה היפה. נקווה שאנחנו נצליח והאנושות לא תצטרך להיכנס למצבים קשים, לצרות.

תלמידה: אנחנו עשירייה של כמה חודשים, ויצא לי להתארח אצל עוד עשירייה מדהימה באשדוד, וראיתי שיש בלבול בנושא של עד כמה למלא את החיסרון של החברים בעשירייה. נראה שיש בלבול, מאחר והרב תמיד אומר שצריך לעזור לחבר למלא את החיסרון הרוחני שלו, ולא את הגשמי. אבל הרבה פעמים הבעיות הגשמיות של החבר מונעות ממנו לפנות אנרגיה וזמן להתעסק ברוחניות. לכן יש איזה חוסר הבנה כמה לעזור, איפה לא, איפה כן, וזה מן בלבול שראיתי שקיים לפחות בשתי עשיריות.

זה קיים בהרבה עשיריות, את צודקת, לא רק בקבוצת תל אביב, אלא בכלל בכל העולם. אנחנו צריכים לאזן את החיים שלנו בצורה כזאת שכל אחד בסופו של דבר יסתפק במה שיש לו, "לא יגונה ולא ישובח"¹, כמו שאנחנו לומדים שצריך להיות לאדם. אם אדם מתעסק ברוחניות, אז יש לו מה שיש לו לגשמיות. הוא צריך לראות, האם באמת יש לו את הכול מה שהוא חייב כדי לקיים את עצמו בצורה כזאת הגשמית, שלגוף זה מספיק, ולנשמה יש לו קבוצה ולימוד. הבורא צריך לסדר לו את הדברים האלה, אם אדם באמת רוצה כך להתקדם למטרה.

אנחנו לפי הגוף שלנו נמצאים בדרגת חי. ובדרגת חי אנחנו צריכים לתת לחיה הזאת את מה שהחיה הזאת צריכה כדי להתקיים, שזה כך וכך קלוריות ביום. אני צריך לבוש, אין ברירה. אני צריך בית איפה לגור. אני צריך משפחה, ואת הדברים האלה הנורמליים שאיתם אני יכול להתקיים, אבל זה כדי לספק לגוף דברים הכרחיים. הכרחיים. חוץ מזה הכול להתקדמות הנשמה. כי הגוף בכל זאת כמה שהוא חי, חי, אחר כך אנחנו מבינים מה קורה לו. אבל נשמה היא חלק הנצחי, ואנחנו צריכים לפתח אותה. ולהתחיל את התפתחות הנשמה אנחנו יכולים רק מדרגת העולם הזה. אם אנחנו מאזנים בינינו את מה שצריך לגוף ומה שצריך לנשמה בצורה רציונלית, אנחנו נתקדם ולא נרגיש שום חיסרון.

שאלה: שמעתי עכשיו בשיעור האחרון, שכל העבודה שלנו זה לעבוד על החיבור בינינו, ולהפיץ את הידיעה של הקבלה, של האמת בעולם.

כי המטרה שלנו היא לתקן הכלי דאדם הראשון שנשבר.

תלמיד: אם כל העבודה היא שלנו, מה זה בעצם אומר, ולמה צריך להפיץ את ידיעת האמת?

נשמה הכללית שנקראת "אדם", כי היא צריכה להיות דומה לבורא. הנשמה הכללית הזאת, היא כוללת בתוכה שני חלקים. (ראו שרטוט מס' 2) נגיד שזאת הנשמה שהיא כוללת שני חלקים, ראש וגוף. ראש משתוקק לתיקון, ולכן נקרא "ישראל", "ישר-א-ל" דירקט טו קריאטור, וגוף נקרא "גוף", רצונות שאין להם שום כיוון, הם פשוט אמורפיים כאלה. לאן שיש בהם רצון, לפי זה הם נמשכים, ואין להם שום אפשרות לכוון את עצמם לאיזה מטרה מסוימת. הם מרגישים או רע או טוב, אבל יותר מזה הם לא יכולים לכוון את עצמם. רק הראש יכול לכוון אותם.

שרטוט מס' 2

לכן ראש צריך לעשות את הכיוון נכון, ואחרי שהוא תופס את הכיוון נכון, קודם כל, להתקשר לגוף ולצרף את הגוף לראש, בחלקים, חלקים, עד שהוא גומר את כול הגוף.

(ראו שרטוט מס' 3) אבל גם ראש וגם גוף, כל זה נקרא "נשמה", שהיא צריכה כולה להיות דומה לבורא, ולהתמלא בכל אור האין סוף בנוכחות הבורא. הבורא מתגלה בתוכה.

שרטוט מס' 3

כדי להתקרב לזה אנחנו בונים עשיריות שזה מיני מודלים כאלו של הנשמה, וכך אנחנו מתקנים בחלקים קטנים את כל הנשמה הכללית. זו כל העבודה שלנו.

שאלה: האם בשביל להגיע לגמר תיקון כולם צריכים ללמוד קבלה? והאם לדעתך יש דרך אחרת להעביר אותו המסר?

להעביר מסר או להגיע לתיקון?

תלמידה: גם וגם.

זאת שיטה שמקובלים גילו אותה מהטבע. זה לא שמישהו חשב ועשה איזה טריקים בראש שלו, וכך זה התחבר לו. זה מדע, חכמה שאנחנו מדברים על הטבע, על איך שהטבע מסודר, ועל איך שאפשר לתקן אותו. איך מקולקל בנו, ואיך אנחנו יכולים לתקן אותו. לכן אין דרך אחרת, אין צורה אחרת, רק זה.

שאלה: איך החיבור בקבוצת יפן, בקבוצות המקומיות באסיה, והחיבור של קבוצת אסיה כולה, יכול לעזור אחד לשני?

לזה ודאי צריך לעזור, ועוד איך. עד כמה שאנחנו מקרבים את הקבוצות האלה ממקומות רחוקים, ממדינות מרחוק, ועד כמה שאנחנו משתדלים להיות קשורים אליהם, זה נותן תוצאה מאוד מאוד חזקה. הייתי אומר שאם אנחנו מתקשרים נגיד להונגריה, בולגריה, מקדוניה, וכל המדינות האלה שיש לנו איתם קשר, או שמתקשרים מקבוצת יפן, בכל זאת עם קבוצת יפן תהיה לנו אמנם עבודה יותר גדולה, אבל תהיה לנו גם תוצאה או אפקט מאוד מיוחד. כי אתה לוקח חלק מהכלי שהוא לא כל כך נמצא בחיבור, ועל ידי זה שאתה מקרב אותו, אתה מושך עוד יתר חלקים שאתה אפילו לא מכיר מה אתה עושה, אבל הם מקרבים מאוד את כל החלקים האחרים.

אני אומר לך תתחיל לעבוד עם קבוצת יפן, ואתה תראה איך כל אסיה פתאום תתחיל להתקרב אליך, אפילו שאתה לא עשית שם שום פעולה. זה תמיד ככה. זה כמו בגוף אחד, שאנחנו מתחילים לטפל באיזה אזור, ואז כל הדברים שבאזור ההוא גם נכנסים לאיזה שינוי. לכן אני חושב שכדאי לנו מאוד לשים לב למקומות הרחוקים, לקבוצות הרחוקות, ולהשתדל ממש להביא אותם לתיקון.

שיצליחו, נהיה יחד, ותודה על המתנה שהם יביאו לי.

שאלה: אם אני מבקשת מהבורא לעזור לי לעשות לך נחת, האם הבקשה שלי לבורא לעשות לו נחת, היא בקשה אגואיסטית או מותרת?

אגואיסטית ב 100%, ואנחנו למדנו את זה לא מזמן. אם אני מבקש לעשות טוב לבורא, אז אני עושה את זה מטעם האגו שלי.

קריין: בבעל הסולם, ב"פרי חכם", "לא עת האסף המקנה".

"שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו,".

גורם חורבן לנפשו, אם מבקש תן לי בבקשה אפשרות להשפיע לך, לתת לך, לאהוב אותך, גורם רע לעצמו. חכמת הקבלה היא מאוד מאוד מדויקת, כי אנחנו תמיד סובבים את עצמינו כאילו שאנחנו צדיקים, כאילו שאנחנו יודעים מה לעשות. יש כאן חוקים מאוד, מאוד קפדנים כאלו, אסור לנו לבקש ולפנות מעצמינו לבורא. אנשים כך עושים, האנושות כך עושה, ומה יש לה מזה? זה נגד חוקי הטבע, כי אני פונה, סימן שאני פונה מהאגו שלי. רק לבקש תיקון עבור החבר, והוא עבור חבר, והוא עבור חבר, ומישהו עבורי גם כן, בצורה כזאת אנחנו מגיעים לתיקון בלבד.

חוץ מזה אנחנו למדנו את זה. היו לנו בזה הרבה שיעורי בוקר. אם אתם נמצאים איתנו בשיעורי בוקר, אתם ממש צריכים לקבל את כל השיטה הזאת בצורה ברורה, מדויקת שלא תטעו. וחוץ מזה, אם ישנן שאלות תשלחו. אנחנו נדון על זה. אנחנו נשלח תשובה.

שאלה: אנחנו לומדים שהבורא מתגלה בתוך הקשר בינינו בעשירייה. מה זאת אומרת להיות בקשר בשביל הנשים בתוך העשירייה? מה אנחנו צריכות לעשות בתוך הקבוצה, בתוך העשירייה, כדי לגלות את הבורא? מהו התפקיד של עשיריית נשים?

תפקיד עשיריית הנשים הוא כמו של עשיריית הגברים, אין שום הבדל. איך אנחנו צריכים לתפקד בינינו כדי לגלות את הבורא? ללמוד באיזו צורה אנחנו יכולים להתקשר בינינו, באיזו צורה נכונה אנחנו הולכים להתקשר בינינו ולממש את החוקים האלו. אלה חוקי הטבע, אנחנו לא יכולים לסובב אותם איך שבא לנו. אנחנו ההיפך, האגו שלנו מסובב אותנו ומבלבל אותנו. אנחנו צריכים להגיע למצב שלומדים מה שכתוב ומקיימים, ואז מגלים תוצאות נכונות וטובות. ולפני שמקיימים אי אפשר לדעת, כי אנחנו כולנו באים מהשבירה, מהכוח הרע בלבד. נלמד יחד מה שכתוב, נקיים ונקבל תשובה, תוצאה. בהצלחה.

שאלה: אמרת בהרצאה שאנחנו הגענו כי הבורא הביא אותנו לכאן לא מהרצון החופשי שלנו, איך אני אדע מה הוא רוצה מאתנו?

הוא מביא לך כל פעם רצון חדש ורוצה שאת תעשי ביקורת על כל רצון ורצון שמתעורר בך, ושתחשבי "איך אני עם הרצון שעכשיו נמצא בי יכולה להשפיע לקבוצה שלי? יכולה או לא ובאיזו צורה?". רק בקבוצה את יכולה לבדוק את הרצון שהבורא נתן לך, מה שהוא עורר בך, האם הרצון הזה טוב או לא טוב. להתייחס איתו נכון לחברים או לבקש מהבורא שייתן לי רצון אחר להתייחס לחברים. אבל רק כלפי החברים את יכולה לבדוק מה לעשות עם הרצון שלך. ללא ספק כל מה שמתעורר בך זה מתעורר מהבורא. זה מה שאני יכול להגיד. כל היתר זה ללמוד, זה לימוד עצמי.

שאלה: מהחודש הבא יהיה מרכז בני ברוך בברזיל. בהמשך למדרגה, לדרגה שהשגנו בכנס הזה, מה צריכות להיות הפעולות הראשונות שלנו במרכז החדש הזה כבני ברוך ברזיל?

לארגן קבוצה או קבוצות. קבוצת גברים וקבוצת נשים. לארגן לימוד. אני לא יודע בדיוק מה להמליץ לכם אבל יש לנו אנשים שהם אחראים לזה, תפנו אליהם. פעם הייתה לנו בברזיל קבוצה והייתי שם כמה פעמים. אני מקווה שחלק מהם יכולים שוב להצטרף לזה. צריכים להתכתב איתם, אולי צריכים לחדש איתם קשר. אנחנו נשמח להיות בקשר וממש לעזור לכם, לכוון אתכם. אם הקבוצה היא חדשה וצעירה, מצוין. כולנו נעזור. תפתחו את המקום ותתקשרו.

שאלה: אנחנו מדברים על הטבע כמו שהוא צריך להיות מאורגן, אבל האם כרגע החברה הצרכנית שלנו מוכנה לקבל את המסר ואת האור של הקבלה, או ש"עמך" עוד לא שבע מלהיות בחושך?

אני לא חושב שלבני אדם תהיה אפשרות ליהנות מהעולם הזה בעתיד, לא הקרוב ולא הרחוק. אנחנו כבר עברנו את השלבים האלו. מאוחר. בזמנים האלו עכשיו הכול רק ירידה וירידה בכל התחומים, בכל העסקים. וכל החלום הזה להיות באנושות יפה, טובה, משגשגת שכל אחד מגיע למשהו, זה הכול באמת חלום שהיה קיים בראשים של הדור הקודם. היום הוא כבר לא נמצא, הדור הצעיר כבר מבין שזה לא יקרה לו.

עדיין ישנם ודאי פה ושם כל מיני הצלחות לאנשים בודדים שקופצים לכל מיני עסקים, אבל אף אחד לא מאושר ולא יהיה. בכל הבחינות שלנו בחיים שלנו אנחנו לא נגיע לסיפוק נפשי. יכול להיות שיהיה קצת סיפוק גשמי, אבל גם זה לטווח קצר ועוד מעט ייגמר. לכן רוצים או לא רוצים, יצטרכו או על ידי מכות או על ידי הקשבה להכיר את חכמת התיקון האנושי, הטבע האנושי שחכמת הקבלה מסבירה. אם לא ירצו, יסבלו עד שירצו. אם יהיו חכמים, ישמעו קודם ולא יצטרכו לעבור מכות. זה הכול, בסך הכול אין שום אפשרות אחרת.

אנחנו נמצאים במצב שיותר טוב לא יהיה לאנושות אם היא תמשיך כך, כי התהליך הוא להביא אותם לתיקון. האגו כל הזמן גדל ואי אפשר למלא אותו, ולכן הסבל יגדל עד שיחפשו ויחפשו איך לצאת מהמכות, מהלחצים, ויגלו שישנה רק שיטה אחת, שזה לתקן את האגו שלנו, לאזן אותו עם הכוח הטוב, להוסיף למינוס פלוס ואז בין שניהם לגלות חיים נצחיים שלמים. זה כבר משהו אחר לגמרי ממה שיש לנו היום.

תודה לכם. אתם גרמתם לי תענוג גדול מאוד מכל השיעורים מהכנס הזה. אני מודה לכם מכל הלב ונעשה עוד כנסים ועוד לימודים. אני רוצה לראות את כולכם כל בוקר, לראות אתכם על המסכים שאתם נמצאים איתנו. אם לא בבוקר אז בשעות אחרות. תיכנסו לטוויטר שלי, אני כותב שם הרבה דברים שצריכים לעזור לכם לכוון עצמכם נכון במשך היום, ולא לאבד את הקשר. אם יש אפשרות עוד פעם להיפגש או במדבר, או כאן, או אצלנו במרכז, רק תקבעו את הזמן את המקום ואני אשמח מאוד.

תודה לכם. תודה.

(סוף השיעור)

---

1. "ההכרח לא יגונה ולא ישובח" (מהרש"א, חידושי אגדות בבא בתרא פ')↩