002-2_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HsQB0p8q?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות ד'

אות ד) ובהיות חשק הענפים, גם הם, לקבל הארה ולינק מן השרשים, אז הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים, שלומדים מהרשימו דהתלבשות ורשימו דעביות, עולים שניהם למעלה, איפה הם עומדים? תחת הכתר, שעלה תחת המלכות של ראש. זאת אומרת, מלכות של ראש ואחר כך עומד הכתר, ואחר כך עלו הרשימות הנמשכים מאור הכתר. ושם מקבלים, הרשימות האלו, הנקרא זכר ונקבה שבכלי דכתר, הארתם ממנו. ואחר שקבלו כל צרכם, אז הכתר של הענפים, העומד שם תמיד, תחת מלכות דראש, הנה הוא הופך עתה פני[ו]ם מהם כלפי מעלה אל השרשים, ואחוריו של הכתר כנגד הזכר והנקבה, כנגד הרשימות הנזכרים.

ה) והטעם בזה, שהם צריכים לעלות למעלה הוא, לפי שאלו הכלים של העקודים הם הכלים הראשונים שנאצלו כנז"ל, ולמעלה מהם לא נאצלו כלים, כי האור רב שם, ואין הכלים יכולים להתקיים שם, ולכן אם האור העליון היה נמשך למטה עד מקומם בהיותם תוך הכלים שלהם, היו הכלים מתבטלים, ולכך הוצ... ולכן הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי דכתר יעלו למעלה.

מה כתוב כאן? הוא מסביר, משמע, מדוע זו"ן, אלו רשימות עולים למעלה? הוא מסביר, היות שאלו הכלים הנקראים הכלים הראשונים שנאצלו, ולמעלה מהם לא נאצלו כלים, כי האור רב שם, ואין הכלים יכולים להתקיים שם, ולכן אם האור העליון היה נמשך עד למטה, איזה אור עליון מדברים עכשיו? עד מקומם בהיותם תוך הכלים שלהם, היו הכלים מתבטלים, ולכן הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי דכתר יעלו למעלה.

מה הוא אומר כאן?

אות ד) הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים: עולים שם. מי זה הזכר ונקבה? הם הרשימו דכתר, שנקרא זכר, עם הרשימו דבחי"ג, הנקרא נקבה, הכלולים בהמסך שעלה שם ונסתלק מהתפ"א, מגוף דגלגלתא, המלכות של ראש דגלגלתא.

ואע"פ שהבחי"ד לא השאירה רשימו, אנחנו לומדים, בחינה אחרונה נאבדת, וא"כ מאין יש כאן רשימו דקומת כתר? אמנם יש בכל בחינה ב' מיני רשימות כי יש בחינת רשימו דהמשכה, שהוא שייך לבחינה תחתונה של המדרגה, שנקרא עד כאן אור מאיר משם למטה, יש מסך, לא רוצה לקבל יותר, שזה נקרא רשימו דהמשכה. ויש בחינת רשימו של התלבשות האור, שהיא שייך לבחינה העליונה שבקומת המדרגה.

היינו, אור היחידה, אור הכתר, היה מאיר בכלי דכתר, ואור הנפש שבמדרגה זו היה מאיר בכלי דמלכות. אלא שמדברים, מי ממשיכה קומה, דווקא עב ביותר. אבל איפה מאיר המדרגה? דווקא בכלי דכתר, מאיר שם האור היותר זך. אולי זה אור יותר גדול מאיר בכלי היותר זך. לכן הוא רוצה להאיר לנו. מה זה מלכות? שהיא ממשיכה את האור. איפה מאיר אור היחידה? בכלי דכתר, שהוא זך שאין לו עביות, איך הוא יכול להמשיך משהו? לכן הוא אומר, מתייחסים האור לכלי הזך ביותר מה… שהמשיכה את האור לעב ביותר.

זה שאומר כאן, ויש בחינת רשימו של התלבשות האור, שהיא שייך לבחינה העליונה שבקומת המדרגה. כמו שלומדים, כולם באו לכלי דכתר. ויחס של ב' רשימות הללו הם כבחינות זכר נקבה [ונוקבא] אשר רשימו דהתלבשות, הוא בחי' זכר שברשימו, ורשימו דהמשכה, הוא בחי' נקבה שבהרשימו.

ותדע, כי רק בחינת הנקבה של הרשימו דבחי"ד נעלמה, דהיינו, השייך להמלכות, שהיא הממשכת את האור, שעושה מסך, את זה כבר אין לה. אבל בחינת הזכר של הרשימו השייך לכתר, הוא נשאר וכלול בהמסך שעלו למלכות של, למלכות של ראש.

ברור עד כאן? הלאה.

עולים שניהם, באלה, שניהם הרשימות.

תלמיד: איזה רשימות?

רב"ש: שני הרשימות, תסתכלו למעלה באות ד', באור פנימי. אז, השורה מתחילה, אז. אז הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים, עולים שניהם למעלה, תחת הכתר, שעלה תחת המלכות של השרשים, ושם מקבלים הארתם ממנו.

אור פנימי.

עולים שניהם וכו' ושם מקבלים הארתם ממנו, הנה העליה נעשה, למדנו, על ידי הזדככות המסך שבטבור דהתפ"א בפרצוף גלגלתא, שנזדכך מבחינה ד' הזאת, עד שנעשה זך כמו המאציל, דהיינו ש... לקבל, דהיינו המלכות דראש, שהיא נבחן לעביות שממטה למעלה, שלא מקבלת. כי השואת הצורה מיחד את הרוחניים לאחד: הוא רוצה, הוא לא מפרש לנו, מה הפירוש, עולים בזמן שאין מקום? אז הוא אומר, עולה, עולה ב... עולה בדרגה, היינו השתוות הצורה. זה שמפרש כאן.

כי השואת הצורה מיחד את הרוחניים לאחד: וכיון שהמסך דגוף נעשה זך כמו המסך של הראש, נבחן שעלה ונתיחד עמו במקומו לאחד. וכיון שהמסך דגוף נעשה זך כמו המסך של הראש, נבחן שעלה ונתיחד עמו במקומו לאחד.

ונודע שאין הסתלקות נוהג בראש, כל עיקר. אלא המסך אשר שם, בראש, נמצא תמיד בזווג דלא פסיק עם האור העליון, ולפיכך גם המסך דטבור שעלה לשם, נכלל עמו ג"כ בהזווג שלו, ומקבל עמו יחד מהאור העליון. וזה אמרו, "שעולים שניהם תחת המלכות דראש, ושם מקבלים הארתם ממנו". דהיינו, ע"י שנכלל בהזווג העליון אשר שם.

אם כן, מה הפירוש כאן? עולים שניהם, הכוונה עולם, השתוות הצורה, מקבלים הארתם ממנו על ידי זה שנכללו במסך דעביות של ראש. מסך דעביות של ראש, זאת אומרת זיווג תמידי, ואינו מסתלק לעולם.

אתה שואל, מה זה כתר דראש?

תלמיד: לא כתר דראש.

רב"ש: כתר דגוף, בסדר. הוא מסביר לנו, שמקומות אין שם. אין שם מקומות. רק מעלה מטה, נקרא מעלה בחשיבות, מטה בחשיבות. אז למדנו מקודם, שמלכות דראש התפשט מיניה וביה לעשר ספירות, ויצאה קומת כתר. אז מלכות דראש למעלה, וכתר דגוף למטה ממנה, הוא ענף של מלכות דראש. ברור?

עכשיו, הוא מסביר לנו עכשיו, לאחר הזדככות המסך, אז אור מסתלק ועולה למעלה. באיזה מקום הוא עומד? אם אנחנו למעלה, רשימות למטה, הרשימות. עולה למעלה, יצא מכלי דכתר, והוא עולה למאציל. אז הוא מסביר לך, הוא עומד תחת המאציל. מה הפירוש, תחת המאציל? היות שהוא ענף מהמלכות, איפה מתעורר הכתר הזה? למטה ממלכות, לא למעלה למלכות. מה הטעם? מה, אין מקומות, רק יחס. מי יותר חשוב? נמצא שמקודם יש שם מלכות דראש, מתחת לפעמים אור הכתר שעלה, ועכשיו עולה הרשימות שנשארו מהכתר הזה.

אז נמצא, רשימות איפה הוא עומד, איפה צריכים לעמוד? למטה מכתר. מה הפירוש למטה? למטה מדרגתו. זה שאומר כאן. כל אחד עומד תחת דרג... אבל זה הכלי... נמצא לפי זה, שכל ה… כל, שהתחתון, כל מה שהוא מקבל, מוכרח לעבור על ידי אור הכתר הזה, וזה נעשה שנִיים אחר כך. נלמד אחר כך את זה.

עוד הפעם, נמצא שהרשימות שעלו, המסך והרשימות שעלו למעלה בראש, מקודם למדנו באופן פרטי. עכשיו מדברים באופן כללי בלי פרטים. שעולה בראש, והיות שם הזיווג בראש על המסך שבראש אינו מקבל שום שינוי, לכן נכלל במלכות דראש, וקיבלו שם, וקיבלו שם מה שהוא מסביר. מה קיבלו? נראה אחר כך.

תלמיד: מקודם הוא אמר...

רב"ש: תסתכ... לפיכך גם, תסתכל על השורה, פסוק מתחיל ... ולפיכך גם המסך שעלה שם לראש, נכלל עמו, עם המסך דראש ג"כ בהזווג של הראש, ומקבל עמו יחד מהאור העליון. וזה אמרו, "שעולים שניהם תחת המלכות ושם מקבלים הארתם ממנו". דהיינו, ע"י שנכלל בהזווג העליון אשר במלכות.

צריכים לזכור תמיד, יש כלל ויש פרט. לפעמים אם מדברים בפרטים, מתבלבלים, לכן הוא מדבר איתנו באופן כללי, שלא יתבלבלו. בו ברגע שמתחיל לדבר מפרטים, תכף מתבלבלים. לכן אמרו ראש. היינו ראש, הכתר עולה לראש, המסך עם הרשימות עלו לראש, והכול עלו בראש. שנותן פרטים בראש, איך מת... איך שם? ממעלה מטה בחשיבות, לכן מתבלבלים. לכן תב... לכן עכשיו אתה מבין מדוע תמיד הוא מדבר באופן כללי, ולא באופן פרטי. שלא יתבלבלו.

מה כתוב למעלה?

אות ד'. השורה מתחיל, ואחר שקבלו כל צרכם, פי' עד שנעשו ראוים להתפשט, עם הארתם זו שקבלו, אל מקומם להגוף, מהרשימות עם המסך, אז, תסתכל מה שכתוב למעלה, אז הכתר של הענפים, העומד שם תמיד, הנה הוא, הכתר הזה, הופך עתה פניו מהם כלפי מעלה אל השרשים, ואחוריו כנגד הזכר והנקבה הנזכרים.

מה כתוב כאן? מה הוא אומר? נראה למטה באור פנימי.

הופך עתה פניו כלפי מעלה, כלומר, כי נפסק הזווג השייך לאור הכתר, שאז מפסיק הארתו מלהתפשט להזו"ן אשר תחתיו. וזה מכונה שאחוריו הוא כנגד הזו"ן, כי מניעת הארה, מכונה בשם אחור.

מה כתוב כאן? כי נפסק הזווג השייך לאור הכתר, שאז מפסיק הארתו מלהתפשט להזו"ן אשר תחתיו. וזה מכונה שאחוריו הוא כנגד הזו"ן, כי מניעת הארה, מכונה בשם אחור.

וטעם הפסק הארתו, יתבאר לקמן, שהוא משום, שהגיע הזווג אל הנוקבא הכלולה בהרשימו, שהיא עביות דבחי"ג, הממשיכה, רק מקומת חכמה, של השרשים העליונים, ולא מן הכתר דשורשים, וע"כ אין אור הכתר שמתחת המלכות מקבל עוד אור בשביל הזו"ן, בשביל המסך מהרשימה אשר תחתיו. ואחר שנעשה הזווג דבחי' ג' הנז', הנה אז, תיכף מתפשטים הזכר והנקבה אל הגוף להכלי דכתר שיש שם, כמ"ש לפנינו. ונעשה התפשטות הב' דעקודים. התפשטות ב' דעקודים, פרצוף, פרצוף ע"ב.

תלמיד: יש מקום שכתוב…

רב"ש: אחר כך, אחר כך, אחר כך.

הוא מסביר, ואחר שקבלו כל צרכם, תסתכלו בלמעלה, אז הכתר של הענפים, העומד שם תמיד, הנה הוא הופך עתה פניו מהם כלפי מעלה אל השרשים, ואחוריו כנגד הזכר והנקבה הנזכרים.

אז צריכים לדעת, מה הפירוש קיבלו כל צורכם? ב', מה הפירוש, אור הכתר מהפך פניו למטה ואחוריו למעלה? את זה צריכים לדעת, שיש הבדל בין רשימו דהתלבשות, שנקרא זכר, רשימו דעביות שנקרא נקבה. שלא יכול להיות התפשטות בגוף על רשימו דהתלבשות, רק על רשימו דעביות.

נמצא, כל צרכם, פירוש הדבר, הוא אומר כאן באור פנימי, עד שנעשו ראוים להתפשט, עם הארתם זו שקבלו, אל מקומם להגוף. זה היה דווקא לאחר שנעשה זיווג על בחינה ג' דעביות, לא על בחינה ד' של קומת כתר.

אז הוא מסביר, הרב הוא אומר, הנה הוא, לאחר שקבלו כל צרכם, הופך עתה פניו מהם כלפי מעלה ואחוריו כנגד הזכר והנקבה. אז הוא מסביר, כי נפסק הזווג השייך לאור הכתר, שהיה על ד' דהתלבשות, שאז מפסיק הארתו מלהתפשט להזו"ן אשר תחתיו. וזה מכונה שאחוריו הוא נגד הזו"ן, אז הוא מסביר, כי מניעת הארה, מכונה בשם אחור.

עכשיו, מדוע מונע הארתו? וטעם הפסק הארתו, יתבאר לקמן, שהוא משום, שהגיע הזווג אל הנוקבא הכלולה בהרשימו, על עביות דבחי"ג, שאין לה שייכות לבחינה ד', שהיא עביות דבחי"ג, הממשיכה, רק מקומת חכמה, של השרשים העליונים, ולא מן הכתר דשורשים, וע"כ אין אור הכתר שמתחת המלכות מקבל עוד אור בשביל הזו"ן אשר תחתיו. איזה אור? אור הכתר כבר לא מקבל.

לכן, ואחר שנעשה הזווג דבחי' ג' הנז', הנה אז, תיכף מתפשטים הזכר והנקבה אל הגוף להכלי דכתר אשר שם, ונעשה התפשטות הב' דעקודים. אם כן, מה הוא אומר כאן? מטה, אחוריו למטה על בחינה ג', לא יותר. מה זה נו... מה זה התועלת בפנים? נראה אחר כך.

אות ה) והטעם בזה שהם צריכים לעלות למעלה, הוא לפי שאלו הכלים של העקודים, הם הכלים הראשונים: שנאצלו כנזכר לעיל. ולמעלה מהם לא נעשה כלים, שאור רב שם, ואין הכלים יכולים להתקיים שם.

אות ה) למטה. אלו הכלים של העקודים, הם הכלים הראשונים: היינו, הכלים של התפשטות הא', אשר הזכר והנקבה של הכתר, אלה הרשימות עלו משם. ושם, הוא אומר, כי אור רב, ואין הכלים יכולים להתקיים.