שיעור בוקר 21.03.2026 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 04.04.2016

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/Tpzt3s1Q?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', חלק ט"ו,

דף א' תרפ"ז, "בנין הנוקבא דז"א", אותיות א' – ז'

אנחנו לומדים שנברא הרצון לקבל על ידי האור, על ידי כוח השפעה נברא כוח הקבלה. וכוח הקבלה הזה הוא בסך הכול חומר גלם, אין בו שום דבר חוץ מרצון קטן, נקודה אחת הפוכה מהאור. זה העניין של הבריאה, "יש מאין", שהבורא מסוגל לברוא משהו שהפוך מטבעו. ואחר כך את אותה הנקודה הוא צריך לגדל עד שהיא תהיה ממש כמוהו, בצורה הפוכה ממנו, ואחר כך להביא אותה לדבקות אליו. זה כל התהליך שהבריאה, אותה הנקודה עוברת.

כאן בחלק הזה, אחרי שלמדנו את כל העולמות, את כל המערכות שיש, עכשיו אנחנו לומדים איך האור העליון דרך כל המערכות, פועל על אותה הנקודה שהבורא ברא יש מאין, ומפתח אותה להיות נברא. זה בעצם הסיום של כל המאמץ שלו.

אז בואו נראה איך שזה קורה. חוץ מאותה נקודת המלכות, כל היתר שייך לבורא. זו המערכת שלו, הפעולות שלו, ההכוונות שלו לאותה המלכות. ולכן חוץ מהבורא, מערכת העולמות ונקודת המלכות, אין שום דבר. יש בורא ונברא והמערכת שדרכה הוא עובד על הנברא כדי להביא את הנברא להתפתחות.

קריין: חלק ט"ו, "בנין הנוקבא דזעיר אנפין", אות א'.

זעיר אנפין נקרא הבורא, נוקבא דזעיר אנפין זה הנברא, שהיא נקראת גם "נוקבא דזעיר אנפין" כדי לבנות אותה בדיוק כך שהיא תהיה נוקבא אליו.

בנין הנוקבא דז"א

אות א'

"* דע כי בעת עיבור זו"ן באמא עילאה," כשזעיר אנפין ומלכות עולים לאמא, כי היא עליונה כלפיהם, "אז היה ז"א בבחי' ו"ק לבד," קטן, "והנוקבא בבחי' נקודה א' כלולה מיוד, שהוא בחינת מלכות שבה לבד," מלכות דאורות, כתר דכלים, "ואז ע"י העיבור יניקה ומוחין, נתגדל בחינת ז"א עד שנשלם לי"ס כנודע."

מדברים על זעיר אנפין שהוא גדל, על הנוקבא בינתיים לא מדברים. זאת אומרת, אמנם זו"ן עולים לאבא ואמא, יותר נכון לאמא, מקבלים שם השלמה, אורות, כלים, כוח, בקיצור כל מה שצריך, אבל זה פועל על הזעיר אנפין. זעיר אנפין מקבל שם עיבור, יניקה, מוחין, את כל המדרגות. נוקבא בינתיים כלום.

אות ב'

"ואמנם גידול המלכות אינה אלא ע"י אמצעית ז"א עצמו."

זאת אומרת מלכות נמשכת להיות גדולה, היא נמשכת להתפתח, אבל כל עוד זעיר אנפין לא יקבל מהאמא כל מה שהוא צריך, הוא לא יתחיל לטפל במלכות. זאת אומרת, מלכות לא תרגיש שום שינוי על עצמה, כל עוד זעיר אנפין לא יגמור לקבל מאמא את כל מה שהוא צריך, וירד למצב שלו, לדרגה שלו ואז יתחיל להפריש למלכות את כל מה שהיא צריכה.

מלכות לא תרגיש שום שינוי על עצמה כל עוד זעיר אנפין נמצא באמא ומקבל שם את כל האורות וכלים, עבורה אמנם, אבל כשנמצאים באמא, היא עוד לא מרגישה כלום, היא נשארת נקודה. זעיר אנפין מתפתח, הוא עובר שם עיבור, יניקה, מוחין, נולד, יוצא, בא למקומו עם הנוקבא בפנים, כנקודה, וכשהוא כבר נמצא במקומו, ירד מאמא למקום שלו, אז הוא מתחיל להפריש מה שהוא צריך בהדרגה לנוקבא, למלכות.

אות ב'

"ואמנם גידול המלכות אינה אלא ע"י אמצעית ז"א עצמו. כי אמא עילאה כאשר גדלה אותו, נתנה בו עוד כח גידול להמלכות. ואח"כ יצאה בחי' גידול זה של המלכות לחוץ באמצעית ת"ת, ואז נגדלת המלכות ג"כ עד תכלית הגידול שבה, שהוא עד שתשלם גם היא לי"ס שלימות שבה."

זאת אומרת מלכות דבוקה בתפארת דזעיר אנפין, ואז מקבלת משם את המילוי, אורות לבנייתה ולמילוי שלהם וכן הלאה. ואמא דואגת לגדל את הזעיר אנפין במידה ובאופן שהוא יטפל במלכות. וכך זה הולך. ואז המלכות, על ידי זעיר אנפין, מקבלת אחר כך את כל ההשלמה "לי"ס שלמות שבה", כמו שכתוב. גם כן כשהוא כותב תפארת, זה לא רק שמלכות דבוקה בתפארת דזעיר אנפין, גם זעיר אנפין בעצמו נקרא "תפארת".

אות ג'

"וא"כ מוכרח היא, שכל זמן שעדין לא נתגדל המלכות, שאותן הט"ס עליונים שחסרים מנוקבא, יהיו כלולים בז"א בט"ס שבו כנודע, שאין בו רק עד היסוד, והנוקבא משלימתו ליוד, ואז הם י"ט ספירות: ט' שלו ויוד שלה, ונקרא עשירית, כיון שהיא עשירית אליו, ונשלם הוא בי"ס עמה, וגם היא יש בה יוד ספירות."

אז למלכות יש כביכול י' ספירות שלה, בזעיר אנפין יש ט' ספירות שלו, ומלכות משלימה לספירת ה-י'. לא כל כך מובן מה קורה כאן. אפשר להבין שמלכות שמשלימה את הזעיר אנפין, היא כאילו קובעת את הגודל של זעיר אנפין, את התפקיד שלו. כי הכול זה מלכות, מלכות היא המפעילה את כל העולמות. לכן אפשר להגיד שלמעלה ממלכות ישנן ט' ספירות, בכל העולמות, בכלל בכל המבנה, זה ט' ספירות. ומלכות היא העשירית, ובשבילה כל העולמות קיימים והכול בשבילה.

אות ד'

"ואמנם טרם התגלות בה הט"ס העליונות שלה, היו כולם נכללין בט"ס שלו. נמצא, כי בכל ספירה וספירה מן הט"ס דז"א, יש בה בחינת ספירה א' של הנוקבא, אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד, שהוא ספירת המלכות שבה. והנה גידול המלכות, אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל."

קריין: שוב אות ד'.

אות ד'

"ואמנם טרם התגלות בה הט"ס העליונות שלה," שהיא מקבלת מזעיר אנפין, "היו כולם נכללין בט"ס שלו. נמצא, כי בכל ספירה וספירה מן הט"ס דז"א, יש בה בחינת ספירה א' של הנוקבא, אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד," זאת אומרת מלכות היא עומדת בסיומו דזעיר אנפין, אבל החלק העשירי ממנה נמצא בכל ספירה וספירה. מלכות דעשר ספירות פרטיות דכתר דזעיר אנפין, דעשר ספירות פרטיות דחכמה דזעיר אנפין, דעשר ספירות פרטיות בינה דזעיר אנפין. מלכויות עומדות בכל עשר הספירות הפרטיות האלו.

"אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד, שהוא ספירת המלכות שבה. והנה גידול המלכות, אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל."

זאת אומרת, לא בבת אחת, מלכות מקבלת ט' ראשונות, משלימה את עצמה לעשר ספירות, הופכת להיות לפרצוף בפני עצמה, כך שהיא מתחילה כנברא, כנשמה להתנהג כלפי הבורא, זה מול זה, אלא הדברים האלה הם מתבשלים בתהליך.

אות ה'

"ונבאר עתה באורך כללותם, אע"פ שיש פרטים הרבה, הנה תכלית המיעוט אשר בה, אינה פחות מנקודה א' כלולה מיוד, שהיא נקודת מלכות האחרונה שבה, כנ"ל, ותכלית גידול שלה הוא, שיהיה בה כל הי"ס שלה, ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי, וישתמשו ב' מלכים בכתר אחד, שהוא מה שקטרגה הירח, כנודע." שלא יכולה להגיע לזה. אבל באמת, מה יכול להיות יותר טוב מלהיות פנים בפנים עם הבורא, ולהשתמש באותו כתר אחד, להיות באותו ראש, באותו לב, וכך להיות דבוקים ללא שום הבדל ביניהם. זה בעצם מה שרוצה המלכות. ולכן כל מצב שהוא פחות מזה, לא מספק אותה.

אנחנו מקולקלים כולם, אנחנו לא יכולים להתנהג גם בעולם שלנו בצורה כזאת שנוכל לספק לנשים נניח אותה מידת הדבקות שהן רוצות. מרגישים את זה בפסיכולוגיה של בני אדם, של המינים, שאישה כל הזמן לא מרוצה. היא לא מרוצה מתוך זה שהרצון שלה הוא להיות דבוקה בעשר ספירות, וגבר לא מרגיש את החיסרון הזה כחיסרון שלו. ולכן יש תמיד פער בין רצון הגברים והנשים, הציפייה שביניהם וכן הלאה. זה ממש מושרש בטבע. ולכן עד גמר התיקון אין הבחנות שאפשר לתקן ממש בשלמות.

אות ה'

"ונבאר עתה באורך כללותם, אע"פ שיש פרטים הרבה, הנה תכלית המיעוט אשר בה, אינה פחות מנקודה א' כלולה מיוד, שהיא נקודת מלכות האחרונה שבה, כנ"ל, ותכלית גידול שלה הוא, שיהיה בה כל הי"ס שלה, ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי, וישתמשו ב' מלכים בכתר אחד, שהוא מה שקטרגה הירח, כנודע."

זאת אומרת שמלכות תשלים את הזעיר אנפין בכל הספירות, בכל הבחינות, בכל ההבחנות. שהיא לא תרגיש אחרת שהיא קיימת, אלא אם כן היא מקבלת הכול מזעיר אנפין והיא משלימה אותו דווקא בכל מה שיש בה. וזעיר אנפין מרגיש את עצמו שהוא כולו שייך למלכות, וכל תפקידו הוא לצרף את המלכות אליו ולמלא אותה.

יש כאן הרבה פסיכולוגיה כזו, שכך אנחנו יכולים לדבר על זה, אני במיוחד מספר לכם את זה כדי שאולי תשתמשו בזה בשיעורים, בהרצאות, כי זה דווקא מראה לנו באיזה חסרונות נמצאים גם המינים בעולם שלנו. אצל חיות זה אחרת, כי שם זה מתקיים אינסטינקטיבית, אבל אצל בני אדם זה ממש נובע ממה שקורה כאן. שמלכות כל הזמן נמשכת להיות שווה לזעיר אנפין, בקומה שווה, ולהיות דבוקה בו בכל מה שיש כל הזמן. כי זה המצב המתוקן היחידי. זה מה שנקרא שבשבת אנחנו מתקרבים לזה, זאת אומרת בעליות כאלה.

שאלה: מה זה "להיות דבוקים בכתר אחד", שב' המלכים בכתר אחד?

כתר אחד, שיהיה ראש אחד. יותר מזה לא צריך. שהכוונות שלה, הרצונות שלה, התכניות שלה, הן יהיו ממש מהראש שלו. שהיא לא תרגיש שיש להם שני ראשים אלא ראש אחד.

תלמיד: וזה מה שהיא קטרגה בהתחלה?

שהיא לא יכולה להגיע לזה. בזה היא קטרגה.

תלמיד: ואז אמרו לה "לכי ומעטי את עצמך"?

ואז הראו לה איך בכל זאת אפשר להגיע לזה, בדרך לא ישירה, לא פשוטה, אלא איך היא יכולה לתקן את עצמה בפעולות רבות ולהגיע כן לשלמות. בהרצאות שלך לנשים אתה צריך להסביר איך הן מגיעות לכזה מצב.

תלמיד: אז איך מלכות מגיעה לכזה מצב? כי הרי זו היתה הטענה שלה מלכתחילה, ופתאום היא מגיעה שוב פעם לכתר אחד.

לא, אבל עכשיו היא יודעת, שכאשר היא הולכת עכשיו להקטין את עצמה, להיכנס לצמצום ולכל מיני תיקונים, זה הכול כדי להגיע לשלמות כזאת, להיות שני מלכים בכתר אחד.

בהתחלה היא רוצה להגיע לפי הרצון שלה סתם ככה, ואי אפשר. למה אי אפשר?

תלמיד: בגלל שאין צמצום א'?

בגלל שאין צמצום א', וצמצום ב', ומסכים, והתכללות זעיר אנפין במלכות, שהיא מקבלת ממנו את כל הרצונות. נוקבא יכולה לממש את עצמה בתנאי שהיא מקבלת את הכול מזעיר אנפין, בעלה. ושכל הרצון שלה הוא לשמש לבעלה בנאמנות, בתנאי שזעיר אנפין גם נאמן לה ודואג שהוא יוכל להספק לה את כל התיקונים. ואז בצורה הדדית הם מגיעים לשיתוף הנכון. ואז "איש ואישה, שכינה ביניהם".

תלמיד: התהליך שהיא עוברת זה נסירה?

בהתחלה היא עוברת אכזבה גדולה, כשהיא רואה שזה בלתי אפשרי לעבוד בצורה כזאת. זה מה שהעולם שלנו בכללות היום עובר, ולכן יש גירושים, לא רוצים להתחתן, יש כל מיני בעיות, ובכלל איזה בלגן יש ביחסים בין המינים, בגידות וכן הלאה, אבל בכל זאת מכל הרע הזה, מכל הבלבול הזה, תתגלה נחיצות גדולה, רצון גדול למילוי, מילוי פנימי, מילוי רגשי. זה עוד לפנינו.

ואז אנשים יבינו באיזו צורה הם יכולים להשלים את עצמם, שהפסיכולוגיה בין המינים היא צריכה להיות בדיוק כמו חלק ט"ו בתע"ס. פחות לא.

תלמיד: וכשמלכות מגיעה לצורך הזה למילוי?

אז היא מבינה שאם היא תהיה מסורה לזעיר אנפין וזעיר אנפין יהיה מסור לה ושניהם יהיו מסורים לאבא ואמא, לאמא במיוחד, לאבא אין להם כל כך מגע, אז בצורה כזאת הם יכולים לגדול ולהתפתח לאט לאט בז' זמנים, זאת אומרת בשבעה שלבים, וכך הם מגיעים לגמר התיקון. אפשר לעשות את זה רק כך.

ואז הם יצטרכו ללמוד את חכמת הקבלה, כדי להגיע להיות זוג לתפארת. תפארת זה זעיר אנפין, הנקודה השלמה.

תלמיד: ואיך זה מתבטא, השבעה שלבים האלו?

זה בכללות העולם. כשהעולם יבוא פחות או יותר לשלבים האלה, זה יכול לקרות גם בצורה הפרטית. בינתיים אני לא ראיתי באף מקובל במשך ההיסטוריה שהיו לו כאלו יחסים עם בת הזוג שלו.

תלמיד: למה?

כי הקלקול שיש בעולם גם נופל עליו, כמו שלמדנו בזוהר בפרשת "שמות", שכל הקלקולים שיש באומות העולם הם מישראל והם מעבירים אותם בחזרה לישראל, וישראל צריך לעשות קשר בינם לבין הבורא. כך זה עובד. לכן כל עוד אנחנו לא מביאים תיקון לכל אומות העולם, הקלקול שיש, שאנחנו בעצם גורמים, הוא חוזר אלינו, וגם בעם ישראל, ובמיוחד באילו שנמצאים בטופ, בקשר עם הכוח עליון, גם אצלם החיים מקולקלים. ובצורה עוד יותר בולטת ממה שאצל הקטנים, התחתונים, כי הם סופגים את כל ההתרשמויות הרעות ואין להם שום בחירה חופשית להיות למעלה מהעיגול שכל העולם נמצא בו.

תלמיד: כל הפרק הזה בעל הסולם מדבר על בנין הנוקבא דזעיר אנפין. זאת אומרת שמלכתחילה זעיר אנפין לא צריך תיקון, רק הנוקבא צריכה תיקון.

זעיר אנפין צריך תיקון, אבל לא מפני עצמו אלא כלפי הנוקבא. מה זאת אומרת שהוא לא צריך תיקון, הוא לא מקולקל? נניח גבר בעולם שלנו, הוא לא מקולקל? הגבר מקולקל בזה שהוא לא רוצה להתכלל מהחיסרון של מלכות, זה הקלקול שלו.

תלמיד: למה הוא לא רוצה?

כי הוא מרגיש את עצמו חפץ חסד, עצמאי. תלמד ממה שכתוב כאן. האמת זו עמקות, פסיכולוגיה, שמספיק לך שני הדפים האלה כדי ללמד קורס, כולם יסתכלו עליך כמו על נבון.

תלמיד: מאיפה הוא מקבל פתאום את החיסרון כן להתכלל עם המלכות?

כך הם בנויים. הם בנויים בצורה כזאת שכל החסרונות באים מהמלכות. אפילו באדם הרגיל הקטן החסרונות באים מהמלכות. אם לא זה, היית בעולם הזה משחק כמו ששיחקת עם הילדים כשהיית נניח בגיל 5,6,7. האם היה אכפת לך מכל היחסים האלה בין המינים? נכון שלא? לא. זהו. אלא אחר כך, כשגדלים חסרונות בנקבות, אז גם הזכרים מתחילים לקבל משם את החסרונות ולפי זה מתחילים הזכרים גם לצאת מהשגרה, מהאיזון. יש משפט כזה שבתרגום מרוסית אומר, שאם נקבה לא תרצה, הזכר גם כן לא ירצה. כך עמךָ אומר, מה שעמךָ אומר זה נכון.

תלמיד: זאת אומרת שהכול פה מתחיל מהמלכות.

הכול מתחיל ממלכות, נכון. אני מספר על זה לא כדי לעשות כאן בדיחות אלא כדי שתבינו שאנחנו חיים באותה מערכת, כדי לקרב לכם את המערכת, וגם כדי שתשתמשו בזה איפה שאתם נותנים הרצאות.

תלמיד: יש חוסר השתוות הצורה בין החיסרון של מלכות לבין זעיר אנפין?

הם הפוכים. לא שאין השתוות, הם הפוכים מלכתחילה. זעיר אנפין הוא בחפץ חסד, ונוקבא כולה בחסרונות. ט' התחתונות שלה נמצאות בקליפות. כל מערכת הקליפות, כל מה שיש למטה מפרסא, הכול שייך לנוקבא. היא כולה בוערת. וזעיר אנפין רוצה בירה, קלפים, איזה טיול יפה, חוף הים, חסקה, הוא לא רוצה כלום.

תלמיד: מה המערכת שמתחילה לתאם בין החסרונות האלו, איך פתאום הם מתחילים להתקשר?

לפי המערכת הכללית שנבראת מעליהם, מלכות מתחילה להקרין לזעיר אנפין את החסרונות שהוא חייב לקבל אותם ולפי זה לפעול. לפי האמת, מה שמתעורר בך אחר כך נניח בגיל 12, 13, 14 כאיזו נטייה למין, נטייה להסתכל על הבנות, זה מפני שמגיעה מהן התעוררות אליך. כך זה.

תלמיד: וזה לפי מערכת עליונה, כמו שאמרת.

לפי מערכת עליונה, ודאי, הרי מי אנחנו? אנחנו חיות, וכך זה קורה לנו.

תלמיד: למה המערכת העליונה רוצה להביא את זעיר אנפין ומלכות?

לכך שזעיר אנפין יקבל את כל החסרונות ממלכות ושהוא יגדל לפי זה, בלי זה הוא לא יהיה גדול, לא יהיה גבר, לא יהיה לו על מה להתגבר, ויספק למלכות את כל מה שהיא רוצה, כדי ששניהם יהיו דבוקים בכתר אחד. ואז שניהם מגיעים לדרגת הבורא. לא אחד ולא השני, אלא "איש ואישה שכינה ביניהם".

תלמיד: זעיר אנפין לבד לא רוצה להיות גבר?

הוא לא יתעורר, הוא חפץ חסד, בקטנות. לכן זעיר אנפין ומלכות מלכתחילה זה ו"ק ונקודה.

תלמיד: האם יש שלב בתהליך שזעיר אנפין משתף פעולה מרצונו, לא רק על ידי התעוררות המלכות?

מאיפה מרצונו, אם הרצון שלו הוא חפץ חסד.

תלמיד: אז ב-100% זה תלוי בנוקבא, במלכות, כדי להפוך להיות גדול?

כן, זה כמו מרדכי שיושב בשער המלך. צריך להיות המן כדי לעורר אותו, אחרת הוא ישב בשער המלך וזהו.

תלמיד: הרי כביכול הוא רוצה להיות יותר משפיע, להיות בדבקות מלאה, בקומה מלאה.

אין לו חסרונות. אתה מבין מה זה אין חסרונות? יש לך חיסרון לאכול עכבר? לא. למה? לחתול כן, ולך לא. ונניח שאנחנו נעשה לך איזו זריקה או משהו ויהיה לך חיסרון לזה, אתה תאכל אותו?

תלמיד: אם יהיה לי חיסרון, אני אוכל.

בסדר גמור, זהו. אז כמו שחתול אוכל את העכבר, כך גם אתה תאכל את העכבר. הכול תלוי בחיסרון.

תלמיד: אז הוא לגמרי תלוי בה כדי להיות גדול?

בלי זה הוא לא יכול להיות גדול, כי כל הגדלות שלו היא בשבילה. הוא לא גדל בעצמו מחפץ חסד. כל הגדלות, מה שהוא מקבל מאימא, זה כדי לספק למלכות את מה שהיא צריכה. רק למידה הזאת הוא גדל. זאת אומרת, מבחינת עצמו הוא נשאר חפץ חסד.

תלמיד: במה היא תלויה בו?

היא תלויה בו בכול. היא נקודה, נקודה שחסר לה הכול. ולכן היא מחפשת את הזעיר אנפין, איך להיות תלויה בו ושהוא יספק לה את כל מה שהיא צריכה. היא חולמת להיות דבוקה בו כל החיים ב-100%.

תלמיד: וכשהם עושים את העבודה ההדדית הזו?

אז הם מגיעים להיות כבורא. "והייתם כא-לוהים יודעי טוב ורע".¹

תלמיד: האם לפי כן זעיר אנפין לא בורא?

לא, לפני זה הוא בקטנות. יש לו שלמות משלו, ככה, מה שיש, יש.

תלמיד: כשהיא רוצה להיות כמוהו, היא רוצה להיות כמו חפץ חסד?

לא, היא רוצה להיות כמו אימא, היא רוצה להיות בדרגה גדולה מאוד. כל המלכות שלה שתתכלל בבינה ושיהיו שניים יחד, שתכונות המלכות ותכונות הבינה בה יהיו כאחד. לכן היא מחייבת אותו להיות גדול. לכן אומרים שאחרי אדם מוצלח תמיד ישנה אישה שמחייבת אותו לזה.

תלמיד: אז היא לא רוצה להיות כמוהו, היא רוצה להיות כמו אימא?

לא חשוב, אבל בביטוי, מה שהיא מבינה בטבע שלה, היא מגדלת אותו ואז הוא נעשה גדול. אין לו שום אפשרות ואין לו שום תפקיד ואין לו שום יכולת להיות גדול, אם לא בשביל מלכות. תראה עד כמה שהיא מחייבת אותו לכל ההצלחה.

זה כמו שאשת נשיא באמריקה אמרה. הוא התגאה לפניה שהוא הגיע להיות כנשיא. ואמר לה, "אם היית מתחתנת עם מי שרצית להתחתן, אז מה היית היום?". אז היא אמרה לו, "אז הוא היה הנשיא". יש בזה משהו, נשים כך מרגישות, שכל מה שאתה משיג זה בזכותן.

תלמיד: וכשזעיר אנפין גדל הוא נהיה כמו אבא, אם היא נהיית כמו אימא?

כן. זו"ן נעשים כמו אבא ואימא. והם עולים מהדרגה שלהם לאבא ואימא ולאריך אנפין, ונכללים שם. אבל זה כבר גמר התיקון. ויש בזה גם כן מוחין דשבת.

---

1. "והייתם, כאלהים, ידעי, טוב ורע" (בראשית ג', ה')↩