002_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/sources/4pmOtkWY?page=297

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 302, דף ש"ב. דברי האר"י. אות י"ב. 

משמע מכאן…

תלמיד: מה זאת אומרת?

רב"ש: שחכמה ריקה. נראה איך שהוא מפרש זה למטה.

זו"ן חוץ מהכלי שלהם, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע: כלומר כל זמן שהם בראש, מי? זו"ן, הרשימות, נבחנים שהם בלי כלי. ולפיכך כל זמן שהמדרגות במקומם ואור כתר עליון בבחי' כלי שלו, הרי הארתו מגיע תמיד להזו"ן, ואינם מוכנים לקבל מאור אחר הקטן ממנו. וע"כ, צריכים לירידת מדרגות, שאור הכתר לא יאיר בכלי שלו, אלא אור החכמה תאיר בכלי דכתר, אז יכול התחתון לקבל מזה.

לכן הוא אומר, תתרחק החכמה ותרד למטה במקום בינה ואז ישאר המקום של חכמה פנוי. מה זה? פירוש, שבשעה, שמדרגת חכמה יורדת למדרגת בינה נמצא מדרגה של חכמה פנויה, ואין מקום, אחר אל אור החכמה להתלבש אם לא בכלי דכתר כי הכלי של עצמה משמשת לאור הבינה.

תלמיד: ...

רב"ש: מה?

תלמיד: ...

רב"ש: לכן הוא אומר, בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר. זה יהיה קשה, תסתכלו. בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר ממלא אותו מקום חלל הפנוי, אז החכמה משפעת למטה: פירוש, כי בעוד שאור הנמשך מהכלי דכתר, ממלא אותה מדרגת חכמה החסרה, דהיינו, שאור חכמה עצמה לא היה משמשת בכלי דחכמה, אלא מתלבש בכלי דכתר. הנה אז מדרגת החכמה משפעת למטה, בכלי דכתר שלו ואינה בטלה באור הכתר. מדוע? להיותה עתה, חכמה, הספירה העליונה שבראש, ואין מדרגה אחרת למעלה ממנה.

הוא הולך הכול על כיוון אחד, שהכוונה שאור החכמה בכלי דכתר. נמצא, שמקום החכמה אינה עכשיו במקומה. זאת אומרת, אור החכמה אינו נמצא בספירת החכמה, אלא מי נמצא? בינה. אם כן, החכמה ריקה מאור שלה. אם כן, אין לה איזה אור, אם כן אין לה מקום להתלבש כאילו, אלא רק בכלי דכתר.

נמצא, שהיא החכמה, הוא בספירה עליונה, לכן היא יכולה להאיר. מה שאין כן, מה היה אור הכתר מאיר בכלי דכתר הרשימו דהתלבשות, עוד אין מקום לאור החכמה שיכול להאיר בראש המדרגה, שמתבטל ממדרגה עליונה. זה שאומר כאן.

תלמיד: מה ההבדל בין…

רב"ש: אז כפי אנחנו לומדים, כל הסדר הזה בכלל.

הוא נותן טעם אחד, הוא אומר כך, אור ה… שורש החכמה, אומר הרב, והוא מסתמך על מה שאומר הרב, אות י) ואז צריך שגם הנוקבא של הכתר תקבל גם היא משורש העליון שלה, שהיא חכמה עליונה, מדוע? שהיות שנקרא הזיווג צריך להיות על בחינה ג', על בחינת עביות התלבשות, אין התפשטות מטה בגוף. לכן, בכדי שיהיה חכמה, לכן השורש של החכמה עליונה, עכשיו ספירת החכמה שבראש יורדת בבינה. יש לו ירידה ואינו מאיר שם, רק בינה, עד שאור היסוד של ספירת, שם צריך להיות אור היסוד, עכשיו הוא במלכות.

עכשיו נותן, בא עכשיו באות י"ב והוא אומר, טעמים מדוע היה צריך שיהיה ירידת שורש החכמה? כדי שלא תתבטל. מדוע תתבטל? על זה נותן ג' הסברים, מדוע יכול להתבטל. כדי שלא יתבטל נותנים טעמים. כפי שאנחנו לומדים מה הב׳ מיני? זה שני דברים, זה זיווג אחר וזה זיווג אחר. אבל כך הוא לומד. בעת שהייתי שואל. ששאל נותן לו תשובות.

הלאה, יג) ואמנם ירידת החכמה למטה, לא תפסיד הארתה, בהתרחק מן המאציל מדריגה אחת כנ"ל, מה הוא אומר כאן? הוא מזה הטעם, אחר היות הכתר עליון ממלא אותו מקום החלל, למדנו, היות בספירת החכמה לא יכול להאיר אור החכמה. אלא איפה מאיר אור החכמה? שצריך להאיר בספירת החכמה בכלי דכתר, לכן ירידת החכמה לא תפסיד הארתה. כי בשלמא, אם היה נשאר שם מקום פנוי וחלל, היה נפסק האור מן המאציל לחכמה, ואדרבה, היתה מפסדת החכמה, ויותר טוב היה להשאר במקומה, אמנם עתה, שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא, יש אמנם עתה, שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא, היינו, אור החכמה מתלבש בכלי דכתר, יש דרך ומעבר אל אור המאציל להשפיע בשורש החכמה, ואינה מפסדת כלל. נראה מה שמפרש למטה.

לא תפסיד הארתה בהתרחק מן המאציל מדרגה אחת. מה, מה כאן השאלה? כלומר, אחר שירד כלי דחכמה למדרגת בינה, מדוע? מטעם שהתלבש בה אור הבינה, אם כן, אין אור החכמה בכלי דחכמה, הנה לא נעשה בזה שום הפסק בין הספירות, לסבת מדרגת חכמה החסרה שם, בספירת החכמה, מטעם, שאומר להלן, כי לא נשאר שם שום חלל פנוי, בתוך המדרגות, כי הכלי דכתר, שבה התלבש אור החכמה, נמצאת שממלא מקום חסרון ההוא של ספירת החכמה.

וזה אמרו, "עתה שאור הכתר, היינו, שאור המאיר בכתר, מה שאור הכתר? זה קשה. אם אנחנו מדברים, איזה אור מאיר בכתר? אור החכמה, ושם זה כך. "עתה שאור הכתר, פירוש, שאור המאיר בכלי דכתר, ממלא מקום החלל ההוא, עם מה? עם אור החכמה.

יש דרך ומעבר אל אור המאציל להשפיע בשורש חכמה" כלומר, שאור החכמה, אור זה, כלומר, שאור החכמה [ש]מושפע מהמאציל הוא מושפע בכלי דכתר, ונמצא כלי הכתר ממלא מקום החכמה. והבן.

אות י"ד, כן?

יד) והנה אחר שקבלו זו"ן משורש החכמה ג"כ, אז אין צריכים לינק עוד, ואז יורדים זו"ן בכלי שלהם, ואז, שורש החכמה נתעלה במקומה, [ו]גם שורש הכ… שורש ה… או… שורש הכתר אוסף חלק אור אליו, ואותו הכתר שבסוף השרשים, היינו כתר דגוף, אינו מקבל רק חיות הצריך לו לבד.

ועתה נקרא, בחינת מטי בכתר אל הכלי, כי חזר האור בכלי שלו. אמנם שורש כתר עליון נקרא לא מטי למטה בעקודים, הרי העלינו מכל זה, שהאור בכלי ראשון נקרא כתר, הוא בעצמו מסכם. אבל ואין בו רק אור החכמה, מדוע? כי אור הכתר נשאר למעלה בסוף השרשים. וז"ס כולם בחכמה עשית. הוא בעצמו מפרש אור. נראה למטה.

מה שכתוב כאן, זו"ן כוונתה על רשימה דזכר, רשימו דהתלבשות, ונוקבא רשימו דעביות. הרשימות האלו עלו לראש, לאחר שנעשה זיווג שקיבל האור, יורד מהרשימות עם אורותיהם למטה בגוף למקומם.

נראה למטה י"ד, אור פנימי. והנה אחר שקבלו זו"ן, רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות. כאן צריכים לזכור מה שלמדנו, רשימו דהתלבשות, אי אפשר להיות זיווג לבד, אין חיסרון. לכן לומדים מהבחינה רשימו דעביות נכללה רשימו דהתלבשות, זה נקרא, לשון הרב, התכללות הנקבה בזכר. ואחר כך יש להפך, היות שבחינה ג' דעביות היה נכללת בזכר, עכשיו זכר נכלל בג' דעביות.

לכן לומדים עכשיו, והנה אחר שקבלו זו"ן, שהיה הזיווג השני, בזמן שהזיווג הראשון, היינו הבחינת התלבשות ... לא יכלו לרדת בגוף, משום התלבשות היה מתפשט בגוף. מה שאין כן עכשיו, שנעשה כבר זיווג השני על נוקבא, רק בהתכללות הזכר.

זה שאומר, והנה אחר שקבלו זו"ן, רשימו דהתלבשות רשימו דעביות, משורש החכמה ג"כ, אין אז הם צריכים לינק עוד בראש, ואז יורדים זו"ן בכלי שלהם: כלומר, כי אחר שנעשה הזווג על עביות דבחי"ג השלמה הן מבחינת המשכה והן מבחינת התלבשות, ע"כ יכולה הנוקבא של הכתר להתפשט מלמעלה למטה בנוקבא של הגוף, עם האור שמקבלת מהראש, שעמה יחד יורד ומתפשט ג"כ הזכר דכלי דכתר, אל הגוף, זה לא כתוב למעלה, וזה אמרו ואז יורדים זו"ן בכלי שלהם, דהיינו הגוף.

אם כן, מה כתוב כאן? תסתכלו. אחד, ע"כ יכולה הנוקבא של הכתר להתפשט ממעלה למטה בע"ס, אל הגוף, עם האור שמקבלת מהראש, איזה אור? אור החכמה, שעמה יחד יורד ומתפשט ג"כ הזכר דכלי דכתר, שהוא בחינת כתר.

ואז שורש החכמה נתעלה למקומה וגם שורש הכתר אוסף האור אליו. מה הוא אומר? פי' כי ענין ירידת המדרגות הנ"ל הנעשה בראש, לא היה אלא זיווג לשעתו. למדנו, בראש אין הסתלקות, אם כן, ראש מאיר תמיד קומת כתר. אבל מה? בשביל התחתון, היה צריך להתאים את עצמו לטובת התחתון.

אבל אחר הזווג, ואחר שירדו הזו"ן לתוך הכלי שלהם, שוב חזרו המדרגות של הראש למקומם כבתחלה, וחזר אור הכתר עליון לכלי דכתר, ואור החכמה לכלי דחכמה וכו' ואע"פ כן היה צריך להאיר למטה גם כן, אור הכתר.

ואע"פ כן, לא האיר הכתר עליון, אל אור הכתר שמתחת המלכות, עד שיוכל להתפשט להגוף כבתחלה, אלא "ששורש הכתר אסף האור אליו, לכן יוצא, ואותו הכתר שבסוף השרשים, אינו מקבל רק חיות הצריך לו לבד". ולא באופן שיוכל לחזור ולהתפשט תוך הגוף כבתחילה. וטעם הדבר הוא, כנ"ל, שאינו עביות דבחינה ד', רק ד' דהתלבשות, וזה נקרא מטי בכתר אל הכלי.

כי אותו אור של הזווג הנעשה בבחי' הנקבה דכתר בבחי"ג של ראש, שהוא בקומת חכמה והוא מתלבש בכלי דכתר, כנ"ל, הוא יורד, האור הזה, עם הזכר ונוקבא הנ"ל, עם הרשימות האלו, לתוך הגוף, ומתלבש ג"כ בכלי דכתר דגוף.

וזה אמרו "כי חזר האור בכלי שלו" דהיינו בכלי דכתר השייך עכשיו לאור חכמה מצד שנמשך כן מבחינת הזווג. וע"כ הוא נקרא מטי בכתר דגוף. מה יש בכתר דגוף עכשיו? האור החכמה לבד.

אמנם שורש כתר עליון נקרא לא מטי למטה בעקודים. כלומר, כשנאמר, מטי בכתר דגוף, אין הפירוש, שאור הכתר של ראש מאיר בגוף, כי זה האור של הכתר, הוא תמיד, לא מטי תוך הגוף. אלא הפירוש הוא אור החכמה של ראש, כנ"ל אלא שהוא מתלבש בכלי דכתר. דיברנו בכלי דכתר.

הרי העלינו, גם שמדברים מכתר, ואין בו רק אור החכמה. משמיענו לדעת, אשר בכל ההתפ"ב הזו, כשנאמר, אור הכתר המשמעות היא, רק אור החכמה, כי כן נתבאר כאן, שאין כלל אור הכתר בגוף אלא אור החכמה לבד. אלא משום שמתלבש בכלי דכתר, אנו מכנים אותו אור הכתר. 49:32