מעשירייה לאחד
כנס "קבלה לעם" העולמי 2021
04-06.06.2021
מתקשרים לעשירייה אחת
שיעור 6
שיעור 06.06.2021 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
קריין: כנס "קבלה לעם" העולמי - "מעשירייה לאחד". אנחנו בשיעור מספר 6 בנושא מתקשרים לעשירייה אחת.
אנחנו צריכים להיות כולנו מקושרים, כמה נבראים שיהיו, מיליונים, מיליארדים, בכל זאת אנחנו נקרא כעשירייה. כי החוקים הרוחניים מתגלים ומתקיימים רק בעשרה, שכך נקרא גם הלימוד שלנו, לימוד של "עשר הספירות", ו"בכל עשירייה" כמו שכותב הזוהר "השכינה שורה". לכן העשירייה בעצם זה צריך להיות מבנה, המטרה שלנו, שאנחנו נקים אותה ונוכל כל אחד לתאר ולהחזיק לפניו שזה בעצם אותו גוף שבו מתגלים כל החוקים הרוחניים, ובסופו של דבר מתגלה המושג שנקרא "בורא".
אני מאוד מקווה שאנחנו נכוון את עצמנו נכון לגלות את המבנה הזה ואת המהות הפנימית שלו שזה בורא בתוך ה-ו-י-ה, בתוך עשר הספירות, וכך אנחנו נתחיל להרגיש איך אנחנו מזדהים איתן, מגלים אותן, מחברים אותן ואיך שהן נמצאות ממש בקשר בינינו. כך שאנחנו מתחילים בקשרים בין בני האדם הרגילים כביכול, כפי שאנחנו רגילים מהחיים האגואיסטים שלנו, ולאט לאט כמה שאנחנו יכולים לתת לכוחות שלנו, לקשרים בינינו מאמץ וערך יותר גבוה, רוחני, על מנת להשפיע, למעלה מהדעת, בהתאם לזה אנחנו נגיע למצב של עשר ספירות שאנחנו מחזיקים אותן, שאנחנו מייצבים אותן, והבורא שנמצא בתוך עשר הספירות האלה כמחזיק אותן, ממלא אותן, וכך אנחנו מתחברים אליו.
מתוך זה נלך קדימה לשיעור האחרון שלנו בכנס הזה, שזאת צריכה להיות בעצם המטרה שלנו, לגלות את עשר הספירות והבורא שבתוכן, ואנחנו מחזיקים את עשר הספירות האלה, זה אנחנו.
קריין: שיעור מספר 6 בנושא מתקשרים לעשירייה אחת, ציטוט מספר 1 מתוך "זוהר לעם".
"כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד."
("זוהר לעם". "נשוא". מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיף 106)
קריין: שוב.
"כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד."
("זוהר לעם". "נשוא". מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיף 106)
ולכן אם אנחנו רוצים מהכלי השבור לגלות את הבורא, כשבעצם אין לנו יותר מה לעשות בחיינו, רק לגלות את הכוח העליון, את המקור שלנו, אז אנחנו צריכים כמה שאפשר להחזיר את עצמנו לחיבור בהשפעה, באהבה, כמה שיותר צמודים זה אל זה, למטרה אחת שהבורא ישרה בינינו, וכך אנחנו מגיעים ליישום של כל החיים שלנו.
שאלה: התאספנו יחד עם החברים, עם העשירייה שלנו בכנס, מה זה אומר שמתוך האיחוד נגלה את עשר הספירות?
את זה אתם תרגישו במידה שאתם תרצו להתכלל יחד, להתחבר יחד למצב אחד. שיש לכם רצונות, מחשבות, כוונות כמה שיותר, אבל כולם מחוברים לגלות כוח עליון אחד ששורה מעליכם. אם בצורה כזאת תמשיכו כל הזמן ללחוץ על ההתפתחות שלכם, על כל הדרך שעוברת עליכם, אז אתם תגלו שאתם נמצאים במערכת אחת ושורה שם כוח אחד וכך אתם תגלו את מערכת דאדם הראשון והבורא שנמצא בו.
שאלה: אבל אנחנו אומרים שהאיחוד הזה תלוי בי מצד אחד, אני צריך ללחוץ, לבקש עבור החברים, איכשהו לתמוך בהם. מצד שני אתה אומר שאנחנו נגלה את זה, אז איך זה קורה?
אנחנו צריכים לדרוש, לבקש, לגלות את החיסרון לזה, להתפלל, והבורא יגמור את הדברים האלה, יחבר בינינו, יסדר וימלא את הקשרים בינינו בנוכחות שלו. סך הכול זה מה שאנחנו מגלים, מגלים את נוכחות הבורא שמתגלה בקשר הנכון בינינו. כי הוא כוח ההשפעה הכללי ואנחנו רוצים לייצב בינינו קשרים של כוחות ההשפעה השונים בכל עשירייה, ובין כל העשיריות, ובכלל בכל האנושות, ולזה אנחנו צריכים כל הזמן להימשך, וכך זה יקרה.
זה כבר קורה, כבר אנחנו מתקדמים, כבר אנחנו מתחילים להיות קרובים לתחילת גילוי הבורא בקשר הנכון בין הנבראים.
תלמיד: כשאנחנו מתחברים ביחד עם החברים אנחנו מרגישים משהו כללי משותף לנו, אבל מה זה אומר שיש כאן גם ספירות מסוימות, חלקים שונים, איך אנחנו מחלקים את כל זה?
מתי שתתחילו לגלות את זה אז תבינו איך אתם צריכים להתחלק ולבנות ולקבל, הכול יבוא מתוך המאמץ שלכם להיות מחוברים ב"איש את רעהו יעזורו" ובהשפעה הדדית.
תלמיד: אני חשבתי על איזה מצב שקורה כרגע, זה לא רק הבורא שמסתתר מאיתנו אלא גם אנחנו עם הטבע שלנו, אנחנו מסתירים אותו. דרך התהליך הזה שאליו אתה מזמין אותנו, אנחנו רואים שבמידה שאנחנו מתקנים חלק מאיתנו, הבורא מסיר את ההסתרה שלו וזה מאפשר את זה שכל הכלי העולמי יוכל לכוון את עצמו למצב שאנחנו נוכל לראות מולנו איזה אופק, משהו שנותן לנו תקווה. איך מתייחסות עשר הספירות לכל התהליך שמתרחש כרגע?
את זה אנחנו נגלה. אנחנו עכשיו לא צריכים להתבלבל עם עשר הספירות, אנחנו צריכים להיות שקועים בקשרים הנכונים, כמה שיותר להשפיע, לאהוב זה את זה, כך להתחבר. ואחר כך כשהבורא יאיר, אז מתוך הקשרים שבנינו בהשפעה ארצית הדדית, אנחנו נתחיל למיין אותם ולראות איפה יש כאן קשרים שנקראים "עשר הספירות".
קריין: ציטוט מספר 2, כותב הרב"ש.
"אמרו חז"ל (סנהדרין ל"ט) "כל בי עשרה שכינתא שריא" ["בכל עשרה השכינה שורה"].
ידוע שמלכות נקראת "עשירי". גם ידוע שהכלי המקבלת נקראת גם כן בשם ספירת "המלכות", שהיא ספירה עשירית, המקבלת השפע עליון. והיא נקראת "רצון לקבל", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה אין עדה פחות מעשרה, משום שכל ענפים הגשמיים נמשכים משורשים העליונים. ומשום זה לפי הכלל "אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות", לכן לא נקרא בגשמיות "עדה", שיהא ניכר לדבר חשוב, אם אין שם עשרה אנשים, לדוגמת למדרגות עליונות."
(הרב"ש, מאמר 28 "אין עדה פחות מעשרה" 1986)
זאת אומרת, חייבים להיות כמה שיותר קרובים למספר עשר. זה לא חייב להיות בדיוק עשרה, אבל ברוחניות נראה שאפילו אם אנחנו נגיד שבעה, שמונה, לא חשוב כמה בעשירייה, אנחנו בכל זאת נראה איך אנחנו מתחלקים לעשרה חלקים, שזה לא שייך לגופים שלנו, וכך אנחנו נגלה בהם את הבורא שמתלבש בתוך עשר הבחנות של הרצונות שלנו וכך מתגלה כלפינו.
הרצון לקבל הכללי שלנו תמיד מתחלק לעשרה מכתר עד מלכות ולא יכול להיות לא יותר ולא פחות, ואנחנו גם נראה מתוך זה שהענפים הגשמיים גם מחולקים ונמצאים באותם סוגי התקשרות. אבל העיקר בשבילנו להגיע בינינו לחיבורים, והאור העליון שיבוא כבר על החיבורים בינינו הוא יסדר אותנו כעשרה חלקים בעשר הספירות.
שאלה: רק להבין, יש עשרה שרוצים להיות אחד, וכשהאור העליון בא והופך, מה קורה אז, הוא הופך את כולם לאחד?
קודם כל הוא מקשר בינינו, ובמידה שהוא מקשר בינינו הוא מאיר באור העליון אלינו ואז מתוך זה אנחנו מתחילים להבין מה זו מהות של עשרה, של עשר ספירות. אנחנו כבר לא מחלקים כל אחד ואחד לאיזו ספירת נצח, הוד, יסוד, חכמה, כתר וכן הלאה, אלא כך האור העליון מחלק את הקשר הכללי שלנו שאנחנו רוצים לראות אותו כאחד, האור העליון שמאיר עליו הוא מחלק את הקשר הזה לעשרה חלקים, ומתוך זה אנחנו מתחילים ללמוד באיזה אופנים הוא מקשר אותנו ומה נקרא שהוא מופיע בנו בכל מיני האופנים האלו מהכתר עד המלכות.
תלמיד: זאת אומרת תמיד יש הרגשה של עשר?
כן. זה לא חשוב, זה לא מספר האנשים. אנחנו רוצים גם כאילו בגשמיות להיות קרובים לזה, אבל לא חובה. אני אצל רב"ש הייתי בקבוצה שהיו שם שישה אנשים וכששאלתי אותו ואפילו כמה פעמים שאלתי הוא אמר, זה לא חשוב, לא נורא, תמשיכו.
תלמיד: יש מציאות שהופכת להיות אחד, שמרגישים אחד בלי להרגיש פרטים, בלי להרגיש עשרה, או שתמיד יש עשרה שמרגישים אחד?
כאחד. להרגיש אחד לא יכולים כי בזה אתה מבטל את הכלי שאתה לא יכול לזהות את כוח הבורא, אור העליון, הבורא מתגלה דווקא ככלול מעשרה כאחד.
תלמיד: ותמיד אנחנו במצב כלפי קדימה, כלפי להרגיש כאחד?
כן, אז זה כמו ברזולוציה אתה עושה פי עשר, פי מאה, אבל בעצם זה אותו חיבור רק שאתה עושה ממנו יותר דיוק בחיבור. זה יבוא ואנחנו נבין אז מה שקורה.
שאלה: אפשר לומר שהעשירייה שבתוכי זה חמשת הרצונות שלי?
לא, זה לא עשירייה זה סתם הרצון שלך האגואיסטי שככה הוא נמצא בך. זה לגמרי לגמרי לא. העשירייה זה אתה מחובר עם החברים שלך, שזה קשר בין אנשים בדידים שהם מחפשים איך להתקשר כדי שהבורא יתגלה מתוך ריחוק ביניהם ומתוך החיבור ביניהם. שהריחוק מדבר על העביות שבמדרגה והקירוב מדבר על הזכות שבמדרגה וכך בונים את הכלי הרוחני.
תלמיד: וזה לא תלוי בכמה אנשים?
אני כבר אמרתי, אני לא מבין למה אתה שואל דברים. אתה היית בשיעור? ודאי שזה לא שייך למספר אנשים.
קריין: ציטוט מספר 3 כותב הרב"ש.
""קהלה קדישא" ["קהילה קדושה"]. הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא "מנין" או "עדה". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים לומר "קדושה" בתפלה.
ועל זה אמרו בזהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא" ["בכל עשרה השכינה שורה"]. שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה."
(הרב"ש. מאמר 5 "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך" 1984)
זאת אומרת, בעצם כאן אנחנו רואים שיש איזו התאמה בין גשמיות לרוחניות, שאנחנו צריכים איכשהו להשתדל שיהיה, אבל לא חובה שזה יהיה בדיוק עשרה. אבל בכל זאת שצריכים להיות מספר אנשים שהם רוצים להתקשר והקשר שלהם צריך להביא בתוכם כוח השפעה הדדית שנקרא קדושה ושהם מתפללים מתוך החיבור הזה, שרוצים לקדש את עצמם, זאת אומרת להביא את עצמם להידמות לבורא, ואז מתוך זה הבורא לפי השתוות הצורה איכשהו מאיר בקשר שלהם.
ולכן כתוב בזוהר "בכל עשרה השכינה שורה", זאת אומרת גילוי הבורא, נוכחות הבורא מתגלה בקשר בין החברים, בין האנשים שבמקום שהם רוצים להתקשר מעל האגו שלהם שם מתגלה הבורא, שם יש לנו מקום להשראת השכינה, זאת אומרת לגילוי הבורא.
שאלה: מה זה אומר לעשות קדושה ולא על ידי מילים?
זה שאנחנו מתקשרים לכוח העליון הטוב המיטיב הנמצא בהשפעה טהורה כלפי כולם, אם אנחנו יכולים כך בתוך עשרה לבצע פעולה כזאת, אז אנחנו בזה לעת עתה מזדהים עם הכוח העליון הזה עם הבורא ואז הוא מאיר בנו, וזה נקרא שאנחנו מקבלים קדושה. קדושה זה נקרא כוח השפעה משלו, לפי השתוות הצורה, להידמות לו, גם הוא מאיר בנו.
זה אנחנו יכולים לעשות רק אם אנחנו הרבה אנשים קרוב למניין פחות או יותר והקשרים בינינו הם כאלו שאנחנו נמצאים בהשפעה הדדית ואז הבורא מתגלה. זה נקרא תפילה במניין. תפילה בעשרה.
שאלה: מה זאת אומרת שהרב"ש כותב שאחרי החיבור שממנים ראש הקהל?
אנחנו צריכים כך לעשות כל פעם בעשירייה שלנו, שיהיה לנו גם ראש הקהילה, ראש הקהל, ראש העשירייה, שהוא ישמור נגיד באותו יום, באותו שבוע על הקשר הנכון בינינו לעורר אותנו וכולי.
שאלה: החישוב הזה של העדה, של העשרה, של הקהילה, האם זה איזה חישוב אקדמי או האם זה חשבון רוחני, מה זה אומר בעצם עדה בתוך עשירייה?
אם אנחנו לומדים מה זה נקרא עשר ספירות, אז אנחנו רואים שמהרצון להשפיע שנקרא "כתר", עד רצון לקבל המנותק מהרצון להשפיע לגמרי שנקרא "מלכות" צריכים להיות עשרה שלבים שהם נקראים "עשר הספירות".
קריין: ציטוט מספר 4.
"האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה."
("דגל מחנה אפרים". פרשת שלח)
שאלה: מה זה אחרי התכללות להעלות הכל לשכינה?
להתפלל. לבקש או להודות אבל לאותו מקור שברא אותנו, שסידר אותנו, שבר אותנו ועכשיו מחבר אותנו, אליו לאותו מקור הכול, אנחנו צריכים להעלות את היחסים שלנו המתוקנים.
שאלה: להרכיב רק את מה שנחוץ לרוב האנשים, מה זה הנחוץ?
כדי להתקיים ולבצע תיקון. שום דבר לא להשאיר לעצמו, רק כדי להתקיים ולעשות תיקונים.
שאלה: איך עושים קצת סדר בהתכללות? אדם קודם נכלל בעשירייה שלו ואוסף אותם לאחד, ומה הלאה איך הוא מגדיל את ההתכללות?
הוא צריך להתקשר לכל החברים שלו בצורה כזאת שלא מרגיש שום הבדל ביניהם, שרוצה שהם כולם יהיו מחוברים כאיש אחד בלב אחד, שתהיה הרגשה משותפת ביניהם, דאגה משותפת, ושירגישו כולם שהם כגוף. כמו שבגוף אחד יש לך הבדל בין הרגל ליד, לראש, לבטן, ודאי שיש הבדל זה פחות או זה יותר, אבל בכל זאת זה שייך לגוף אחד אם משהו מקולקל כולם סובלים.
תלמיד: כשהעשירייה יוצאת החוצה היא אוספת אליה.
אנחנו לא מדברים על עשירייה שיוצאת החוצה. בינתיים תן לנו לקיים את העשירייה בפנים.
שאלה: מהו החיבור עם השכינה בעבודת העשירייה שאנחנו עושים יום יום?
זה החיבור בינינו. מה זה חיבור השכינה? אנחנו החלקים השבורים מאותו ה"שדה אשר ברכו ה'", ואם אנחנו מתחברים בחזרה אז מה שאנחנו מקימים זה נקרא "שכינה", למה? כי אנחנו מקימים מקום שבו יכול להתגלות בורא, הבורא נקרא השוכן, שהוא נמצא, שוכן, יורד לתוך הכלי הזה וממלא אותו. לכן מי שממלא את החיבור בינינו הנכון נקרא השוכן או בורא, והמקום שאנחנו מקימים לגילוי הבורא נקרא שכינה.
שאלה: למה בקטע הוא מדגיש ל"כל האנשים" וגם ל"כל הנבראים", מה ההבדל בין שני הדברים האלה?
יש הרבה שמות ליצורים שהבורא ברא, נעשים, נבראים, יצורים, ברואים ועוד ועוד, לפי הדרגות. אנחנו עוד לא מבינים את זה, אחר כך נדע. כמו שבעולם שלנו אתה קורא, זה גבר, וזו אישה, זה ילד, וזה מבוגר, זה זקן, זו ילדה וזה תינוק, כך גם ברוחניות, כשניכנס לזה יהיה לנו ברור, אחרת אנחנו סתם נתבלבל.
שאלה: כשמדובר ב"עשה כל מה שביכולתך" מה שקראנו עכשיו, כאן מדובר על השתוות הצורה כאשר האדם מתעלה, וכל המערכות מתאחדות לאחת, אז האדם נעשה זך יותר? זאת אומרת כדוגמה לאחרים, והוא נותן להם את הדוגמה כמו שקבוצה נותנת דוגמה?
כן.
קריין: ציטוט מספר 5.
העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד – למצוא את השי"ת, דכל בי עשרה שכינתא שריא [שבכל עשרה השכינה שורה], ובודאי אם יש יותר מעשרה, בודאי יש יותר גילוי שכינה, וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת, ויהיה נתבטל אצלו, וכן חבירו אליו, וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם, ונמצא עמהם, ונפתח להם ממילא כל הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים."
("מאור ושמש". פרשת ויחי)
קריין: ציטוט מספר 6.
"עיקר עליית הנפש ושלמותה הוא, כשנכללים כל הנפשות ונעשים אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע"כ התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות, שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע"י השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל. וע"כ עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה, רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד."
("ליקוטי הלכות". הלכות בית הכנסת)
זאת אומרת, העיקר להיות כמה שיותר דומים לאחד, שזה הבורא. כך כתוב ב"ליקוטי הלכות". זאת אומרת איך אנחנו יכולים להיות מתוקנים, בהלכות, בחוקים ששייכים ל"בית הכנסת", זאת אומרת, למקום שבו אנחנו מתחברים, זה נקרא בית הכנסת.
שאלה: אז אם אני עכשיו באמצע היום, ואני רוצה להתפלל, וכתוב פה שעיקר התפילה זה בציבור ולא ביחיד. מה אני צריך לעשות, מה אני צריך לתאר?
אתה צריך לחפש איך אתה קשור עם העשירייה, ועבורם להשתדל להתפלל. איך להעלות את החסרונות, והתשוקות שלהם לחיבור, ואיך אתה מצרף לזה את כל השאלות והרצונות שלך כדי להעלות אותם לבורא. ואז זו תהיה באמת תפילה בציבור, תפילת בית כנסת, שכונסת, מקום שכונס יחד את כל השאלות ומכוון אותם לכוח העליון.
תלמיד: וזה המצב שמתואר פה, שהוא אומר "השלום, שנתחבר עם כל נפשות ישראל.", זו הפעולה הזאת?
כן, שלום זה מהמילה שלמות, השלמה. רק תבין עד כמה בחיים שלנו אנחנו רחוקים מכל זה.
שאלה: האם לעשות מקום לבורא זאת פעולה קבוצתית, ומה זה אומר שהבורא שורה בינינו?
אנחנו בפעולה קבוצתית צריכים להתחבר כך שהיא תהיה מסך כל הרצונות, התשוקות, והכוונות שלנו משהו אחד, שבו בינינו יתגלה הבורא. שזה יהיה מקום שבו הוא יכול להתגלות. והמקום הזה נקרא בית, כלי, שרוצה לגלות את הבורא בינינו. לכן זה נקרא בית הכנסת, המקום שממנו אנחנו מעלים את התפילה, והמקום שבו אנחנו מקבלים את הגילוי.
שאלה: איך אנחנו כוללים את העשירייה שלנו בתוך כל הבריאה?
אתם כוללים את כל הבריאה בתוך העשירייה שלכם. אתם לא מתפזרים לכל הבריאה, אלא כל הבריאה קיימת, וכולה נמצאת בתוך העשירייה שלכם, כך צריך להיות. עוד נדבר על זה, על היציאה החוצה ופנימה, עכשיו אנחנו בונים רק את העשירייה. העשירייה שלי, איך אני צריך לאסוף אותם, איך אני צריך לראות אותם, לדאוג להם, רק להם אני דואג, ועליהם אני מתפלל לבורא. וכך כל אחד מהעשירייה.
שאלה: האם אתה יכול בבקשה להבהיר מדוע ואיך זה שהתפילה היא הנשמה?
נשמה זה נקרא חיסרון, שבו מתגלה הבורא, ואנחנו מעלים את החיסרון הזה למעלה, והבורא יכול להתגלות בחיסרון הזה. אז זה נקרא תפילה, נשמה, מקום לגילוי הבורא, זה אחד, גם מלכות נקראת תפילה.
שאלה: איך להתכונן נכון, להכין את המקום כדי שנקבל את ענית התפילה?
אנחנו צריכים להתחבר בינינו, לעלות את החסרונות שלנו לבורא, והבורא כבר יסדר בינינו מקום שבו הוא יוכל להתגלות.
שאלה: אומרים שאנחנו צריכים להיות כאחד, למה כאחד, ולא פשוט אחד?
אחד אנחנו לא יכולים להיות, כי יש הרבה רצונות, אבל כשכל הרצונות יהיו מכוונים מעליהם בכוונה אחת, לבורא אחד, אז הם יהיו כאחד.
שאלה: לגבי קטע 6, נאמר שלפני התפילה חייבים לקיים את המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". אז מה זה אומר שחייבים לקיים את המצווה של "ואהבת לרעך כמוך" בטרם שמתפללים?
כי אחרת אנחנו לא יכולים לפנות לבורא, אם אנחנו לא מחברים בינינו, ככה זה.
שאלה: מה זאת אומרת לא לצרוך שום דבר, חוץ ממה שצריך בשביל לחבר את השכינה?
מה עוד אנחנו צריכים?
תלמיד: כתוב "היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה", בקטע 4.
מה עוד אנחנו צריכים חוץ מלחבר את הרצונות שלנו לרצון אחד, ואז יתגלה בו בורא אחד, רק את זה אנחנו צריכים.
שאלה: אנחנו נפגשים כל יום בעשירייה ומתחילים תפילה עבור החיבור, אנחנו לומדים, וכולנו מכוונים כלפי החיבור. מה יש עוד לעשות?
להתפלל שהבורא יסדר לנו את החיבור, זה העיקר שאנחנו מפספסים.
קריין: ציטוט מספר 7, מתוך זוהר לעם.
"אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש".
("זוהר לעם". פרשת "תולדות". מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)
שאלה: יש לי רצון לבטל את עצמי לפני העשירייה, אבל אני לא מרגיש שזה קורה, האם זה בגלל שאני לא מתפלל מספיק?
צריכה להיות תפילה כללית, שלא רק אתה. אותך אני מכיר, אתה באמת רוצה ונמשך למטרה, אבל האם יש סביבך עוד מספיק אנשים שכמוך רוצים וחושבים. אתם צריכים להתגבש יחד יותר ואז זה יצליח.
שאלה: האם ניתן לתאר שהעשירייה שלי היא כביכול הראש מעל כל הבריות, ככתר ואני מצידי רק המבקש?
נכון.
קריין: ציטוט מספר 8.
"כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות, ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, כי היא 'כלה', ואז, "כולך יפה רעיתי" ואין נשאר שום מום, כי בכוח הערבות – אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן."
(דרושי "כ"ד קישוטי כלה" לרמח"ל)
שאלה: כשאני מתפלל עבור העשירייה קודם כל אני רואה חבר מסוים, אחר כך אולי חבר אחר, האם זה בלבול או כך צריך להיות? ואם זה צריך להיות כך בהדרגתיות, זה אומר שאותו חבר כלפיי, אם אני מתפלל מהמלכות אז הוא בזעיר אנפין?
אני יודע רק דבר אחד מה שאנחנו לומדים, אני צריך להתפלל עבור כל העשירייה שכולנו נהיה מחוברים יחד ושום דבר חוץ מזה. ובסופו של דבר מכל התשוקות שלנו, התפילות שלנו אנחנו נקבל גילוי הבורא שהוא יקשור בנינו ויסדר את הכול, זה מה שאנחנו צריכים.
שאלה: בתוך גוף האדם איברים שונים מבצעים פונקציות, פעולות שונות, איך העשירייה יכולה לבדוק איזה פונקציות?
אנחנו צריכים לדאוג רק לזה שאנחנו נהיה לגוף השלם.
קריין: ציטוט מספר 9.
"היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד לפי שעה מאור החיים."
(בעל הסולם. אגרת י"ג)
מה שבעל הסולם אומר, שאם אנחנו כולנו נבקש, בטוח נקבל תשובה מהבורא, הוא יתגלה בנו, יתלבש בנו, ילמד אותנו איך להיות מחוברים נכון והכול יסתדר. הכול תלוי רק בתפילה שלנו, כמו שאנחנו למדנו בשיעורים הקודמים, אלא לא חסר לנו כלום חוץ מרק לרצות שזה יקרה.
שאלה: מה זה ניצוצות הקדושה ואיך משיגים אותם?
יבואו כאלה רצונות של השפעה מלמעלה ויתלבשו בנו אם אנחנו נרצה שזה יקרה.
תלמיד: ואיך אני יכול לראות אותם בתוך החברים?
אם אתה תרצה לראות את החברים שלך בצורה הנכונה, אתה כבר תראה אותם בצורה שהם כולם שלמים, טובים, ממש צדיקים, ועוסקים רק בהשפעה. אתה תראה את זה, כי זה באמת כך. כי "כל הפוסל במומו פוסל", וזה שאתה רואה אותם כאלו וכאלו, אתה רואה בכל אחד מהם מומים של עצמך.
שאלה: מה חסר לנו כדי לבקש מהבורא להשלים לנו תפיסה נכונה?
חסר לבקש, בכל לשון של בקשה, כל הזמן לבקש, לבקש, לבקש.
שאלה: למה נחשבת רמת הקדושה מעל אור החיים? האם לא אור החיים הוא זה שהופך את האדם לקדוש?
כן, ודאי. אור שמגיע אלינו ומקדש אותנו, זאת אומרת מעלה אותנו מדרגת קבלה לדרגת השפעה, לכן הוא נקרא אור הקדוש. ואנחנו אז אחריו, אחרי עבודה שלו גם הופכים להיות קדושים, משפיעים. זה סך הכול מה שקורה. תתייחסו לשמות בצורה מאוד עניינית לפי הפעולות.
שאלה: ניצוצות הקדושה בכל חבר שקיימות בכל קבוצה, האם הם מספיקים כדי ליצור את החיבור? או שחברים באים והולכים והבורא הוא מנהל את הניצוצות האלה כדי שיהיה מספיק ניצוצות כדי ליצור את החיבור הזה בינינו?
כן, הבורא מנהל את הכול, אבל מה שמתגלה בנו אנחנו חייבים את זה לתקן, ואז בזה אתה נעשה שותף עם הבורא בתיקון הבריאה.
שאלה: האם החיבור תלוי בכל העשירייה? כי תמיד אנחנו אומרים שלראות את כולם מחוברים זה תלוי בי.
כן, זה תלוי בכל אדם ובכל עשירייה, אבל העיקר אדם צריך לדאוג איך שבעיניו העשירייה תהיה בקדושה, תהיה בתיקונים, תהיה בהשפעה. ואז אם הוא דואג לזה, הוא יראה עד כמה מה שהוא רואה זה מתקן את כול המציאות, ממש כך. אז אני אראה נכון מה זה נקרא החברים שלי וכל האנושות, ובכלל כל הכלים וכל העולמות, אז אני אוכל להבין את החלקים האלה, המרכיבים האלה של הבריאה בצורה נכונה. בעצם רק אני הנברא, וכל היתר זה הכלי שנמצא מחוצה לי ולא צריך שום תיקון.
שאלה: מהו התפקיד שלי בחיבור העשירייה שלי לאחד?
התפקיד שלך לדאוג שהם יהיו מחוברים ביניהם לאחד, זה התפקיד שלך בעשירייה.
תלמיד: אז איך אני יכול להיות אותו הגורם המועיל בתוך העשירייה שמתפלל עבורם, שנושא אותם על כתפיי?
זה יתגלה ואז אתה תבין שככה זה, שהכול מדובר רק כלפיך. וכל היתר שנדמה לך שקיימים לידך הם בסך הכול מרכיבים של הכלי שלך. עכשיו עדיין בשכל שלנו הלא אינטגרלי אנחנו לא מסוגלים את זה לתפוס.
שאלה: זה כאילו שברגע הזה יש התנגדות קשה בכלי העולמי להתאחד לנשמה אחת, האם אנחנו רחוקים מהשלב הזה או שההתנגדות הזאת היא נכונה כרגע?
התנגדות היא תמיד נכונה. מה שאנחנו מקבלים זה תמיד נכון, וצריכים להשתדל להגיב על זה בצורה כמה שיותר נכונה.
שאלה: איזו צורה של סינרגיה צריכה להיות בתוך העשירייה כדי שאנחנו נוכל למשוך את האור העליון?
אנחנו לומדים, "איש את רעהו יעזרו", להרגיש שכולנו תלויים זה בזה, שכל אחד צריך להחזיק את השני בלהראות לו את גדלות המטרה, גדלות הבורא, גדלות הקבוצה, וכן הלאה. זו הסינרגיה שצריכה כל הזמן לגדול בינינו, וכך שאנחנו נתקשר יותר ויותר בינינו.
קריין: ציטוט 10 ואחרון.
"הסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר."
(בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
אנחנו בזה בעצם מסיימים את השיעור הקצר שלנו, סיכום מכל הכנס שלנו. אני חושב שהוא היה מוצלח מאוד, מוצלח בהרבה מכל יתר הכנסים הקודמים, וכך נתקדם צעד אחר צעד מכנס לכנס. אני מאוד מקווה שאתם תעברו שוב על השיעורים של הכנס, ויהיו לכם שאלות, ואתם תכתבו את השאלות האלה להנהלה שלנו, ואולי נעשה לפי זה שיעורים, נסביר עוד כמה דברים שלא יכולנו להסביר במסגרת המצומצמת הזאת שהייתה לנו. אני אשמח מאוד להמשיך לברר את הנושא הזה שהיה לנו בכנס כי הוא מאוד חשוב, הוא מרכזי, ובעצם אנחנו עוד נתקרב לזה. העיקר שלפנינו עוד חיבור המתגבר והבורא המתגלה.
שאלה: במה הכנס הזה היה מוצלח?
קודם כל אנחנו עברנו כאלו שיעורים שהם ממש אבני דרך, זאת אומרת דברים מאוד מאוד עקרוניים, זה דבר אחד. דבר שני אני רואה שאנחנו כבר מתרגלים להיות יחד, להבין יחד, להכיר יחד זה את זה, אנחנו מתחילים להתכלל יותר במושגים רוחניים, ובהחלט יש לנו כאן במה להתגאות. אנחנו לומדים כאלו דברים שבעולם בכלל לא מבינים במה אנחנו עוסקים. אתם גדלתם מאוד תוך השנה האחרונה ואני מאוד שמח וגאה בכם.
רק מה שאני מבקש, לא להתפזר לכל מיני כיוונים, ללכת ולברר עוד יותר את מה שאנחנו מגלים כנושאים הכרחיים בשיעורים שלנו.
קריין: צוות התוכן מוסר בשמחה רבה שיותר מ-5,000 איש גברים ונשים נמצאים איתנו עכשיו ברגע זה. זה הכי הרבה שהיה לנו אי פעם שנמצאים איתנו בלייב, ממש מכל רחבי העולם.
זה כמה שאנחנו יודעים.
קריין: נכון, זה רק מה שמדווחים, אני משער שעוד אלפים צופים שם בשקט ומחוברים אלינו, אז באמת לכל אחד שצופה מגיע לו באמת כפיים ותפיחה על השכם.
אני מאוד מודה לכל המשתתפים, אתם לא תלמידים, אתם חברים שלי, אתם ממש חלקים של הלב שלי. כי בזכותכם אני יכול להסביר את חכמת הקבלה לכל העולם, וכולם שומעים וכולם נכללים בזה, והבורא שמח מאיתנו. אני באמת מתכופף, אני לא יודע באיזה מילים אני עוד יכול להגיד כמה שאני מודה לכם.
שתהיה לכם בריאות, שמחה, הצלחה בעבודה, במשפחה, ובמיוחד בחיבור בינינו ובינינו לבורא. תודה לכם.
קריין: שיעור נשים.
אני שמח שיש לי איתכן שוב פגישה, גם דיברתי עם ההנהלה שאולי נסדר עוד יותר מפגשים בנינו, זאת אומרת אני והנשים מהכלי העולמי שלנו, מתי שתרצו וכמה שתרצו. אני מרגיש שאני חייב יותר ויותר לתת תשומת לב ויחס, להראות את החשיבות שיש לי לקבוצת הנשים, ונקווה שאתן תרגישו את זה ותענו בהתאם לזה, ויכול להיות שאנחנו נקבע עוד שיחות ושיעורים. למה שלא? שזה יקרה כך.
תלמידה: אני מבקשת להוסיף שאנחנו מכינות סקר לגבי תוספת של השיעורים איתך ופגישות שלך עם נשים, הסקר ייצא כבר מחר לכל הכלי העולמי.
שאלה: בשיעור האחרון אמרת שאנחנו לא מחלקים את הרצונות של החברים לספירות אלא האור העליון הוא זה שמחלק את הקשר לעשרה חלקים. ואנחנו צריכים ללמוד איך הוא מחבר אותנו שנרגיש עשרה כאחד. כי לפעמים אני כאילו רוצה לחלק את החברות איכשהו לעשר ספירות.
על סמך מה את מחלקת, מאיפה יש לך ידע איך לחלק אותן? אין דבר כזה. אנחנו רק צריכים לבקש ומלמעלה מגיע האור העליון והוא ממיין בינינו ומחבר ומסדר ומחלק. עושה הכול. אבל תני לו לעבוד. את צריכה לגלות שאת זקוקה לעבודה שלו. כל מה שאנחנו עוסקים אנחנו עוסקים בשיטה שנקראת "עבודת ה'". עבודת ה' זו עבודת הבורא ותנו לו לעבוד, אל תעשו במקומו כל מיני דברים. אתן מחלקות ואתן מחברות כאלו וכאלו דברים, זה לא נכון.
ההפך, הבורא רוצה שאתן רק תבקשו ממנו והוא יעשה מלמעלה הכול. רק לבקש והוא יעשה בצורה יותר פשוטה. אנחנו לא מבינים ולא יודעים כלום חוץ מזה שאתה הבורא שלנו, תעשה.
שאלה: אם חלק בעשירייה לא מרגיש את הרצון לבקש ולא תומך בבקשות של החברות, האם בכל מקרה החלק הזה יכול לעזור לעשירייה להגיע להשתוות הצורה?
אנחנו צריכים לקבל את כולם ולראות בכל אחד ואחד בכל זאת איזו צורת השתתפות. חוץ מאילו שממש נגד החיבור, נגד העשירייה, לא רוצות להיות מחוברות, עושות פעולות כדי להפר את הקשר בינינו, לשבור אותו, אז כאלה חברות הן לא רצויות. אבל בעצם אפילו בצורה פסיבית ביותר אם נמצאת איזו חברה היא חייבת להיות בתוך החיבור שלנו .
שאלה: כשאנחנו קמים בבוקר ואנחנו רוצים להתפלל לחברים, איך אנחנו מתפללים בשביל העשירייה?
אני לא יודע איך להגיד לך. כמו שאת מתפללת עבור משהו יקר לך. את מבקשת ישועה, את מבקשת תיקונים, את מבקשת בריאות, קשר. ככה צריכה גם לבקש עבור החברות. את לא מכירה מה הן רוצות? הן רוצות שלום, בריאות, שלום למשפחה, בריאות לילדים, שכולם יהיו מחוברים, שנפנה לבורא נכון והבורא יענה לנו בחזרה בצורה נכונה, יחבר בנינו ויתגלה בינינו. זה כול מה שיש, הכול נכנס כאן לחמש, שש, שבע אולי בקשות.
שאלה: השאלה היא מעשר לאחת בדרך הזו, כדי לבנות את התפילה אני חייבת להוסיף את החיסרון שלי או שאני חייבת לבטל את החיסרון שלי ולהגיע לחיסרון אחד של העשירייה?
אני ממליץ לחשוב שאני רוצה לבטל את החיסרון שלי הפרטי ולהתכלל עם החיסרון הכללי של העשירייה.
שאלה: כאשר אנחנו מתפללים יחד מתוך מרכז העשירייה אנחנו מתעלים לקדושה עם הנשמה הכללית. האם אנחנו מקבלים תשובה מהבורא באותו רגע ואיך להבין שזו דווקא התשובה מהבורא?
אי אפשר להבין ולדעת, בינתיים. תמשיכו כך לעשות.
תלמידה: כיצד אפשר לקבוע שהעשירייה מוכנה לקבל את אור הבורא?
כשאתן תהיו מוכנות, אתן תקבלו.
שאלה: באחד השיעורים שמענו שהעשירייה נותנת את הכלים שלה והחבר צריך להחזיר. האם יכול להיות שאני נדבקתי לגדולים ואני בקבלה הזאת ולא מחזירה?
לא, זה בכלל לא נכון מה שאת אומרת. לא כך לומדים. תשתדלו לחשוב עבור כל העשירייה ושאת נכללת גם בתוך העשירייה ואז תראו שזה עוזר. זאת צריכה להיות הבקשה. אנחנו כולנו רוצים להתחבר יחד לבקשה אחת, לחסרון אחד ואז בטוח שכל אחד יהנה מתשובה מהבורא.
שאלה: אמרת שאנחנו היינו מאוד מוצלחים בכנס הזה.
נכון.
שאלה: מה השגנו ומה יידרש מאיתנו כגוף אחד בדרגה החדשה הזאת?
אנחנו נראה, נלמד את זה, זה לעתיד. בינתיים אנחנו נמצאים בכנס.
שאלה: איך אנחנו מבצעות תפילה משותפת כאשר התיקון הוא פרטי של כל אחד?
להשתדל להיות "כאיש אחד בלב אחד". להשתדל ולפי זה בכל זאת אתם תצליחו לעורר את הבורא שיחבר ביניכם ויקבל מכם את התפילה.
שאלה: כדי להגיע לעשירייה אחת אנחנו חייבות להרגיש כשותפות בעבודה. איך אנחנו יכולות לעשות את זה?
אנחנו לומדים את זה מהמאמרים, במיוחד ממאמרי רב"ש איך להתכלל בעשירייה.
שאלה: יש לנו שאלה בנוגע לקטע הראשון. כתוב שהבורא ברא את כל האיברים יחד באדם. האם זה אומר שהעשירייה שלי הייתה מתקיימת בעולם הרוחני לפני שהתחברנו לעשירייה אחת. בכלל, לפני שהגעתי לקבלה.
כן.
שאלה: מה זה אומר להתבטל בעשירייה, מה אני בדיוק מבטלת, האם אני דורכת על האגו שלי ומבטלת את דעתי? האם אפשר להסביר על החלק הפרקטי?
להתבטל לעשירייה זה נקרא שאני מבטל את הרצונות שלי, המחשבות שלי, חוץ מהכוח שלי שעימו אני מגיעה לעשירייה ומה שהן רוצות אני מבצעת בכוחות שלי. זאת אומרת אני הופכת להיות מכונה כדי לבצע מה שהן רוצות וכך כל אחת ואחת כלפי העשירייה.
שאלה: אחרי הכנס אנחנו נגיע לנקודה חדשה, ללב חדש. אתה יכול לתת לנו כמה עצות לעבודה החדשה הזו?
כמה עצות לעבודה החדשה זה לקחת את כל מה שלמדנו בכנס ולממש. כל שיעור שלמדנו בכנס להשתדל לממש אותו בקשר בינינו. זהו.
שאלה: בשיעור חמש על מסירות נפש אמרת שצריכים לעשות תמיד חשבון בלב וגם במוח. מה זה אומר לעשות את החשבונות האלו?
לבטל את עצמנו ולהשתדל לקבל מלמעלה הבחנות מהבורא בלהתכלל באחרים. אני רוצה רק להיות מוכן בצמצום, בביטול עצמי וכל היתר שהבורא הוא יסדר איתי, שיעבוד עלי.
שאלה: תודה על כנס מדהים, שיעורים מעלים, מעוררים. עכשיו בשיעור גברים אמרת שלא צריך לפזר את העשירייה לכל העולם אלא את העולם להכליל בעשירייה. מה ההבדל בין להתכלל בעשירייה לבין התכללות העולם בתוך העשירייה. מהו הסדר הנכון ביותר והכי נכון עבורנו בשלב החדש?
אנחנו צריכים להיות סגורים רק בתוך עשירייה, אפילו לא בין העשיריות, על אחת כמה וכמה לא להתכלל בעולם. זה עדיין מוקדם. הפצה אנחנו יכולים לעשות ודאי, יש לנו חומרים, אנחנו צריכים לפזר אותם בכל מה שאפשר, אבל לא שאנחנו נכללים עם הקהל החיצון, בשום פנים ואופן לא.
שאלה: איך אני יכולה לבדוק בעשירייה האם אני עושה לפחות משהו בשביל החברות?
אפשר להתייעץ איתם, את לא יכולה עדיין לבדוק את הפעולות שלך נכונות או לא כלפי הבורא, עוד לא הגעת למצב שזה יהיה נגלה, אבל כלפי החברות את יכולה לבדוק, כן.
שאלה: האם זה בסדר לדחוף את הגוף שלי, ללחוץ על הגוף שלי, כדי שאני לא אפול לקליפות?
אני ממליץ לך לא לדחות, ולא לדחוף, ולא לעשות שום דבר עם הגוף שלך, אלא פשוט להשתוקק לחיבור בין החברות ועם הבורא, זהו.
שאלה: איך להגיע למצב של שלמות הנקרא "עשרה באחד", שאחד מקבל שליטה של הבורא לכל החיים, המצב הזה בכל מדרגה לאחר השגת התיקון, או להרגשה כזאת של הבורא אנחנו צריכים להגיע, האם זה יתגבר? מתוך מה?
לכל מדרגה ומדרגה אנחנו צריכים שוב ושוב להתחייב להתחיל מאפס ולהגיע ממש לחיבור בינינו ועם הבורא בצורה השלמה, על כל צעד ושעל, ככה זה.
שאלה: תודה ענקית על הכנס, כל כך גורם להתפעלות. איפה אני צריכה להיות שותפה של הבורא יותר, בתיקון שלי או ביצירת אפשרות לתיקון הקשרים בינינו?
הכי חשוב לנו זה לקבוע קשרים בינינו, ולזה אנחנו צריכים כל הזמן לבקש שהבורא יעשה את זה, קודם כל לקבוע קשרים בינינו.
שאלה: התיקון הסופי יגיע כשכל האנושות תלמד קבלה או החיבור בינינו זה מספיק כדי לתקן את כל האנושות?
בעצם החיבור בינינו הוא מתקן את כול האנושות. אם היינו עכשיו מחוברים בינינו, בקבוצה שלנו שנמצאת לנו עכשיו, נגיד חמשת אלפים יש לנו חיבורים ועוד כמה אלפים שאנחנו לא יכולים לזהות, שנמצאים וצופים מבחוץ. אם היינו יכולים לקבוע קשר בינינו נכון, יפה, טוב, חזק, ובינינו לבורא, היו מגיעים לגמר התיקון. כי אנחנו אותה קבוצת החלוצים שהיא בעצם פורצת קשר מהעולם שלנו, בונה אותו לבורא, ולא צריכים יותר, כל היתר זה כבר יתקיים בתוך הקשר הזה.
שאלה: שאלה משיעור הבוקר על מסירות נפש. אמרת שאם אנחנו פונים לקשרים הקודמים זו קליפה, איך לבנות מדרגה חדשה כשאנחנו בונים קשר חדש עם החברים, אני פונה מתוך החיבור שהיה מוצלח וזה יוצא כקליפה, איפה כאן התנועה קדימה? לא ברור.
אם את דואגת לברר חסרונות חדשים בקשר בינך לאחרות זה מספיק כדי שתבקשי מתוך זה בירורים, חיבורים, ותיקונים של הקשר. את לא צריכה להיות כל כך שקועה ב"אולי כן, ואולי לא, ואולי נכון, או לא נכון", עדיין את לא רואה, את פשוט מתבלבלת בחושך, אבל אני שמח לראות שיש לך שכל אנליטי ובאמת רציני, יפה, תזכי לתיקון גדול.
שאלה: האם זה נכון לבקש לממש את המשימה הפרטית שלי בתוך העשירייה?
לא, איזו משימה פרטית יש לך? ברוחניות אין לנו משימות פרטיות, המשימה הפרטית שלי זה החיבור של הכלי שלי, וכך כל אחד ואחד משלו. אין לי בעיות אחרות חוץ מלהשתדל לחבר את כול החברות שלי לקבוצה אחת, רק עם זה אני מגיע לעשירייה, לרוחניות, אחרת אני אהיה קליפה.
שאלה: זאת שאלה על קטע מס' 6, מה זה אומר "שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה כי אם ע"י השלום"?
לא כל כך חשוב לנו להגיד מילים בצורה מדויקת. זה כמו תינוק כשהוא בוכה האימא יודעת מה קורה לו, היא לא צריכה לשמוע ממנו מילים והסברים, גם כך זה ברור לה. לכן אנחנו צריכים בעיקר לבדוק, לא בירורים מה חסר לנו כל כך, אלא אנחנו רוצים לדאוג לקשר בינינו ומאיתנו לבורא בסך הכול, אבל כל הזמן להיות בזה.
שאלה: האם ניתן לנו כנשים לשאול במהלך הכנס לפי הקטעים כמו הגברים? כי אנחנו לא כל כך מרגישות בדיוק אותו הדבר לשאול עכשיו מאשר במהלך השיעור כשאנחנו קוראות את הקטעים.
זה נכון מה שאת אומרת, אבל אני לא מתאר לעצמי איך אפשר לעשות את זה, כי אז כל שיעור לא יהיה שעתיים, שלוש, אלא יהיה חמש שעות, אף אחד לא יוכל להחזיק את זה. כי כשנשים מתחילות לשאול יש להן המון שאלות ובלי גבול. אני לא אומר שזה לא נכון ולא צריך כך להיות, אבל פיסית אנחנו לא מסוגלים. גם אני לא אהיה מסוגל לענות על כל השאלות האלה, פשוט הגרון שלי כבר עכשיו נגמר ואני מצטער. אנחנו חושבים על זה, אתן תקבלו גם שאלון מאתנו איך נעשה כך שהחלק הנשי של "בני ברוך" ישתתף בכנס שלנו בצורה יותר אקטיבית, אני דואג לזה ולא יודע עדיין איך לעשות את זה, כשיהיו לכן רעיונות איך באמת לעשות, נעשה.
שאלה: בשיעור אמרת לחבר שלא מספיק המאמץ שלו להתקדמות, הוא צריך לקדם את הקבוצה. ואחר כך אמרת שצריך לראות שכולם מתוקנים חוץ ממני. תעזור לסדר.
הבעיה של כל אחד ואחד היא לתקן את עצמו בזה שהוא רואה את האחרים שחסר להם תיקון. קודם כל אני צריך להגיע למצב שאני מסתכל על אחרים ורואה שהם שלמים.
שאלה: העשירייה שלנו רוצה לדעת את דעתך, מה זה אישה מתוקנת ואידיאלית?
העשירייה שלך היא לגמרי, לגמרי יפה, טובה ומתוקנת. רק צריכים עוד קצת קשר עם הבורא, זו הבעיה שנשארה.
שאלה: האם מסירות נפש משפיעה על הקבוצה גם כשאנחנו נמצאות בהפצה, או עושות תפקידים בארגון הקבוצה? איך אנחנו יכולות לעשות כדי להיות הרבה יותר נחרצות ונחושות בעזרה לקבוצה?
אני חושב שהפעולה הטובה ביותר היא שאנחנו, אני אומר מצד הנשים, מפיצות את חכמת הקבלה בכל הכיוונים כמה שאפשר, ויחד עם זה מתפללות שעל ידי זה הקבוצה שלנו תהיה מתוקנת, קבוצה של כל אחת ואחת.
שאלה: לפני שאנחנו מעלות מ"ן עבור חברה, האם חשוב לדעת אם החיסרון שלה הוא רוחני או גשמי?
החיסרון צריך להיות לחוסר חיבור, שאנחנו רוצים חיבור. כי בתוך החיבור נקווה שניתן מקום לבורא להתגלות, ואז בזה נעשה לו נחת רוח.
שאלה: אין לנו שאלה, יש לנו בקשה. כל הכנס עבר תהליך של לידה, של תפילה אחת. ורצינו בעזרתך להעלות תפילה לחיבור, תפילה לבורא. לבקש לחבר כל לב אלינו. אם אתה מאפשר?
אני מאפשר. למה לא?
תלמידה: שמע אותנו בורא של עם ישראל. בורא שלנו אחד, ברוך שם מלכותך לעולם ועד. אנחנו מבקשים לתת לנו לב אחד חי שנוכל לאהוב אותך עם כל הלב שלנו, עם כל הנפש שלנו, עם כל הנשמה, אנחנו מבקשים אחדות שלימה של עם ישראל, ושמצוותיך יהיו בלבבות שלנו ונקיים אותן בשמחה. תן לנו יראה לא לרדת מהדרך ולא לעבוד אלוהים אחרים. תלמד אותנו לאהוב זה את זה כמו שאתה אוהב אותנו למען הדבקות בך.
תודה רבה לך. אני מודה לך מאוד.
שאלה: מה זאת אומרת שהאדם עושה תיקון עבור האחר?
מפני שאנחנו נמצאים בכלי אחד, אז כל אחד יכול להתפלל עבור האחרים, וכך אנחנו מתקנים את עצמנו. אני לא יכול לתקן את עצמי אלא האחרים צריכים לבקש עבורי ואז אני אקבל תיקון. וגם אני כלפיהם, אני לא על עצמי מבקש תיקון אלא עבור מישהו, ואז הוא מקבל תיקון. זה נקרא "איש את רעהו יעזורו". כך אנחנו יכולים לתקן את עצמנו, בצורה כזאת בלבד.
שאלה: בקשר להפצה לציבור. האם זה כולל גם חינוך אינטגרלי או רק קבלה?
רק קבלה. חינוך אינטגראלי זה שייך לחכמת הקבלה, אבל בעצם התיקון שייך רק לחכמת הקבלה.
שאלה: מה זאת אומרת להיטיב לאחרים דרך העשירייה?
אם לא דרך העשירייה, אני לא יכול להשפיע לאף אחד, אפילו לחבר שלי שלידי אני לא יכול להשפיע אלא דרך העשירייה שלנו. יציאה ממני החוצה יכולה להיות רק דרך העשירייה. בואו רק נלמד שבצורה כזו אנחנו מגיעים לתיקונים.
שאלה: איך אנחנו יכולות להיות בחיבור עם העשירייה אם כל יום הוא יום חדש?
כל יום אנחנו צריכים לחדש את הקשרים בינינו ולטפל, וכל יום יהיו גם תפילות חדשות, בעיות חדשות, קשרים חדשים. יפה, זה נקרא חיים, ככה זה.
שאלה: כתוב שאין אור שאין בו עשר ספירות, איך אפשר להבין את זה בחיבור בעשירייה?
זה שאנחנו נתקרב לתיקונים בינינו, לקשרים בינינו, אנחנו נגלה שעשר הספירות האלו הן באמת נמצאות בקשר בינינו. לא חשוב כמה אנחנו במספר ומה קורה, אנחנו נגלה שישנה בינינו התקשרות של עשר הספירות.
שאלה: איפה אותו הגבול הדק בין מסירות נפש לביטול או שזה אותו הדבר?
ההבדל בין ביטול עצמי ומסירות נפש הוא גדול מאוד, אלה שתי מדרגות. מסירות נפש זו מדרגה הרבה יותר גדולה.
תלמידה: איך עלינו להחליט על שאלות במחלוקת אם כולן משתוקקות לביטול?
דווקא בזה תוכלו להגיע למצב שאתן רואות את המקום הנכון של כל אחת ואחת. תנסו קודם ואחר כך נדבר. אני אשמח לפתור את הבעיות אחרי שתשאלו.
שאלה: בציטוט 9 כתוב שכל הניצוצות מגיעים למקום אחד, אבל תהיה לכם רק קדושה לזמן מה. למה זה רק לזמן מה?
כל פעם זה מתחדש, לכן זה לזמן מה.
שאלה: האם בעתיד נעלה מעל המין שלנו?
המין שלנו לא שייך לרוחניות. זכר נקבה לא שייכים לרוחניות, הכוונה לזכר ונקבה הביולוגיים. בחכמת הקבלה מי שמקבל נקרא "נקבה", מי שמשפיע נקרא "זכר". אני ממליץ לכם שתעברו לדרגת זכר המשפיע.
בינתיים תתחילו להשפיע ותרגישו איך זה להיות כזכרים, ואחר כך אנחנו נדבר הלאה. זה לא שייך לגוף הביולוגי בכלל. אז בדרגה רוחנית נראה מי גבר ומי אישה, וכל פעם כל אחד יכול להיות גבר וכל אחד יכול להיות אישה, לא תהיה לכם עם זה שום בעיה.
שאלה: בעשיריות הוירטואליות שלנו איך אנחנו נגיע לאיחוד גדול יותר בעשירייה כשאנחנו רחוקות פיזית?
זה לא שייך למרחק פיזי, אני יודע, יש לי קרוב בקצה השני של העולם ואני דואג לו והוא דואג לי ואנחנו נמצאים בקשר תמידי, חוץ מזה שיש לנו היום טלפונים, כל מיני מכשירים, אז מה הבעיה? איפה את נמצאת?
תלמידה: העשירייה שלנו מחולקת בין מקסיקו לקולומביה.
הייתי גם במקסיקו והייתי גם בקולומביה ועכשיו אני בישראל, ואני לא רואה הבדל, מה ההבדל? המרחק ברוחניות לגמרי לא מפריע לנו.
תלמידה: איך אנחנו נצליח במסירות נפש בעשירייה שלנו?
איך להצליח אני לא יודע, אם תרצו תצליחו. תבקשו מהבורא שיסביר לכם מה זה נקרא מסירות נפש ואיך מגיעים, ושיעשה לכם את זה, הכול תלוי בתפילה. אתן לא מתפללות.
שאלה: אנחנו לא מבינות שום דבר, מישהו שמח, מישהו מנותק, מישהו מדבר על מוסלמים. יש לנו מצב איך אנחנו אמורות להתקדם הלאה, אנחנו לא מבינות מה קורה לנו?
מהמצב שאתן נמצאות אין אפשרות לזוז לאף מקום, אני לא רואה שום רצינות בינתיים בקבוצה שלך, לא מבין למה. מה קורה כאן, יש קלות ראש?
שאלה: גם אנחנו לא מבינות, משהו נפל עלינו, אנחנו מנסות לכוון את המצב הזה לאנשהו ולהתאסף.
אני לא יודע, אני לא מטפל במקרים כאלו. תנסו להתקשר לקבוצות אחרות שיעזרו לכן להתאזן, זה הכול.
שאלה: איך החיבור בעשירייה עוזר לנו בהפצה? או שלהפך ההפצה עוזרת לנו להתחבר בעשירייה?
הפצה עוזרת לנו להתחבר, כן. ההפצה עוזרת לנו בהרבה דברים, כי אם אנחנו לא יכולים לעבוד על עצמנו, בזה שאנחנו עובדים על האחרים זה חוזר אלינו ועוזר לנו, לכן הפצה היא מאוד מאוד חשובה בפרט לנשים שלא יכולות להיות בלימודים כמו הגברים יום יום.
שאלה: אחרי הכנס הזה האם אנחנו צריכות להתפלל יותר?
אתן צריכות אחרי הכנס לעבור על כל החומר של הכנס להוציא משם סיכומים ולראות האם אתן יכולות לממש את זה בתוך העשירייה. זה מה שאני ממליץ.
שאלה: השיעור שלנו נקרא להתאחד לעשירייה אחת, והיה קטע שכדי להשיג שלמות צריך שכל הנשמות יתחברו וכולן יהפכו לאחד ואז השכינה תאיר בתיקון הגדול. מה זה אותו מאמץ של חיבור בין העשיריות?
את שמעת איך אני התייחסתי היום לקשר בין העשיריות? שמעת או לא?
תלמידה: כמובן ששמעתי, אני השתתפתי בכל השיעורים.
מה אמרתי?
תלמידה: שאנחנו מתוך העשירייה מחברים את כל העשיריות בתוך העשירייה. אבל מעניין אותי לדעת.
מה מעניין אותך? מעניין אותי לברר מה אנחנו עושים עכשיו, ואת שואלת שאלה לכיוון אחר לחלוטין. איך את מאפשרת את זה לעצמך? אנחנו מדברים רק על קשר בתוך העשירייה ולא על קשר בין העשיריות. אתם לא מתארים לעצמכם מה אתם עושים לעצמכם, איזה נזק, כי קשר בין העשיריות זו מדרגה אחרת לחלוטין.
שאלה: לקבל את האנושות כולה בתוכי באהבה, האם זה כנס תמידי, או שאני רק צריכה לראות את זה בתוך בני ברוך ולא להסתכל על העולם ולחוות את זה?
לא, זה רק כנס פנימי של בני ברוך, ורק בתוך בני ברוך את יכולה לדבר על הכנס הזה, ורצוי לדבר בתוך העשירייה ולא מחוצה לעשירייה, כי יכול להיות ששם גם יהיה בלבול בין עשיריות.
אנחנו צריכים להתחזק, אנחנו צריכים לדרוש את האור העליון שהוא ישפיע עלינו, על כל עשירייה, וכל עשירייה שתהפוך להיות לתא של הגוף דאדם הראשון. ואז מתוך הגוף הזה דאדם הראשון, מתוך העשיריות, נתחיל כבר להתחבר בין העשיריות המתוקנות במשהו, במידת הקשר בתוך העשירייה, אנחנו נתחיל להתקשר במידת קשר נכונה בין עשיריות, וכך זה ילך. זה כמו שבאבולוציה נכונה שצריכה להיות בהתפתחות הגוף הבריא.
שאלה: הבורא ישמע אותנו אם אנחנו נעשה תפילה משותפת?
איזו תפילה משותפת? אסור לכם להתבלבל עם עשירייה אחרת, רק בתוך העשירייה שלכם, אחרת לא תשיגו שום דבר ברוחניות. תבינו אותי, עשירייה זה תא רוחני, אם עדיין התא הזה לא מגיע לתיקון, איך הוא יכול להיות מחובר עם תא אחר? לא יכול. בואו נעשה הכול לפי הסדר. אם אתן לא שומעות מה שאני אומר, אני בכלל לא אדבר על זה.
קריין: כותבים לי כאן כמה חברים שיכול להיות שיש איזה בלבול, כי נושא השיעור הוא "מתקשרים לעשירייה אחת", ויכול להיות שחושבים שמדברים על כל העשיריות לעשירייה אחת, ואתה מדבר על מתקשרים בתוך העשירייה. אז אולי תבהיר למה אתה מתכוון שאומרים מתקשרים לעשירייה אחת, מה זה אומר מצידנו כרגע?
זה לא בין העשיריות, אלא שאנחנו צריכים להתפלל עבור כל האנושות. באמת יש כאן מקום לטעות. אנחנו צריכים להתקשר ולטפל ולדבר ולהתפלל עבור כל האנושות שהיא בעצם כעשירייה אחת, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, סך הכול המבנה זה עשר ספירות.
קריין: מבחינת זמנים צריכים לסיים.
אני רוצה רק להגיד שאני מאוד מרוצה מהשתתפות הנשים, יש באמת רצון יפה וטוב ושיתוף. אני מבקש סליחה שנשארו כאן כמה עשיריות שעדיין לא שאלו, אבל אנחנו נעשה כרגיל פעם בשבוע ואולי יותר פגישות בינינו, ונשתדל לענות על כל השאלות שלכן. ובאמת אחרי כל הכנס עכשיו אני סחוט.
תודה שהשתתפתן איתנו, תודה שהייתן איתנו. אני מאוד שמח שיש לנו צבא גדול של נשים. ותדעו שברוחניות מי שמשפיע הוא נקרא גבר, זה לא חשוב איך זה מבחינה ביולוגית אם הוא גבר או אישה, אז בואו נצליח כולנו. תודה לכן מכל הלב. שיהיו בריאות, מזל, שמחה, שלום בית ושלום העולם. בהצלחה לכן. מחבק אתכן כולכן. תודה.
קריין: וגם תודה ענקית לרב הגדול שלנו על כל הכנס הזה, תודה גדולה בשם כולנו.
התענוג כולו שלי.
קריין: לבריאות, כולו שלך.
תודה.
(סוף השיעור)