011_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/7p9EoTAX?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

תלמיד: למה, אני רואה ש...

רב"ש: אנחנו לומדים תמיד, על דרך משל אני יכול לומר, האור בטל כנר בפני אבוקה. אם אני אומר ד' ג', צריך להיות רק ד' ג'. מי עושה זיווג על ד' ג'? ראש דגלגלתא. אז הוא לומד לו, צריך לדרוש מד' ג' לבד.

מי עשה ד' ג'? הראש דגלגלתא, שיש לו ד' דעביות, עשה זיווג על ד' דהתלבשות. והוא לומד, ראש ממדרגה עצמה, צריך להיות מדרגה עצמה ראש. היינו, בחינת בכוח, שאין לו יותר מד' דהתלבשות, אין לו ד' דעביות.

ומתי זה הייתה זה? לאחר שעשה זיווג בחזה, מחזה עד הפה יצא הראש דע"ב.

מדוע לא מספיק שהיה זיווג בראש דגלגלתא על ד' ג' ונגמר, יצא ע"ב? ומילא כלים ריקניים של פרצוף גלגלתא.

אז הוא לומד שתי דברים, אחד חוק, ואחר כך נדבר הבנה. הוא אומר, היות שטבור דגלגלתא, שעלה למעלה בעת הזדככות לראש דגלגלתא, נכלל מבחינת ראש. שהוא נכלל מבחינת ראש, הוא צריך לגלות זה, את הראש הזה, מה שנכלל.

נמצא, שאנו מדברים עכשיו ממסך דטבור, שהוא העצם, שעלה למעלה בשביל שלא היה לו מסך לקבל, האור שמאיר מלמעלה מאיר דווקא על ד' דעביות, וזה אין לו המ... המקיף ביטל אותו, המסך הזה, אין לו מה לקבל. אז הוא לא משתמש בשום עביות, וחוזר לשורשו, כמו טרם שיצא. אחד.

עוד אנו לומדים שהמסך דטבור, זה שעלה למעלה, נכלל מכל הרשימו שעברו עליו.

ג', שהוא נכלל בעביות של למטה למעלה. כאן נקודה לחשוב, מה זה כמו שבאור של גלגלתא יש בחינת מלכות דראש שהוא ממשיך האור ועושה זיווג דהכאה, הגם שהוא מסך דטבור, הגם שהוא מסך דגוף, הוא מסך דגוף רק על בחינה ד'. אבל מה שנכלל בחינה ג', זה דבר חדש.

בא ואומר לנו, מה הרוויח אור מקיף בזה שביטל את המסך שלו, שהוא רוצה להאיר? אדרבה, עכשיו יש פחות מקודם. מקודם היה מאיר, הטבור היה לוקח הגוף, ועכשיו הגוף לא מקבל. הוא אומר, לא. מקודם היה מסך דטבור נקרא מלכות המסיימת, אור כבר לא הולך יותר, נדבר בנושא אחד.

מה שאין כן עכשיו, שהמסך דטבור עלה שוב על ידי הזדככות ונכלל עוד הפ... ונכלל עכשיו, המסך דטבור במסך של ראש, המלכות הזאת שירדה למטה בחזה, כבר לא נקראת עכשיו מלכות המסיימת את המדרגה, רק מלכות המזדווגת. היא ממשכת אור בכוח, וממנה למטה כבר יש גוף. נמצא שהמלכות שמקודם הייתה נקרא אז מלכות המסיימת, נקראת עכשיו מלכות המזדווגת, שממנה למטה מקבלת אור.

אם אני אדבר בנושא אחד, אני זה, אני ארוויח מה שמקודם היה אומר, יותר אני לא רוצה לקבל. מי? המלכות דטבור, שעומדת עכשיו בחזה, מה היא אומרת עכשיו? אני כן רוצה לקבל על בחינה ג'.

אני לא רוצה ללא יותר משיש לנו… שלוש בחינות בכלים דגלגלתא. אחת, כלים דגלגלתא, שיש להם אור, שם אין שום הסתלקות. מדוע? אנו לומדים, הוא נותן תמיד כלל, כל צורה חדשה הוא בחינה חדשה.

אי לזאת, יש לנו ללמוד, פרצוף גלגלתא שמאיר עד הטבור, בטבור לא רוצה לקבל. ויש ללמוד, פרצוף גלגלתא, שבא אור מקיף ומבט... ומ... שנעשה ביטוש פנים ומקיף. זה צורה חדשה, שאור נסתלק היש לפרצוף גלגלתא שהם כלי עם אורות, ויש להם צורה חדשה פרצוף גלגלתא שנסתלק האור וכלים נשארו. כבר שתיים.

אחר כך בכלים האלו הוא לומד שנעשה זיווג בראש דגלגלתא על ד' ג', וירדה לכלים דגלגלתא האלה לבחינה ג', לבחינת החזה. והוא הרבה פעמים הוא מכנה זה ע"ב הפנימי שמאיר בפנימיות הכלים, זה שתיים.

ואחר כך הוא אומר לנו עוד דבר, שאנו מדברים מפרצוף ע"ב, לומדים, הכלים הריקניים של פרצוף גלגלתא עומדים בפרצוף ע"ב. נמצא בפרצוף ע"ב יש לו כלים דגלגלתא, בפרצוף גלגלתא יש לו כלים ריקניים של פרצוף גלגלתא, שנש... שנתמלאו מהזיווג שהיה בראש דגלגלתא, ויש לו פרצוף גלגלתא שיש שמה כלים ואורות ביחד.

בדוגמה כזאת אנו לומדים, בצמצום. יש עולם אין סוף, טרם שרצתה בהשתוות הצורה, ולאחר שרצתה בהשתוות הצורה זה בחינה אחרת ושם היה עולם הצמצום. נמצא שיש לנו עולם אין סוף כמו שהיה, ויש עולם הצמצום נסתלק האור מהם. היות שכל צורה חדשה הוא בחינה חדשה.

נתחיל חזרה, דף של"ב, טור ב', עתה נבין.

עתה נבין, ספירת הנצח דז"א על בוריו, כי הכלי דנצח, למדנו, הוא בחינתו של הז"א עצמו, כי החסד הד' של ה' החסדים, הוא כנגד בחי"ג של הכתר וד', אה, כי החסד הד' של ה' החסדים, הוא כנגד בחי"ג של הכתר וד' הבחינות דאו"י. ביחד זה הולך.

כי החג"ת הם בחינות כח"ב דחסדים, ונצח והוד, הם בחינות ז"א ומלכות דחסדים. והנך מוצא, שמצד האור, נמצא ספירת הת"ת עיקרו של אור הז"א, כנ"ל, מטעם התחלפות האורות, שעצם אור הדעת שמתלבש בכלי דת"ת, נקרא מה? אור הזעיר אנפין בכלי דבינה. והוא מטעם חילוף האורות, שמתוך בפרצוף ע"ב נתלבש [ש]אור החכמה בכלי דכתר, ואור בינה בכלי דחכמה נמצא, אור הז"א התלבש בכלי דבינה, ולפיכך, נמצא אשר בה' החסדים, שנכלל מד' מחסדים, נפרד אור הז"א, שהוא אור הנצח בכלי דת"ת. מה זה כלי דתפארת? שהוא בחינת בינה דה' החסדים, כנ"ל.

אמנם מצד הכלים, הרי הנצח נחשב לעצמותו של ז"א, כנ"ל. והאור של הנצח, הוא בחינת הו"ק הנשאר בכלי דת"ת אחר הסתלקותו משם אל הגבורה, כנ"ל.

אני חוזר, אמנם מצד הכלים, הרי הנצח נחשב לעצמותו של ז"א, והאור של הנצח, איפה נמצא אור שלו, אור של הזעיר אנפין? הוא בחינת הו"ק הנשאר בכלי דת"ת אחר הסתלקותו משם אל הגבורה.

הוא אומר לנו כך, אור הזעיר אנפין, שנקרא אור דחסדים בהארת חכמה, איפה הוא נמצא? בכלי דבינה, שהוא תפארת. נמצא לפי זה, איזה אור יש בכלי דנצח? רק ו"ק של התפארת. ואור החכמה ש... ואור דחסדים בהארת חכמה, איפה נמצא, נקרא אור הנצח? נמצא בכלי דתפארת. נמצא, איזה אור יש עכשיו בכלי דנצח? בחינת ו"ק, הוא אומר. איזה ו"ק? ו"ק של תפארת.

תלמיד: ...

רב"ש: עוד הפעם. אם אנו אומרים, שיטה, מה זה זעיר אנפין? אור דחסדים בהארת חכמה. אחר כך אני אומר, מה בחינתו עצמו של זעיר אנפין? היינו, לפי הכלל שכל ספירה כלולה מחברתה, אז אומרים, זעיר אנפין מה שנחשב אצלו להתכללות בכלים דכתר חכמה בינה, נקרא אצלו חסד גבורה תפארת. ובחינתו עצמו, זעיר אנפין, הוא נצח. ומה שנכלל ממלכות נקרא הוד.

עכשיו, מצד האורות, שאנחנו מדברים בפרצוף ע"ב, שאני אומר שכלי דחסד ככלי דתפארת, איזה אור יש בכלי דכתר? חכמה. נמצא, שאור החכמה נמצא בכלי דחסד. היינו, אור הגבורה שצ... אור החכמה נמצא בכלי דחסד. עכשיו, כלי דחכמה, מה יש שם? אור הבינה. אז אני אגיד, בכלי דגבורה, שהוא כלי דחכמה, יש שמה אור התפארת.

עכשיו, בכלי דבינה, מה יש שם? אור הזעיר אנפין. אז אני אגיד כאן עכשיו, בכלי דתפארת שלו יש אור הזעיר אנפין, שנקרא אור הנצח. נמצא, אור הנצח שנמצא בכלי דתפארת, הוא נקרא זעיר אנפין שיש לו אור דחסדים בהארת חכמה, שזה נבחן ג"ר וו"ק. הג"ר נבחן להארת חכמה, הו"ק שהוא נקרא חסדים.

עכשיו, איזה אור יש לנו בכלי דנצח? כבר אין לו אור שלו, רק יש לו ו"ק של זעיר אנפין. לאחר שנסתלק הג"ר, ההארת חכמה מכלי דתפארת, מסיבה שהייתה לא מטי בחכמה, השיריים של התפארת, הו"ק שלו, חסדים שלו, עברו לכלי דנצח. שכלי דנצח הוא כלי דזעיר אנפין, אבל האור שלו הוא יותר קטן, מדוע? אור הנצח הוא בכלי דתפארת, זה שאומר כאן.

הרי אני, זה שאומר כאן. אמנם מצד הכלים, הרי הנצח נחשב לעצמותו של ז"א, אבל והאור של הנצח, איזה אור יש עכשיו לכלי דנצח? אין לו אורות שלו. הוא בחינת הו"ק, האור דחסדים, הנשאר בכלי דת"ת אחר הסתלקותו, הכלי דתפארת, אל הגבורה. והגבורה, גם כן למדנו, יש חסדים. וההפרש, בינו, נצח, לספירת הגבורה, למדנו, בגבורה יש חסדים ונצח היא חסדים. הוא כי אור הגבורה, אע"פ שהוא ג"כ בחי' ו"ק, אין רק אור דחסדים, אמנם הוא בערך ו"ק דחכמה, מדוע? כי שארית החסד, שהיה מקודם אור החסד, אור החסדים בהארת חכמה, ואור ההארת חכמה נסתלקה מחסד, לכן חסד עלה לכלי דבינה והשיריים של החסדים האלו ירדו, למי? לכלי דגבורה.

זה שאומר אמנם הוא בערך ו"ק דחכמה, כי הוא שארית החסד, מבחינת הארת חכמה שבו, והוא בערך כמו אור הזו"ן דכלי דבינה. אמנם אור הנצח, הוא בחינת ו"ק דאור הז"א, כי נתבאר שאור של הת"ת הוא בחינת אור הז"א בעצם.

מה כתוב כאן? אם אני אומר, תפארת נקרא זעיר אנפין, היינו מבחינת האורות. מה זה זעיר אנפין? אור דחסדים בהארת חכמה. אם כן, מה נשאר לנצח? ו"ק של בחינת זעיר אנפין. עכשיו, אם אנו לומדים, במה יש בחסד? אור החכמה. נמצא שהוא רק ו"ק, ו"ק מחכמה. הוא ו"ק מזעיר אנפין, ביחס, הוא בו"ק מחכמה. בזה הוא עושה הבדל בין נצח לגבורה. גבורה יש לו ו"ק, חסדים, הנשאר מחכמה, שחסד נקרא אור החכמה בכלי דכתר. מה שאין כן, תפארת נקרא אור הזעיר אנפין בכלי דבינה. הוא לוקח זו"ן בכלים דבינה.

זה שהוא אומר, והוא בערך כמו אור הזו"ן דכלי דבינה. אמנם הנצח, הוא בחינת ו"ק דאור הז"א, ו"ק דתפארת. כי נתבאר שאור של הת"ת הוא בחינת אור הז"א בעצם. ובעיקר צריכים להבחין כאן, כי היחס מהאורות וכלים דחג"ת לאורות וכלים דנהי"מ, אף על פי שהכול נקרא זעיר אנפין, הם כיחס ג"ר לו"ק, משום ש[ה]חג"ת הם נגד ג"ר דה' בחינות, ונהי"מ הם נגד ז"א ומלכות דה' בחי'.

לכן, נצח נקרא אור ו"ק של זעיר אנפין. וגבורה נקרא ו"ק של חסד של כלי דח... של אור החכמה. ומה יש לו? כאילו ו"ק דבינה. אנו אומרים שחסד, חכמה. ובגבורה בינה. איזה בינה? ו"ק דבינה. היינו, ו"ק שנשאר לו מספירות החסד, שנקרא חכמה. אז צריכים להתחיל אות מ"ג.

דף של"ג, אות מ"ג.

עכשיו הגענו למטי בכתר, וממילא לא מטי בחכמה, ובבינה. מטעם שהיה מטי בחסד אז הזדככה. בחינה ב' שהוא היה בחכמה ובינה עלה למעלה לכתר, נעשה מטי בכתר.

כשנעשה מטי בכתר, אז חסד עולה לבינה. אז נעשה מטי בחסד, אז נעשה מטי בגבורה, מטעם שחסד עלה, אז השארית שלו נותן לגבורה, ואז התפארת עלה לגבורה, ונמצא שנצח, השארית של תפארת בנצח. נמצא שנצח חסדים, וגבורה חסדים.

הוא שואל, מה הבדל בין גבורה דנצ... בין חסדים שבגבורה, לגברים שיש בנצח, אז הוא נותן לנו להבין שכלי, שחג"ת דזעיר אנפין דומה לכלי דג... לג"ר. אם כן, גבורה שיש לו ו"ק, סימן שקיבלה מחסד, נקרא כאילו ו"ק דחכמה, שאור החכמה בכלי דחסד. ותפארת כבר נקרא זעיר אנפין, מבחינת האורות. נמצא שנצח לוקחת ו"ק מזעיר אנפין, כאילו לבאר ההבדל חסדים מחכמה כמו בינה וחסדים מזעיר אנפין.