שיעור בוקר 03.04.2015 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" חלק ג', עמ' 2088, מאמר: "חידוש הראשון"

"כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה עצמית. וזה ענין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם, כי בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים".

עכו"ם זה נקרא "עובד כוכבים ומזלות". זאת אומרת הוא תולה עצמו בכל מיני חוקי הטבע. זאת אומרת, הוא אומר שהכוכבים נותנים לנו תוצאות ברורות באופן שהם מסתובבים. הוא לא תולה עצמו בסתם משהו לא ידוע. ודרך אגב אסטרולוגיה ואחר כך אסטרונומיה שבאה ממנה, אלה דברים שיש בהם חוקיות.

עובד כוכבים ומזלות, אומר שיש חוקי הטבע. רמב"ם, במסכת "עבודה זרה" מסביר את זה. שם הוא אומר שאנשים הסתכלו על הכוכבים, על השמש ועל הכל, וראו שיש קשר בין כל הסימנים האלה לבין מה שקורה לבני אדם, ולכן הם התחילו לתלות עצמם בכל הסימנים האלה שבשמים ובארץ כי הם ראו קשר, וזה מתוך מדע. וכשהם תלו עצמם בדברים האלה, הרע שבזה, שזה לא נותן לאדם להתנתק מהסימנים החיצוניים האלה, ולחשוב ולהבין שיש אחריהם איזה כוח אחד שהוא המנהל. וכשהוא מנהל ומלמעלה למטה משתלשל הכוח האחד שלו, ומתפרס לדומם, צומח, חי ומדבר, אז גם בהם יש את ידו שכך רואים את הכוחות, אבל לא שאנחנו צריכים להתפלל לכוחות האלה.

מסביר לנו רמב"ם, שהאדם התחיל לחשוב שאולי יש כוח אחד, והוא העליון, והוא מנותק מאיתנו, אבל "איך אני אגיע אליו? אין לי אפילו את השם שלו, איך אני אפנה אליו? אז אני אפנה למשרתים שלו, לכוכבים והמזלות, אני אהיה איתם בקשר טוב, יפה, ובזה אני אבטא את הקשר הטוב והיפה עם מה שנמצא עוד למעלה מהם, עם אותו כוח אחד". הם ניתקו את עצמם מהכוח האחד, מהבורא, והתחילו לקשור את עצמם רק לסימנים הללו. וזה בעצם החטא, שמתוך זה כבר התחיל העניין של לא ייחודיות, אלא דברים מנוגדים, שיש הרבה כוחות טבע. כמו ביוון העתיקה, שם יש להם מספר גדול של אלים, וכן הלאה. זה העניין, שייחודיות הבורא לא נמצאת כאן.

והיהודים הם שמדברים דווקא כנגד זה, על הייחוד. שכל הכוחות האלה, כל הסימנים האלה, כל מה שאנחנו רואים סביבנו בטבע של כל אחד ובתוכי, כל זה דווקא מצביע על שורש אחד. וזו בעיה, כי את השורש אנחנו לא רואים, ואנחנו לא יכולים בעצם לזהות אותו, ולהיות מכוונים אליו זה מאד קשה, כי הוא לא נראה בשום חוש. אז מה לעשות? זה דווקא העניין, שאנחנו מתוך העולם הזה, שבו אנחנו מזהים את כל הכוכבים והמזלות, צריכים דווקא לעלות לאותו השורש הלא נראה, הלא ידוע, הלא מורגש, וזו עבודת ישראל, לכן זה נקרא, "יהודים", "ייחוד".

"ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'.

וזה ענין "כי לי בני ישראל", עבדי הם, ולא עבד לעבדים. כי בזמן שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר לשמש שני מלכים בבת אחת. ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה. היוצא מזה כי החידוש הראשון הוא יציאת מצרים".

לכן, פסח הוא החג הכי גדול, לידה חדשה, העברת מחסום.

שאלה: יש מצבים שבן אדם יוצא ממצרים ועוד פעם חוזר למצרים, או שזה לנצח, הוא כבר לא חש את הכלים דקבלה?

רק אם הוא שייך ל"ערב רב". "ערב רב" תמיד רוצים להחזיר למצרים, לא את עצמם, הם עצמם אפילו לא יוצאים ממצרים, אבל רוצים להחזיר את האחרים למצרים. זה נקרא, "להחזיר בתשובה".

(סוף השיעור)