סעודת צוהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה 12.07.24 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

"יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, וע"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."

(הרב"ש. מאמר 14 "הצורך לאהבת חברים" 1988)

"חוק האהבה לא יצוייר בין גדול לקטן, כי שני אוהבים אמיתיים צריכים להרגיש השוואה ביניהם."

(בעל הסולם. "חכמת הקבלה והפילוסופיה")

"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם. כי מחול הוא בעיגול. כלומר, שכולם יעמדו בעיגול, והקב"ה כנקודה האמצעית של העיגול. וכל אחד מראה באצבעו, הנה אלוקינו זה. כלומר, שיהיה לכל אחד השגה גדולה בשווה מחסד עליון."

("אוהב ישראל". ליקוטי מסכתות)

"אם כל אחד נכלל ובטל לחברו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל החלקים הקטנים שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'."

(הרב"ש. מאמר 7, "לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך", 1984)

סדנה

הבורא יושב בינינו ונהנה מהאיחוד והחיבור. נגדיל את הבורא ונשבח את השגת מטרת הבריאה בזמננו.

*

שאלה: ישבנו עכשיו יחד בשולחנות, עשינו סבב, דיברנו. הייתה הרגשה מאוד מאוד חמה, הרגשה מאוד מאוד מקרבת, הרגשה שאני לא מצליח להרגיש אותה בשום מקום אחר, זה קורה לי רק פה בסעודה, וגם החברים מעידים שמה שקיים פה לא קיים בשום מקום אחר.

איך זה קורה? למה קורה הדבר הזה, זאת אומרת מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מחזקים את המצב הזה שיהיה בקביעות?

אם עשרה ויותר אנשים יושבים יחד, זו כבר סעודה בסימן מיוחד. אין יותר גבוה. ולכן אנחנו צריכים רק להודות על כך שיש לנו קבוצה, נשים וגברים מחוברים, רעיון, מטרה, תורה ביד, והכול ניתן לנו. אני מקווה מאוד שבזמן הקרוב, ויש לזה סימנים, אנחנו נגיע להישגים משמעותיים, לכן זה ממלא אותי בכוח ובשמחה לעתיד.

אני מאוד גאה בכם ומקווה לראות את כולם, גם גברים, גם נשים, את כל הילדים, שיגדלו וייכנסו לאוהל ה'. לחיים לכם!

שאלה: כולנו מרגישים באמת במשפחה גדולה כשאנחנו יושבים פה ביחד בסעודות וכולנו מצפים מאוד ומאמינים למה שאתה מספר לנו, שעוד רגע נעלה מדרגה, מה שנקרא.

מה עוד אנחנו יכולים לעשות כדי שגם בחוץ, כשאנחנו לא יושבים ביחד, אנחנו נרגיש ביחד, נוכל להעביר כוחות אחד לאחר? מה אנחנו יכולים לחזק, להוסיף כדי שכל חבר, לא משנה איפה הוא נמצא ירגיש את המצב של החיבור המיוחד?

העיקר לא להתנתק מכולם, שכל אחד ירגיש שהוא נמצא במרכז החברה והוא מחזיק בכוח הכוונה שלו, בכוח הלב שלו את כולם יחד, וזה מה שיחזיק את כולנו וכל אחד. אנחנו נמצאים באמת במצב מיוחד מאוד ובעתיד הטוב המתקרב.

(סוף הסעודה)