016_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/oUSDAjUa?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה',

חלק ה' עם אור פנימי

... לבחינה ב', שנמצא בכלי דכתר, שהתחברה עם ג' דהתלבשות, וממנה יצאה קומת אור עבור כלי דחכמה. לכן, בהשתתפות בחינה ב' דהתלבשות, שנשארה בכלי, בכלי דחכמה…

תלמיד: כלי ד…

רב"ש: לאט. עוזרת להקומה, שיצאה על ב' דעביות שבכלי דכתר דס"ג, לעזור לה שלא תהיה נחשבת לבחינת ו"ק, משום שיש בבחינה ב' דכתר התכללות מג' דהתלבשות. מה שאין כן, בבינה דע"ב בא זיווג ד... זיווג דב', דב' בחינות של זו"ן דבחינה ב', בינה וג'.

צריכים להתחיל שמ"ב, טור א', דבר המתחיל "והזו"ן דכלי דבינה".

דף שמ"ב, טור א', והזו"ן דכלי דבינה.

עד כאן למדנו, בפרצוף ס"ג, שהיה רשימו בכלי דכתר מג'/ב'. מג'/ב' עשו זיווג על קומת האור, שיצא בשביל כלי דחכמה. ואחר כך נזדככה גם ב' של כלי דחכמה, ונשאר א', הקומה שיצא על בחינה א' גם כן נשארה בכלי דחכמה. והוא אומר, שבג', שכלי דכתר, שנקרא זכר, הוא הקומה בחינת הזכר, שיצאה לכלי דחכמה, וב' דעביות זה חלק של הקומה בחינת נוקבא שירד לכלי דחכמה.

אומר, אף על פי שלמדנו, בפרצוף ע"ב שהיה זיווג בכלי דחכמה על קומה של ב' עבור בינה, נקרא תולדה, ו"ק, לא ג"ר, כאן נקרא, נשאר בג"ר. אחת, מטעם שכאן בא מג' דהתלבשות, שם לא היה רק ב' דהתלבשות. וגם בחינה הב' דעביות, שירד למטה, היות בכלי דחכמה נשאר הרשימו של ב' דהתלבשות, שהיה בפרצוף ע"ב, זה עוזר לה שתחזיק את הרשימ... שתחזיק הבחינה ב', שיהיה בחינת ג"ר.

התירוץ הזה שאומר, רשימו שיש בכלי דחכמה, רשימו דבינה עוזר משהו, אז מדוע לא עוזר אותו דבר בכלי דבינה שיש בפרצוף ע"ב, מה שנשאר מפרצוף גלגלתא? אלא אם אני אגיד, שם היה ב' נכללת בג'. נמצא, זה התירוץ, לא יותר, שם היינו הך. אך יש הבדל ב' נכללת בג'? זה הסיבה, לא, לא הסיבה שנייה.

אני חוזר עוד הפעם, בדף שמ"ב השורה מתחיל ומה שמכנים אותו בשם ו"ק דחכמה, מי? ג' דהתלבשות. הוא מחמת אור דח... מחמת האחורים דאור חכמה שבראש השולטים עליו, שלא להשפיע רק ו"ק, רק חסדים. וע"כ התולדה שלו, שישנו בפרצוף, אה, שישנו בכלי דחכמה, נחשב ג"כ לו"ק כמותו. מדוע? מאחר שהוא בא בכלי דחכמה, שאין לו שום אחורים. והוא כן צריך חכמה, וחכמה לא מאירה לכן נקרא ו"ק. כך צריכים לפרש.

לכן מה הוא אומר כאן? מאחר שהוא בא בכלי דחכמה שאין לו שום אחורים. מה הפירוש? אומר, וע"כ התולדה שלו נחשב ג"כ לו"ק כמותו, מדוע? מאחר שהוא בא בכלי דחכמה שאין לו שום אחורים. הוא צריך חכמה ואין לו.

כמו שלמדנו שם, בע"ב, שהרב אומר, בזמן שהיה מטי בחכמה, אז חכמה נותנת הארה לבדה לבינה ועדיין נותנת ז' אורות. מפרש, מה זה הלבדה? שנזדככה מג' דהתלבשות לב' דהתלבשות, ונעשה זיווג על ב' ביתין, והקומה של הב' נתנה לבינה, רק מה? הזיווג שנעשה בעליון ונותן לתחתון נקרא ו"ק של הקומה. אז בינה קיבלה ו"ק של הקומה, המכנה אותו ו"ק דזכר. אה, כן, ו"ק דזכר.

מה זה זכר? לא התלבשות, יש שם עביות. רק נקרא זכר על שם האור. לאפוקי, שיש נקבה גם כן שם. מה שם הנקבה? בחינת ג"ר. מאיזה בחינת ג"ר? ג"ר דבחינה ב'. מדוע נקרא נקבה? משום זו רק רשימו. לכן הוא רושם את הב', היות שהוא ג"ר. מה שאין הזכר הוא ו"ק, יש מה? שיש יתרון שיש בזה ואין בזה, יש בזה ואין בזה. לכן, הוא נקרא זכר על שם אור, אבל בחינת ו"ק, משום שבאה תולדה מהעליון, הרשימו ב' אני חושב אותה מטעם שהוא בחינת ג"ר. ולא נקרא נקבה, אין בו אור, כמו שיש לזכר. ואחר כך למדנו, שכלי דחכמה נזדככה מב' לא', נתנה א', שנקרא ז', בנים, לכלי דבינה.

עכשיו נעבור לאצלנו, לפרצוף ס"ג. בפרצוף ס"ג היה בכלי דכתר ג' ב'. וכאן אני לא יכול לומר שג' נזדככה, כמו בפרצוף ע"ב, שנזדכך בכלי דחכמה ג', ונעשה לב', יש לו שני ביתין. מדוע אני לא יכול לומר, שהוא אומר שם שגם הדי... ד', שיש בכלי דכתר דע"ב לא יכול להזדכך מטרם שנזדככה ג'. מדוע? שאין בחינת ד' דעביות בכל הקומה. אין כל עביות שיש בד' נמשכת מג', לכן לא יכול להזדכך הד' דהתלבשות מטרם שמזדכך ג' דעביות.

לפי הטעם הזה אנו מוכרחים לומר, בפרצוף ס"ג, שהוא ג' דהתלבשות, אין ג' דעביות בכל המדרגה. גם הג' דהתלבשות לא יכול להזדכך, עד שמזדכך ב' דעביות של כלי דכתר.

אי לזאת כשאנו אומרים, שנעשה זיווג בכלי דכתר על קומה ב', היה כאן קומה ג' ב'. בדיוק כמו שבכלי דכתר. הקומה זו עברה לכלי דחכמה. וגם בה, מבחינים בה זכר שבא מו"ק, דג' דהתלבשות וב' שבא מב' דעביות.

אף על פי שאני צריך לומר שהם בחינת ו"ק, מכל מקום אני אומר כאן. מה אני אומר? זה קשה לי, מה, הוא רוצה לומר שיש ג"ר? אז שיהיה ג"ר. או השאלה הוא, אם שם אני אומר ו"ק דזכר, ב' דעביות לנקבה, שיהיה כאן יותר פחות מזה. זה נראה אחר כך.

תלמיד: הב' דנקבה, מה זה, ו"ק או ג"ר?

רב"ש: הוא לא אומר שום דבר.

תלמיד: איך יהיה פרצוף ע"ב?

רב"ש: ה... ו"ק. כתוב בפירוש ו"ק. על הקומה שיוצאת נקרא ו"ק. וכאן הוא לא מברר כ... כמו ו"ק, ו"ק דזכר, ו"ק דנקבה. שם ו"ק דזכר, הכללות הקומת האור נקרא ו"ק דזכר. האור שנקרא זכר, הוא בחינת ו"ק משום שבא מטעם תולדה ממולידים.

מה שאין כן כאן, אני אומר נקרא ו"ק, שגם אצלנו נקרא ו"ק. רק הב', כמו שב' נקרא ב', הוא לא אומר ג"ר וו"ק סתם. גם כאן הוא צריך לומר שהוא אומר סתם בינה, וגם כן בחינת ג"ר כמו שיהיה בכלי דכתר.

הוא אומר, שזה הואיל לה שתישאר בקומת ג"ר, שהיא תישאר, שלא תהיה תולדה, כך נגיד, שלא יהיה תולדה. מדוע? זה לא. זה קשה לי מאוד. מדוע? מדוע אני לא אומר, שב' דהתלבשות תעזור בפרצוף ע"ב לכלי דבינה שהיא תישאר בתולדה?

מדוע אני אומר, שם אני אומר ו"ק? שם היה זיווג על ב' דעביות, כמו כאן על ב' דעביות. ואני אומר שהקומה נקרא ו"ק, מדוע אני לא אגיד שהב' דהתלבשות שנשאר בה, שהוא בחינת ג"ר, תעזור לה שתישאר בבחינת בינה ולא תיקרא בחינת ו"ק?

רציתי לתרץ, מטעם שכאן הב' דעביות יש לו ג' דהתלבשות. אם כן, זה אתה, לא שם.. לא, אל תגיד שזה עוזר. אם זה עוזר, מדוע לא יצא שם? כן תגיד בזה, היות שיש כאן ג' ב', לכן, לכן הוא עוזר זה לב'. אם זה כאן תירוץ. אבל אתה יכול לומר, זה בתור סעיף, אתה רואה? זה לא עוזר. רק מה, מה שעוזר רק מכוח ג' ב', זה, זה הוא לא יענה, לא יענה. לא עונה.