כנס "קבלה לעם" העולמי בבולגריה

07-10.11.2019

בונים את דמות הבורא בעשירייה

שיעור 3

שיעור 08.11.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעצם זה צריך להיות ברור לנו שלבורא אין גוף, אין לו שם, אין לו כלום. זה כוח. שכוח כמו כל הכוחות, מבטא את עצמו במשהו שהוא פועל. כמו בעולם שלנו, כוח חשמלי, מגנטי, כוחות משיכה, יש מלא כוחות. איך אנחנו מזהים אותם? רק ברגע או במצב שהם פועלים על משהו, דוחים, מחממים, מפוצצים, עושים משהו, אז אנחנו אומרים, כאן יש כוח. ולפני זה אין כוח.

לכן, כדי לגלות את הבורא אנחנו צריכים איזה חומר, משהו שעל זה אנחנו נגלה שהוא קיים. מי זה הוא שקיים? בדרך כלל אנחנו רואים את זה גם בעולם שלנו, את התכונה כנגדו, ואז הכוח פועל ומגלה את עצמו. לכן הבורא שזה כוח השפעה, כוח אהבה, חיבור, אחדות, הכוחות הטובים שפעילים ממנו והחוצה בצורה להיטיב, כדי להיטיב הוא צריך מישהו שבו הוא יכול להראות את הפעילות שלו.

לכן הוא ברא תכונה שהיא הפוכה ממנו שנקראת "רצון לקבל", "יצר הרע". שעל התכונה ההפוכה הזאת הוא יכול להראות את עצמו, עד כמה הוא הפוך ממנה, היינו טוב, לעומת התכונה הזאת שהתגלתה כרע. ולכן כך כתוב שהבורא אומר, "בראתי יצר הרע". יצר זה רצון. בראתי רצון רע. זאת אומרת איזו תכונה שהיא כולה כדי לקבל ולקבל הכול לטובת עצמה. הפוכה מהבורא.

יוצא שיש לנו מאותו רגע שניים בבריאה. יצר הרע שהבורא ברא שנקרא האגו שלנו, שבכל דבר ודבר נמצא היצר הרע, הרצון לקבל. אין דבר כזה שאין בו. דומם, צומח, חי, בני אדם, כל העולם שלנו אלה מידות שונות של הרצון לקבל. ומי מחייה אותן? אותו בורא, הרצון להשפיע. הוא משפיע על כל רצון ורצון לקבל. חוץ מזה שהוא ברא אותו, הוא גם מחייה אותו, נותן לו מילוי והרצון לקבל קיים. בשביל מה הוא עשה את זה? כמו שדיברנו, כי הבורא הוא בעצמו כוח. איך הוא יכול להראות את עצמו? הוא צריך משהו כדי להראות את עצמו. ומה שהוא עושה זה דווקא את הרצון לקבל, שעל פניו הבורא יכול להתגלות. וזו החכמה שאנחנו עוסקים בה.

כדי שאנחנו, הנבראים, נתקדם ונגלה אותו, הבורא ברא את הרצון לקבל בצורה כזאת שהוא התגלה בו בעצמו ואחר כך שבר אותו לחתיכות. זאת אומרת עשה ההיפך מעצמו, הבדיל, ריסק לחלקים שונים. והרצון לקבל שהיה מלא בכל טוב, ופתאום הכוח הטוב הזה הסתלק ממנו כי הוא התרסק, אז הרצון לקבל הזה מחפש איך הוא יכול להחזיר לעצמו אותו מילוי שהיה לו קודם, ורק על זה הוא חושב. והפתרון הוא בזה שבסופו של דבר החלקים האלה יתחברו יחד, ובמידה שהם יתחברו יחד הם יתמלאו שוב בבורא, וכך הם יוכלו להתקיים וזה יהיה גמר התיקון.

כותב על זה רב"ש. אנחנו בשיעור 3 של הכנס, פסקה ראשונה.

"ידוע, שמלא כל הארץ כבודו. וכך צריך להאמין, אלא שהבורא עשה הסתרה שלא יכולים לראות אותו," למה? "כדי שיהיה בחירה", זאת אומרת למה אנחנו לא מגלים את הבורא? אנחנו לא מגלים אותו מפני שאחרת אם היה גלוי, לא תהיה לנו בחירה. בשביל מה אנחנו צריכים בחירה? "- להאמין שהבורא ממלא את הכול." שבאמת הבורא ממלא את הכול, היינו שולט בכול בשליטה גמורה. אין לי על מה לבקש, כי הוא נמצא בכל מקום, בכל דבר. "ולאחר שהאדם מקיים הבחירה," זאת אומרת שאדם מגיע למצב שהוא מרגיש, בטוח, יודע, מקבל שהבורא באמת ממלא את הכול, "אז מגלה הבורא את עצמו לאדם ואז אדם רואה שהבורא שולט על העולם. נמצא, שעושה הבורא למלך שישלוט עליו, זאת אומרת מרגיש שהבורא שולט על כל העולם, וזה נקרא שעושה הבורא למלך עליו."

(לפי רב"ש - ב'. אגרת ע"ו)

איך להסביר את זה בצורה יותר רגשית? הבורא נסתר כדי שאנחנו נרצה לגלות אותו בכל רגע ובכל מעשה שבו אנחנו נמצאים. ואנחנו צריכים להגיע למצב שאני כאילו רואה שהבורא ממלא את הכול וסובב את הכול.

אחרי שאני נותן את היגיעה הזאת, שאני משתדל לראות אותו שממלא וסובב את הכול, אז הבורא מתגלה. כי אני עשיתי אותו, את הבורא, לכן זה נקרא "בוא וראה", ולא שהוא הראשון והוא ברא ועשה את הכול בעצמו אלא כביכול האדם בזה עושה את הבורא. כמו שכתוב, "אתם עשיתם אותי", שאנחנו, על ידי זה שמסתכלים על הבריאה, בודקים אותה, רואים אותה בעשירייה, רוצים לגלות את הבורא, אז אנחנו רוצים בעצמנו להביא את הכוח הזה של השפעה וחיבור, וכשאנחנו בצורה כזאת מביאים אותו, נקרא שאנחנו בונים את הבורא, אנחנו עושים אותו.

מה ההבדל בין זה שהבורא היה מגולה, ובין זה שאנחנו מחפשים אותו, מיהו, מהו, איפה אנחנו יכולים לגלות את הכוח הזה? ההבדל הוא שבזה שאנחנו נמצאים בחיפוש הזה אנחנו מבינים אותו. מבינים מה העולם בלעדיו ומה העולם עימו. אנחנו מבינים איך הוא מקיים את הבריאה, איך הוא סובב את הכול עד הפרט האחרון. בזה שבונים את הבורא, אנחנו בונים את עצמנו. קודם לא ידעתי כלום, לא הבנתי כלום, ועכשיו על ידי החיפושים האלו, אני מגיע למצב שאני מבין יותר, מרגיש יותר, אני נכנס יותר לעומק הבריאה. אני כאילו מפעיל את הבורא, כביכול, שהוא יעשה את הדברים. זה נקרא "אתם עשיתם אותי", אני כאילו מחייב אותו לעשות כל מיני פעולות.

לכן האדם ייקרא אדם, כי הוא מגיע להיות דומה לבורא, בכול. בזה שהבורא ברא בצורה כזאת את הרצון לקבל מאפס, מכלום, הוא נתן לרצון לקבל יכולת להתפתח ולהיות כמוהו, כמו הבורא עצמו. וזה מה שאנחנו עושים אתכם, דווקא על ידי החיפושים האלו, שמתאספים, לומדים, מחפשים בתוכנו, בינינו, איפה ומה הוא, מה הסיבה, מה החיים האלו, דווקא בזה אנחנו בונים את עצמנו ובונים אותו.

"כתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריכה להיות מקום מקדש, שאור ישכון בתוכה. לכן על האדם לבנות בנין הקדושה, בכדי שיכנס בו שפע עליון מהמשפיע להמקבל. אבל צריך להיות השתוות בין המשפיע למקבל, שגם המקבל יהיה בכוונה בע"מ להשפיע, כמו המשפיע. וזה נקרא "ועשו לי מקדש", כלי."

(לפי רב"ש – ג'. מאמר 940 "נקודה שבלב")

זאת אומרת כדי לגלות את הבורא, אנחנו צריכים לעשות מעצמנו, מהרצון שלנו, בדיוק צורה ההפוכה ממנו. זה כמו שני כוחות שבטבע שהם מנוגדים זה לזה, וכשהם מנוגדים אז הם יכולים להראות זה את זה. כמו מגנט וברזל, כמו חושך ואור, כמו כוח דוחה וכוח כנגדו. תמיד אנחנו יכולים לגלות את הכוחות כשאחד פועל על פני השני שהפוך ממנו. רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לגלות אותם.

ולכן "עשו לי מקדש", הכוונה שאתם תבנו רצון משותף. שיש בכל אחד מכם הרבה פיקסלים כאלה, ואתם תבנו מהם רצון אחד, שהרצון הזה יהיה, עשירייה נגיד, עשרה רצונות פרטיים שהם משתדלים להתחבר יחד, מעשרה רצונות יהיה רצון אחד. ואז אני אוכל, אומר הבורא, להתלבש בתוך הרצון הזה, ולהראות את עצמי. כי אתם מתחברים עשרה רצונות לקבל, אבל אתם מתחברים ביניכם בזה שמשיגים כוח להשפיע שמדביק אתכם יחד זה לזה, ואז אני יכול להתלבש בכם. במה אני מתלבש? אני מתלבש ברצון לקבל שהוא הפוך ממני, אבל בהתאם לרצון להשפיע שמחבר את הרצונות האלה לקבל יחד. זה ממש חוקי פיזיקה. אין כאן שום דבר מיוחד שאי אפשר להבין.

אני אשרטט ואתם תראו (ראו שרטוט מס' 1). ישנם עשרה חלקים, בכל מיני צורות. מה שאנחנו עושים, אנחנו ממלאים את החלקים האלה ביניהם ברצון להשפיע. ואז החלקים האלה כאילו מחוברים, זאת עשירייה. האור העליון פועל עליה והבורא מתחיל להתגלות כאן. למה הוא מתחיל להתגלות כאן? כי יש לו מצד אחד, השתוות עם הרצון להשפיע שאנחנו השגנו בלהתקשר בינינו. ומצד שני, יש לו צורה הפוכה, שהוא מנוגד לרצון לקבל שלנו, ואז יוצא שאנחנו בנינו כאן מערכת מאוד מיוחדת.

עד כמה שאנחנו דומים לבורא זה המילוי שבנו. ועד כמה שאנחנו הפוכים ממנו זה המקום, הרצון לקבל, שבכל זאת נשאר בכל אחד ואחד. ואז יוצא לנו, ממש כמו בעולם הזה בפיזיקה, בכל מיני מקרים שאנחנו מגלים כוח שפועל על החומר, אנחנו מגלים עד כמה העוצמה של הרצון להשפיע של הבורא P1, היא משתווה עם הרצון להשפיע שלנו P2. וזה נקרא "המדרגה שלנו", באיזו מדרגה אנחנו נמצאים.

או שאנחנו לומדים שיש עשר ספירות, או מאה עשרים וחמש מדרגות. לא חשוב המספרים, חשוב לנו שאנחנו מגיעים למצב שבתוכנו, בינינו, כאן בינינו, אנחנו בונים את הדמות של הבורא שהוא ממלא את [המקום הזה]. המטרה שלנו היא לחבר את כל החלקים האלו, הם נקראים "שש מאות אלף", עוד ועוד חלקים שאנחנו צריכים לחבר אותם יחד, את החלקים האלו, ואז זה יהיה גמר התיקון, שכל הנשמות יתחברו לנשמה אחת, והנשמה האחת הזאת היא בדיוק תהיה שווה לבורא.

"כתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"." תעשו לי את המקדש הזה, את הכלי הזה ואז אני נמצא, אז אני אהיה בו. אני אהיה בתוך הכלי הזה. זה נקרא "מקדש". "הכוונה על הנקודה שבלב, שצריכה להיות מקום מקדש," בתוך הלב שלנו, זה נקרא בתוך הרצון שלנו, יש רצון להשפיע, קצת, קטן, "ניצוץ" מה שנקרא "שאור ישכון בתוכה. לכן על האדם לבנות בנין הקדושה, בכדי שיכנס בו שפע עליון מהמשפיע להמקבל. אבל צריך להיות השתוות בין המשפיע למקבל, שגם המקבל יהיה בכוונה בע"מ להשפיע, כמו המשפיע. וזה נקרא "ועשו לי מקדש", כלי"

(לפי רב"ש – ג'. מאמר 940 "נקודה שבלב")

שרטוט מס' 1

זאת אומרת, אתם צריכים לבנות כלי, מקום לגילוי הבורא, אם אתם רוצים שהבורא יתגלה, שהוא יהיה באותה התכונה כמו הבורא. איך אתם תעשו את זה?

מצד אחד, אתם כולכם צריכים להיות הפוכים מהבורא, כי אתם חייבים להיות נבראים, קיימים מחוצה לו, אז אתם צריכים להיות מרצון לקבל. מצד שני, אתם צריכים לבנות כלי שנמצא בהשתוות עימו, כי הבורא יכול להתגלות ברצון להשפיע, ולכן אתם חייבים להתחבר לתוך עשירייה ואז יהיה לכם מקום לגילוי הבורא והבורא מיד יתגלה. זה חוק הטבע, אין כאן מה לעשות, כמו שאנחנו עובדים כך בעולם שלנו.

כדי להתקרב לחיבור בינינו ישנו חוק מאוד מיוחד, כלל. "כמו שהבורא אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח על" הבריות, גם "הרוצה לזכות" להשתוות "הצורה," עם הבורא. להידמות, כי הבורא ממלא את האדם רק לפי השתוות הצורה של האדם "אסור לו לחשוב בדברים האלו." שהוא נמצא, לא נמצא, הוא צריך לסלק את עצמו מכל המחשבות האלו.

ואז, בצורה כזאת הוא יגיע למצב שהבורא יוכל למלאות אותו. כי כל מעשיו יהיו גם להשפיע מאחד לשני, ממנו לחברים, ובצורה כזאת, בכמה שהאדם רוצה לבנות קבוצה, רוצה להשפיע לחברים ולהשקיע בהם, הבורא כבר מתייחס אליו באותה הצורה.

זאת אומרת, אנחנו קובעים את יחס הבורא אלינו ביחס שלנו כלפי החברים. לבורא אין לנו מה להתייחס, הוא לא זקוק לכלום, הוא נמצא בשלימות. לכן הוא ברא קבוצה שבורה, כל האנושות היא קבוצה שבורה, ובמידה שאנחנו מתקנים את עצמנו בלהתייחס זה לזה בצורה יפה, נכונה, במידה הזאת הוא גם מתייחס אלינו, וזו התיקון שלנו.

סדנה

למה הבורא ברא אותנו הפוכים? למה יש לנו חובה להתחבר בינינו? למה רק בתנאי הזה שאנחנו מתחברים הוא מתגלה בנו, ומה זה נקרא "גמר התיקון"?

*

ובכן, אנחנו דברנו על זה שיש כאן בריאה חדשה שהבורא ברא שהיא רצון לקבל, רצון ליהנות. הוא רוצה ליהנות לעצמו בכל דבר שמרגיש בפנים כחיסרון. חסר לי אוויר, חסר לי מים, חסר לי כוס קפה, חסר לי ילדים, אישה, בית, אלף דברים חסרים לי, הכול הכול אני רוצה, אני רוצה לבלוע את כל העולם. זה הרצון לקבל שלנו, חיסרון. זה מה שברא הבורא.

אנחנו לומדים אתכם איך להביא את החיסרון הזה שהוא לא ירגיש רק מה חסר לו, ושחסר לו רק את העולם הזה במקצת, כלום חוץ מזה, זאת אומרת, מה שהוא מרגיש, מה שהוא רואה, יכול להיות שיחסר לו, אבל אם מדובר על לגלות מציאות עליונה, וודאי שלא מסוגל, לא חסר.

איך לעשות כך שיחסר לו לגלות מציאות עליונה? כאן זו בעיה, ואז הבורא מביא את האדם למצב שהוא ירצה לקבל מציאות עליונה. הוא מדליק בו ניצוץ קטן, כמו שכל אחד מאתנו מרגיש שחסר לו להכיר את הכוח העליון, חסר לו לגלות את העולם העליון, הוא לא יכול בלעדיו. מה עושים? כאן אנחנו מגיעים באמת לבעיה גדולה, איך לרצות משהו שאנחנו לא מרגישים, איך לרצות משהו שלא נמצא בנו?

אני, גם אתם, הרבה פעמים נתקלתי בחיים שנותנים לי משהו לטעום, "תטעם". אין לי לזה שום רצון, אני לא יודע, אני לא מכיר לפי הצורה שזה משהו דומה למשהו שאני אוהב. לא, אומרים לי אתה תטעם ואחר כך אתה תראה שזה טוב ובפעם הבאה כבר תרצה. לכן אנחנו מבינים שכדי לרצות משהו אני צריך לטעום בלי חיסרון קודם ואז הטעימה הזאת היא בונה בי חיסרון ואז בפעם השנייה אני כבר ארצה. זה נקרא שכשיבוא האור בפעם השנייה ויתלבש בו אז החיסרון הזה הופך להיות כלי. כך מסבירה לנו חכמת הקבלה.

איך לעשות את זה איתנו? אומרים לנו, אתם צריכים לבנות חיסרון ללא משהו כמו שבעולם הזה, אלא חיסרון להשפעה. הבורא [רוצה] שאנחנו נהנה ממשהו, שאנחנו נהייה תמיד בשלמות, בלי הגבלת זמן, תנועה, מקום, אין סוף בזמן, אין סוף במקום, בכל היכולת, במה שנרצה. איך להגיע לחיסרון שכזה? זה חיסרון שיכול להיות לא ברצון לקבל, כי הרצון לקבל הוא תמיד מוגבל, הוא רוצה בתוכו, ובתוכו הוא תמיד מוגבל בכמה שיכנס בו, אלא אפשר רק על ידי זה שהוא ירצה להשפיע. להשפיע זה לא שהוא מוגבל, אלא מוגבל מי שהוא רוצה להשפיע לו. ומפני שחוץ מאיתנו ישנו הבורא בלבד ולהשפיע אנחנו יכולים לו בלבד והוא לא מוגבל, לכן אני יכול בלהשפיע לו להיות בלתי מוגבל, להיות כמוהו.

איך אני בונה את השיטה הזאת? מסבירים לנו מקובלים, פשוט מאוד, בעשירייה. כי עשרה מצבים צריך לעבור הרצון להשפיע כדי לבנות רצון לקבל ולמלא אותו, ולכן את כל העשרה שלבים האלה אנחנו צריכים לקיים בקשר בינינו, ואז יוצא שבקשר בינינו אנחנו כולנו מממשים את המעבר הזה מהרצון לקבל לרצון להשפיע ומהרצון להשפיע לרצון לקבל, מכתר למלכות וממלכות לכתר. לכן אין לנו ברירה, אלא אנחנו צריכים להגיע לחיבור בעשירייה.

האם תוכלו להסביר אחד לשני למה יש חובה להתחבר בעשירייה? בואו ננסה. למה אנחנו צריכים להתחבר בעשירייה כדי להידמות לבורא וכדי להשפיע לבורא, כדי להיות בלתי מוגבלים בכלי שלנו, ביכולת להשפיע, להיות כמוהו, שאת הכול אנחנו משיגים בעשירייה. למה?

סדנה

למה אנחנו יכולים לתקן את עצמנו רק על ידי חיבור של עשרה אנשים למערכת אחת? מהי המערכת האחת הזאת, למה כשאנחנו מגיעים למערכת שהיא כאחד, מיד מתגלה בפנים בורא? פשוט, בינינו, ככה הוא מתגלה, למה?

*

כתוב כך "הבורא נותן לנו רצון לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי," בעצמו לעשות מעשים טובים "אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלא לשמה - בלבוש של חברים."¹

שוב.

אנחנו אומרים שאחרי כל חבר עומד הבורא, אז "הבורא נותן לנו רצון לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם אינו ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים" לכן הבורא מסתיר עצמו ועושה את זה דרך החברים.

זאת אומרת שהבורא פועל עלינו דרך חברים, על כל אחד ואחד. אם אדם ראוי, זאת אומרת שמשתדל, הוא מתחיל לראות לאט לאט שאחרי כל החברים באמת עומד הבורא וכך מלמד אותו לעשות מעשים טובים, פעולות השפעה. במידה שאדם עוד לא ראוי, עוד לא מסכים עם זה שהוא צריך לעשות פעולות השפעה, אז הבורא מסתיר את עצמו והאדם רואה חברים ולא את הבורא.

איך אנחנו נסדר בקבוצה את היחסים בינינו באופן כזה, וכמה שאפשר מהר יותר, שאנחנו נגלה שבמקום חברים יש לנו עסק עם הבורא עצמו?

*

"ניתנה לנו אהבת חברים ללמוד איך לצאת מאהבת עצמית ואיך להגיע לאהבת הבורא," דווקא דרך אהבת חברים. אי אפשר אחרת. "כשיגמור עבודה של אהבת חברים, אז יכול לזכות לאהבת ה'."²

שוב.

"ניתנה לנו אהבת חברים ללמוד איך לצאת מאהבת עצמית ואיך להגיע לאהבת הבורא," זאת אומרת שאם אני, וודאי שלא רוצה ולא זקוק לזה, אבל אם אני מגיע לאהבת חברים, כמו שכך מקובלים כותבים, אז ממנה אני מגיע לאהבת הבורא. אני לומד מזה איך להגיע לשיטת האהבה, ובשיטת האהבה אני מתחיל לפתוח כבר את העולם העליון "כשיגמור עבודה של אהבת חברים, אז יכול לזכות לאהבת ה'." מאוד פשוט.

היתה לנו שאלה איך להגיע לאהבה בתוך העשירייה, אז אתם כבר יודעים איך להגיע לאהבת חברים ואיך מאהבת החברים מגיעים לאהבת ה'.

כותב רב"ש "צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל ביחד לבטל הרצון לקבל, שנקרא "רע", שמונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, להגיע לייחוד. שמיחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד מיוסד על רצון גדול להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני."³

תקראו שוב מה כתוב בספרים שקיבלתם, בציטוט מס. 7, ותסבירו זה לזה, כדי שאתם תדעו מה עשירייה חייבת לעשות. אחר כך אם יהיו שאלות תשאלו. זו בעצם התמצית של כל העבודה שלנו.

*

מה שמנתק אותנו מהבורא זה הרצון שלנו האגואיסטי, לקבל.

כותב על זה רב"ש, "צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל ביחד לבטל הרצון לקבל, שנקרא "רע", שמונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, להגיע לייחוד. שמיחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם." אז יש לו כוח לבטל את האגו שלו "נמצא, שכל אחד מיוסד על רצון גדול להגיע להמטרה. ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני."

זאת אומרת יש לנו כאן פתרון די פשוט, אם אני מבטל את עצמי בפועל כלפי החבר, אני מקבל את הכוח שלו ומצרף אלי, ויש לי כבר שני כוחות להילחם באגו שלי. אני עושה כך עם עוד חבר, ועוד אחד, ואם אני מצרף את עצמי למספר חברים, אז יש לי כאן כבר כוח להיות למעלה מהאגו שלי ושם אני מגלה את הבורא. כמו שאנחנו לומדים בפרצוף, יש רצון, יש צמצום, מסך ואור חוזר, שם מתגלה הבורא.

*

אז איך אני צריך לעשות ביטול כלפי החבר, כדי שבמקום הביטול הזה אקבל את המאור המחזיר למוטב? כי אז אני מקבל מהחבר את הכוח הזה, יחד עם הכוח שלי הקטן שעמו באתי לחבר, עכשיו אני קיבלתי גם מהחבר כוח ממנו, ויש לי שני כוחות, אני מגיע לחבר השלישי, מבטל גם את עצמי כלפיו ומקבל תמורת זה כוח ממנו. אני לא צריך לשאול אותם, לא לעבוד, לא לדבר איתם, כלום, רק לבטל את עצמי כדי לקבל מהם את הכוחות שלהם. הבורא סידר את העשירייה ואנחנו בצורה כזאת, ביחס כזה של אחד כלפיי השני, יכולים, כל אחד, לקבל מהשני כוחות השפעה שבהם אני כבר מתחיל להרגיש מציאות עליונה.

באופן עקרוני זאת נקודה מאוד מאוד חשובה. איך אנחנו מקבלים כוחות, תכונות השפעה, שבהם מתגלה העולם הרוחני? על ידי זה שאני ניגש לכל חבר וחבר בעשירייה, מבטל את עצמי כלפיו, ותמורת זה מקבל ממנו את כוח ההשפעה שלו. אין לו כוח השפעה, אלא בגלל שאני ביטלתי את עצמי כלפיו, אז אני מקבל אליי מכוח ההשפעה שלו. ככה זה. מאיפה יש לו את זה? מזה שאני ביטלתי את עצמי כלפיו.

תדברו בבקשה על הפעולה הזאת. היא מאוד חשובה. אם יהיו לכל אחד מכם כמה חברים כאלה שהוא יוכל לעבוד איתם בצורה כזאת, כבר הוא יבנה תוך זמן קצר כלי להרגשת הכוח העליון.

*

כל אחד אומר "איך אני צריך לשים את עצמי לפני החברים, לפני חבר, כדי לקבל ממנו כוח השפעה נוסף לכוח הקטן שיש לי מלכתחילה?"

*

פסקה 8. אבל לא רק אחד כלפי השני האדם יכול כך לעשות. ״אם בעשירייה כולה כל אחד מבטל את עצמו לעשירייה, נעשה מהם גוף אחד, מורכב מעשרה כוחות. הרי יש להם כוח פי 10 מכוח של יחיד. בתנאי שכל אחד בא לבטל את האהבה עצמית שלו וחושב רק על אהבת החברים.״ שהוא בכלל לא חושב על עצמו. במחשבה שלו הוא נמצא בחברים. ואז ״יכול לקבל רצון וצורך לרצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע לבורא״⁴.

(לפי רב"ש - א'. מאמר 6 "אהבת חברים - ב" 1984)

ואז הוא נמצא כבר עם הבורא בהשתוות, בהתגלות, בחיבוק, לפי העוצמה שקיבל, כי כך הכוח להשפיע כבר מגלה את הבורא ונמצא אתו בדבקות. אפשר לקרוא על זה בשיעור מספר שלוש בכנס, בפסקה מספר 8. אז תדברו על איך אנחנו, לפחות אחד מול השני כמו שקראנו בפסקה 7, כך מדברים בינינו ולומדים זה מזה, ומקבלים מזה כוח השפעה. אבל אם אנחנו לא שניים אלא עשרה אז אנחנו כבר ממש מיד בונים את הכלי הגדול לגילוי הבורא.

תקראו ותסבירו זה לזה מה ההבדל בעבודה בין שני חברים ובין העבודה מול תשעה חברים?

*

שאלה: תודה רבה חברים, על הפרזנטציה שראינו כרגע, אלה ממש דברים מעוררי התפעלות וכהכנה הזאת רצינו לשאול אותך שאלה. עד כמה חשובה העבודה שאנחנו מבצעים כאן עם הארכיון וכל מה שראינו בקליפ, עד כמה זה חשוב לכל הכלי העולמי ולכל העולם בכלל?

אני דאגתי שנתחיל להרכיב, להעמיד את הארכיון לפני לפחות שלושים שנה. אולי אפילו לפני זה. מהרגע שהתחילו להגיע אלי בכל מיני צורות כתבים של בעל הסולם, רב״ש, כל יתר המקובלים, אז לא היה עדיין אינטרנט ואי אפשר היה לחלום בכלל על מאגר אלקטרוני, אבל אספתי יותר ויותר ספרים, קטעים למיניהם, מקורות, עד שהגיע זמן של האינטרנט ואז מיד חשבתי איך אנחנו יכולים לתוך המערכת הזאת להכניס את כול ספרות הקבלה, כל הידיעה על תיקון העולם, כל מה שהעולם יצטרך לעבור.

כי בכל זאת הוא מתקדם לקלקול, אמנם אז לא היו מבינים ולא היו מודעים לזה, אבל אני כבר ראיתי את זה, דיברתי על זה בשנות התשעים וכולם צחקו אבל עכשיו זה ברור. הארכיון שלנו הוא לא ארכיון פשוט. יש בו המון המון מידע למתחילים ולמתקדמים, לישיבות חברים ולשיעורים, מכאן ועד גמר התיקון כל הדברים שאנחנו צריכים לבצע, מה שאנחנו מציעים לעולם שהעולם ידע איך מורכב מנגנון של העולם העליון ואיך הקשר בינינו לעולם העליון, איך אנחנו נתקדם לזה.

אם אני רוצה איזה מקור איך אני מוצא אותו מהר בלחיצת כפתור בכל שפה, בכל דף, בכל נושא בקשר ביניהם, פירוש המילים, קטעים לפי המחברים. כל דבר ודבר אני יכול למצוא בארכיון שלנו. זאת עבודה גדולה מאוד. אנחנו עשינו חלק גדול ממנה. אני נלחמתי ממש שיהיה לנו כזה ארכיון. אצלי במשרד שלי עומדת קופסה לא גדולה, קצת יותר מקופסת נעליים ושם נמצא כל הארכיון שלנו.

כל הלימודים, כל הכנסים, כל השיעורים, כל ישיבות החברים, ודאי שכל המקורות של בעל הסולם, רב״ש ועוד ועוד. והכול מסודר ומסווג והכול [נעשה] כך שאדם יכול בקלות להיכנס ולהשתמש. אנחנו עשינו כמה העתקים במכונה ואחד נמצא באירופה, אחד נמצא בצפון אמריקה, אחד ברוסיה ואחד נמצא אצלי. ארבעה העתקים.

והם מקושרים ביניהם בצורה כזאת שאין דבר כזה שמשהו נעלם. כל האינטרנט יכול ליפול, והמערכת הזאת תעבוד. היא לא קשורה לשום דבר. היא פשוט לגמרי אוטונומית. אני חושב שזה דבר ההכרחי כי אתם עוד תראו שהאנושות לא תצטרך שום מדע, שום חכמה חוץ מחכמת הקבלה כי על ידה מגלים את הבורא, את הכוח החיובי, ויחד עם הכוח השלילי בעולם הזה, יכולים להסתדר בכל דבר. רק את זה יצטרכו. כל היתר יעלם.

לכן אני מאוד תומך בעבודה כמו שהם סיפרו ואני ממש מבקש להשתתף הלאה בבניית מאגר המידע שלנו. אנחנו עוד לא סיימנו אותו. יש הרבה דברים. אנחנו מקבלים לזה תרומות ואנשים ממש מוכנים להשתתף כי מרגישים עד כמה זה חשוב. לא רק לנו אלא ממש לכל האנושות.

(סוף השיעור)

---

1. (לפי רב"ש - ב'. מאמר 12 "מהו שהתורה נקראת קו אמצעי בעבודה – א" 1990)↩

2. (לפי רב"ש - ב'. מאמר 12 "מהו שהתורה נקראת קו אמצעי בעבודה – א" 1990)↩

3. (לפי רב"ש – א'. מאמר 1, חלק ב'. "מטרת החברה - ב" 1984)↩

4. ״ע"י שכל אחד מבטל את עצמו לחברה, נעשה גוף אחד, מורכב מעשרה אנשים. הרי יש להם כח פי 10 מיחיד. בתנאי שכל אחד בא לבטל אהבה עצמית, שלא חושב למלאות רצון לקבל שלו, אלא חושב רק על אהבת חברים. אז יכול לקבל רצון וצורך לרצון להשפיע. ומאהבת חברים יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע נחת רוח לבורא.״ (לפי רב"ש - א'. מאמר 6 "אהבת חברים - ב" 1984)↩