שיעור בוקר 29.09.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תע"ס, כרך ו, חלק טז, דף א'תתקכו, עמ' 1926
אות ס"א. "ג' העולמות בריאה יצירה ועשיה"

אות ס"א

"ונחזור לענין ראשון, כי אז" מה זה אז? "קודם שנברא אדם היה סיום העשיה בסוף ספירה ששית של עולם היצירה של עתה, והיו פנויים כל ארבעה תחתונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה של עכשיו, שהם י"ד ספירות, ושם היה מדור אל כל הקליפות."

קריין: שוב אות ס"א.

אות ס"א

"ונחזור לענין ראשון, כי אז קודם שנברא אדם היה סיום העשיה בסוף ספירה ששית של עולם היצירה של עתה, והיו פנויים כל ארבעה תחתונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה של עכשיו, שהם י"ד ספירות, ושם היה מדור אל כל הקליפות."

קריין: אות ס"ב.

אות ס"ב

"וזה המקום של אלו הי"ד ספירות, היה אז סוד תחום העולמות כדוגמת מה שאנו נותנין לכל עיר ועיר תחום שבת סביב לה, וזהו סוד מ"ש חז"ל למה נקרא אל שדי, לפי שאמר לעולמו די. פי': כי כשהיו מתפשטין אלו הארבע עולמות אבי"ע, כאשר הגיעו אל מקום סיום ספירה הששית דיצירה של עכשיו, אמר להם די, ולא תתפשטו ולא תכנסו בתחום הי"ד ספירות הנזכר, אלא ישארו חלל אל הקליפות כנזכר."

לכן נקרא א-ל שדי, עושה הגבלה, שתתפשט כל המציאות עד חזה דמקום היצירה.

אות ס"ג

"ועתה נבאר ענין אדם הראשון, איך נתפשט באלו העולמות".

סדנה

איפה עומדים העולמות בעת שנבראו? איך עומדים העולמות בעת שנבראו, או איפה עומדים עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשיה בעת שנבראו?

*

תלמיד: התשובה היא של העשירייה, באדם קדמון.

איפה היו כל העולמות? באדם קדמון, אתה צודק. "חכמים", אבל הם צודקים. טוב, נצחוני בני.

קריין: שוב אות ס"ג.

אות ס"ג

"ועתה נבאר ענין אדם הראשון, איך נתפשט באלו העולמות. והנה כבר הודעתיך במאמר תאנא דבי אליהו, שיתא אלפי שני הוי עלמא, בפ' בראשית בענין חטאו של אדה"ר כי אדה"ר היה כולל ג' עולמות שהם בריאה יצירה ועשיה וע"ש היטב באורך."

פרצוף אדם הראשון שצריך עכשיו להיוולד, הוא צריך להיות בגודל של ג' עולמות בריאה, יצירה, עשיה. ולכן, מפני שכל עולם הוא אלפיים חלקים הנקראים "אמות", אז יש לו אלפיים, אלפיים, אלפיים, ששת אלפים אמה, ששת אלפים חלקים. לכן הגודל שלו נקרא ששת אלפים שנה. כך זה נקרא. אז איזה הם חיי העולם הזה? ששת אלפים שנה, חיי עלמא. מתוך זה שאדם הראשון נמצא בתוך עולמות בריאה, יצירה, עשיה, שכל אחד מהם אלפיים חלקים שנקראים שנים, לכן חיי אדם הראשון מה שנקרא, הגודל שלו הוא ששת אלפים שנה.

אות ס"ד

"והנה זה סדר התפשטותו בהם:" איך אדם הראשון מתפשט בתוך ג' עולמות בי"ע. "כי ראשו של אדה"ר היה אז בעולם הבריאה, אשר הוא" עולם הבריאה, "עתה" נמצא ב"מקום ז"א דאצילות כנזכר." זאת אומרת, במקום זעיר אנפין דאצילות הקבוע, כי זעיר אנפין דאצילות בינתיים עלה למעלה, אבל במקום שלו הקבוע, במקום הזה נמצא עכשיו עולם הבריאה, ובתוך עולם הבריאה נמצא ראשו של אדם הראשון. "וגרונו" של אדם הראשון, "היה בד' ראשונות דיצירה שהוא עתה" עולם היצירה נמצא ב"מקום נוקבא דאצילות, וכבר ידעת כי נוקבא דאצילות נקראת גן עדן ונמצא כי גרונו לבד היה נתון בג"ע."

נוקבא דאצילות, מלכות דאצילות מתלבשת על תנה"י דזעיר אנפין. במקום זעיר אנפין נמצא עולם הבריאה, במקום נוקבא נמצאות עכשיו ד' ראשונות דעולם היצירה שמתלבשות על ד' תחתונות דעולם הבריאה. וראש דאדם הראשון מתלבש על עולם הבריאה, וגרון דאדם הראשון מתלבש על ד' ראשונות דיצירה.

שאלה: בעולם האצילות יש שני עולמות כרגע?

בעולם האצילות במקום זעיר אנפין דאצילות עומד עולם הבריאה, ובמקום מלכות דאצילות עומדות ד' ראשונות דעולם היצירה שמתלבשות על ד' תחתונות דעולם הבריאה.

תלמיד: זאת אומרת, שני עולמות עלו לעולם האצילות?

כן.

אות ס"ה

"ומשם ולמטה כל שאר גופו היה מחוץ לג"ע," עולם האצילות נקרא "גן עדן", וכל הגוף דאדם הראשון למטה מגרון היה למטה מגן עדן, למטה מעולם האצילות, למטה מפרסא. "באופן זה, כי כל גופו היה נתון בששה אחרונות של היצירה ובארבעה ראשונות של העשיה, אשר הם עתה שיעור מקום כל עולם הבריאה."

על מקום עולם הבריאה שנמצא למטה מפרסא מתלבשות ו' תחתונות דיצירה וד' ראשונות דעשייה. את זה צריך לדעת, אתם צריכים לצייר את השרטוט, זה חייב להיות. זה לא כל כך קשה. יש לנו מקום, למעלה עולם האצילות, למטה מקום בי"ע. עולמות בי"ע, חלקם עולים לעולם האצילות, ועוד פרצוף אחד, אדם הראשון, מתלבש עליהם. זה לא למעלה מהדעת ולא כלום, זה פשוט שרטוט כזה שיש בו שלושה חלקים. יש לנו עולמות אבי"ע ובתוכם אדם הראשון.

"ומשם ולמטה" זאת אומרת, מפרסא ולמטה "כל שאר גופו היה מחוץ לג"ע," מחוץ לעולם האצילות "באופן זה, כי כל גופו היה נתון בששה אחרונות של היצירה ובארבעה ראשונות של העשיה, אשר הם עתה שיעור מקום כל עולם הבריאה."

מה נמצא בתוך מקום הבריאה? בתוך מקום עולם הבריאה, בשש ראשונות דבריאה נמצאות שש תחתונות דעולם היצירה, ובארבע אחרונות של מקום הבריאה, נמצאות ארבע ראשונות של עולם העשייה.

צריך להתאמץ ולהתאמץ, זו לא רוחניות, זה פשוט התמצאות בשרטוט.

אות ס"ו

"אמנם להיות כי גוף האדם נחלק לשתי חלוקות, כנודע," איזה שתי חלוקות? "כי עד החזה מתפשט יסוד הבינה והאורות שבתוכו מכוסים" עד החזה דפרצוף מתפשט אור החסדים ולכן אין שם חכמה. למה הוא מדבר על זה אנחנו לא יודעים, אבל כך אומר. "ומן החזה ולמטה האורות הם מגולים" כבר אין כיסוי דחסדים "כמבואר אצלנו בסוד החסדים המתפשטים בת"ת דז"א," עד התפארת דזעיר אנפין מתפשטים החסדים מאימא, מבינה. "ולכן נתחלק גופו" דאדם הראשון "בשתי עולמות, חציו העליון המכוסה," בחסדים "נתון בשש אחרונות של" עולם "יצירה," של מקום היצירה "וחציו התחתון המגולה, נתון בד' ראשונות דעשיה."

עוד הפעם. אני מרגיש שיש איזה ערפול.

אות ס"ו

"אמנם להיות כי גוף האדם נחלק לשתי חלוקות, כנודע," למה הוא נחלק לשתי חלוקות? האור שמגיע מאימא, מהבינה, נכנס לפרצוף של אדם הראשון ונותן לפרצוף הזה סיפוק בחסדים, "אני לא רוצה חכמה, אני רוצה להשפיע חסדים". חפץ חסד שחי ביער לא רוצה שום דבר, "אין לי חולצה ולא צריך חולצה".

כך גם זעיר אנפין וגם האדם הראשון, אור דחסדים מתפשט בו עד תפארת, עד חצי מהגוף, ולכן בכל הספירות האלו מכתר עד תפארת: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, שש ספירות, יש שם כיסוי של חסדים, לא רוצים חכמה, יש סיפוק בלהיות חפץ חסד. אבל ארבע ספירות אחרי זה, נצח, הוד, יסוד, מלכות, זו כבר בעיה, הם רוצים גילוי חכמה.

שוב.

אות ס"ו

"אמנם להיות כי גוף האדם נחלק לשתי חלוקות, כנודע, כי עד החזה מתפשט יסוד הבינה והאורות שבתוכו מכוסים ומן החזה ולמטה האורות הם מגולים כמבואר אצלנו בסוד החסדים המתפשטים בת"ת דז"א," מבינה חסדים מתפשטים עד תפארת דזעיר אנפין. "ולכן נתחלק גופו דאדם הראשון בשתי עולמות, חציו העליון" דגוף "המכוסה," בחסדים "נתון בשש אחרונות של יצירה," איפה שש אחרונות דיצירה? הן עומדות בשש ראשונות דבריאה. "וחציו התחתון" דגופו דאדם הראשון "המגולה," זה ד' ספירות תחתונות. "נתון" החלק הזה, "בד' ראשונות דעשיה." איפה שהן עומדות במקום של ד' אחרונות דעולם, מקום הבריאה.

שאלה: מה זאת אומרת, עומדות במקום של ד' ראשונות?

מקום זה ד' האחרונות דעולם הבריאה. מה שנמצא במקום הזה הם, ד' ראשונות דעולם העשייה. ומה נמצא כאן עוד? חלק מגופו דאדם הראשון. עכשיו הוא יפרט לנו איזה חלק.

אות ס"ז

"ונמצא, כי עיקר גופו" דאדם הראשון "היה למעלה ביצירה, כנודע כי הגוף רומז אל הואו של ההוי"ה, וגם היצירה נרמזת באות הואו עצמה." י-ה-ו-ה. ו', זה יצירה. "ורגליו של אדם הראשון, היו נתונים בששה תחתונות של עשיה של אז," "שש תחתונות של עשיה דאז", "שהם עתה" נמצאות ב"ששה ראשונות של" מקום עולם ה"יצירה של עתה." שש ספירות אחרונות של עולם העשיה נמצאות במקום של שש ראשונות דעולם היצירה, עד החזה דיצירה, עד תפארת דיצירה. "והרי ביארנו התפשטות אדם הראשון בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה בעת שנברא."

שאלה: כשאנחנו מדברים על הפרצוף של האדם הראשון, אנחנו מדברים גם על העולמות?

אנחנו דיברנו בכלל על מקום שזה פרצוף גלגלתא. ובתוך פרצוף גלגלתא כל הפרצופים האחרים, העולמות והנשמות, הכול נמצא בהם, בחלקי גלגלתא.

תתרגלו לתאר את הדברים בצורה ויזואלית, פנימית. גלגלתא מתחלקת למעלה מטבור ולמטה מטבור. למעלה מטבור אנחנו לא מתחשבים עם כלום, שם זה א"ק, עקודים, אורות, כלים, הכול דבקות, אין לנו שום נגיעה בזה. למטה מטבור דגלגלתא מתחילה הבעיה. שם ישנם רצונות שעדיין לא נמצאים בדבקות עם הבורא, ולכן ישנה השגת דבקות בצורה חלקית.

אחרי שבירת הכלים בעולם הנקודים נעשה מיון, חלקים שיכולים להתברר ומהם אפשר לבנות משהו, פרצופים ששייכים לעל מנת להשפיע, מהם נברא עולם האצילות. וחלקים שלא יכולים ממש להיות בעל מנת להשפיע, מהם נבראים עולמות, אם אפשר כך להגיד, בריאה, יצירה, עשיה. הם נקראים עולמות בי"ע דפרודא, הם נפרדים מעולם האצילות. כי יש בהם כל מיני ליקויים, כלים שבורים וכל מיני חלקים שנמצאים בקליפות, יש בי"ע דקדושה ובי"ע דטומאה. כלפי עולם האצילות אין טומאה, הכול מתוקן.

מה קורה הלאה, אנחנו עכשיו מדברים על איך מסודרים עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה בעת שנבראו. למדנו ודיברנו, מתי נבראו עולמות אבי"ע?

תלמיד: אחרי שבירת העולם.

אני שואל מתי, מה התאריך?

תלמיד: בראש השנה.

לא, האדם נברא בראש השנה. מה לפני זה? כ"ה דאלול, חמישה ימים לפני ראש השנה, אחרי בריאת העולמות נברא האדם הראשון. כאן אנחנו מדברים על מצב שהיו העולמות בעת שנברא האדם הראשון. מישהו רוצה לחזור על הציור הזה?

תלמיד: מלמטה למעלה, עולם העשיה יושב על שש תחתונות של עולם היצירה וארבע תחתונות של עולם הבריאה. עולם היצירה נמצא על שש ראשונות של עולם הבריאה ועל מלכות דאצילות שהיא ארבע. ועולם הבריאה נמצא על זעיר אנפין דאצילות.

יפה.

תלמיד: אנחנו בדרך כלל לומדים שיש ראש, תוך, סוף על החלוקה של הפרצוף.

גם באדם.

שאלה: לגבי האדם. בדרך כלל אנחנו אומרים שתוך וסוף ביחד נקראים גוף, האם פה התוך זה כמו גוף והסוף זה כמו רגליים?

גופו דאדם הראשון, גם כתוב בכמה מקומות, שגופו היה מחוץ לגן עדן. כתוב באות ס"ה, "ומשם ולמטה כל שאר גופו היה מחוץ לג"ע,", מה זה "שאר גופו"? כי אנחנו לא יודעים בדיוק לאן לשייך את הגרון. גרון זה נקרא "גֵר" שהוא מחוץ לראש מצד אחד, מצד שני הוא עדיין שייך לראש, הוא עדיין לא גוף ולכן הוא נמצא למעלה מהפרסא.

תלמיד: השאלה היא לגבי גופו, הרגליים שקולות לסוף?

רגליים זה סוף.

תלמיד: רגליים זה הסוף והתוך זה כמו הגוף שהוא מדבר כאן.

כן, התוך זה מפרסא דאצילות ולמטה. עוד נראה עכשיו איך זה מתחלק, הגוף מתחלק לעוד כמה חלקים והרגליים מתחלקות לשלושת השלישים. מה שחשוב לנו כאן, שכל האדם הראשון מתחלק לששת אלפים חלקים.

שאלה: קודם אמרת שגן עדן זה בעולם האצילות.

כל עולם האצילות נקרא גן עדן.

תלמיד: אבל כתוב שגם הגרון זה גן עדן.

נכון, גם גרון וגם בינה. יש מדורים, יש חלקים.

תלמיד: חלקים בתוך גן עדן?

כן.

אות ס"ו

"אמנם להיות כי גוף האדם נחלק לשתי חלוקות, כנודע, כי עד החזה מתפשט יסוד הבינה והאורות שבתוכו מכוסים" בחסדים "ומן החזה ולמטה האורות הם מגולים כמבואר אצלנו בסוד החסדים המתפשטים בת"ת דז"א, ולכן נתחלק גופו בשתי עולמות, חציו העליון המכוסה, נתון בשש אחרונות של יצירה, וחציו התחתון המגולה, נתון בד' ראשונות דעשיה."

חוץ מזה שהגוף בעצמו מחולק לכמה חלקים, יש לנו עוד חלוקה לפי הכיסוי של הבינה. אורות הבינה שמתפשטים בגוף דפרצוף, גוף זה רצונות, אז אורות הבינה שממלאים את הרצונות האלה הם נותנים לרצונות האלה סטטוס כביכול, מעמד מיוחד. איפה שאורות הבינה מתפשטים, שם יש לנו כיסוי של בינה ואז אין שם לרצון לקבל תשוקה לאור החכמה. זה חלק אחד מהגוף, עליון עד התפארת. ולמטה מזה יש כבר בעיה, שם זה הרצון לקבל שרוצה לקבל, לגלות את אור החכמה, ושם צריכים להיות זהירים מאוד.

אות ס"ז

"ונמצא, כי עיקר גופו היה למעלה ביצירה, כנודע כי הגוף רומז אל הואו של ההוי"ה, וגם היצירה נרמזת באות הואו עצמה. ורגליו של אדם הראשון, היו נתונים בששה תחתונות של עשיה של אז," איפה שהיא הייתה "שהם עתה ששה ראשונות של" מקום "יצירה של עתה.". "עתה" זה לא עתה, עכשיו, אלא זה שהוא מספר על עת עתה במצב שנולד. "והרי ביארנו התפשטות אדם הראשון בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה בעת שנברא."

שאלה: אם אני מבין נכון מדובר על החלוקה של הגוף בחזה דבריאה, של המקום הקבוע, אז מאיפה באה הנקודה הזאת פתאום?

עוד לא ידוע, הוא עוד לא אמר על הנקודה הזאת של איפה הגוף נחלק. איפה כתוב?

תלמיד: באות ס"ו. "כי עד החזה מתפשט יסוד הבינה", מה זו הנקודה הזאת?

אני לא יודע, הוא לא כותב. אני לומד מה שכתוב.

תלמיד: אתה התחלת להסביר את המהות של העניין שיש מקומות שהוא מכוסה ומגולה?

כן. שם מתפשטים אורות החסדים והם מכסים את הרצון לקבל בסיפוק, והרצון לקבל לא רוצה לקבל, הוא רוצה להשפיע. אורות הבינה שממלאים אותו נותנים לו כזה רצון, שרוצה להשפיע. אם אתה תגיע למצב שיתפשטו בך אורות דחסדים, אתה תרצה להשפיע.

תלמיד: זה נקרא מכוסה?

זה נקרא כיסוי, כן. בינה נותנת כיסוי על הרצון לקבל, ואז הוא מכוסה. זה כמו ששואלים אותך בבנק, יש לך כיסוי, או אין לך כיסוי. מה זה כיסוי? כוח. גם כאן, כוח הבינה מכסה את הרצון לקבל.

תלמיד: מה שורש הנקודה הזאת, מאיפה היא הגיעה?

מזה שאימא מתפשטת לתוך הזעיר אנפין. היא מולידה את הזעיר אנפין ומתפשטת בו עד התפארת דזעיר אנפין באורות שלה, ומהתפארת דזעיר אנפין ומטה כבר נמצאים כלים דקבלה דזעיר אנפין. ולכן מלכות יכולה לעלות ולהתלבש על ד' הספירות האחרונות דזעיר אנפין, כי זה בעצם המקור שלה.

שאלה: כשכל זה התחיל היו עולמות אבי"ע ואז הופיע פרצוף אדם הראשון, ואמרת שפרצוף זעיר אנפין של אצילות התלבש בראש אדם, שם נמצא הראש של אדם. כל התהליך הזה התחיל מפעולות של האדם או מפעולות של העולמות?

ודאי שאדם נברא ממלכות דאצילות. היא עלתה לאבא ואמא, לחכמה ובינה דאצילות ואז היא הולידה את הפרצוף אדם, וגם את חוה.

תלמיד: מלכתחילה יש לנו בריאה, יצירה ועשייה?

נכון, ודאי. כל העולמות יצאו, ואחרי שיצאו כל העולמות מלכות דאצילות עולה לאבא ואימא דאצילות ומולידה פרצוף אדם הראשון.

תלמיד: והפעולה השנייה היא שראש של בריאה מתלבש בזעיר אנפין של אצילות?

אנחנו צריכים ללמוד סיבה ומסובב. אנחנו נעבור על זה.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-09-29_lesson_bs-tes-16_n1_p2_eC7RZG7u