שיעור צהריים 31.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1766 מאמר 343, "עצי גופר"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1766, מאמר 343, "עצי גופר".

זה מה שכתב בעל הסולם לפי פרשה זו, ""עשה לך תיבת עצי גופר קינים תעשה את התיבה, וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר".

נקרא.

עצי גופר

נח תשמ"ב

""עשה לך תיבת עצי גופר קינים תעשה את התיבה, וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר".

ענין המבול הוא מים הזדונים. שבזמן שבאה לאדם שאלת "מי", שהיא שאלת פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו", וכמו כן שאלת רשע "מה העבודה הזאת לכם". ומב' אלה, היינו מ"מי" ומ"מה" נעשה מים שהוא המבול, שעל ידי זה נימח כל היקום שיש להאדם בהקדושה.

והעצה לזה היא להכנס בהתיבה, שהתיבה היא אותיות בית (כמו שכתוב בהסולם), כי "בית" נקרא בחינת חכמה, כמו שכתוב "בחכמה יבנה בית". והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, בבחינת "כי חפץ חסד הוא".

וזה פירוש "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר", היות שצריך לשרות שם אור האמונה. לכן צריך להיות מבית ומחוץ בכפר. אז הוא מקום להשרות בו אור האמונה, כי אז הוא נצרך לאור האמונה. וכשהוא בדרך האמונה, אז אין מקום להשאלות של "מי ומה" לכן דווקא על ידי התיבה ניצלים ממי המבול."

שאלה: מהי תיבה אמיתית בעשירייה וממה היא נבנית?

תיבה נבנת מהרצונות שלכם להתגבר על כל המרחקים שקיימים ביניכם לבין הבורא, ולהגיע במצב טוב לקשר עם הבורא.

תלמיד: לפני כל מדרגה אנחנו נמצאים בתיבה, מהי העבודה הנכונה של העשירייה בתוכה?

העבודה הנכונה של העשירייה היא להתגבר על כך שהים, הגלים, המים רוצים לשבור את התיבה שלנו, ואנחנו עובדים כנגדם כדי להחזיק אחד בשני ולכוון את התיבה שלנו להתגברות מעל לכל ההפרעות.

תלמיד: מהי עשירייה שבנויה בצורה נכונה, כזו שיכולה לעמוד נגד המבול?

אלה עשרה חברים שמבינים שהם לא יוכלו להגיע למטרת הבריאה בשום דרך אחרת אלא אם הם יעזרו אחד לשני להחזיק אחד בשני. בזה שהם מחזיקים אחד בשני הם מכוונים את הספינה שלהם לגלים הגבוהים ביותר, לא חשוב למה, העיקר להשיג את המטרה הנכונה.

תלמיד: זה אומר שבעזרת החיבור העשירייה מממשת את התכונה האמיתית של הבינה?

דיברנו על כך יותר מפעם, כי אנחנו יכולים להגדיר את הבינה כתכונות אגואיסטיות שמתחברות ביניהן כדי להשיג את הפעולה האחת, היחידה והנכונה - להיות למעלה מאותה התכונה האגואיסטית, כלומר בזה הם בונים את התיבה שלהם.

תיבה זוהי בריאה רוחנית, כאשר עשרה גברים בונים ביניהם כאלו מצבים שעוזרים להם לעבור כל ים, כל מים, מה שלא יהיה, והם לא טובעים, הם חוצים את הים, הם שוחים דרכו בנחת.

שאלה: ממה אנחנו בונים את התיבה בעשירייה?

עשירייה אנחנו בונים ממה שכתוב, אתה יכול לקחת עצים ולעשות מהם תיבה.

תלמיד: מאיזה תכונות שלנו אנחנו בונים לעצמנו תיבה?

מתכונות בית, כמו שכאן כתוב, "והעצה לזה היא להכנס בהתיבה, שהתיבה היא אותיות בית (כמו שכתוב בהסולם), כי "בית" נקרא בחינת חכמה, כמו שכתוב "בחכמה יבנה בית". והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, בבחינת "כי חפץ חסד הוא". וזה פירוש "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר"," זאת אומרת אתה צריך לעשות בתיבה שלך סתימות, תיקונים גם מבפנים וגם מבחוץ ואז אתה תוכל לעבור את כל מי המבול שיהיו בדרך, "(היות שצריך לשרות שם אור האמונה.) לכן צריך להיות מבית ומחוץ בכפר. אז הוא מקום להשרות בו אור" עליון, אור "האמונה, כי אז הוא נצרך לאור האמונה. וכשהוא בדרך האמונה, אז אין מקום להשאלות של "מי ומה" לכן דווקא על ידי התיבה ניצלים ממי המבול."

תלמיד: ממה אנחנו בונים לעצמנו את התיבה?

את התיבה בונים מעצים. אבל המהות של התיבה, מה שאנחנו בונים זה כדי שכל המידות שלנו, כל הכפרות שלנו יתמלא בהם אור האמונה.

תלמיד: מה כל אחד מביא איתו לבניין התיבה?

מה שיש לו, אפלו קצת, אפילו גרם אחד של רצון לאור האמונה שאנחנו הולכים לבנות כלי.

שאלה: איך האדם יכול לעלות למעלה מהדעת כדי לקבל את האור?

דווקא מפני שאין לו שום כוחות והבנות מה לעשות, אז הוא תופס את עצמו בזה שהוא יכול לעשות את התיבה שלו מכפר, ככתוב "והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, בבחינת "כי חפץ חסד הוא". וזה פירוש "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר", היות שצריך לשרות שם אור האמונה. לכן צריך להיות מבית ומחוץ בכפר. אז הוא מקום להשרות בו אור האמונה, כי אז הוא נצרך לאור האמונה. וכשהוא בדרך האמונה, אז אין מקום להשאלות של "מי ומה"" לשאלות האלה "לכן דווקא על ידי התיבה ניצלים ממי המבול." לכן העיקר בשבילנו זה להישאר עם השאלות האלה, "מי ומה" ולהתקדם יחד עם זה.

שאלה: למה להישאר עם השאלות האלה?

כי אלו השאלות שמביאות אותנו מעבר לים.

תלמיד: "מי ה' אשר אשמע בקולו", "מה העבודה הזאת לכם", להישאר עם השאלות האלה, לא לברוח מהם?

לא לברוח מהן, להשתדל שיהיו שאלות ואנחנו הולכים למעלה מהשאלות.

שאלה: מהי הבחינה של כפר, איך אנחנו צריכים לאחד את התיבה?

הכפר הוא כדי להדביק יחד את העצים, הוא החומר שמכסה את התיבה.

שאלה: מדוע הבורא הכניס אל התיבה זוגות, זוגות? הרי המבול הוא מעין טיהור, זיכוך, אבל שוב עלו לתיבה הבריות שהוא ברא.

נכון, וזה כדי שלא ישכחו את מטרת הבריאה - מטרת הבריאה היא שכולם ישיגו את המטרה.

תלמיד: אבל הניקוי נעשה ברוחניות?

כן.

שאלה: בתיבה יש גם אור חכמה וגם אור חסדים, מאיפה מגיע אור חסידים לתיבה?

הוא מגיע רק מתוך המאמצים שלנו.

תלמיד: אור חכמה לא שייך לאדם, אנחנו רק צריכים לעבוד בשבילו?

אנחנו עובדים על הרצון לקבל ואנחנו רוצים להביא אותו למצב שיהיה ניתן לקבל בו את אור החכמה כדי שהוא יהיה כבר מבעוד מועד מלובש באור חסדים, זאת העבודה שלנו.

תלמיד: והתיבה נעשתה איפה שכל זה נעצר ועכשיו אנחנו יכולים ללמוד בשביל כל זה?

כמובן שכל זה לא נעשה בחומר, אלא רק במאמצים הרוחניים שלנו.

שאלה: האמונה עונה על השאלות של מי ומה מבפנים ומבחוץ כמו שכתוב "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר", יש הבדל בין אמונה מבפנים או מבחוץ?

לא, כשאנחנו עובדים, אנחנו עובדים על שניים יחד.

תלמידה: למה יש כופר משני הצדדים, גם מבפנים וגם מבחוץ?

כי יש הבדל אם אני עובד מבפנים או עובד מבחוץ. אנחנו עוד ניתקל בזה לא פעם אחת.

שאלה: נח זה הרגשה של הפרצוף, והתיבה זה אותו המקום שבו אני שומרת את הקשר הזה עם הבורא ויודעת שמעל כל המגבלות אני יכולה להתעלות רק באמונה למעלה מהדעת. זה נכון?

שיהיה כך.

שאלה: איך אפשר לכסות את העשירייה שלנו בגופר כדי שיהיה בה את אור האמונה?

על ידי פעולות שונות בחיבור, אנחנו משיגים את זה.

תלמידה: אם מופיעות בנו שאלות מי ומה, האם זה אומר שאנחנו צריכים לחזק את האמונה?

בטח שצריך.

תלמידה: ואיך אנחנו בעשירייה מחזקים את האמונה?

באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: יוצא שהדימוי תיבה זה איפה שאנחנו שמים את מאמצי ההשפעה שלנו?

כן.

תלמידה: ומה אנחנו לוקחים לשם? איך אנחנו בונים אותה בצורה נכונה?

אנחנו לוקחים לשם רק את הקשרים הטובים בינינו והיחס הנכון שלנו כלפי מה שאנחנו צריכים לגלות.

שאלה: איך בעשירייה לעבור את הגלים הגבוהים ביותר כדי להשיג את המטרה?

ככל שהגלים גבוהים יותר, כך אנחנו פוחדים יותר מהגלים האלה, וכך אנחנו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה, להיאחז זה בזה ואז לא מפחיד אותנו שום דבר שקורה איתנו שם בים, כל הניסיונות שמעמידים אותנו בהם.

תלמידה: זה אותו התהליך כמו שאנחנו בונים סוכה?

במשהו דומה.

תלמידה: כלומר אנחנו מחברים הויה ואלוהים?

לא, לא אנחנו לא מדברים על דברים כאלה. עדין אין בנו לא הויה ולא אלוהים, אלא אנחנו צריכים פשוט להתחבר בינינו.

שאלה: האם התיבה זה סוג של הבדלה?

למה?

תלמיד: כדי להבדיל את מי שמאמין, מי שרוצה להאמין מאלה שלא? זאת אומרת בין מים טובים למים לא טובים?

לא, לא ככה עושים. חכמת הקבלה לא מתכוונת לחלק את האנשים לאלה שמאמינים ולאלה שלא מאמינים.

שאלה: כתוב שהתיבה היא אותיות בית( כי "בית" נקרא בחינת חכמה שהיא בחינת חסדים.." איך לחבר את זה בצורה נכונה? איך לתרגם את זה לעבודה הפנימית?

אנחנו צריכים לנסות ליצור כזה מצב של קשר בינינו, שבו גם אור חכמה וגם אור חסדים ימלאו אותנו ואנחנו נוכל להחזיק אותם בתוכנו, להכיל אותם.

תלמידה: את המאמר הזה אני יכולה לתאר כתיבה שזה בית, אבל הבית זה נבנה בעץ והעצים זה כל אדם שהוא מיוחד עם תכונות מיוחדות, והגופר הזה זה כמו אהבה בינינו שצריך לבנות את הכלי הזה, את העולם החדש הזה שבו הבורא ייתן את האור התמידי. אור שימלא את הכלי הזה, שבו האנשים ידעו איך לחיות בעולם החדש, עם תכונות חדשות. אבל התכונה העיקרית צריכה להיות של תמיכה הדדית, הבנה הדדית, השפעה הדדית. נכון?

כן, הכול נכון.

שאלה: האם המבול זה התנאי או הדרישה היחידה כלפי העשירייה כדי שהם יוכלו להיכנס לתוך התיבה, איך העשירייה עולה לתיבה?

העשירייה עולה לתיבה בתנאי שהם כולם רוצים לעבוד יחד כדי לגלות את היחס אליהם מבורא אחד והיחס שלהם לאותו הבורא האחד. אם יש משני הכיוונים כזה יחס, זה נקרא שהם בנו את התיבה ויכולים להיכנס בה.

שאלה: בתיבה אנחנו עובדים עם הרצונות שיכולים לתקן וכל חברה בעשירייה צריכה להתרכז ברצון היותר דק שלה ועליו לבקש עבור החיבור של העשירייה?

כן, ויחד עם זאת היא צריכה להרגיש מה האחרות מבקשות כדי לא יותר מידי לנטות מהן.

תלמידה: אז מה זה נקרא לעבוד עם הרצונות האלה, להתכלל בהם? כל יום יש לנו מפגש עשירייה, ארבעים דקות ואנחנו עושות סדנה, קוראות מקורות ואני את הרצון הכי דק, גבוה הזה צריכה למצוא אצל החברה, לשמוע אותו ולהתכלל בו, נכון?

לא, את פשוט צריכה למצוא בתוכך את האני שלך, את הרצונות שלך, יחד איתם להתכלל

שאלה: האם כל אחת בעשירייה יכולה לתמוך בחברות ומבינה שהיא חלק של הכלי הכללי, ואז כולן מוצאות את הגופר שזה חסדים, ומחזיקות את הכוונה על מנת להשפיע?

נכון.

שאלה: המצב הזה בתיבה בזמן המבול זה מצב זמני בדרך שלנו או שאנחנו צריכים להבין שזה יהיה המצב התמידי שלנו, מצב לא יציב כזה מעכשיו והלאה?

לא, זה מצב קצר אנחנו צריכים לעבור אותו, ואפילו הייתי אומר לדלג מעליו, ולהגיע למים רגועים, שקטים.

שאלה: אדם שנמצא בדרך הוא מרגיש שהדרך זה הבית שלו באיזשהו אופן, ובמצב שפתאום המים הזדונים האלה נכנסים, יש הרגשה שהיסודות מתערערים וזה משפיע עליו, מה הוא אמור לעשות?

הוא אמור להשתדל להיות בחסדים, בבחינה כזו שכל הגלים שבאים לתיבה, לא ישברו את התיבה.

תלמידה: אבל מה זה אומר?

מה שאמרתי. מה אמרתי?

תלמידה: שהוא צריך להיות בחסדים, אבל מה זה אומר להיות בחסדים?

שהוא רוצה רק להיות בתוך התיבה באור החסדים, וזה בשבילו העיקר.

שאלה: מהן השאלות של "מי ומה" במערכת, מה זה מייצג, ומה הקשר עם פרעה, מהו המאמר שמשלים את הלימוד של המערכת?

"מי" זה "מי ה' אשר אשמע בקולו", ו"מה" זה "מה העבודה הזאת לכם". משתי השאלות האלה "מי ומה" אנחנו בונים את התיבה אחרת זה מים זדונים והם אוכלים אותנו.

מה הוא אומר בסוף? "כי אז הוא נצרך לאור האמונה. וכשהוא בדרך האמונה, אז אין מקום להשאלות של "מי ומה" לכן דווקא על ידי התיבה ניצלים ממי המבול.".

(סוף השיעור)