שיעור בוקר 30.06.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 19.04.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/6DE3DZv9?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 161, "פתיחה לחכמת הקבלה",

שיעור 6

התוצאה מהשבירה היא פשוטה. אתה שאלת מה עם מלכות, למה אי אפשר לתקן אותה. למדנו שמהבורא בא אור שזה נקרא בחינת שורש, הוא בונה כלי לעצמו שנקרא בחינה א', הכלי הזה מקבל. מתוך שהאור ממלא את הכלי, הכלי מפסיק לקבל ורוצה להיות משפיע, זו בחינה ב'. אחר כך בחינה ב' מחליטה שכדי להשפיע היא צריכה קצת לקבל ועל ידי זה היא תיתן, זו בחינה ג'. ורק בחינה ד' אחרי ג' מחליטה, "מה זה שייך אלי, אני רוצה לקבל את כל מה שבא אלי מהשורש", וזה נקרא בחינה ד' (ראו שרטוט מס' 2).

כשבחינה ד' מקבלת הכול זה נקרא עולם אין סוף, היא מקבלת בלי שום הגבלה. כל מצב של מלכות, של בחינה ד', נקרא עולם, וכל הבחינות הקודמות הן ט' ראשונות. כאשר ד' הזאת מקבלת, אנחנו לומדים שהיא נכללת מחמישה חלקים, מבחינות ד', ג', ב', א' ושורש. וכשהיא מגלה איפה היא באמת לא רוצה לקבל, היא מגלה שהיא לא רוצה לקבל בבחינה ד'. ביתר החלקים שם היא יחסית דומה לבחינות הקודמות.

אז יש את מלכות, בחינה ד', ובבחינה ד' יש לנו את הבחינות הקודמות, ט' ראשונות, או ג' הבחינות הקודמות, ואת בחינה ד' עצמה, בחינה ד' שבד'. הצמצום היה על בחינה ד' שבד'. מה זאת אומרת? הכלי כאן לא יכול להיות דומה לאור. למה? הוא רוצה רק לקבל, הוא לא מבין יותר שום דבר, ואילו ג' הבחינות הקודמות, כן. בחינות שורש, א', ב', ג', הן דומות במשהו לאור שמגיע אליהן. אנחנו רואים את החלוקה הזאת כבר ממלכות דאין סוף, שבט' ראשונות מותר לנו לעבוד, לקבל על מנת להשפיע, ובמלכות עצמה אי אפשר לעבוד על מנת להשפיע.

מה היה לנו לפני השבירה? לפני השבירה היו ט' ראשונות שקיבלו את האור, יפה מאוד, והתמלאו עם האור, שום דבר לא היה חסר להן, הן היו מלאות באור, ומלכות ריקה. מה קרה בזמן השבירה? בזמן השבירה התערבבו ט' ראשונות עם מלכות. לפני השבירה היו ט' ראשונות ומלכות. לאחר השבירה יש לנו את הכלים הקודמים שהם ט' ראשונות ומלכות, ויש עוד שני חלקים, יש ט' ראשונות שמלכות נמצאת בתוכן, ויש מלכות שבתוכה יש ט' ראשונות. בקבלה כותבים כך, גלגלתא עיניים הם כלים דהשפעה, אח"פ הם כלים דקבלה, ויש את גלגלתא עיניים ובתוכם אח"פ, ויש את אח"פ ובתוכו גלגלתא ועיניים (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

ט' ראשונות כמו שהיו לנו לפני השבירה יש גם אחרי השבירה, זה לא השתנה. מלכות יש לנו גם לפני השבירה וגם אחרי השבירה, ברוך ה' לא חסר. כל הרווח שלנו הוא בזה שיש לנו את שתי ההבחנות שהן התכללות תכונות הבורא ותכונות הנברא. כי ט' ראשונות אלו תכונות הבורא, איך הבורא מתייחס לנברא. מה הן ט' ראשונות? איך הבורא מתייחס למלכות, ומלכות אלו תכונות הנברא.

ט' ראשונות ומלכות היו לחוד, לא התערבבו יחד לפני השבירה. אחרי השבירה יש גם ט' ראשונות וגם מלכות. אבל גם יש שתי בחינות נוספות, פעם מלכות מתערבבת בט' ראשונות, הנברא כאילו נכנס בכוח בתוך תכונות הבורא, ופעם תכונות הבורא כאילו בכוח נכנסות בתוך תכונות הנברא, יש קשר ביניהם. על ידי זה יש תקווה שפעם אולי נתקן את המלכות עצמה.

אנחנו רואים מהתוצאה הזאת שלשבירה יש סיבה מוצדקת שהיא תהיה, ששבירה היא דבר חיובי, כי על ידי השבירה תכונות הבורא נכנסות לתוך הנברא בכוח. זה כמו שאם לא יכולים להיכנס שני חומרים אחד בתוך השני, אז יש כזאת טכנולוגיה, שבפיצוץ, בביקוע, הם נכנסים בכוח אחד בשני.

תלמיד: או כמו תהליך כימי ממושך.

זה לא כמו תהליך כימי ממושך.

תלמיד: למשל בפלסטיקה יש התחברות.

זו דיפוזיה, לאט לאט המולקולות נכנסות פנימה. גם זה בלתי אפשרי, אבל שם לפחות הן מוצאות כאילו חללים. כאן אין, כאן התכונות הן לגמרי מרוחקות זו מזו ולא יכולות אפילו להתקרב אחת לשנייה. בפיצוץ הן נכנסות פנימה זו לתוך זו, וזו בעצם סיבת השבירה.

תלמיד: אבל זה נראה שגם תכונות הנברא יכולות כביכול להיכנס לתוך הבורא ולא רק תכונות הבורא יכולות להיכנס לנברא.

כן, חכה, זה שהנברא נכלל מתכונות הבורא זה כאילו ברור לנו. כמו לדוגמה מחנך שנכנס לקבוצת פושעים ורוצה לחנך אותם. אם הוא ייכנס בלבוש יפה עם עניבה, לא יעזור פה כלום, הוא לא יתחבר אליהם. איך הוא צריך להיכנס? הוא עושה מעצמו כאילו הוא פושע כמוהם ונכנס, חודר לאט לאט, מתחבר עם כולם, לפי השתוות הצורה, זאת אומרת, נשבר כמוהם.

לשם כך צריכים שבירה, שט' ראשונות יהיו בהשתוות הצורה עם מלכות ואז הן ייכנסו פנימה, ואחר כך כשנכנסות התכונות האלו למלכות, ויש חיבור ביניהן, מה קורה אז? קורה דבר פשוט, אנחנו תוצאה מהכלים האלה, ויש בנו אותו הדבר. יש בנו רצון לקבל בלבד, להנות מהחיים מה שנקרא, וזהו. יותר מזה אנחנו לא מרגישים.

ויש לנו מה שנקרא נקודה שבלב, שהיא חלק מט' ראשונות. אבל גם היא נמצאת בתוך הרצון לקבל, ורוצה רק להנות. אם מלמעלה יבוא האור, הוא לא ישפיע על שום דבר אלא רק על הנקודה שבלב, רק עליה. כי אומנם היא בשבירה, אבל יש איזה מין יחס בין האור לרצון הזה שנשבר כי פעם הוא היה שייך לאור. אז על ידי אור מקיף, כמו שלמדנו, אנחנו יכולים לעורר את הנקודה שבלב ולהתחיל להגדיל אותה.

במידה שהיא גדלה, היא יכולה לתקן גם את יתר הרצונות. זה בדיוק כמו אותו מחנך שנכנס בין הפושעים, מתחבר אליהם ונהיה כמוהם בכל דבר. לאט לאט הוא מתחיל כאילו לפעול בתוכם וקצת מרומם אותם, עוד קצת ועוד קצת. על ידי זה שהוא חוזר לתכונות של עצמו בהדרגה, הוא לאט אלט מרים אותם. זו בעצם התוצאה משבירת הכלים, זה מה שיש לנו.

עכשיו על ידי הלימוד, אנחנו עדיין לא מרגישים אבל תרגישו אחר כך, אנחנו מעוררים אור מקיף עלינו ומתחילים להגדיל את הנקודה שבלב שלנו. במידה שהיא גדלה, היא מתקנת את יתר הרצונות. יתר הרצונות זה מלכות. שאילולי שבירת הכלים, לא היה קשר בינה לבין ט' ראשונות, והיא אף פעם לא הייתה יכולה להיתקן.

מכאן אנחנו לומדים שהפעולות הכי גרועות כביכול שנראות לנו, כמו שבירת הכלים, חטא עץ הדעת של אדם הראשון, כל מיני פעולות כאלה ברוחניות, הן פעולות מטרתיות חיוביות. אין אף פעולה בבריאה מתחילתה ועד סופה, שיש לה או לחלק ממנה איזה צביון שלילי איכשהו. הכול נעשה בחיוב ובאופן הטוב ביותר. רק בינתיים לא מובנת לנו כל הפעולה. ככל שלומדים יותר, כך מבינים עד כמה זה מבנה סגור ומושלם.

השאלה השנייה, בזה שנכנסים כלים דהשפעה, ט' ראשונות לתוך המלכות, יש לנו רווח, תיקון המלכות. מה יש לנו מזה שהנברא נכנס לתוך הבורא? הוא כאילו מקלקל בזה את הבורא, מה הרווח מזה? הרווח מזה הוא פשוט. נניח שאני קצין משטרה ואני שולח את המחנך שלי לתוך איזו כנופייה, והוא נכנס לשם ומתחיל לפעול, והוא צריך לקבל ממני אורות, פקודות, כוחות, עצות, אז אני צריך לדעת על האופי של הכנופייה הזאת, איך, באיזו דרגה אני יכול לתקן אותה. לכן ודאי שהבורא צריך להתכלל מהתכונות הגרועות ביותר של הנברא. מהכול.

מרכז הפיקוד חייב לדעת כל מה שיש בשטח. לכן השבירה מאפשרת את זה וזה מה שקורה, שיש ט' ראשונות, ובהן, בתכונות הבורא, נכנסות תכונות הנברא וכביכול מקלקלות אותו. זאת אומרת, הן נותנות לתכונות הבורא להביא לנו בהדרגה, לאט לאט, את האורות האלו לפי כמה שמלכות נותנת, כמה שנוכל לסבול.

אם האור המקיף ייתן לנו מכה בכל הכוח שלו, לא נוכל לעשות שום דבר. לא נוכל להצדיק ולא נוכל להחזיק את זה, זה יהיה סיוט בשבילנו שלא נוכל לסבול. לכן הוא פועל עלינו בהדרגה לאט לאט, במשך אלפי שנים מגלגול לגלגול. זה מה שקורה.

איך זה בספירות? בספירות אנחנו יכולים לצייר בצורה כזאת (ראו שרטוט מס' 3). כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. אמרנו שבינה זה רצון להשפיע לתחתונים. בינה גם נקראת "אלוהים". חכמה זה אור. כתר זה רצון עליון לתת לנברא. חכמה זה אור, שפע שרוצים להעביר לנברא. זעיר אנפין הוא המתאם בין בינה למלכות, ומלכות היא המקבלת בסופו של דבר.

יוצא לנו כך, שמלכות בצמצום ב' עולה לבינה, נמצאת בה ואומרת שעד חצי בינה מותר שיבוא אור. שוב, כתר, חכמה וג"ר דבינה. למה ג"ר? ג' ראשונות, זאת אומרת החלק העליון של בינה. ובז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, שם אסור שיבוא אור. אז מלכות שהיא עולה ממקומה הרגיל לבינה, הפעולה הזאת נקראת "צמצום ב'". מלכות שעולה לבינה, היא מצמצמת את הבינה, היא מעבירה לבינה תכונות שלה. ואז המצב הזה, שמשתמשים רק בחלק העליון, המצב נקרא "קטנות".

ואחר כך דיברנו שעל ידי האור, על ידי הרשימות ד'/ג', מלכות שהייתה בבינה, ירדה בחזרה למקומה. כשהיא עולה, מלכות נמצאת בבינה, ועכשיו היא יורדת בחזרה. אבל הירידה שלה היא לא ירידה רגילה, היא על ידי שבירה. אז היא נשארת בבינה, בבינה נשארו ההגבלות של מלכות ותכונות של מלכות, וגם בינה, אומנם בשבירה, יורדת למלכות. מה זה בשבירה? שבינה מאבדת את התכונות האצילות שלה ויורדת למלכות. עכשיו מלכות נמצאת בבינה, ובינה נמצאת במלכות (ראו שרטוט מס' 3).

זה מה שלמדנו היום, שעל ידי צמצום ב' מלכות עלתה לבינה, הכניסה לבינה, לתכונות הבורא תכונות שלה, ועל ידי שבירה בינה ירדה למלכות והכניסה למלכות תכונות שלה, אומנם מקולקלות בינתיים, אבל זה מה שדיברנו על התהליך הזה.

שרטוט מס' 3

מכאן יש לנו, אחרי השבירה, תקווה שהנברא יגיע לגמר התיקון. שיהיה פעם מצב שיש לנו שורש, בחינה א', ב', ג', ד', ובחינה ד' עושה צמצום, ואחר כך היא יכולה להתמלא על ידי המסך. איך בחינה ד' מתמלאת על ידי המסך? כמו נגיד פרצוף גלגלתא, איך היא מתמלאת? עד הטבור שלה, למטה מטבור דגלגלתא אי אפשר שיתפשט שום דבר.

זאת אומרת, מלכות דאין סוף הזאת היא תמיד תהיה ריקנית, הסוף הוא ריק. אז איך אפשר אי פעם למלא את הכלים הריקניים האלה? רק על ידי שבירה. על ידי שבירה יהיה מצב שיכנסו למטה מטבור תכונות של בינה, ואז יהיה אפשר לתקן את המקום הזה שיהיה באמת כמו תכונות של בינה ויהיה גמר התיקון.

אם לא הייתה שבירת הכלים, אף פעם למטה מטבור דגלגלתא לא היה יכול להיות אור, זאת אומרת מלכות דאין סוף אף פעם לא תתמלא.