004_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/uGRwyokG?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות ל"ה

ואיך מקבל אותו? רק על ידי המסך על מנת להשפיע. אם כן, כל השינויים שאנו מדברים, לא מדברים מהאור, רק מדברים מכלים. ואורות לא צריך להיות שינוי, רק מה צריכים אנחנו לחפש? ... כל השינויים רק בכלים המקבלים.

זה שאומר, אם אין לו מסך, אז הוא לא רואה. היות שמסך דבחינה ד', היות שיש כלל, לכל דבר יש ארבע בחינות. לכן, כשמסתלק, מסתלק ד' שבד', ג' שבד', עד שנזדכך כל הד'. לכן, מצד אחד, יכול זה להסתלקות בבת אחת, כל הד' הסתלקה. מצד השני, יכולים לומר, שיש ארבע זיווגים.

הוא רוצה לתרץ, שתי, מה שרב אומר, מצד אחד, למדנו שיש הסתלקות בבת אחת. מצד השני, הוא לומד שם ארבע זיווגים, טעמים ונקודות. אז הוא אומר, מבחינת זה שנסתלק בחינה ד', ביטול היה פעם אחת. וזה עניין, שהוא יצא ממנו שיקבל.

כבדומה, שאדם נמצא בחדר והוא רוצה לצאת החוצה. נו, עד שהוא עוד יוצא, עוד יוצא, עוד יוצא. רק מה? לכן במקום שהוא אומר שהוא רוצה, שהוא צריך לצאת החוצה, הוא יוצא, ואי אפשר להיות אחרת. הלא הוא … אז, כי שם שהוא אומר משל, לא משל, סגולה, שאומר את המשל וחוזר. אם כן, מה ההבדל? המשל צריכים ללמוד, לא לשמוע בתור ... וסתם בתור סגולה. בתור ידע.

… שאור מקיף אומר, הדרך שלו לא בסדר, הוא עוד נעשה בנקודות, כן. והוא עושה תנאים, אל תהיה איתו. נו, תבטל את המסך, הוא אומר. אחר כך, עוד הפעם, עוד הפעם. כל ה… שכל העומס הזה זה למיותר. מה הוא אומר לו? תבטל את המסך, אז ביטל. הוא אומר לו, טעמים ונקודות, זה גם כן תבטל. כל הכתר הזה בעתו.

איך הציור שלך? נותן משל צריך להבין. הוא אומר, אתה צריך לצאת החוצה, כך תלמד. שבא נגיד בחדר ג', גם כן תצא החוצה. הוא הכיר את התנאים? זה דבר ד… ממילא. היות שנכלל בד', יש לו את זה רק מד'. הוא לא עושה על כתר טעמים ונקודות. כל הפשט, לך הייתה.

אנחנו … לומדים, מה שהיה אחר כך. אבל אז, שהוא בא, הוא אומר, תעשה ככה, ככה, ככה. הוא ... את התנאים? הוא אומר דבר אחד, הדרך שלך לא בסדר, לא יותר. ושם מאיר מאליו.

רב שואל קושיה. פעם אחת, הוא אומר הרב, למדנו, שההסתלקות בבת אחת. אני מבין, אור מקיף ביטל אותו, עלה לראש המדרגה. פעם, מקום אחר כתוב, אומר הרב, עד שעלה לראש, היה שם ארבע זיווגים, קומת חכמה, קומת בינה.

אז הוא שואל, אם זה בבת אחת, או זה בזה אחר זה? סימן שיש סתירה. עוד הוא שואל, עוד יש לשאול כאן, מה ההבדל, בחינה ג' שבד', בפרצוף ע"ב של בחינה ג'? ועכשיו בחינה ג', אומרים, שבאה התפשטות חדשה, וזה מדרגה יותר קטנה.

ומדרגה ג' שבד', של ג' של קומת כתר, אומרים, לא, זה לא נקרא התפשטות, נקרא הסתלקות. נקרא אור חוזר, נקרא דין. מדוע, הוא מאיר? אדרבה, זה מדרגה עוד יותר גדולה? הנקודה שבגלגלתא, יותר חשוב ויותר גדול מהאור המאיר בפרצוף ע"ב, שרק חכמה הבחינה העליונה שלו.

בא ואומר כך, מה שרב אומר בבת אחת, הוא רוצה להשמיענו, שאור מקיף ביטל את המסך. אמר לו, הדרך שלו בסדר. אבל תכף עוד דבר, היות מצד המאציל אין שום שינויים. והיות שכל זמן שיש לתחתון איזה מסך, יכול לכוון משהו, עדיין רואה את האור, מרגיש את האור, מקבל את האור ומתפעל ממנו. והיות שבכל בחינה יש ארבע בחינות, חוק, שמהם נמשך מד' בחינות דאור ישר. לכן אנו מבחינים ד' שבד', וג' שבד', וב' שבד'.

לכן, התפשטות הראשונה שנקראת טעמים, בא האור להאיר לתחתונים. והתחתון, מה אני מקבל עכשיו? את האור. הוא המשיך עכשיו את האור. והמשיך האור. לכן, נקרא זה התפשטות, וזה נקרא יושב, וזה נקרא טעמים, וזה נקרא רחמים.

אחר כך, שביטל את המסך, אז המסך מוכרח להסתלק. נמצא, מה שאני אומר עכשיו, ג' שבד' נקרא אור חוזר, שהוא לא המשיך. עכשיו אור, בכדי לשבת בו, רק מה? הוא מוכרח ליפול הלאה, הוא מדרדר והולך, עד מוכרח להסתלק.

אז הוא אומר פעם, הוא אומר, משל בדומה שאדם נופל מקומה רביעית. מקומה רביעית, לא יכול להרים את עצמו מטרם שיגיע עד הקרקע, הוא מוכרח להגיע עד הסוף. לא יכולים לומר, לא, באמצע הוא יקום, יקום, זה אי אפשר. אלא, בזמן שאדם נופל מאיזה מדרגה, הוא מוכרח ליפול עד הסוף. אבל כל זמן שהוא לא הגיע עדיין לארץ, עדיין חי, שהגיע לארץ, אז, אז, אז יש לדבר מה שמדברים. ת… תנס... איך אומרים, תלמד את המשל, לא תשאל, תחפש מה שלהבין את העניין.

מה שאין כן, שנזדכך לו המסך, באים צעקות, אין לי מסך, אין לי כוח התגברות, אין לי שום דבר עכשיו. מה אתה רוצה? תן לי עוד הפעם מסך, כוח התגברות בראש המדרגה. שיש לו מסך, נו, הוא הולך עכשיו להמשיך, זה נקרא התפשטות. זה נקרא, עוד הפעם … ישר, הרחמים. מה? כי שם, שהיה מאיר, לא היה מה שהמשיך. הן במה צריך להסתלקות? לכן נקרא אור חוזר ודין. מדוע? האורות מאירים בזמן חזרת האורות למאצילם.

עוד הפעם, מה שאנו אומרים, ד' אחרונות לא באור רק במסך, חוק הוא אומר, חוק, הן כל דבר נכלל מארבע בחינות. ושביטל, כל האור נסתלק, כל הקומת טעמים נסתלק. ואחר כך, שיצא ג', הוא ביטל את הג', כל הג' נסתלק, בא אור חדש.

מה אור חדש? זיווג דהכאה, אור ישר ואור חוזר. היינו, שכל זמן שהוא, יש לו עדיין קצת, שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, עדיין הוא רואה את האור, אור לא מסתלק בכלל. אפילו שהחומר של האור הסתלק, אין הפירוש שיש מקום. רק מה? הוא לא רואה אותו.

אף על פי שקומת הנקודות, הוא יותר גבוה ג' דד', מע"ב, מכל מקום, זה בזמן הסתלקות, אין מה לדבר. הוא את זה לא, איך אומרים? זה לא מתיישב אצלו. ובא הפרצוף, הטעם של קומת ע"ב, זה שלו. מה זה שלו? זה נקרא אור ישר, אור רחמים, שהוא המשיך אותו ויכול להיות בו. אחר כך, כך לומדים, שגם בפרצוף ע"ב, גם בחינה היה פנים ומקיף, היות ביטוש פנים ומקיף על בחינתו של פרצוף ע"ב. וגם שם אנו מבחינים, אה, איך אומרים?

תלמיד: טעמים.

רב"ש: טעמים ונקודות.

וכמו כן…

תלמיד: כמו מה הוא, מה …

רב"ש: זה שאומרים, שהמסך כלול מד' מדרגות. וכל זמן שיש לו איזה מסך, עדיין מקבל האור, מטעם שאור לא מסתלק אף פעם, רק קומת התחתון.

וכמו כן, עכשיו נבין מה שאנו מדברים עכשיו, וזה לפי הכלל הזה יוצא, בשעה שהקומה מסתלקת, אף על פי, שהיא ודאי מסתלקת בבת אחת, שהוא אומר פעם אחת, אור מקיף ביטל אותו, מ"מ אנו מבחינים בה שעושה ד' חניות על דרכה, לפי הכלל, מה שאמרנו מקודם.

תלמיד: בראש ...

רב"ש: למשל, כשמזדכך מבחי"ד אל בחי"ג, שקומת הכתר נעלם מהפרצוף וכיון שיש ה' מדרגות: כח"ב ז"א ומלכות, בקומת כתר, מבחינים את סדר הסתלקותו, שעושה ד' חניות על דרכו.

כי מתחלה נעלם הכתר שבהקומה ונשאר שם רק ט"ס התחתונות, ונמצא אז שחכמה עלתה במקום הכתר, ובינה במקום חכמה עד המלכות עומד במקום ז"א. ואח"כ נזדכך בחינה ג' גם כן, ונעלם החכמה מהקומה, ואז עולה הבינה במקום הכתר וז"א במקום חכמה, והמלכות במקום בינה.

ואח"כ, נעלם גם הבינה מהקומה, היינו בחינה ב' גם כן נזדככה, ויש רק מסך דבחינה א'. נמצא, שמלכות עלתה במקום חכמה וזעיר אנפין במקום כתר. ואח"כ נעלם גם הקומת הז"א מהקומה, עדיין הוא שנזדככה בחינה א' ויש רק עביות דשורש, שזה נבחן ועולה מלכות במקום כתר. ולבסוף נעלם גם המלכות מהקומה, ואז נמצא שגם קומת הכתר, שהייתה עביות דשורש, נסתלק מהפרצוף.

הרי שאפילו בקומה אחת, שפרצוף גלגלתא, שיש לה עביות דבחינה ד', אנו מבחינים שעושה ד' חניות באמצע הסתלקותו. אמנם צריכים להבין, שענין זווגים עם המסך, זה דבר צדדי. שענין זווגים עם המסך, אינו נוהג בשעת ההסתלקות של קומה אחת, מפני שאין כאן חידוש צורה בעביות בשעת ההסתלקות.

הוא אומר כך, אמנם צריכים להבין, שענין זווגים עם המסך, מה שרב מכנה זיווגים, אינו נוהג בשעת ההסתלקות של קומה אחת, היינו זיווגים דנקודות, מפני שאין כאן חידוש צורה בעביות בשעת ההסתלקות. הוא לא לקח בשעת ההסתלקות עביות אחרת, דהיינו המשיך מבחינה ג', אלא העביות של בחינה ד', מסתלקת לאט לאט. אבל לא קיבל עכשיו עביות חדשה. אלא מה? העביות שהיה מקודם בחינה ד', היות שנכללת בארבע זיווגים, זה לא נקרא זיווג אמיתי אצל הרב. מדבר הלשון של הרב נדע.

תלמיד: ...

רב"ש: או, מפני שאין כאן חידוש צורה בעביות בשעת ההסתלקות, לכן, וטרם שבא המסך אל העביות דבחי"ג, אין להבחין שם רק הזדככות של בחינה אחת, שהזדככות ההיא דוחה ומסלק האו"ח משום שאינו ראוי אז לזווג, להיותו עוסק בזכוך שלו מהמדה ההיא. שהכוונה גם כן, בזמן שנזדכך מבחינה ד' שבד', מטרם שנסתלק בחינה ד' שבד', עוד אין לדבר מזיווג על בחינה ג' שבד', היות שעדיין לא השיג בעביות, בהסתלקות האור.

תלמיד: טעמים עצמם, זאת אומרת.

רב"ש: הא?

תלמיד: ...

רב"ש: מטעמים לנקודות.

תלמיד: כן.

רב"ש: ויותר קל ללמוד אחרת. היות שהוא הולך לרמז כאן, שהוא הסתלקות בבת אחת. לכן לומד, שזיווג נקרא דווקא שבא הג', היינו, התפשטות ב'. אבל אין הכרחיות, יכול ללמוד כאן ויכול ללמוד כאן.

תלמיד: כל העניין הוא ...

רב"ש: מזה אמת. מה שניים אמת? בזמן, כל זמן שלא נסתלק מהאור מבחינה ד', הוא לא ממשיך בחינה ג', זה שבד'. עכשיו, שנסתלק ד' שבד', אמנם נעשה זיווג על ג' שבד', גם זה אמת. אבל, אם רוצה לתרץ בקשר למען שרוצה לדייק, לתרץ דברי הרב, אז יותר קל לפרש כך.

וגם זה אמת, מה? הזיווגים שנעשו בשעת הסתלקות, לא נקרא זיווגים ממשיים. היות שבזמן הסתלקות, זה אמת וזה אמת, רק שינוי בלשון. אתה מבין? לכן, ללמוד כאן וללמוד כאן, ושתיהם אמת. זה לא סתירה. הבנת?

גם נודע שהמסך דטבור דהתפ"א הנ"ל, של פרצוף גלגלתא, שנזדכך המלכות והגיע לפה, הנה נכלל בכל הרשימות של הע"ס דגוף, מכל הזיווגים מד'/ג' הלאה, חוץ מבחי"ד שלא הניחה רשימו דהשפעה שלה. השפעה נקרא להשפיע לעצמה.

כמו שהוא אומר, מלכות נקראת מקבלת ואינה משפעת. צריכים גם כן ללמוד לעצמה. מדוע מעצמה? רק כמו שהוא אומר, זוהר הקדוש, מלכות לית לה מגרמה ולא כלום. אלא מה? דיהיב לה בעלה. נקרא מקבלת, אבל משפעת לעצמה. לא יכולה לקבל על בחינתה עצמה.

כמו כן כאן, גם כן יש שני דברים. יש השפעה, מתי יכול להשפיע לעצמה? בזמן שיש לו מסך עם עביות. היינו, שהיא יכול לשמש עם עביות על ידי אור חוזר. אומרים, כוח התגברות נאבד לה, לכן כבר לא יכולה להמשיך עוד הפעם התגברות על עשרים אחוז, נגיד על שמונה עשרה אחוז, על דרך הציור.

מה הוא רוצה להגיד? ולא נשאר ממנה, רק רשימו דהתלבשות. מה זה רשימו דהתלבשות? אנו צריכים ללמוד, בכל מדרגה יש להבחין, לאחר הסתלקות האור, שני דברים. אחת, רשימו בהאור, זה לא מסתלק. יש חוק, האור שמסתלק מניח רשימו במקומו. זה נקרא, רשימו דהתלבשות, איך שהאור היה מלובש.

יש עוד רשימו, מבחינת הכלים. איך שהמשיכה את האור, גם הרשימה הזאת נשארה. ומה נשאר? הבחינה האחרונה, כוח התגברות שהיה לה בטרם שבא אור מקיף. אור מקיף החליש אותה. נמצא, שאין לה עכשיו רק עביות שהיא יכולה לעשות מסך על בחינה ג'. על ד' היא תקבל על מנת לקבל, אין כוח התגברות. זה שאומר כאן.

ושם נתבאר, הגם שאנו אומרים, שהמסך דטבור, שהוא עולה לראש, הנה נכלל בכל הרשימות של הע"ס. אבל בעיקר מדברים מבחינה עליונה, ושם נתבאר, כי בעיקר אנו מתחשבים עם העליונה שבהם, שהיא בחי"ג הממשכת קומת חכמה.

גם כאן צריכים לדעת. שאנו לומדים, פרצוף ע"ב יצא מבחינה ג', אבל זה חכמה שבכתר, וזה חכמה ממש. על כל בחינה צריכים לקבל מבחינה שכנגדו. אינני יכול לומר, שמקבלת מכתר דכתר, גם מקבל רק חכמה דכתר. אבל זה לא אותו דבר, זה חכמה, שהוא קומת כתר, אפילו נפש של קומת כתר יותר גדולה, יותר חשובה מכתר שבחכמה. רק הוא רוצה לתאר כל בחינה מבחינה שכנגדו, אז הוא אומר מבחינה ג'. 48.32