שיעור צהריים 03.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1908, מאמר 579. "והסירותי את לב האבן" 

קריין: רב"ש ג', עמוד 1908, מאמר 579, "והסירותי את לב האבן".

נקרא את המאמר הזה, מאמר מאוד יפה, ואחר כך נדבר עליו.

והסירותי את לב האבן

פורים תשל"ז

"ענין לב האבן הוא מה שהאדם רוצה להבין, אם כדאי לו לעסוק שלא על מנת לקבל פרס. את זה אין בידי האדם להבין, מטעם שזהו נגד הטבע שלנו, שנולדנו ברצון לקבל לעצמו. לכן האדם מוכרח את עבודתו באמונה למעלה מהדעת. היינו, אף על פי שלא מבין איך אפשר להגיע למדרגה זו, אלא זהו מתנת ה'.

וזה נקרא, "אם אין הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו". וזה נקרא "והסירותי את לב האבן", היינו רק הקדוש ברוך הוא יכול לתת לו הכוח הזה, שהגוף יסכים לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. אבל מצד האדם, יש לו רק להתחיל, היינו אם האדם משתוקק להגיע למדרגה זו, ועושה מעשים של תורה, ומצוות, ותפילה, שיגיע לזה, אז הקדוש ברוך הוא עוזרו.

אבל מטרם זה, היינו אם אין אתערותא דלתתא, לא בא על זה עזרה מלמעלה. וזה נקרא עבודת האדם, היינו מה שיש לאדם לעשות, כי עניית התפילה שייך, אם יש איזה תפילה מלמטה, שזהו נקרא עליית מ"ן, היינו שהאדם מעלה את החסרון, מה שחסר לו, ומבקש מה', שימלא לו את חסרונו.

לכן, אם יש לו חסרון, בזה שלא יכול לעבוד בשלא על מנת לקבל פרס, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את המיין דוכרין, שהוא מלוי החסרון, שהקדוש ברוך הוא נותן לו את הכוח הזה. אבל אם אין האדם מבקש את זה, זאת אומרת מה שלא יכול לעסוק שלא על מנת לקבל פרס, ממילא לא שייך לומר מלוי חסרון.

ובכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא חסרון, על זה מוכרח להיות חינוך מיוחד, אחרת לא מרגישים שזה נקרא חסרון. ורק חסרון של מיעוט אור האדם מרגיש, היינו שאין לו התענוג בתורה ובתפילה, כמו שהוא מבין שצריך להיות. אבל חסרון כלי, ושזה החסרון האמיתי, את זה לא ניתן לכל אדם להרגיש.

לכן לא מחנכים את העולם רק על חסרון אור ולא על חסרון כלי, כי לאור שיאיר בו, יש לו כלי, כי הרצון לקבל אינו מרגיש אלא חסרון תענוג, משום שזה יש לו שייכות לכלי קבלה, מה שאין כן חסרון כלי, זהו הופכי לכלי קבלה, לכן אין האדם מרגיש את זה מצד הטבע. לכן לא יכולים לחנך את הכלל על חסרון זה, אלא מחנכים אותם על חסרון אור.

לכן לחסרון זה צריך להיות חינוך מיוחד, וגם לא לכולם יכול לחנך על דרך זה, אלא לאנשים שיש להם תכונת של אמת, רק לאלו אנשים אפשר לחנך."

שאלה: כתוב, "וגם לא לכולם יכול לחנך על דרך זה, אלא לאנשים שיש להם תכונת של אמת, רק לאלו אנשים אפשר לחנך". איך אפשר להשיג את תכונת האמת, לרכוש אותה?

אני לא חושב שאפשר לקנות אותה, אלא אדם נולד עם זה. הוא רגיש לזה שיש לו כלים דהשפעה או אין לו כלים דהשפעה, ובהתאם לזה הוא מתפתח.

תלמיד: מהי האמת?

האמת היא כשאדם מרגיש מה זה נקרא על מנת להשפיע, מה זה נקרא רצון להשפיע, ואת זה הוא רוצה. הוא רוצה שתהיה לו אפשרות כזאת לרצות להשפיע.

תלמיד: מהי תחילת הדרך שבעזרתה אנחנו עולים על הדרך לגילוי אותה האמת, האם קודם לכן צריך להגיע להכרת הרע?

גם כן, אבל הוא לא חייב. העיקר הוא שהאדם רוצה להגיע למצב שהוא מאוד רוצה לקבל מלמעלה, מהבורא, תכונת השפעה, ואת זה הוא מבקש.

תלמיד: איך אפשר לעזור לחברים להשיג עדינות הנפש להרגשה הזאת, להתכוונן על זה קצת, לפתח חוש כלפי זה?

אנחנו צריכים לדאוג שכל אחד שרוצה להגיע לאמת תהיה לו הרגשה עד כמה הוא שייך לזה, ולעזור לו בכך שאנחנו מושכים אותו לזה. עד שהאנשים האלה ירגישו מה הם צריכים לקבל מלמעלה, מהבורא, איזה רצון, למה בדיוק, וכך הם יבואו לחינוך הנכון.

תלמיד: איך הכנס הבא עלינו לטובה יכול לעזור לנו בזה?

אנחנו בכנס נדבר על זה. יהיו לנו תרגילים, ונשתדל לעורר את הבורא כך שהוא מצידו יענה לנו. נרגיש את התפילה האמיתית, את הבקשה האמיתית, שאנחנו מתקרבים לבורא כדי לשכנע אותו לעזור לנו.

שאלה: האם אפשר לראות אם החבר נמצא או לא נמצא באמת?

לא, אנחנו לא יכולים לראות את זה. אנחנו אפילו יכולים לטעות בזה בהפוך. אלא אנחנו צריכים להתקרב לכל החברים שלנו, לעזור להם להתקרב לבורא, ושירגישו עד כמה הבורא רוצה לעשות טוב לכל אחד, לקדם את כולם.

שאלה: מה אנחנו צריכים לעשות אם אנחנו לא יכולים לפנות מקום לבורא בתוך הרצונות שלנו?

אנחנו צריכים לבקש ממנו שיתקרב, שיקרב אותנו אליו, ושיעשה כל מה שאפשר כדי שנרגיש את קרבתו, שהוא קרוב.

שאלה: הטעם היחיד שנשאר בי זה להנות את הבורא דרך החברים שלי, אני כבר לא רואה שום טעם בשום דבר אחר. זה שאני עובר לאמונה למעלה מהדעת, האם זה סוג של הסתרה? או איך אני מסתיר את עצמי?

למה נראה לך שאתה מסתתר מהבורא?

תלמיד: כיוון שאני יוצא מהדעת שלי, מהעולם הזה, ועל ידי זה אני מסתיר את עצמי מהבורא.

האמת שמהבורא אנחנו לא מסתירים את עצמנו, לא ניתן להסתתר ממנו. לבקש על כך שהוא יתגלה לנו, שיקרב אותנו אליו, את זה אנחנו צריכים. אז נבקש על זה.

תלמיד: המעבר הזה לאמונה למעלה מהדעת, שבהכרח אנחנו צריכים לעבור לשם, איזו מין תוספת זה נותן לנו?

זה נותן לנו את האפשרות להרגיש את הבורא.

תלמיד: האם אמונה למעלה מהדעת זה העולם העליון?

כן, זוהי תחילתה של ההשגה העליונה.

שאלה: אנחנו מחייבים את עצמנו לעבוד כל יום ללא הרצון לקבל שלנו או מעליו, ואנחנו מעלים על זה כל יום תפילה לבורא. איך זה משנה את הלב שלנו?

הבורא משנה את הלב. אנחנו רוצים להתקרב דרך החברים אליו, אנחנו מבקשים ממנו שימשוך את החברים שלנו אליו, וכתוצאה מזה אנחנו מתחילים להרגיש יחד איך הוא נעשה יותר ויותר קרוב אלינו.

תלמידה: האם כל זה חשוב כדי לחבר את החברים?

כן, שכולנו נהיה מחוברים בינינו, ונקודת הקשר שלנו תהיה מחוברת גם לבורא.

שאלה: בזמן שקראתי את המאמר הייתה לי הרגשה שאנחנו כל כך רחוקים מהחיסרון הנכון והבורא מחכה עד שנבקש נכון. מתי נתחיל להרגיש ולהתפלל על רוחניות? כי חיסרון כזה עוד לא התעורר בנו ועוד אין לנו חיסרון למלא כלי של השפעה.

בכל זאת, אפילו אם זה לא נכון, נבקש.

שאלה: מה זה חיסרון אמיתי, שלם של עשירייה בתפילה, שיגרום להתעוררות הבורא מלמעלה?

החיסרון האמיתי של העשירייה, וכדי לעורר את הבורא כלפינו מלמעלה, אנחנו צריכים כולנו יחד להתאסף בטבעת אחת כמו כלי אחד, ולפנות לבורא עם בקשה אחת בלבד, שהוא יעזור לנו להרגיש אותו, ושעל ידי זה כולנו יחד נתחבר לכלי אחד משותף.

תלמידה: מהו המימוש של החיסרון האמיתי של העשירייה? במה הוא מתבטא?

זה כאשר נרגיש שכולנו מחוברים בינינו יחד כחלקי המלכות, וכולנו מעצמנו מעלים למעלה מאיתנו חיסרון, רצון. הבורא מגלה את עצמו ברצון המשותף שלנו, וכאשר אנחנו מרגישים אותו, הוא מתגלה בתוכנו, ממלא אותנו. זה מה שנקרא קשר עם הבורא.

תלמידה: שיעור המימוש של החיסרון הזה, האם אלו החסרונות של כל החברות או יכול להיות רק של חלק מהחברות?

יכול להיות רק של חלק.

תלמידה: איך בעשירייה להיות תמיד מוכנים באותה התעוררות כמו הבורא?

העשירייה לא יודעת את זה. אם אנחנו משתדלים לעלות לבורא, להתחבר איתו בכל כוחותינו המשותפים, אז במקרה כזה, בהדרגה, כך זה קורה. והבורא מתגלה בנו, מתקרב אלינו ומאפשר לנו לגלות אותו.

שאלה: כתוב במאמר שכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא "חיסרון", בשביל זה צריך להיות חינוך מיוחד, אחרת אנחנו לא מרגישים שזה נקרא חיסרון נכון. ונראה שלמעלה מהדעת הרבה פעמים אתה לא מרגיש שיש חיסרון כזה. איך לחנך לזה, איך להוסיף את זה?

רק בקשר בינינו, שאנחנו נהיה מקושרים בינינו בצורה הדדית, ונרצה את גילוי הבורא בקשר בינינו וזהו.

שאלה: איך אנחנו מתחילים לגלות את הבורא כל יום במעשים הקטנים שלנו?

אנחנו צריכים להשתדל כל יום לקבוע זמנים שבהם אנחנו מתחברים בינינו ופונים לבורא. וככה זה יום ועוד יום, ועוד יום, אפילו כמה פעמים ביום אם יש לנו זמן, שאנחנו נעשה כך. נבקש כולנו יחד בחיבור בינינו, נפנה לבורא ונבקש ממנו שימשוך אותנו כולנו אליו.

שאלה: האם אני מבינה נכון שבמאמר מדובר על החיסרון שלנו לכלים דהשפעה?

כן.

תלמידה: אז נכון שהחיסרון, הכלי, בהבדל מחיסרון לאור הוא שחסר לי מקום שבו אני אוכל להשפיע?

גם נכון.

תלמידה: אפשר להגיד שהמקום הזה, אחרי שהוא ניתן לנו מהבורא, זה איפה שהאור יוצא מאיתנו ולא נכנס?

יחסית כן.

שאלה: השאלה מה זה נקרא ברוחניות חיסרון ולמה לנשים יש יותר הרגשה של החיסרון? האם זה באמת ככה?

כן. חיסרון זה נקרא רצון הנברא להרגיש את הבורא, שהבורא יתגלה בכלים של הנברא. אז כאן אנחנו משתדלים מתוך הקשר שלנו לעלות חיסרון לבורא. ונקווה שהבורא ירגיש את התפילה שלנו וירד לתוך הרצון שלנו ואז יתגלה בנו.

תלמידה: כשאישה היא נשואה או יש לה מישהו, האם הגבר שלה יכול לכסות על החיסרון הרוחני שלה?

זה לא שייך אם היא נשואה או לא נשואה. הקשר שלה עם הבורא הוא כמו הקשר של הגבר עם הבורא. אין בזה שום הבדל.

שאלה: איך אנחנו מגדילים את הרצון להידמות לבורא בקבוצה? איך הקבוצה עוזרת לנו להגדיל את הרצון הזה או להתחיל אותו?

אנחנו צריכים להעלות את הרצונות שלנו, החיסרון המשותף שלנו לבורא, ובהתמדה לבקש ממנו שהוא יתקן וימלא את החיסרון הזה שלנו. זה מה שאנחנו מצפים מהבורא.

תלמידה: מה זה חיסרון כלפי הלב?

מה שהלב מרגיש זה חיסרון.

תלמידה: לב זה נברא?

כן.

שאלה: האם החינוך המיוחד צריך לכלול בתוכו גם את הכרת הרע?

כן.

תלמידה: ובאיזה שלב, זה צריך להיות התחלתי או שזה צריך להיות בהדרגה?

בהדרגה.

תלמידה: אבל זה חייב להיות בתוך החינוך המיוחד גם שאדם יכיר את הטבע הלא טוב שלו?

כן.

שאלה: לעבוד בלי שכר זה נראה בלתי אפשרי וכאילו אין כיוון. האם הכיוון הוא זה שבשבילנו זה בלתי אפשרי, ודווקא הבורא, רק הבורא יכול לעזור לנו בזה?

לא. רצוי שאנחנו גם נברר את זה והבורא כבר יתקן אם יש צורך. אבל קודם כל אנחנו צריכים להשתדל לגלות.

קריין: אם אני מרגיש שאני לא יכול להעלות מ"ן כי אני מלא במשהו אחר, האם זה אומר שעליי קודם כל לדחות את המילוי הזה, להגיע להכרה ברע שלי לפני שאני אוכל להעלות תפילה אמיתית?

כן, נכון.

תלמידה: בסוף המאמר כתוב, שאי אפשר לחנך את כולם, אלא רק את האנשים שיש שלהם תכונה של אמת. האם לכל מי שמגיע ללימוד חכמת הקבלה יש את הנטייה הזאת לאמת או רק את הרצון להגיע לזה?

לא כל מי שמגיע לחכמת הקבלה יש לו את אותו חיסרון בצורה נכונה. אלא האדם צריך להשתדל לתקן את החיסרון שלו, לבקש את הבורא שיעזור לו לרצות את הדברים הנכונים, ואז הבורא מסדר לו את זה. אם אין לו חיסרון נכון, האדם בעצמו לא מסוגל להגיע לחיסרון הנכון. רק בתנאי שהוא יבקש מהבורא. 

שאלה: חיסרון הכלי זה רצון להיות הכלי הזה, כשאנחנו רוצים שהעשירייה תהיה כלי לבורא או שזה חיסרון אחר?

זה הרצון שלנו, להפוך כלי לבורא.

שאלה: האם אני יכולה להאמין לחיסרון שלי רק כשהוא תואם לחיסרון של העשירייה?

כן, אז זה חיסרון נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולים להעלות תפילה כנה, אמיתית, אם אנחנו לא מודעים לפגמים שלנו?

אנחנו מרגישים מה חסר לנו, ואז כנגד זה אפשר לבקש מהבורא מה אנחנו צריכים, מסך, חיסרון, התקרבות לנותן וכן הלאה. 

שאלה: האם אפשר לקבל לב בשר בלי שנחזור בתשובה מלאה ואיך לבקש לב בשר?

אפשר, העיקר לבקש.

תלמידה: אבל איך לבקש את הלב בשר?

איך לבקש? לבקש. איך מבקשים? פונים ומבקשים, בכל לשון של בקשה. 

שאלה: האם יש לאדם חיסרון נכון מלכתחילה, יש לו כזאת תקווה והוא מגיע לקבוצה, לשיעורים, למקורות והוא מפתח את הרגישות להשפעת הבורא המגיע כאור מקיף. והאם יש לאדם רגעים שהוא דורש מאמצים מאוד מדויקים, חזקים במהלך היום, מה זה יכול להיות?

זה שום דבר, זה אותו דבר.

תלמיד: יש לנו גם דעה בקבוצה, בעשירייה, שעבודה רוחנית זו עבודה עם השפעת הבורא, וכשאני מרגיש התנגדות, העבודה שלי היא לפנות לבורא, ובהתנגדות הזאת להרגיש דווקא את העלייה. זה באמת ריכוז המאמץ שלנו? או שבכל זאת העבודה בחיבור עם החברות יותר גבוהה?

החיבור עם החברות יותר גבוה מזה, כן, יותר גבוה.

שאלה: תהיה לנו עכשיו בכנס הזדמנות טובה, כמו שאמרת, שאנחנו כחלקי מלכות נתחבר בעשירייה שלנו, ויגיע מילוי מהבורא בקשר הזה. האם יעזור מהרגשת הקשר הזה לתקן את החסרונות שלי?

כמובן, דווקא לזה הקשר צריך להביא אתכם.

תלמידה: בקשר בינינו, בין החברות, זו תהיה אותה הרגשת הבורא?

שונה, תנסו, תראו.

שאלה: אני מזהה שאני ממש פוחדת להרגיש, להרגיש את הבורא, להרגיש את הדיבור שלו איתי, כי אני פוחדת שהאגו ייקח את הכול לעצמו. וזה בעצם משאיר לי להעביר את כל הבירורים דרך השכל, מה לעשות עם זה?

אני חושב שאין לך מה לפחד, את צריכה דווקא להזמין את הבורא, כמה שאפשר יותר שיתערב בתיקונים שלך.

שאלה: בחיבור של עשירייה לאיפה מכוונים את כל המילוי שנותן הבורא, והאם כדאי בסוף הפגישה שלנו להגיד את זה בקול רם?

אנחנו מכוונים את כל מה שאנחנו מקבלים מהבורא ככוח התיקון, ואנחנו רוצים אך ורק דבר אחד, להיות מתוקנים וביחד.

תלמידה: כדאי להגיד את זה בקול?

את יכולה, מה ההבדל בין להגיד או לא להגיד?

תלמידה: או שנתרכז ביחד?

לבורא זה לא משנה אם את אומרת, או לא אומרת.

שאלה: אם אתה משקיע את כל המאמצים בבורא, שואל אותו כל הזמן שאלות, ולא מקבל תשובות. מה זה אומר, שהרצון לא אמיתי בשביל להשפיע לבורא?

או שאת לא יכולה להבין את התשובה שלו.

תלמידה: כל יום בקבוצה אנחנו כותבים תפילה, כותבים ביחד חסרונות וכולם נכונים, כולם להשפיע. איך אנחנו יכולים להרגיש את התשובה בקבוצה, או שזה יעבור דרך כל אחד בנפרד?

אתן צריכות להרגיש את זה בכלי האחד המשותף שלכן, אם תעבדו רק איתו. בשום פנים ואופן לא צריך להתבדל אלא להיפך, להתחבר יחד עוד ועוד.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לבקש שהבורא יתקרב אלינו, שנרגיש אותו. האם הרגשת הבורא אפשרית רק בכלים דהשפעה, או גם בכלים דקבלה?

בכלים דהשפעה, וקבלה.

תלמידה: ומה ההבדל בהרגשת הבורא בכלים דקבלה, ובכלים דהשפעה?

כיוון שיש שני סוגי כלים, אני יכול לקבל בשביל הבורא, ואני יכול להשפיע למען הבורא.

תלמידה: ואנחנו יכולים להבדיל ביניהם?

לחלק ביניהם, ולהבדיל ביניהם.

תלמידה: אפשר להבדיל בין ההרגשות האלו?

בטח שיכולים, בטח ובטח.

תלמידה: ועד שנהיה מתוקנים, באיזה כלים אנו יכולים להרגיש אותו?

באיזה שתרצו, גם בכלי קבלה, וגם בכלי השפעה.

תלמידה: האם אפשר להגיד שחיסרון אמיתי זה כשיש רצון להשפיע, אבל אין כוחות?

זה אומר שאין רצון, אם יש רצון יש כוחות. אם אין רצון, אין כוחות.

תלמידה: וכשאין רצון, ואין כוחות, זה אומר שזה לא חיסרון אמיתי?

יכול להיות.

שאלה: כשאנחנו נכנסים לחיבור בעשירייה, אנחנו מתחילים להרגיש חסרונות יותר דקים של החברות ואת רצונות הבורא. האם לבורא אין רצון שניתן לו, אלא זה רצון שנולד כתוצאה מזה שאנחנו רוכשים תכונות ההשפעה?

כן.

תלמידה: וזה "נצחונו בניי".

כן.

שאלה: האם ההשפעה מגיעה בהדרגה או בבת אחת?

בדרך כלל היא מגיעה מיד, בבת אחת.

תלמידה: האם ליחיד או לקבוצה?

גם ליחיד וגם לקבוצה.

שאלה: אמרת שאנחנו מבקשים מהבורא שימלא אותנו, שיקרב אותנו, אבל אנחנו מבקשים מילוי. וכאן הרב"ש כותב, שבעיקרון נכון לבקש לא מילוי אלא כלים. אז איך לבקש בצורה נכונה?

תבקש את זה שיש לך רצון אליו, כוונה. וכשהבורא יגלה לך את הכלים שלך, אז כבר תראה מה קורה שם. לא לפחד.

תלמיד: יש רצון רק למילוי, למשהו טוב, לאור, למתוק, רק לזה יש רצון. אז איך לבקש, כמו שמייעץ כאן הרב"ש, שצריך חינוך לחיסרון?

תבקש, לא חשוב מה, העיקר לבקש כל הזמן. ואט אט, בהדרגה, הרצון שלך יהפוך להיות יותר ויותר מכוון בצורה חדה יותר.

שאלה: איך האדם מטהר את הכלי שלו, ומשיג את המצב של חיבור עם הבורא?

האדם צריך להשתדל להיות כמה שיותר קרוב לבורא. עליו לבדוק את עצמו, האם הוא רוצה לקבל או להשפיע, ובהתאם לזה שיבקש מהבורא. ולא לפחד, אפילו שמבקש לא נכון, אין בזה שום בעיה, העיקר שכל הזמן ירצה לעבוד עם הבורא. ואם הוא יכול לעשות את זה יחד עם עוד כמה חברים, אז זה עוד יותר טוב. לכן העיקר לבקש.

שאלה: לפי מה שהבנתי, קודם צריך לבקש להיפטר מהמילוי האגואיסטי, שזה יהיה כגשר להרגיש חיסרון, מקום ריק, כדי להרגיש את החיסרון האמיתי.

נגיד שכך. זה לא חשוב, העיקר לבקש.

שאלה: האדם מתחיל להשתוקק שלא לקבל שכר, כשהוא מגלה שהוא לא מנצל את ההזדמנות לעזור לחברים, ורק אז באה לו השתוקקות האמיתית.

כן.

תלמיד: האם אפשר לשאול את החבר בצורה ישירה דבר כזה?

אתם ביניכם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. העיקר תלמדו, ושמהר יעברו אצלכם, שאלה תשובה, שאלה תשובה, ומתוך זה ייפול הצידה מה שאתם לא צריכים, ויישאר מה שאתם כן צריכים.

שאלה: איך לזהות תשובות של הבורא? מה הם התנאים כדי לדעת שזאת התשובה?

אתה צריך להרגיש את זה, שהתשובה מגיעה מהבורא.

תלמיד: האם החיסרון הבא שאני מקבל הוא התשובה?

כן, יכול להיות.

תלמיד: האם חסרון להשפיע, או לקבל זו גם תשובה?

גם לקבל.

שאלה: יוצא שאני נמצאת או במצב של חיסרון האור, או במצב של חיסרון הכלי. מה העבודה שלי פה?

שתרגישי מאיפה מגיע החיסרון שלך, מה את רוצה למלא בתשובה שמגיעה מהבורא.

תלמידה: כלומר במטרת הפנייה.

כן.

שאלה: לגבי זה שהוא כותב, שאי אפשר לחנך כל אחד להגיע לחיסרון להשפעה. מה זה אומר לגבי החינוך שלנו לעם?

אנחנו צריכים להסביר להם דברים שאנחנו יודעים נכון להיום, שהם יהיו גם ברמה כזאת.

תלמידה: האם כל אדם יכול להתחיל ליצור קשר עם הבורא, או רק אדם שנמצא בעשירייה?

כן, כל אדם. אנחנו עוד לא יודעים מי יותר מכוון לזה ומי לא. לכן נשתדל.

שאלה: כשבונים את המסך, האם בראש ובראשונה אנחנו צריכים לחשוב על לשמור על עצמנו ולהכין את עצמנו לקבלה הנכונה, או שעלינו לדאוג שלא תבוא לאור איזו קליפה?

אתם צריכים לדאוג לעצמכם, אתה צריך לדאוג לעצמך.

שאלה: חיסרון ורצון הם אותו דבר?

כן.

תלמיד: האם אפשר לראות חיסרון כהיעדר של מצב רוחני זה או אחר?

אפשר.

תלמיד: אפשר לראות את זה גם כחוסר עזרה מהבורא?

כן, גם זה ישנו, בטח.

תלמיד: האם אפשר להשוות רצון לכוונה?

תשווה.

תלמיד: מה הראשון, האם הרצון או הכוונה?

הרצון.

שאלה: איפה נמצא הרצון שלנו, ואיך אנחנו יכולים לאחד את הרצונות ללב אחד?

הם כולם נמצאים בלבבות. צריך לחבר את הלבבות, ויצא לנו רצון אחד משותף מכולם.

שאלה: איך נכון להסתדר עם דאגות מאוד מסובכות, כשיש הכרת הרע והכרת לב האבן?

לבכות ולבקש.

(סוף השיעור)