לפנות לבורא בשם העשירייה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.05.26 – אחרי עריכה

מיכאל: מה הפטנט שלך לפנות לבורא? איך אתה פונה לבורא? איך אתה מקבל תשובות? האם אתה יכול לחלוק עם חברים בעשירייה את השיטה שלך?

אין לי פטנט פרטי שלי, אלא אני חושב שלכולם צריך להיות אותו פטנט.

מיכאל: ומה הוא?

כמו שכתוב, "איש את רעהו יעזורו". אני שמעתי בתחילת השיחה הזאת שמישהו בא אליך עם אותה שאלה איך לפנות לבורא, אני חושב שזה כל מה שצריך.

מיכאל: זה הוא שאל אותי. תן לי נקודות איך אתה פונה לבורא, תסביר לי.

קודם כל, אם אני מרגיש שהגיע זמן, מצב שאני יכול לפנות לבורא, אז זה סימן שהבורא פונה אליי, כמו שכתוב.

דודי: איך אני פונה אליו לא בהזמנה שלו, לא כשהוא מתעורר אליי ואז אני מגיב? מתי אדם באמת פונה לבורא לא כתגובה, מעצמו?

מתי שהוא מרגיש שזה הזמן שמגיע לו לפנות לבורא.

דודי: אז הבורא שמחליט מתי האדם פונה.

מתי שאדם רוצה לפנות לבורא, זה סימן שזה הזמן שהבורא פונה לאדם.

תלמיד: הבורא ראשון.

כן.

דודי: הוא מעורר את האדם לפנות אליו.

כן.

דודי: אז למה זו פנייה, זו תגובה. זה כבר עניין של שפה עכשיו, אני פונה אליו או מגיב לו.

ולאד: ואם הבורא נותן לאדם לפנות אליו, מה אדם צריך לבקש ברגע הזה?

אנחנו צריכים לקבל, שבלי פניית הבורא אלינו אנחנו לא מסוגלים לכלום, זה הכול.

דודי: למה עכשיו הוא פונה אליי?

זה תשאל אותו.

ולאד: אבל מה הוא מצפה ממני? הוא פונה אליי, הוא פונה אלינו עכשיו, מה הוא מצפה בחזרה?

הבורא מצפה רק לדבר אחד, שאתה תחפש את נקודת המפגש עימו, זה הכול.

דודי: ואם הבורא לא פונה אליי, לא קיבלתי רשות, הוא לא פונה אליי?

סימן שעדיין לא הגיע זמנך.

דודי: ובזמן הזה איזה סוג של פנייה יש לי אליו? איזו תפילה יש לי אליו? מה אני מבקש? אני מתחנן שיתייחס אליי?

גם זה יכול להיות.

דודי: אז מה זה "שומע כל פה", שהוא תמיד שם מה שנקרא? זה נשמע שלא, אלא מתי שאני צריך אותך אני מעורר אותך.

כן.

דודי זאת האמת.

כן.

דודי: ובזמן שהוא לא צריך אותי, מה אני צריך לעשות? מה הוא רוצה ממני בזמנים שהוא לא צריך אותי?

שאתה תחפש אחריו.

דודי: זאת אומרת, גם חוסר תגובה מצידו, זה גם סוג של פנייה ממנו אליי.

כן, כן, ודאי.

ולאד: וברגע שהבורא פונה אליי, אני פשוט צריך להיפגש איתו. באותה פנייה אליו אני רוצה להיפגש איתו. מה אני רוצה באותו רגע?

בסדר. תגיד לו בתשובתך.

אילן: שמענו שהפנייה לבורא צריכה להיות מעומק הלב. מה זה עומק הלב?

ממש מעומק.

אילן: אפשר לתאר הרגשה של עומק הלב?

זו הרגשה שלך שאתה פונה אליו מעומק לבך ודורש ממנו, ממש דורש ממנו שיענה לך.

שמעון: אם הבורא מעורר אותי, אז אני נפגש איתו, אבל אם הוא לא מעורר אותי, אז אני לא יכול לחיות בחיים.

זה לא אומר כלום, תעורר אתה אותו.

שמעון: אני רוצה לעורר אותו?

כן. תפנה אליו, לפחות במילים כאלו, "למרות שאני לא קיבלתי הזמנה ממך, אבל אני כן רוצה להיפגש איתך, לכן אני מבקש".

אילן: מה משתנה באדם שפתאום הוא פונה לבורא?

משתנה בו שהוא הבין מה הבקשה הזאת, שמרגיש שיש לו פנייה לבורא.

אילן: אבל משהו קורה באדם, כי נאמר ש"מלכותו בכל משלה".

גילוי החיסרון.

אילן: הוא קיים, הוא כל הזמן קיים, האור נמצא במנוחה מוחלטת.

כן.

אילן: וכאילו משהו צריך להשתנות בנברא, באדם, כדי שתהיה פנייה לבורא.

כן.

שמעון: הבורא מעורר אותי כל רגע, האם גם העשירייה יכולה לעורר אותי?

גם כן, בוודאי.

שמעון: גם העשירייה, כן?

דודי: ולמה עכשיו מתגלה חיסרון באדם לשמוע את קול ה', את הפנייה שלו אליך? מה קדם לרגע הזה?

זה תלוי אך ורק באדם.

דודי: אדם קובע את מידת החיסרון שלו?

כן.

ולאד: הבורא קנאי, הוא אומר, "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך", ככה זה כתוב?

כן.

דודי: כן.

ולאד: זאת אומרת, הוא כל הזמן מצפה מהאדם שהוא יהיה איתו. איך לעשות את זה?

תשתדל להיות כל הזמן בפנייה אליו.

דודי: אבל עכשיו זה נשמע שזו עבודה אינדיבידואלית של כל אחד, אני והבורא שלי. איפה פה הקבוצה, הפנייה המשותפת אליו, איפה זה?

הפנייה המשותפת לבורא מהקבוצה היא בזה שכל אחד ואחד רוצה להיות בפנייה לבורא.

דודי: כל אחד בפנייה שלו אל הבורא.

כן.

דודי: איפה הפנייה המשותפת, איפה השיתוף בינינו? יש שמעון, יש רואי, יש אילן, כל אחד פונה, איפה יחד פונים?

תחזור על כל הפניות האלה ממך לכל אחד מהחברים שלך, ותצרף את כל הדברים האלה לבורא.

דודי: את זה לא הבנתי, מה זו הפעולה הזאת? מה אני עושה בדיוק?

תנסה לפנות לבורא מכל הקבוצה.

דודי: מה זה אומר? מה אני עושה? יש לשמעון פנייה, יש לרואי פנייה.

אתה רוצה שכולם יהיו בליבם מכוונים לבורא.

דודי: אני רוצה שהלב שלהם יהיה מכוון לבורא?

כן.

דודי: עוד הפעם זה חוזר אליי, אני פונה בשמם לבורא. אני אוסף את החסרונות שלהם, את הפניות שלהם, ופונה לבורא.

כן.

דודי: איפה הפנייה המשותפת שלנו? האם יש רגע שאנחנו יחד פונים אליו?

זו הפנייה המשותפת.

דודי: פנייה שאני פונה באופן אינדיבידואלי בשמם.

כן.

ולאד: עבורם.

דודי: עבורם.

עבורם.

דודי: אני פונה עבורם, זה נקרא תפילה משותפת, פנייה משותפת.

כן.

ולאד: כך כל אחד, רואי פונה עבורנו, שמעון פונה עבור כולם, וכך כל אחד פונה ומבקש עבור כולם.

כן.

דודי: ואם כולנו עושים כך, נגיד מצב אידיאלי, כולם עכשיו ברגע זה, באמת בוא נעשה את זה, כל אחד עכשיו אוסף את הפניות של החברים ופונה עם זה לבורא.

כן.

דודי: לאיזו תוצאה מצפים? מה אז קורה?

תוצאה? התוצאה צריכה להיות בהתחלה, מה אנחנו רוצים. אנחנו רוצים לפנות לבורא מהתוצאה המשותפת שלנו, שהוא לא יעזוב אותנו ויחזיק אותנו עד כדי שכולנו נרגיש שיש לנו רצון אחד.

שמעון: רצון אחד זה רק להיות בקשר עם הבורא?

לא, אבל זה העיקר.

שמעון: להיות בקשר איתו, כולם.

ולאד: חוץ מלהיות בקשר עם הבורא, מה יש עוד?

מה עוד? לא צריכים עוד שום דבר.

ולאד: לא צריכים עוד.

אילן: מה שהסברת עכשיו לדודי זה נקרא "תפילת כל פה", שכולנו ברצון אחד, זה כל פה.

כן.

אילן: זה לא כל פה של אחד, שאם משהו כואב לי בבטן אני פונה אליו.

תפילת כל פה זה נקרא שכל אחד מהעשירייה מכוון לבורא.

אילן: ביחד.

כן.

אילן: ואז זה "כל".

כן.

דודי: התפילה הזאת שאדם פונה לבורא ואומר לו, "אל תעזוב אותי", מפחד שיעזוב אותו.

כן.

דודי: האם זה לא שם אותו כמסכן? כאילו הנברא, האדם מסכן.

למה מסכן? הפוך, הוא שמח.

דודי: ש..?

שיש לו למי לפנות.

דודי: הבורא נהנה מזה שאנחנו באים אליו על ארבע ומתחננים אליו?

כן.

דודי: נהנה מזה.

כן.

דודי: האם הוא לא היה רוצה שנבוא אליו באיזה חיבוק, באיזה מצב אחר?

גם זה, גם זה קורה.

רואי: רב, קטע 4.

כתוב, "דרשו ה' בהימצאו", כלומר בשעה שהשי"ת ממציא את עצמו אליכם, לדרישה, אז בהכרח שתדרשו, אותו, גם כן, שדרך האיש להקדים, כלומר, שהשי"ת א"ע ליתן לכם לב לדרוש אותו. וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך".

(סוף השיחה)