006_heb_o_rb_bs-tes-05_2
שיעור עם הרב"ש משנת 1980
https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/tvLziHjB?c=W9Hqem1I&mediaType=video
בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', עם אור פנימי, אות מ'
לכן, ובשעה, שהזו"ן דכלי דכתר של התפ"ב, שהזכר נקבה, רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות דכלי דכתר, צריכים לעלות לקבל שפעם, הוא, אור הכתר, שעומד למטה ממלכות דראש, פונה אליהם. מה זה פונה אליהם? דהיינו שמשפיע להם, כל צרכם, משמע, אפילו כתר. אלא רק בעודם עמו בהמלכות של ראש, אמנם אחר שנתמלאו בשפעם ויורדים לגוף, תיכף פונה אור הכתר אחוריו להם, שפירושו הוא, שמונע מהם את השפע שצריכים.
הלאה.
ויש להבין הדבר, אם הוא חוזר ומונע מהם השפע, א"כ מה הועילו בהעליה לראש, כשיורדים אין להם שום דבר? תשובה, אמנם הענין הוא, כי באמת הם קבלו כל צרכם בעת העליה, דהיינו לפי המסכים שבהם, שהם בחי' ד' דזכר ובחי"ג דנקבה, שקומת הזווג הזה הוא בקירוב לקומת כתר, במקום אחר הוא אומר קירוב, היינו, בחינת ו"ק של המדרגה.
אני חוזר, והם ירדו לכתר דגוף עם כל השפע הגדול הזה. ירדו. אלא, א"כ, יש לומר מה הועיל אותו כתר השורשי בהפיכת אחוריו. מקודם אמר, שירדו למטה, אין לו שום דבר. ואחר כך אמר, שעולה למעלה ... שיורד למטה אין לו שום דבר. אז הוא אומר, שכן יורדים השפע.
עכשיו להפך, מקודם אמר בעודם בראש, יש להם השפע. ירדו למטה, אין להם. אם כן הוא שואל, מה התועלת שעלו אם יורדים אין להם? תשובה, כן יש להם. אם כן יש להם, חוזר שם, אם כן מה הועיל אותו כתר שהוא אחוריו למטה? זה הוא שואל חזרה.
א"כ, יש לו מה הועיל אותו כתר השורשי בהפיכת אחוריו, כלפי הזו"ן שירדו, נגיד, אם אתה אומר שהוא חולש עליהם, שהוא נותן להם? אמנם הוא פועל בזה הרבה: כי ע"כ מוכרח גם הכלי דכתר דגוף להמצא בבחינת אחורים כלפי החכמה. משום שכלי זה הוא באמת הכלי דאותו כתר השרשי, מזמן דהתפ"א, שהרי ממנו, מהכלי הזה, נסתלק אור הכתר ועלה לראש.
על כן, עי"כ, הוא, אור הכתר, פועל עליה, על הכלי הזו שלו, גם בהיותו אור הכתר בראש, שיצא מהכלי, שמשתוה אליו כמו עמידתו בהראש. כמו שהיה בראש שהיו ביחד, עכשיו שהאור, כלי, שאור השייך לכלי דכתר ירד, גם כן הוא בדומה לאור הכתר שהיה בראש. וע"כ מוכרח גם הכלי להיות בבחינת אחורים לכל הט' התחתונים ממנה. כלומר שאינה נותנת אליהם מאותו השפע שקבלה בהראש, זולת דרך אחורים שפירושו אור במניעת הארת החכמה מהם.
מה כתוב כאן? הוא אומר, היות שכלי דכתר, מקבל אור שלה, על ידי אור הכתר, והיות שאור הכתר פניו למעלה אחוריו למטה, לכן כלי דכתר שעלתה לראש, מי כלי דכתר? הזו"ן שעלו לראש, ד' ג' שעלה לראש, וקיבלו מילוי, בהיותם בראש, הם כמו כתר. מה הכתר? פניו למעלה ואחוריו למטה.
לכן הזו"ן דכתר, שירדו למטה בכלי דכתר דגוף, אומר, שאור הכתר, שהוא פניו למעלה אחוריו למטה, פועל על הכלי שלו, שהיה משם לפני שעלה, על זו"ן דכתר שנמצאים שם, הגם שיש להם אור החכמה, אור דגדלות, מטעם שעלה לשם. אבל כשירדו, עומדים פניו למטה, לא, פניו למעלה, אחוריו למטה. היינו, שגם האור שנמצא בכלי דכתר אינו מאיר לתחתונים, רק דרך אחוריים.
נמצא, כשאני אומר מטי בכתר, מה יכול להיות להאיר בכל המדרגה? רק בחינת אחוריים. מה זה אחוריים, הוא מפרש כאן? פנים מכנה כאן חכמה, ואחוריים מכנה כאן חסדים. נמצא, שאני אומר מטי בכתר, אין בכל המדרגה חכמה. מסיבת מה? כמו שאור הכתר פניו למעלה ואחוריו למטה, לתחתונים, משפיע רק אחוריים, שנקרא חסדים ו"ק, כמו כן שולט על הכלי גם כן, שתהיה רק ו"ק.
אני הייתי מבין, מה אתה שואל? אתה שואל אותי, מדוע כלי דכתר לא צריך זה?
תלמיד: כן.
רב"ש: אני לא מבין את השאלה שלך.
תלמיד: כלי דכתר עכשיו צריך להיות פניו למעלה ואחוריו למטה.
רב"ש: מדוע? מדוע צריך להיות כלי דכתר פניו למעלה ואחוריו למטה?
אם אני אומר, שהזו"ן דכתר, על ד' ג' של כלי דכתר, זה בחינה עליונה שעלה לראש דגלגלתא, ונעשה בראש דגלגלתא ד' ג', וחזרו וירדו למטה לכתר, לכתר ד' ג', צריך להיות ד' ג' חכמה להאיר בכלי דכתר. מדוע יאיר חסדים פתאום?
בא ואומר לנו, היות שאור הכתר לא ירד למטה חזרה, מדוע לא ירד למטה בחזרה? משום שאין כאן ד' דעביות רק ד' דהתלבשות. אז אני יודע שהוא למעלה. ועוד אומר לנו, כל מה שהתחתון מקבל, הוא מקבל דרך אור הכתר הזה. מטעם השתלשלות הוא היה לפניהם, בעיקר נגיד.
עכשיו, אור הכתר הזה שלא ירד בכלים, אז אמת אחוריו למטה. היינו, אה, אור הכתר שלו לא, לא מאיר למטה. רק מה, שהדין מאיר ממנו. מדוע? יכולים לומר סברה, מדוע הוא שולט על הכתר, לכתר שלו אין אור החכמה לא שולט? מה הפירוש, אם שולט הכלי דכתר המדרגה עליונה, המדרגה אתה אומר ו"ק זה שהוא שולט?
הוא אומר, היות שהוא שולט על הכלי שלו שהיה בתחילה, לכן שולט עליו. לכן אומרים שמטי בכתר, אז כבר כתר שעומד למעלה נותן להאיר חכמה. רק מה מאיר בכלי דכתר? חסדים. אז אני שואל, אם על כלי הגדולה הוא שולט, על כלי הקטנה בוודאי יכול לשלוט. מדוע אני אומר, מטי בחכמה כן, מטי בכלי דחכמה כן מאיר אור החכמה, אור הפנים, ולא אחוריים חסדים?
יש, לכן אני רוצה לפרש כך. היות שאור הכתר לא ירד למטה, מסיבת מה? שאין לו ד' דעביות. ד' דהתלבשות כן הוא מאיר. יכול להיות, אם הוא מאיר כאן בד' ג' אור החכמה, יהיה התחתונים ירצו להמשיך אותו כן ממעלה למטה.
לכן, כל זמן שמטי בכתר, שאין שם ד' דעביות, הוא שולטת על הכלים, נותן להם מטעם שמירה. אבל כשנזדכך בחינה ד' ג' דעביות, כן יש להם, אבל ג' דעביות כן היה הוא נותן להאיר. זה יכולים לפרש.
תלמיד: אז איפה ...
רב"ש: אנו לומדים, מד' דהתלבשות יש פחד נגיד שימשיך למטה, לכן אין חכמה. בפרצוף ס"ג, שיש שם ג' דהתלבשות, גם כן יכול הפחד שימשיך למטה, גם כן מאיר אור, גם כן מאיר באחוריים. מה שאם כן, מה ש…
תלמיד: אני רוצה להדגיש.
רב"ש: כן.
תלמיד: ממש כבר לא ככה. אז לא מצד תכונת הכלי של חסד, זה הגורם ... הם אותו הדבר.
רב"ש: לא. סליחה.
תלמיד: פה משמע שכתר זה הגורם.
רב"ש: לא. יוצא לנו בזמן שמאיר כלי דכתר, מה היא יכולה להאיר למטה? רק חסדים. מיהו הגורם? אור הכתר. זה כך תוצאה. 04:34:34
תלמיד: תוצאה.
רב"ש: ושם בכתר דס"ג, גם כן יהיה תוצאה. מי שמשים היינו הך, אותה סיבה, מטעם שזה רק התלבשות, לא עביות.
כמו שאור הכתר, אומר, בטח יש לו אור הכתר, רק אחוריו למטה לתחתונים. ועל כן הוא אומר, גם הד' ג' של כלי דכתר יש להם חכמה. רק מה? לא משפיעים למטה. מי הגורם שישפיע למטה? אם ישפיע למטה מד' דהתלבשות בחינת חכמה, יכול להיות שימשיך גם כן, אה, מלמעלה למטה גם כן. אבל שמאיר רק חסדים, חסדים בכלל עוסקים בהשפעה, לא בקבלה, אז לא ימשיכו.
פשוט תבין יותר טוב אם יש לך שאלה.
היות שזו"ן דכתר היה ביחד עם כתר למעלה, והוא שולט על הכלי, אז הם דומים אליו. כמו שהוא אחוריו למטה, ולו יש כתר, ולו יש חכמה, אתה צריך ללמוד מה מתבלבלים כאן.
אנו מדברים כלי דכתר וכלי דחכמה וכלי דבינה וכלי דזעיר אנפין וכלי דמלכות, יש לך חמישה כלים. בא הוא ואומר כלל, שבאופן כללי אין לנו, רק שני אורות. חכמה וחסדים בכתר, חכמה וחסדים בחכמה, בכל מקום אור זה אור, יש לו שני אורות. לכן שאני אומר כלי דכתר מאיר באחוריים, היינו, החכמה שיש שם לא מאירה, רק חסדים.
שאני אומר, מטי בחכמה, יכול להיות אור הבינה אפילו, זה חשוב לי, שם מאיר חכמה. מה שמבינה זה עניין אחר, צריכים להסביר מדוע. זה שהם כלי לחכמה בחסדים. בזה מתבלבלים גם כן.
ברור?
תלמיד: אם כן, אבל כן יש ...
רב"ש: … הסבר, מדוע? בדיוק כמו כתר. כתר בעצמו יש לו אור, רק לא משפיע למטה. לא רק אתם מדברים, מאור הכתר אתה מדבר.
הרב לייטמן: יש כלי דכתר דגוף גם כן.
רב"ש: אנחנו מדברים כלי דכתר דג…
תלמיד: … תחתונים שהם לא יכולים לקבל חכמה, מאיפה לא יכול לקבל, מהזו"ן?
רב"ש: עוד הפעם. כשאני אומר מטי בכתר, תשמע טוב מאוד, אז יש עכשיו בכלי דכתר ד' ג'. אתה מבין? אז הוא אומר, בזמן שמטי בכתר, אז כל המדרגה שהיה מקודם אור החכמה מוכרח להסתלק. מדוע? שאור הכתר, שכלי דכתר, יש לו שליטה מאור הכתר שלה, שהיא לא תשפיע רק חסדים.
נמצא, כל המדרגה אנחנו מדברים עכשיו בפרצוף ע"ב. צריכים לדבר על דרך הציור, שיש כאן אור החכמה, נגיד אור החכמה, בזעיר אנפין אור החכמה, אז הכתר הזה לא נותן להאיר חכמה בכלל. אבל לזעיר אנפין, אפילו נצח, אפילו נצח, אפילו נגיד נצח, נגיד גבורה, אין לו חכמה. מה יש לה? רק חסדים. החכמה שהיה, מוכרח להסתלק. מי הגורם? כתר. אם כן, אז תכווין מה שהוא רוצה להדגיש לך.
כשאני אומר אור החכמה בכלי דכתר, אין כוונתי על הגובה הקומה, רק על סוג, סוג. נמצא, בזמן שאני אומר מטי בכתר, כל המדרגות, כל הספירות שהיה בהם אור החכמה מוכרח להסתלק מהם, מאיכות הזאת שנקרא חכמה. זה כל הנקודה.
שנעשה לא מטי בכתר, אז כבר יש ג' דעביות, וג' דעביות יש במדרגה, אז שוב כל המדרגות שהיה להם תשוקה לחכמה, מאיזה סיבה? נראה אחר כך, הם שוב מקבלים חכמה. הם לא מקבלים חכמה שבד', או חכמה שבג', או חכמה שיש בב'. הם מקבלים חכמה, אני מדבר מזעיר אנפין מקבל חכמה שיש בבחינה א'. זה שני דברים.
אתה שואל, מדוע הוא אומר שהזו"ן דכתר כן קיבלו שלמות? מדוע הוא יכול לשאול אותו? מה אכפת לו?
תלמיד: מה אכפת לו?
רב"ש: על זה מה אתה את התירוץ? אם הם משמשים מחכמה, והיות אין עביות ד… היות שאין ד' דעביות, יכולים להמשיך משהו מבחינה זאת, התחתונים. אבל בזמן שיש ד', אין, אה, מאיר רק חסדים. רק לאחר שנזדככה ד' ג', וג' דעביות כן יש במדרגה, אז הם יודעים שצריך להיות מסך, אז מקבלים. בלי עביות לא מקבלים שום דבר. אז כבר יכול להאיר חכמה, ושלא יהיה שום תקלה.
אבל ד' דהתלבשות אני רואה שיכול להאיר משהו, בלי מסך של ד' דעביות. לכן הוא שומר עליהם, הם ממשיכים את הכלי שלהם, היש להם רשימות. אבל ממנו להלאה יכול משהו להיות.
תלמיד: הוא עצמו לא יכול להיות?
רב"ש: הוא יש לו… הוא לקח זה…
תלמיד: ...
רב"ש: על הרשימות.
עוד הפעם. איך הוא, מה אנחנו צריכים כאן להבין? מדוע קיבל חכמה? מדוע לא מאיר חוכ…? את השאלה הזאת צריכים לפרש. עוד הפעם, מדוע ד' ג', כמו שאתה שואל, ד' ג' כן קיבל חכמה? להשפיע למטה חכמה בזמן שמאיר ד', לא יכול להיות. לתחתונים אין ד', יש להם רק ממדרגה יותר קטנה, זה בחינה א' נגיד.
אני, אנו לומדים כך, בזמן שמטי בכתר על ד' דהתלבשות וג' דעביות, אז הכלי דזעיר אנפין, שיש לו רק א' דעביות, לא יותר, לא יכולים לשמש אז עם חכמה. מדוע? היות שמאיר עכשיו בכתר ד' דהתלבשות עם חכמה, אז הם יכולים משהו להמשיך על ד', לאו דווקא על ד', על בחינה שאין להם עביות דמסך. מה שאין כן, שלא מאיר על ד' דהתלבשות שום דבר, אז אין התחתונים יכולים להמשיך מהם.
יש הבדל בין ד' ג' עצמם, בין התחתונים שרוצים לקבל עכשיו, שד' ג' משפיע להם. אז מה זה ד'? התלבשות בלי מסך דעביות. אז הם יכולים אפילו מבחינה א', יכול לקבל משהו, אפילו בשאין לו עביות. כך צריכים לומר.
תלמיד: לכן ממשיכים רק חסדים.
רב"ש: לכן, אז הכתר לא מאיר בזמן שמאיר לד', אז התחתון לא יכול לראות שיש לו חכמה. רק מה התחתון רואה? רק חסדים.
תלמיד: זה בכל המדרגה נראה.
רב"ש: בכל המדרגה לומדים כך, זה שאומר. בזעיר אנפין אני מדבר עכשיו. זה נראה אחר כך.
תלמיד: זה יכול להעיד על למטה מ...
רב"ש: אתה שואל מה זה כתר כלי דטעמים, הזיווג שנעשה על טעמים. איך חכמה? כבר כלי דנקודות. בינה כבר כלי דנקודות.
תלמיד: ז…
רב"ש: ז… כקומה. בזעיר אנפין מהקומה אחת הם מחלקים, אה, לחלקים.
הוא שואל ... מה זה פירוש כתר וט' תחתונות? האם כל הטיתים כבר נקודות? מכל הט'... כלי דכתר זה מדרגה שלמה, פרצוף הטעמים נקרא כלי דכתר. כך תלמד.
תלמיד: אז יש כן חכמה.
רב"ש: כן. אני אומר זה מה? זה בחינה אחת. אם להבין הדברים יותר טוב, אני אסביר לך.
אותו שאלה שוב שואל, מה זה ט' ספירות תחתונות דכתר? אם, ממי אנחנו מדברים? לא לשכוח שאנחנו מדברים רק ממלכות. שבכלי דכתר מי המקבלת? מלכות שיש לה ד' ג', אז הד' ד… הד' דאור בחינת אור ישר, היא המקבלת. מה ט' ראשונות של אור העב הוא נקרא? כלי אחת.
לכן כשאני אומר חכמה, הכוונה, יש שם עשר ספירות, מבחינה ד' שדאור ישר היא המקבלת, ויש לה מסך, למלכות הזאת, ג' ב'. אם אני אומר ממלכות יש ט' ראשונות, בט' ראשונות אנו לא מדברים, אנו מדברים מה שמלכות מקבלת. וגם בזה מתבלבלים.
תלמיד: אז כשאני אומר, מטי בכתר, מתי זה?
רב"ש: עשר ספירות, שנקרא…
תלמיד: בטעמים או בנקודות?
רב"ש: טעמים.
תלמיד: בטעמים?
רב"ש: כן.
תלמיד: ואז יש חסד …