015_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/JuyGgHZ3?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה',

חלק ה' עם אור פנימי

חוזר כמתחילה. תסתכלו דף שמ"ב, למעלה.

ולא מטי בהוד ומטי ביסוד, ולא מטי במלכות. ואחר כך שנזדכך המלכות גם כן, לא מטי במלכות. חוזר כמתחלה. מה חוזר כבתחילה? שוב, מטי בחכמה ובבינה ובחסד ובתפארת ובהוד ובמלכות, מטי במלכות. כבר יש מטי במלכות.

חוזר כמתחלה. אור פנימי, מסביר לנו, כי בשעה דלא מטי בכתר, דהיינו, כי נזדככו הבחינה ג' ובחי"ב שבו, ואור הכתר ואור שהיה בכלי דכתר, דהיינו שהיה מאיר על ג' ב', חזר למקורו, הרי פסק כח שליטתו של הכתר, של כלי דכתר. אור החכמה היה שליטתו על כלי דכתר, בזמן שהיה ג' בחינתו. אבל ג' כבר נזדככה, על ב' הוא לא מתנגד, מדוע? ב' דעביות כן יש במדרגה.

ואז ירד השארית שלו להחכמה. מה זה שארית? צריכים לומר, ב' א'. אם אני אומר בכתר היה לו ג' ב', אז צריך להיות בדרגתו ב' א'.

מה?

תלמיד: ...

רב"ש: נראה אחר כך. לא בוער, יש לו זכות.

אני שואל שאלה אחרת. אנו לומדים, בכל מדרגה יש טעמים נקודות. אז צריך להיות ד' דג… ב', ג' דב', ב' דב', א' דב'. מלכות, מזה הוא לא מדבר. א' ב' זה צריך להיות. רק מה הוא מדבר? בפרצוף גלגלתא.

תלמיד: ...

רב"ש: זה סדר אחר. מבחינתו עצמו לא מדבר, מבחינת עצמו מוכרח להיות תמיד, אנו לומדים, שיהיה טעמים וט' תחתוניות. והוא לא, והוא מד… ורב מבאר לפי מה? מפרצוף גלגלתא. משם הוא מודד. לכן יש כאן מדידה אחרת.

נמצא עכשיו, הפרצוף גלגלתא, הכתר היה ד' דעביות, ופרצוף ע"ב, ג' דעביות בכלי דכתר. ופרצוף ס"ג, ב' דעביות בכלי דכתר. ואז ירד השארית שלו להחכמה, היינו ב' א'. ונמצאים הכלים דהארת ג"ר שברת"ס דז"ס של זעיר אנפין, שמשיגים את שליטתם, שהם: חסד, ת"ת הוד והמלכות. והמלכות מקבלת את בחינת הד' שלה.

כאן שאנחנו אומרים מטי בכתר, בסדר, לא מטי בכתר, כבר נזדככה. שם בעולם הנקודים איך אני לומד? שיצא ראש אחד, ב' דהתלבשות. ראש השני, כתר, ב' דהתלבשות. ראש הג', אבא ואימא, א' דעביות. וכאן אנו לא מדברים מראשים בכלל, כאן מדברים רק מגופים. שם לא מדבר בכלל בגוף. יכולים לומר שמטעם שהיה הארה ב' …

עוד הפעם. גם שם אנו לומדים, שהתפשט בחינת הטעמים. משם הטעמים, הז' תחתוניות דאבא ואימא התפשטו. והם לקחו הכלים דס"ג, בדיוק כמו ס"ג לוקח כלים דע"ב, וע"ב לוקח כלים דגלגלתא.

כאן אנחנו לא מדברים מראשים. רק מי מדבר? איך הגוף בא לכתר. גם זה קשה. אחד, אם מבחינת הלבשה, אנחנו לומדים, הראש דתחתון מלביש לחג"ת דעליון. אם כן, איך הוא אומר חסד, גבורה, תפארת, שהם כלים דכתר דגוף? אבל הם מלביש הראש, לא הגוף.

וזהו כאילו משמע מכאן, כאילו מדבר מגוף דע"ב, שלוקח כלים דגוף דגלגלתא משהו. לפי סדר הלבשה לא יוצא כך. וכמו כן, בס"ג צריכים לומר, שלקח הגוף דע"ב, מי? הגוף דס"ג, בחינת הלבשה, לא לומדים כך. מי, מי מלביש על הגוף דע"ב? הראש דס"ג. גם זה חסר כאן, הבירור הזה.

זה אחד מהש... מהדבר הקשה ביותר. ראש דע"ב לא מדבר בכלל. רק מה הוא אומר? גוף ד… גוף דגלגלתא שעבר לע"ב. לאיזה ע"ב? לראש דע"ב או לגוף דע"ב? בו בזמן שהוא מטי ולא מטי, אז אנו בכלל מדברים מגוף דע"ב נזדכך, לא ראש דע"ב. ראש דע"ב אין הזדככות. ואני מתחיל לחל… לדבר, מתחיל לדבר מראש דגלגלתא. איפה עומד האור הכתר? תחת מלכות דגלגלתא.

מרבה פרטים.

נכנס בפרטים, הוא לא מדבר מזה.

נשאלה שאלה. מתי נעשה ביטוש פנימי ומקיף אצל פרצוף גלגלתא? אני שואל. דווקא שירד למטה מטבור, או בזמן שהטבור לא רוצה לקבל?

תלמיד: בזמן שהטבור לא רוצה לקבל.

רב"ש: בסדר. אם כן, אותו דבר אני אדב… אלמוד בפרצוף ס"ג. בזמן שהטבור לא רוצה לקבל, היה ביטוש פנים ומקיף. זה אחד. ועוד בחינה אנחנו לומדים, מה שהתפשט מטבור למטה. מה היה התפשטות מטבור למטה, אני שואל. עשר ספירות דסיומא.

רק בא הוא ואומר דבר חדש. הגם שזה רק למטה מטבור דס"ג, מכל מקום, היות שבא למלאות את הנה"י דא"ק, הוא בעצמו, אם כן הוא מדרגה בפני עצמו. הוא בעצמו, הלמטה מטבור דס"ג, נחלק לפרצוף שלם, לראש תוך סוף. למעלה מטבור נקרא ראש תוך, ופרצוף תנה"י דא"ק, הוא מטה מט… נקרא נה"י דפרצוף תנה"י דא"ק. נה"י דס"ג.

אם כן, רואים אנו דבר חדש, וגם על זה לא נותן פרטים. היינו, הביטוש צריך להיות איפה? בטבור, אין לו קשר עם מה שמתפשט מטבור למטה. ומה שמתפשט מטבור למטה, צריך להיות בפני עצמו, שהוא מתחלק לראש תוך סוף. והפרסא איפה הייתה? בין אצילות לבריאה, דווקא בטבור דפרצוף תנה"י דס"ג.

אם כן, יש כאן שני דברים. מה שאני אגיד שנסתלק מטבור למטה, זה אני יכול לומר מטעם צמצום ב'. מדוע מטעם צמצום ב'? היות שהם התפשטו על כל עשר ספירות, ועכשיו לעשר ספירות לא יכולים לקבל, שנצטמצמו, לכן הוא היה מוכרח להסתלק אור מכל וכל, ויבוא אור חדש שיאיר רק בכלים דפנים, בכלים דהשפעה.

אם כן, אני צריך לומר למעלה מטבור זה עניין אחר, שהיה ביטוש פנים ומקיף. מה שהסברתי למטה מטבור, איזה קשר יש זה לאור מקיף? אז אני אגיד, זה מה שאומר, הצמצום ב' גרם שיסתלק האור. אני לא רוצה לומר, לא ... המשמעות הוא, זה כאן שני דברים. אחד לא נוגע לשני.

אז צריכים להתחיל דף שמ"א, טור א' למטה, דבר המתחיל ועתה נבאר. אם כן, מה גמרנו עכשיו? באיזה שלב? שלא מטי בכתר. מה היה בכתר? ג' ב'. אז זה נזדכך ויורד השארית שלו לכלי דחכמה. נמצא עכשיו, מטי בחכמה.

ועתה נבאר, את הזו"ן דכלי דחכמה מה הענין.

תלמיד: …

רב"ש: בע"ב היה כתר ד' ג' וחכמה ג' ב'. אבל בס"ג שהיה בכתר ג' ב', מה נשאר בכלי דחכמה? צריכים לומר ב' א'. נראה.

אז הוא אומר כך, ועתה נבאר, את הזו"ן דכלי דחכמה. כי הזו"ן שבכלי דכתר מזדווגים, ומולידים זכר ונקבה דוגמתם: שהזכר, נמשך מצורת הזכר, דהיינו בחינת ו"ק בלי ג"ר, כי אור החכמה העומד תחת מלכות דראש דע"ב, נמצא אחוריו למטה כלפי הנאצלים שבגוף, וע"כ, אין בהזכר דכתר אלא ו"ק בלי ראש כנ"ל, וע"כ, גם בהזכר הנולד ממנו, אין בו רק ו"ק בלי ג"ר.

וגם הנקבה דכתר נותנת מצורתה אל הנקבה שנולדה ממנה, שהוא בחינת אור הבינה ואח"כ מזדככת הכלי דכתר והופכת פניה למטה, דהיינו שמזדכך לבחי"א ונותן את ג' האורות האלו אל הכלי דחכמה.

שהם: הזכר, שהם בחינת ו"ק דחכמה, ונקבה, שהיא בחינת אור הבינה וקומה של בחי"א, שהוא אור החסד, הכולל את ז"ס התחתונות. דהיינו לגמרי על דרך שנתבאר באצילות זו"ן דכלי דבינה, אצל פרצוף הע"ב, הנ"ל.

וכל ההפרש הוא, שכאן ירדו המדרגות וכל בחינות האור שבכלי דבינה דע"ב, נמצאים כאן בכלי דחכמה. והכלי דבינה, נכללת כאן עם הכלי דחכמה. אמנם כן נשארו בהבינה רשימות זו"ן מזמן שהיתה בפרצוף ע"ב, מטרם הסתלקות הב', אבל אינם עולים בשם, להיותם בחינות שוות עם הזו"ן שבכלי דחכמה כנ"ל.

הוא אומר לנו שכאן, שהיה מטי בחכמה, הייתה כמו בפרצוף ע"ב, שהיה מטי בבינה. דהיינו, אנחנו למדנו בפרצוף ע"ב, איך היה הסדר? שבכתר היה ד' ג', ואחר כך נזדכך ד' ג' שבכתר לג' ב' שבחכמה. וזה נקרא לא מטי בכתר ומטי בחכמה.

ואחר כך למדנו, נזדככה הג' דהתלבשות, שיהיה בכלי דחכמה, ונשאר ב' ביתין. ואחר כך למדנו, נעשה זיווג מב' ביתין ויצא קומת אור, שהתולדה מזוג לקח מי? בינה. נמצא שזיווג שנעש… שמהזיווג שיצא קומת אור על שני ביתין בכלי דחכמה, ירד לכלי דבינה, שנקרא ו"ק דזכר, מטעם שה… אומר, הזיווג שנעשה בעליון יורד לתחתון, נקרא ו"ק, וגם בינה כי חפץ חסד. נמצא שנקרא ו"ק, ונקרא זכר מטעם אור.

וגם למדנו, שיש בבינה בחינת נקבה, מהרשימות שנשארו בה מהתפשטות א', שנקרא גלגלתא. יש לה עכשיו בבינה, לאחר שנזדכך חכמה מג' דהתלבשות לב' דהתלבשות, זיווג שני ביתין, וקומת המדרגה זו לקחה בינה. זה אור אחד, זה נקרא זכר, והנקבה מה הוא? מהתלבשות. ואחר כך נזדככה כלי דחכמה מב' לא', וגם כן נתן לבינה. יש עכשיו בבינה ג' אורות. ו"ק דזכר, ג"ר נקבה שהוא רשימו ב' דהתלבשות, ואור בחינה א' שהוא בינה ותולדה אליה. ברור?

עכשיו, בפרצוף ס"ג שאנו מדברים, שג' ב' לא היה בכלי דחכמה כמו בע"ב, אלא הייתה בכלי דכתר דס"ג. אז הוא לומד כך. שנעשה זיווג בכלי דכתר על ג' ב'. אני לא יכול לומר, שג' דהתלבשות נזדככה לב', ואחר כך נעשה זיווג על שני ביתין, כמו שאנחנו אמרנו בפרצוף ע"ב בכלי דחכמה, היות שהתלבשות ל... היות שהוא שאל, מדוע אנחנו לא אומרים שד' דכתר נזדככה בפני ג' דעביות, ובחכמה כן נזדכך התלבשות בפני עביות?

הוא מתרץ. היות שד' אין לו שום עביות במדרגה. כל עביות שלו הוא ממה שלקח מג' דעביות. לכן מטרם שלד' ג' דעביות, הוא לא יכול להזדכך. מה שאין ג' דהתלבשות שיש בכלי דחכמה, ג' דעביות יש במדרגה, פחות או יותר, כן יכול להזדכך.

לפי זה יוצא לנו, בכלי דכתר דס"ג, שג' דעביות אין במדרגה, שכל העביות שלו נמשך רק ממה שמקבל מב' דעביות, לכן ג' דהתלבשות לא יכול להזדכך לפני ב' דעביות. לפי זה יוצא, אז אנו צריכים לומר, שהזיווג שנעשה בכלי דכתר, שיוצא קומה, אין הבדל מלגמרי לכלי דחכמה. שם היה הזיווג על שני ביתין, וכאן על ג' ב'.

לפי זה שהזיווג שהייתה בכלי דכתר על ג' ב', שהוא מדמה זה לכלי דחכמה, זה לא דומה מאה אחוז. הלאה.

ואחר כך הוא אומר, שנתן לכלי דחכמה אור הזה, שנקרא זכר נקבה. איך? מג' דהתלבשות זה זכר, ב' דעביות זה נקבה. נמצא, שנמשך בקומת האור מכתר לחכמה, זהו בעצמו זה כלול מזכר נקבה. מג' דהתלבשות מב' דעביות.

ושם בע"ב הוא לומד, שהזיווג שנטה, שנעשה בכלי דחכמה על ב' ביתין, הוא חושב לקומה אחת זכר. הוא לא אומר שבד…