סעודה - שיחה עם רב

סעודת צהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.08.24– אחרי עריכה

"בשעה שהאדם מוצא חן בעיני השי"ת, והשי"ת קורא אותו להדבק בו ית', מובן שהוא מוכן ומזומן לזה, בכל לבבו ומאודו, דאי לאו הכי [שאם לא כך], לא היה מזמינו לסעודתו. ואם האמונה בלבבו כיתד שלא תמוט, אז מבין בקריאה הנאמנה, ומכיר את מקומו לנצח, וכן עושה ואוכל ומקבל פני המלך, ואינו מתפעל להתמעט ח"ו מחמת זה, להיותו בדעתו ואמונתו בשלמות."

(בעל הסולם. אגרת מ"ב)

""ברח דודי ודמה לך לצבי" "מה צבי זה כשהוא נס מחזיר פניו לאחוריו" וכו'. אשר באין תחבולה להמציא הפנים, מטכסים המצאה זו, אשר מביאים הפנים באחוריים, וז"ש: "כך הקב"ה בשעה וכו', מחזיר פניו לאחוריו", כי על ידי הרגשת הפירוד והאחוריים ואי היכולת לקבל פני הקדושה, נמצאים מתרבים ועולים נצוצי ההשתוקקות במדה יתרה, עד שהאחוריים הם הפנים, כי הלוחות מזה ומזה הם כתובים. וכבר הגיע הזמן לשים לב לדברים האלו."

(בעל הסולם. אגרת מ"ג)

"מי שרוצה לטעום טעם בחיים, אז הוא צריך לשים לב לנקודה שבלב שלו. שלכל אדם יש נקודה שבלב, אלא שהיא לא מאירה, שהיא כמו נקודה שחורה. כי הנקודה שבלב היא בחינת נפש דקדושה, שטבעה הוא כלי דהשפעה. אבל היא בבחינת שכינתא בעפרא, שאין האדם מחשיב אותה לכלום, אלא שאצלו היא בבחינת חשיבות כמו עפר. וזה נקרא "נקודות". והעצה שתעלה את חשיבותה ויעשה את חשיבותה כמו תגין, היינו כמו "תג על ראשו". זאת אומרת במקום שהיה מקודם בבחינת עפר, שיעלה את חשיבותה כמו כתר על ראשו."

(הרב"ש. מאמר "טנת"א")

סדנה

נעלה את חשיבות הקשר בינינו ככתר מעל ראשינו, ובכך נעשה נחת רוח לבורא.

*

שאלה: אם אנחנו מסתכלים על החברה, על הסביבה שלנו ללא ביקורת, אז אנחנו רואים שנקודת ההשפעה היא סובבת אותנו דרך השפעת החברים, ההשקעה שלך בנו. האם הנקודה הזאת היא מספיקה, ומה שנשאר לנו זה רק להוסיף את החשיבות מצידנו ולנפח אותה עד לעולמות הרוחניים?

אני חושב שחוץ מחשיבות לא צריכים שום דבר. בתוכה כבר תהיה לך נטייה לקשר עם הבורא ולממש את המאמרים של בעל הסולם ורב"ש. אין חוץ מחשיבות. אם תחזיקו בזה יחד, אז בטוח שזה יקבץ אתכם ויקרב למטרה.

תלמיד: איך נקראת החשיבות הזאת, האם אפשר לקרוא לה כוח אמונה, או צריכים משהו נוסף?

לא. חוץ מכוח החברה ששומעת מה צריכים לעשות כדי שיהיה חיבור אחיד, שווה בין כולם, לא צריכים שום דבר.

שאלה: כשאדם מגיע לכאן, את מה הוא פוגש כשהוא נכנס לכאן לאולם?

שאדם נכנס לחברה שלנו מהרחוב?

תלמיד: פעם ראשונה.

הוא רואה שכאן זה משהו הפוך. תראה כמה נשים, גברים, ילדים יושבים כאן, טוב להם ככה לשבת יחד, יש להם על מה לדבר, מה להשמיע ולשמוע. זו חברה מיוחדת מאוד. עכשיו דיברתי עם החבר בדיוק על זה, שזה משהו מיוחד מה שקורה כאן. אני מאוד מקווה שנזכה לכל מה שאנחנו רוצים. ובלעשות נחת רוח לבורא נגיע למדרגות עליונות.

תלמיד: אדם שמגיע לכאן ובא במגע עם החברים שלנו, עם מה הוא יוצא מפה?

הוא רואה שכאן זו אווירה אחרת, הקהל הוא אחר. אני חושב שאנחנו מרגישים את זה, גם שומעים מהם. לכן יש לנו במה להתגאות בחברה שלנו ונקווה שנעלה מעלה מעלה.

לחיים לכל בני ברוך!

שאלה: במצבים הקשים שלפעמים החיים מסובבים את האדם, כשהוא רואה רק שחור ולא רואה איך הוא יכול לצאת מזה, איך הוא יכול לקבל ידיעה וביטחון שרק הבורא הוא אחראי על הכול, והוא על בטוח יכול להושיע אותו מהמצב הזה בקלות?

אדם צריך לעלות מהעולם הזה לעולם יותר עליון. ורק כשהוא עובר מדרגה, אפילו קטנה ראשונה, אז הוא מתחיל להבין במה תלויה העלייה, מה לעשות עם עצמו, עם הסביבה שלו. לכן אני מקווה שלקראת זה אנחנו נמצאים ומתקדמים. אין לי יותר מה להוסיף.

(סוף הסעודה)